גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המחדל החמור ביותר של הדרג המדיני והפיקוד הבכיר: הפקרת העורף מפני איום הטילים

קשה להבין מה מוביל את הדרג הביטחוני והמדיני בשנים האחרונות לאטימות ולקיבעון המחשבתי בנוגע לביטחונם של אזרחי המדינה ● אם לא יתעשתו מפקדי הצבא ויכינו אותו לאיום הרב-זירתי, המלחמה הבאה עלולה להביא על ישראל אסון ודאי

בשנת 2017 כתב ד"ר עזריאל לורבר (לשעבר עוזר בכיר למנכ"ל משרד המדע והטכנולוגיה), שהוא ממליץ להקים בצה"ל חיל טילים נגד איום הקיומי של טילי האויב, ההולך ומתעצם כטבעת חנק סביב ישראל. אף על פי שפוטנציאל שיגור הטילים על ישראל חמור בימינו עשרות מונים משהיה בעת כתיבת דבריו, לא הבין זאת לא הפיקוד הבכיר של חיל האוויר (חיל האוויר) ושל צה"ל, וחיל הטילים לא הוקם עד עצם היום הזה.

במקום להסתכל לעבר העתיד ולהכין את הצבא מפני האיום הקיומי, ממשיך הפיקוד הבכיר של צה"ל להתכונן למלחמות העבר. מדובר בקיבעון תפיסתי שמשולבים בו הרבה מאוד אגו ויוהרה. גם בספרו של אלוף ישראל טל ז"ל "ביטחון לאומי" שראה אור בשנת 1996 נכתב: "טילים ארוכי טווח שיימצאו בידי מדינות קרובות ורחוקות עלולים לערער את כושר ההרתעה ההיסטורי של ישראל. האיומים החדשים האלה הם שעלולים להגביל את יכולתו של חיל האוויר למלא את ייעודו האסטרטגי. בעידן הטילים ארוכי הטווח עלולה להיווצר מציאות אסטרטגית חדשה בזירה: הטילים עלולים להקנות לערבים כוח הרתעה אסטרטגי ויעיל ולהפקיע מידי ישראל את המונופול על ההרתעה האסטרטגית. על ישראל להישען על כוחות ואמצעים התקפיים ארוכי טווח נוספים. הכוח האווירי אינו יכול עוד לשמש לבדו כנדבך האסטרטגי הבלעדי של ישראל".

מה שהבין אלוף ישראל טל ז"ל לפני קרוב ל-30 שנה, עוד בטרם נכנסו טילים לאזורנו, אנשי הפיקוד הבכיר של צה"ל ושל חיל האוויר לא הבינו ולא הפנימו עד עצם היום הזה, אף שהתממשו תחזיתו של טל וד"ר לורבר אחת לאחת. מדינת ישראל הפכה למדינה המאוימת בעולם שמסביבה בונים איראן וגרורותיה מערך של למעלה מ-250 אלף (!) טילים, רקטות ומל"טים מתאבדים ב-15 השנים האחרונות. הפיקוד הבכיר של צה"ל ושל חיל האוויר לא השכילו לתת לכך מענה התקפי וגם לא הגנתי, והם ממשיכים להסתמך בקיבעונם כמעט רק על מטוסים.

חמור מכך, בתר"ש (תוכנית רב-שנתית) של הרמטכ"ל אביב כוכבי "תנופה" מדובר במפורש שיש להגדיל את כוח האש בטילים מדויקים ובמל"טים, ושיש לצייד את הגדודים הלוחמים באמצעי לחימה שיאפשרו להם להתמודד במרחב רב-ממדי ולהשמיד את כוחות האויב (המונח שם הוא "גדודים כאתרוג"). בפועל, תוכנית לחוד ומעשים לחוד - סיוע החוץ האמריקאי לשנים הבאות בסכום של 9 מיליארד דולר מושכן כמעט כולו לרכש מטוסים לחיל האוויר, וכמעט כלום לחיזוק צבא היבשה, כפי שמתכוון כוכבי לעשות בתוכנית תנופה.

