גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם הקיצוצים יוציאו יותר חרדים לעבודה? בדקנו איך זה הסתיים כשלשר האוצר קראו נתניהו, או לפיד

האם ההחלטה הדרמטית של שר האוצר על הפסקת הסבסוד למעונות יום לאברכים תניב למדינה תועלת כלכלית? ● בדקנו איך השתנו שיעורי העבודה, הגיוס וההשתלבות של החרדים באקדמיה בעקבות צעדים דומים בעבר ● וגם: האם ישראל משקיעה בילדים יותר או פחות מב-OECD?

אלכס קושניר, ישראל ביתנו יומן הצהרים, גל"צ, 8.7.21 / צילום: יוסי זמיר
אלכס קושניר, ישראל ביתנו יומן הצהרים, גל"צ, 8.7.21 / צילום: יוסי זמיר

מה צפויות להיות ההשלכות של הודעת שר האוצר, אביגדור ליברמן, על הפסקת סבסוד מעונות היום לכ-20 אלף משפחות אברכים? ההחלטה הזאת מהשבוע שעבר עוררה הדים רבים, והעלתה טענות עובדתיות לגבי מה שקרה בעבר כאשר על החרדים "הוטלו גזרות". האם בכוחם של מהלכים כאלה להגדיל את המעורבות של החרדים בחברה הכללית ולהעלות את שיעורם בכוח העבודה, באקדמיה ובצבא? במקביל עלתה השאלה כמה נדיבה ישראל כלפי משפחות: האם הוצאות המדינה על ילדים הן גבוהות או שלמעשה אנחנו נמצאים מאחור בהשוואה למדינות ה-OECD? בדקנו כמה טענות כאלה שעלו.

תעסוקה: עלייה בכמה גלים

השיח על השתלבות החרדים בעבודה ובצבא נוטה לחזור פעמים רבות אל אותה נקודה ארכימדית ב-2013, אז כיהן יאיר לפיד כשר אוצר וקיצץ בתקציבים שהופנו לחברה החרדית. "לפיד כבר ב-2013 חוקק את החוק הזה (ביטול סבסוד מעונות יום)", הזכירה ביום רביעי שרת הכלכלה אורנה ברביבאי בראיון בכאן ב', "ואני בדקתי את הנתונים וראיתי שב-2013-2015 הייתה עלייה ברורה ומובהקת של אנשים שיצאו לשוק העבודה". אלכס קושניר מישראל ביתנו אמר דברים דומים בשבוע שעבר בגל"צ והזכיר גם את פועלו של בנימין נתניהו כשר אוצר: "גם בשנת 2003 נתניהו נקט צעדים דומים, וגם בשנת 2013 - אז כל הצעדים האלו בסוף כן מביאים לעלייה בהשתתפות בשוק התעסוקה בקרב המגזר החרדי", הוא קבע.

מנגד, ח"כ מיכאל מלכיאלי מש"ס טען לפני שבוע בראיון ב-103 FM כי המשק יפסיד כתוצאה מההחלטה של ליברמן. לדבריו, אחרי הרפורמה של לפיד ב-2013 "הגרף של העובדים עלה, (אבל) לא לקחו בחשבון את כמות החרדים שגדלו באותה תקופה. זה בלוף. יותר מזה, כמות המתגייסים באותה תקופה ירדה כי אין דבר כזה גיוס בכפייה; (גם) כמות החרדים באקדמיה ירדה". 

 

אז מי צודק? נתחיל בנתונים היבשים: שנתון החברה החרדית של המכון הישראלי לדמוקרטיה עוקב אחר שיעור התעסוקה של החרדים באחוזים, כלומר תוך התחשבות בגידול האוכלוסייה, כך שהוא מנטרל מראש את הטענה של ח"כ מלכיאלי (שלא העביר לנו סימוכין לטענתו). הנתונים שם אכן מראים כי עד 2002 נרשמה ירידה הדרגתית בשיעור התעסוקה של החרדים, כשמ-2003, השנה שהוזכרה על ידי ח"כ קושניר, המגמה מתהפכת: תעסוקת הגברים החרדים מתחילה לצמוח בשיעור ממוצע שנתי של 2.4% עד שב-2019 היא מגיעה ל- 52.5%. שיעור החרדיות העובדות צומח בקצב גבוה יותר, 2.7% בשנה, וב-2019 הוא מגיע ל-76.7%. מדובר בעלייה כללית של 2.6% בשנה, כשנכון ל-2019 כ-65% מהחברה החרדית עובדת.

