פיאט 500e חשמלית / צילום: יח"צ
בשבוע שעבר נערך "יום הרכב החשמלי" של קונצרן הרכב STELLANTIS, שנולד בשנה שעברה ממיזוג קבוצת פיאט-קרייזלר וקבוצת פיז'ו-סיטרואן-אופל. כבר ראינו לאחרונה לא מעט כנסי משקיעים בתעשיית הרכב, שבמרכזם תוכניות מעבר לרכב חשמלי. אבל הפעם זה היה מגה-אירוע מבלבל-חושים שפרש את התוכניות העתידיות של 14 מותגי רכב נפרדים מארבע יבשות, שמרכיבים את קבוצת הענק הזו.
בשורה התחתונה, הקבוצה שואפת להגיע עד 2030 לתמהיל מכירות של למעלה מ-70% דגמים "מחושמלים" באירופה ולמעלה מ-40% בארצות הברית, רובם יהיו דגמים חשמליים לחלוטין שיכללו בין השאר גם טנדרים, מכוניות ספורט, מסחריות ומה לא. על הדרך מתכוונת החברה להשקיע 30 מיליארד דולר במפעלים לייצור סוללות, בהנדסה של ארבע פלטפורמות חשמליות משותפות ועוד.
אבל כפי שאמר פעם מאו דזה טונג, שציטט את החכם הסיני לאו דזה, "גם מסע של אלף מילין, מתחיל בצעד אחד קטן". במקרה של פיאט מדובר בצעד קטן תרתי משמע: דגם חשמלי לחלוטין של פיאט 500 העירונית הקטנטנה, שמוצע להמונים במחיר לא-גדול. זהו מהלך לא טיפוסי בשוק הרכב החשמלי של ימינו, שבו רוב הדגמים החדשים נוטים להיות גדולים, חזקים ויקרים כדי להפנים את עלויות הייצור הגבוהות. לפיכך לבשנו את הצווארון הכחול שלנו ויצאנו לבדוק מה מציעה "החשמלית החברתית" הזו.
קווים קלאסיים
חיצונית פיאט 500e שומרת על קווי המתאר העגלגלים של הסדרה הקלאסית משנות ה-60 של המאה הקודמת אבל מעגנת אותם חזק בהווה. עם אורך של קצת יותר מ-3.6 מ' זו עדיין אחת המכוניות הקטנות בשוק הישראלי אם כי היא ארוכה מה-500 בנזין כמעט ב-8 ס"מ ורחבה יותר ב-5 ס"מ, שמעניק לה יציבה רחבה ואגרסיבית על הכביש.
את מקום הגריל הקלאסי של פיאט מחליף גריל אטום שהסימול "500" מוטבע בענק והפגושים משתלבים בתוך החרטום לצד פנסי LED עגולים שנראים כאילו הם מעפעפים לסביבתם במבט שובב. את הזנב הטיפוסי שיורד בשיפוע חד "שוברים" פנסים רבועים וספוילר גג מובנה ואת החבילה משלימים חישוקים ייחודיים והאפקט החזותי הוא של מכונית "קטנה גדולה": כזו שבעליה לא מרגיש נחיתות לצד מכוניות שגודלן (ומחירן) כפול משלו. כל זה מבלי שהיא מנסה לזעוק למרחוק "אני חשמלית".
תא הנוסעים עבר טיפול יוקרתי ועתידני אבל בכל הנוגע לממדים הוא עדיין מאד טיפוסי למכונית מיני עירונית. היושבים מלפנים נהנים ממושבים מרווחים ומתנוחת ישיבה גבוהה שמזכירה יותר רכב פנאי אבל המושב האחורי עדיין מיועד בעיקר לילדים/מתבגרים. שני מבוגרים לא בררנים בגובה ממוצע יוכלו לדחוק את עצמם לתוכו עם קצת התחשבות מהיושבים מלפנים אבל לנסיעות קצרות. בדגם בעל הגג הנפתח נפח תא המטען די סמלי ומתאים בעיקר למטען עירוני מזדמן. בדגם בעל הגג הקשיח המצב טוב יותר אבל לא בהרבה.
עמדת הפיקוד לוקחת את העיצוב הקלאסי של ה-500 אל העתיד עם לוח מחוונים עגול וצבעוני על בסיס מסך LCD שמקבל גיבוי בדגם הבכיר ממסך מולטימדיה רוחבי וגדול נוסח מרצדס. פיאט לא ויתרה על עיצוב איטלקי עילי עם קווים אליפטיים, פתחי אוורור סמויים, טקסטורות מעניינות למראה ולמגע, והגה "כמו פעם". הנדסת האנוש אינה חפה מגימיקים דוגמת מתגים קטנים לשליטה בהילוכים ופתיחה אלקטרונית של הדלתות. גם אל גג הבד המתקפל חשמלית התייחסנו בתחילה כאל גימיק אך מסע בשעת ערביים לאורך חוף הים של חיפה עם גג פתוח גרם לנו להרגיש כמו בפורטופינו שבריביירה האיטלקית. ובימי סגר אסור לזלזל בערכו של אסקפיזם.