כך אי אפשר לנצח במלחמה

זו פגיעה קשה מאוד באיזון הנכון בין זרוע האוויר והחלל לזרוע היבשה; כך אי אפשר לנצח במלחמה. יעילותו של חיל האוויר שהייתה רבה מול מטוסי האויב במלחמות הקודמות אינה יעילה כלל מול מאות אלפי רקטות וטילים קרקע-קרקע. רבים מטילים אלו מדויקים, משוגרים לטווחים של מאות ק"מ והם בעלי ראשי נפץ של מאות ק"ג; חלקם אף משנים את מקומם כל העת. טילים ורקטות של האויב ישוגרו במלחמה הרב-זירתית הבאה על החזית האזרחית (העורף) הישראלית בממוצע של 3,000 טילים ורקטות מדי יום.

חיל האוויר איבד את עליונותו האסטרטגית בשמירה על שמי המדינה כפי שחזה בדיוק האלוף טל לפני קרוב ל-30 שנה. אף שקיים היום יתרון מובהק לאיראנים ולגרורותיהם מולנו, מפקדי חיל האוויר וצה"ל ממשיכים ללכת באותה דרך מקובעת כאילו דבר לא השתנה, פשוט לא ניתן להבין מה עובר בראשם. זה המחדל הגדול ביותר בתולדות ביטחון המדינה. להזכירכם, חיל האוויר לא הצליח אפילו לעצור את אש הרקטות ששיגרו חמאס והג׳יהאד האסלאמי מעזה על יישובי עוטף עזה, באר שבע, אשדוד, אשקלון וגוש דן במבצע "שומר החומות" ובכל הסבבים הקודמים שלנו מולם.

נשאלת השאלה למה הפיקוד הבכיר של חיל האוויר וצה"ל זורה חול בעיני הציבור שחיל האוויר יעשה את העבודה במלחמה הרב-זירתית הבאה' אם הוא אינו מסוגל להשיב מלחמה בתא שטח קטן בעזה מול חמאס כשהשמיים פתוחים ונקיים ממטוסי אויב, ומטילי קרקע אוויר? המלחמה הרב-זירתית תתרחש בו-זמנית מול אויבים אלו: חיזבאללה בלבנון, ג'יהאד האסלאמי וחמאס מעזה, מיליציות שיעיות מתימן, מעיראק ומסוריה, וגם אפשר שייכנסו למערכה זו איראן וסוריה.

המלחמה הרב-זירתית תיערך בשטחים רחבי ידיים במרחקים של מאות ק"מ, ובה יהיה סיכון רב למטוסינו מטילי קרקע-אוויר של האויב ומטילים מדויקים שישוגרו לעבר בסיסי חיל האוויר שלנו. בלחימה האחרונה מול החמאס בעזה לא היו קשיים אלו כלל. זו הייתה לחימה בתנאים אידאליים לחיל האוויר, מעין מגרש משחקים פתוח לחלוטין.

לאדם הסביר הדבר בלתי נתפס, וקשה מאוד להבין מה מוביל את הדרג הביטחוני והמדיני בשנים האחרונות לאטימות, לקיבעון המחשבתי ולחוסר האחריות המשווע לביטחונם של אזרחי המדינה. האם הפיקוד הבכיר של חיל האוויר הוא המכתיב לצה"ל במה להשקיע? גם כאשר יכולותיו לתת מענה ראוי מפני טילי קרקע-קרקע (טק"ק) וטילי שיוט של האויב - בטלים בשישים, לעומת יכולותיו במלחמות העבר מול מטוסי האויב.

האם ניתן להבין מדוע לא השקיע צה"ל בטק"ק להתקפה ובלייזר להגנה ב-15 השנים האחרונות? כאשר רוב סיוע החוץ האמריקאי הוקצה למטוסים, וצבא היבשה הידרדר ומידרדר לאחור. האם ניתן להבין כיצד הפקיר הדרג המדיני והביטחוני את החזית האזרחית (העורף) שתהיה החזית המרכזית במלחמה הבאה? מדובר באטימות ובחוסר אחריות משווע המזכירים בדיוק אחת לאחת את מה שהתרחש בהר מירון. אם לא יתעשתו מפקדי הצבא ויכינו אותו לאיום הרב-זירתי, עלולה המלחמה הבאה להביא על ישראל אסון ודאי.