מעבר לכך, אפשר להצביע על נקודות מפתח נוספות לאורך הדרך, ביניהן, השנים 2014-2015 בהן עלה שיעור תעסוקת הגברים החרדים ב-8.1% בשנה, לאחר הקיצוץ בקצבאות הילדים וצעדים נוספים שהנהיג לפיד כשר אוצר. מנגד, לאחר 2015, כשהחרדים חזרו לממשלה, קצב הגידול בהשתתפות החרדים בעבודה ירד, כשאצל הגברים לבדם כמעט לא נרשם שיפור בין השנים 2016 ל-2019 (עלייה של 0.2% בלבד).

אם הנתונים היבשים לא מספיקים כדי להראות שהצעדים של נתניהו ולפיד השפיעו לחיוב על שיעור התעסוקה בחברה החרדית, אפשר להיעזר בדברים שאמר בעבר למשרוקית ד"ר גלעד מלאך, ראש התוכנית לחרדים במכון הישראלי לדמוקרטיה. מלאך הסביר ב-2019 כי תעסוקת הגברים החרדים עלתה בכמה גלים: הראשון התרחש ב-2003 בעקבות הקיצוץ בקצבאות ובייחוד בקצבאות הילדים; השני אירע בשנים 2011-2009, אז יושם מענק העבודה הידוע כ"מס הכנסה שלילי", והורד גיל הפטור משירות צבאי לצעירים חרדים; והשלישי בשנים 2015-2014, כתוצאה מהצעדים שכבר הזכרנו. מנגד, הוא ציין אז, בתקופות בהן לא נעשו צעדים לעידוד כניסת חרדים לשוק התעסוקה, לא חלה כמעט עלייה אצל הגברים. 

גיוס ואקדמיה: מגמה מעורבת

ח"כ מלכיאלי העלה טיעונים גם לגבי מגמות הגיוס וההשכלה בקרב החרדים. לגבי הגיוס, נראה שהוא צודק. הנתונים המתוקנים שפרסם אכ"א לאחר שהתברר שהספירה הקודמת הייתה מוטעית מעלים כי בין 2014 ל-2018 לא חל שינוי משמעותי במספר החרדים שהתגייסו, ולמעשה הוא פחת קצת מ-2,076 בשנה ל-1,988. ועדת נומה כתבה במסקנותיה באופן מפורש כי ככלל "כמות המתגייסים החרדים בין השנים 2013-2018 (הייתה) דומה ואינה במגמת עלייה". 

בכל הנוגע לסטודנטים החרדים המצב מורכב יותר. באופן כללי, הנתונים מראים מגמת עלייה משמעותית: ב-2011 היו כ-5,500 סטודנטים חרדים ואילו בשנת הלימודים 2019-2020 נרשמו כ-13,400 סטודנטים חרדים. העלייה הממוצעת היא כאלף סטודנטים לשנה. 

יחד עם זאת, העלייה מגיעה כמעט אך ורק מהסטודנטיות. ב-2011 כרבע מהחרדיות הלכו ללימודים אקדמיים (23%) ואילו בשנה האחרונה כבר מדובר בשליש (33%). לעומת זאת, בשיעור הגברים החרדים שהולכים לאקדמיה לא חל גידול: 13% ב-2011, ובשנה האחרונה רק 12% מהם. במובן הזה מלכיאלי צודק, יותר גברים חרדים לומדים, אך שיעורם מכלל החרדים לא עלה. 

תמיכה במשפחות: הקצבאות נמוכות, ההוצאה גדולה

מי שהעלה טיעון מעניין בתגובה למהלך של ליברמן היה ח"כ יעקב אשר מיהדות התורה שאמר בראיון לכאן ב' בשבוע שעבר כי "כל אחד יודע שברוב מדינות ה-OECD הנושא של קצבאות ילדים הוא הרבה יותר גדול מאשר בארץ, פי כמה אפילו".