מרץ מפתיע
באגף החשמל מציעה פיאט את ה-500 בשתי גרסאות. גרסת בסיס עם סוללה קטנטנה, טווח תיאורטי של עד 190 קילומטר ומנוע בהספק 95 ק"מ. על הגרסה הזו היינו ממליצים לפסוח אלא אם כן העיר הגדולה היא כל עולמכם. הגרסה הבכירה מצוידת בסוללה גדולה יותר, טווח תיאורטי של עד 320 ק"מ בין טעינות ומנוע של 118 כ"ס. זה לא נשמע הספק מרשים למעריצי טסלה אבל בפועל הוא מעניק למכונית מרץ מפתיע עם תגובה מיידית ללחיצה, זינוק מאפס ל-100 בסביבות ה-9 שניות ותאוצות ביניים מפתיעות.
אין בעיה להעפיל עם הרכב ל-130 קמ"ש פלוס לצורך שיוט על כביש 6 למשל ועדיין לשמור על רזרבות לעקיפה מזדמנת ואפשר לשמור על קצב מכובד גם בעליות עם שניים שלושה נוסעים. המנוע שקט יחסית אבל במהירויות בין עירוניות מצטרפת אליו מקהלה רמה של רעשי צמיגים ורוח. נהגים כבדי רגל, שלא מכבים את המזגן כמתבקש בקיץ הישראלי, יוכלו לצפות לטווח ריאלי של כ-230 עד 250 קילומטר. המכונית תומכת בטעינה מהירה יחסית כך שמערך תחנות הטעינה שפרושות כבר היום לאורך כבישי ישראל מעניק לה שימושית גם במסעות בין-עירוניים מוגבלים בזמן.
לא סתם תכשיט
ה-500 הקלאסית לדורותיה שמרה על "חדוות הנהיגה האיטלקית" בזכות שלדה חדה ומשקל נוצה. אבל החשמלית הזו שוקלת כמעט 300 קילו יותר מגרסת הבנזין (שעדיין משווקת) והיא לא נותנת לך לשכוח את זה כאשר אתה מנסה להשתעשע איתה על כבישים מפותלים או להרים גלגל באוויר.
היא מרגישה יותר בוגרת, יותר צמודה לכביש, תחושת ההיגוי שלה קלילה ומלאכותית ושינויי הכיוון אינם חדים ומהירים. מנגד היא עדיין עירונית קטנה וזריזה, שתענוג לנווט אותה בעיר, לבצע סיבובי פרסה "על המקום" ברחובות צפופים ולהשתחל למרווחים בפקקים או למקומות חניה, שרוב הנהגים יוותרו עליהם. גם נוחות הנסיעה יותר מעודנת ופחות קופצנית ממה שזכרנו.
פיאט עמדה בפיתוי לשווק את ה-500 החשמלית במחיר מופרז ומציעה אותה במחיר של החל מ-119 אלף שקל לגרסת בסיס מאובזרת עם הטווח הארוך ועד כ-135 אלף לגרסת הקבריו עם הגג החשמלי. המחירים הללו לוקחים את המכונית מסטטוס של "תכשיט אופנתי למאיון העליון" והופכים אותה לאופציה ריאלית כרכב ראשון/שני לתושבי המטרופולין שזקוקים לרכב זריז וידידותי לחנייה עם הוצאות שוטפות מזעריות, חתימה סביבתית מינימלית ושימושיות לנסיעות בין־עירוניות מזדמנות.
חלק מהמתחרות
רנו זואי 2021 - לגרסה העדכנית של רנו "זואי" יש ממדים ושימושיות של "סופר-מיני" עירונית, תא נוסעים עמוס טכנולוגיות ומערכת הנעה חשמלית חדשה. הגרסה הבכירה מציעה סוללה של 54 קילוואט, טווח בין טעינות של עד 385 קילומטרים ומנוע בהספק 136 כ"ס שמאיץ את הרכב מאפס ל-100 ב-9.5 שניות. יש גרסה עם סוללה מוקטנת וטווח עד 300 ק"מ.
הונדה e-ADVANCE - החשמלית העירונית הראשונה של הונדה כבר משווקת באירופה ועשויה להגיע גם לישראל. יש לה חמש דלתות, ממדים של סופר מיני עם בסיס גלגלים של 2.54 מ' ותא נוסעים מרווח יחסית אם כי תא המטען קטן. מנוע של 154 כ"ס מעניק לה ביצועים זריזים אך סוללה של 35 קילווואט מקבילה את הטווח לעד 222 ק"מ בלבד והיא לא זולה באירופה.
סיאט MII חשמלית - הגרסה החשמלית של סיאט MII, שיבואה נבחן כיום, שומרת על הממדים והעיצוב של ה-MII העירונית הרגילה עם תא נוסעים מרווח לארבעה ותא מטען סביר. מנוע צנוע של 83 כ"ס מספק תאוצה ל-100 ב-12.3 שניות וסוללה בנפח מכובד של 36 קילוואט מספקת טווח של עד 260 ק"מ ותמיכה בטעינה מהירה.