הכותב שימש בתור נציב קבילות החיילים, מפקד גיס, מפקד המכללות הצבאיות ומפקד אוגדה סדירה 36

עוד כתבות

שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט / צילום: ap, Seth Wenig

בארה"ב מאיימים: ללא הסכמים עד סוף החודש, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהוטלו באפריל

שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט אמר בריאיון לרשת פוקס כי אם מדינות לא יגיעו להסכם חדש עם ארצות הברית עד 1 באוגוסט, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהטיל הנשיא דונלד טראמפ באפריל ● לדברי בסנט, "זה הולך לדחוף את העניינים קדימה בימים ובשבועות הקרובים"

מימין: מנהיג סוריה אחמד א־שרע, יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ, בפגישה בריאד / צילום: ap

טורקיה מתחממת על הקווים: ההשלכות הכלכליות של הסכם בין סוריה וישראל

בזמן שנתניהו נוחת בוושינגטון, נרקם מאחורי הקלעים מהלך שעשוי לשנות את האזור: נורמליזציה היסטורית בין ישראל לסוריה, בתיווך טראמפ ● המהלך מבוסס על צורכי תשתיות האנרגיה הדחופים של דמשק, אבל תלוי גם בארדואן ● וגם לבנון ופירוז חיזבאללה על הפרק

הניו יורק טיימס: זה "מחיר הניצחון" שישראל משלמת על המלחמה באזור

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: חמאס נתון ללחץ מתושבי הרצועה "שדורשים הקלה מהמשבר",  המדינה המפתיעה עם יותר מאלף פעילי חיזבאללה, וכך המלחמה באיראן "החלישה את מעמדה של ישראל בעולם" ● כותרות העיתונים בעולם

פרופסור אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. צילום: איל יצהר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד צופה אינפלציה של 2% בשנה הבאה, ומסמן: נסללה הדרך להורדת ריבית

בהתאם לצפי המוקדם, בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה על רמה של 4.5%, בפעם ה-12 ברציפות ● ברקע ההחלטה: למרות התחזקות השקל והירידה בפרמיית הסיכון, בנק ישראל החליט כי האינפלציה לא מאפשרת עדיין להפחית את הריבית ● הנגיד פרופ' אמיר ירון אותת כי יהיו מספר הורדות ריבית בשנה הקרובה, אך ציין גורמים שעשויים לעכב זאת, בהם הגידול בביקוש לשכירות בשל המלחמה

השותפים בקרן רד דוט קפיטל (מימין למעלה: אטד פלד, יניב שטרן, ברק סלומון, מימין למטה: דניאל ארדון ברץ, יורם אורון) / צילום: עומר הכהן

אחרי מכירת פאראגון: זו הקרן שמגייסת 320 מיליון דולר

קרן ההון סיכון הישראלית רד דוט, אותה הקימו הקימו יורם אורון ויניב שטרן ומאחוריה מספר אקזיטים בולטים, מגייסת קרן שלישית להשקעות בחברות בוגרות ● על פי הערכת גלובס, הקרן הראשונה של רד דוט שהיקפה כ-150 מיליון דולר, החזירה למשקיעים המוגבלים בקרן פי 5 על ההשקעה

דיפ פייק / צילום: Shutterstock

הרופא המוכר נרצח רגע לפני שעמד לחשוף "תרופת פלא"? פייק מוחלט

סרטון המשתמש בטכנולוגיית דיפ פייק מסתובב ברשת ובו ניתן לראות, כביכול, כיצד אלמונים יורים בפרופ' רענן ברגר מבית החולים שיבא ● מבית החולים נמסר כי: "פרופ' רענן חי בריא ושלם, ומדובר בזיוף חמור שנעשה ככל הנראה כחלק מקמפיין הונאה נרחב שבו מופץ מידע שקרי לציבור במטרה להונות ולהטעות"

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי. צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הבנקים רוצים לחלק יותר דיבידנד ושני בעלי שליטה ייהנו מכך במיוחד

עם עודפי הון של 27 מיליארד שקל, הבנקים מעוניינים שבנק ישראל יעלה את שיעור הדיבידנד המשולם לבעלי המניות מדי רבעון מ־40% ל־50% ● מהם הנימוקים בעד ונגד המהלך, מהי עמדת המפקח על הבנקים והאם ומתי הוא ייצא לפועל?

חן ומוטי ריכטר, זכייני פאפא ג'ונס ישראל / צילום: אלדד נמדר

מנכ"ל פאפא ג'ונס מתרחב להולנד וטוען: "וולט הורסים את תחום המסעדנות"

מוטי ריכטר, שמשמש כזכיין רשת הפיצות בארץ, יפעיל מעתה גם את 15 סניפיה בהולנד, עם תוכנית להגדיל אותם ל–50 סניפים תוך חמש שנים ● בארץ הוא מתכנן לוותר על משלוחי וולט ● תגובת וולט: "בזכות וולט ופלטפורמות דומות, לעסקים קטנים יש גישה ליכולות שבעבר היו זמינות רק לרשתות הגדולות כמו פאפא ג'ונס"

אינטל מפטרת, אנבידיה מגייסת: האם ההייטק הישראלי בדרך למהפך / צילום: אסף גלעד

אינטל מפטרת, אנבידיה מגייסת: מי מהן תורמת יותר לכלכלת ישראל?

נראה שאנבידיה בדרך להישג נוסף שיאפיל על זה של אינטל ● ובכל זאת: מי תורמת כלכלית יותר לישראל? נראה שדווקא אינטל שנמצאת במצוקה ● הסיבה: התרומה של מפעל ייצור למדינה היא לאין שיעור גבוהה יותר מאשר מרכז פיתוח

חרדים בלשכת גיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

צה"ל מסיר כפפות: המהלך הדרמטי לגיוס משתמטים - והאכיפה

עשרות אלפי צווי הגיוס שיישלחו, והמחסומים שיוקמו בכניסה לאזורים מיושבים ● שעות לפני יציאת המשלחת: השרים הצביעו בעד חלוקת סיוע הומניטרי לעזה ● בקטאר מדווחים: סבב המשא ומתן העקיף בין חמאס לישראל החל בדוחה ● צה"ל יירט טיל בליסטי ששוגר מתימן ● "האויב ממתין לשאננות": חמאס מזהיר את המחבלים לקראת הפסקת האש ● 50 חטופים - 639 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ, לאחר חתימתו על ''החוק הגדול והיפה''  ב־4 ביולי / צילום: Reuters, Ken Cedeno

כשהוא חוגג את הצלחותיו בקונגרס ואיש אינו עומד בדרכו: טראמפ ייפגש עם נתניהו

כשהוא כול־יכול ומושא הערצה, טראמפ חוגג את הצלחותיו  הוא בז ליריבים ולמבקרים, ואומר: "הם שונאים אותי ואני אותם" ● הוא ממשיך את הסתערותו על כל מוקדי הכוח העצמאים, בהם הבנק המרכזי ומערכת המשפט ● רה"מ ישראל יודע שהנשיא לא הזמין אותו כדי להתווכח

נשיאת נציבות  האיחוד האירופי, אורסולה פון־דר־ליין ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Jonathan Raa, Fritz Nordengren

רגע האמת של אירופה: ביבשת מתלבטים איזו עסקת סחר לסגור עם ארה"ב

מסתמן שהדדליין להטלת מכסים הוארך ל־1 באוגוסט. על הפרק עומדים יחסי סחר בהיקף 1.6 טריליון דולר ● הדעות באירופה חלוקות בין תמיכה בהסכם מהיר לחשש מוויתורים ● האפשרויות המרכזיות: רכישת אנרגיה מסיבית מארה"ב לצד ״מכס מינימלי״ של 10% על סחורה אירופית

אינטל חיפה. / צילום: Shutterstock

מאות עובדי אינטל יפוטרו בימים הקרובים. מה הם יקבלו בעזיבה?

עשרות עובדי אינטל ישראל קיבלו במהלך היום הזמנות לשימוע ● לפי ההערכה אינטל צפויה לפטר בין 15% ל-20% מעובדי חטיבת הייצור שלה בעולם ועוד אלפים רבים של עובדי מחקר ופיתוח ● אינטל מציעה חבילות פרישה מוגדלות לפורשים מרצון

נשיא איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

נשיא איראן: "ישראל ניסתה להתנקש בי בזמן פגישה"

דיווח: נשיא לבנון מסר את התשובה על המתווה האמריקני לפירוק חיזבאללה מנשקו ● "מבצע דגל שחור": 20 מטוסי קרב השתתפו במבצע בתימן הלילה, ותקפו באמצעות יותר מ-50 חימושים ● שעות לאחר התקיפה: 2 טילים שוגרו מתימן לשטח ישראל - תוצאות היירוט בבדיקה ● טראמפ בשיחה עם כתבים: ניתן להגיע לעסקה בעזה עוד השבוע● נשיא איראן טוען שישראל ניסתה להתנקש בו ● 50 חטופים - 640 ימים בשביעדכונים שוטפים

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: איל יצהר

מי אחראי על המקלטים ועוד כמה דברים שכדאי לנו לדעת מראש על התמגנות

מתי מקלטים ציבוריים נפתחים ● מה קורה אם מתנהלים בהם פעילויות בעת שגרה ● האם מותר לזרוק חפצים ממקלט בבית משותף ● והאם חייבים להכניס כל אחד ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד  

ייבוא רכבים / צילום: Shutterstock

כשהיצע הרכבים והמותגים בשיא, מי צריך את הרפורמה ל"הגברת התחרות"

בוועדת הכלכלה דורשים "לפתוח את שוק יבוא הרכב לתחרות", אבל ניתוח המסירות במחצית הראשונה של 2025 מגלה תמונה של שוק היפר־תחרותי, ביקוש ריכוזי ומלחמת מחירים שכבר שוחקת את הרווחיות ● אז למה כולם רוצים, ורצים, לקבל זיכיונות יבוא בחסות הרגולטור?

וול סטריט / צילום: Shutterstock

ירידות קלות בוול סטריט; טסלה נופלת בכ-7% בעקבות הכרזת מאסק על הקמת מפלגה חדשה

הנאסד"ק יורד בכ-0.6% ● ארה"ב הודיעה כי מספר הסכמי סחר לקראת חתימה ● טראמפ: מאסק ירד מהפסים ● שר האוצר סקוט בסנט אמר אתמול כי המכסים ייכנסו לתוקף ב־1 באוגוסט עבור מדינות שלא יגיעו להסכם ● "השאננות זוחלת פנימה": כלכלנים מזהירים שהימורים ספקולטיביים דוחפים את הראלי בוול סטריט • וגם, אנליסטים מובילים בעולם ממליצים שלוש מניות

בנייני משרדים בתל אביב. מסתמנת בעת האחרונה מגמה חדשה בשוק / צילום: Shutterstock

חברות ההייטק הגדולות נוטשות את השכירות ובוחרות בבעלות

מאנבידיה עד קופת חולים מאוחדת: חברות גדולות במשק עוברות בעת האחרונה ממודל של השכרת שטחי משרדים לרכישתם ● מה עומד מאחורי המגמה?

רשויות הצפון מתחרות על קמפוס הענק של אנבידיה / צילום: מועצה אזורית חוף הכרמל, יח''צ

לפחות חמישה אזורי תעשייה בצפון יתחרו על השקעת הענק של אנבידיה

אנבידיה הצהירה על כוונתה לשלש את היקף הנדל"ן שהיא מחזיקה בישראל בהשקעה של כ־2 מיליארד שקל, ולבנות קמפוס ענק בקרבת משרדיה ביקנעם ● רשויות מקומיות באזור הצפון כבר מציעות קרקעות בשטחן - מעפולה עד חיפה ● ההערכה: הפרויקט יכלול מעבדות שיאפשרו לפתח את שבבי התקשורת העתידיים של החברה - מנוע צמיחה מרכזי שלה

קשת טעמים / צילום: באדיבות קשת טעמים

לקבל את המשכורת באמצע החודש: המהלך המפתיע של קשת טעמים

מכללת גל נבחרה להוביל את תוכנית "צומחים" לחוסן תעסוקתי, התוכנית כוללת ייעוץ אישי למעסיקים וסדנאות לעובדים ● הסטארט-אפ Payro מודיע על שיתוף פעולה עם קמעונאית המזון קשת טעמים, שתאפשר לעובדיה למשוך עד 2,000 שקל או  30% משכרם במהלך החודש