הביטוח הלאומי מצדיק את אשר. בדוח שפרסם המוסד ב-2020 וכולל השוואה של ישראל ל-22 מדינות החברות באיחוד האירופי בתחום קצבאות הילדים, ישראל נמצאת במקום השלישי מהסוף בגובה הקצבאות. אפשר להעלות שאלות מתודולוגיות לגבי הבדיקה הזאת שמתייחסת רק לקצבת הילד השני (בצרפת למשל לא מוענקת כלל קצבה לילד הראשון), ואפשר גם לציין שהחישוב בו לא כולל את תוכנית "חיסכון לכל ילד", החדשה יחסית, שבמסגרתה המדינה מעבירה 50 שקל בחודש לכל ילד, אותם אפשר לפדות בגיל 18.

יחד עם זאת, ייתכן שהבדיקה הדרושה כאן היא מורכבת יותר, כזאת שלוקחת בחשבון לא רק את הקצבאות אלא את כלל ההטבות שמעניקה המדינה לילדים, ובהן אותו סבסוד למעונות שבוטל כעת על ידי ליברמן. ל-OECD יש מדד שנקרא "Family Benefits", שבוחן את סך ההטבות שמקבל מהמדינה משק בית שיש לו ילדים על ידי חלוקה למזומן (Cash), כלומר כסף שמגיע ישירות למשפחות, וסיוע (Kind), כלומר סובסידיות למיניהן. כאן, מצבה של ישראל טוב בהרבה. 

כשבוחנים את המזומן עולה כי ב-2017 (השנה המעודכנת ביותר של הדוח) סך הקצבאות ששילמה ישראל עמד על 1.13% מהתמ"ג, קרוב מאוד לממוצע ה-OECD שעומד על 1.16%. ואם נבדוק את הסבסודים נראה כי ב-2017 ישראל עקפה את ממוצע ה-OECD עם הוצאה של 1.12% מהתמ"ג, לעומת פחות מאחוז בממוצע המדינות החברות. בחישוב של שתי הקטגוריות יחד, ישראל הוציאה 2.3% מהתקציב על תמיכה ישירה ועקיפה במשפחות, יותר מממוצע ה-OECD שעמד על 2.1%.

איך עם קצבאות כה נמוכות ביחס לתמ"ג בנפש, ההוצאה עוקפת את ממוצע ה-OECD? הסבר אפשרי הוא שישראל היא המובילה ב-OECD בשיעור הפריון הכללי. כלומר, גם כשכל ילד מקבל פחות, עדיין יש הרבה יותר ילדים לתת להם.

עוד כתבות

קרן חזון, מנכ''לית תורפז / צילום: יח''צ

תורפז רוכשת שליטה בחברה בלגית בכ-11 מיליון אירו

הרכישה של חברת FIT תתבצע באמצעות תשלום מזומן של 20% מהסכום ו-80% באמצעות הקצאת של 1.9% ממניות תורפז

שרת הפנים איילת שקד / צילום: שלומי יוסף

"אני מתנגדת לפיקוח על שכר דירה. בניגוד לאירופה, פה יש תרבות של קנייה. ככה זה"

שרת הפנים איילת שקד מודה כי אין טעם לדבר על ירידת מחירים אלא על ייצוב, ומצהירה כי תקים שבעה יישובים חדשים בנגב ובגולן ותשחרר סמכויות לרשויות ולוועדות מקומיות ● האם היא תצליח בריסון שוק הנדל"ן, במקום שקודמיה נכשלו?

בורסה לנ''ע ת''א / צילום: איל יצהר

נעילה מעורבת בת"א; וונטייז הכפילה את שוויה, טראלייט וליברה צללו

מדד ת"א 35 ירד ב-0.3%, מדד ת"א 90 התחזק ב-0.8% ● אופקו וטאואר נסקו לאחר ששבו עם פערי ארביטראז' חיוביים; פריגו ואורמת איבדו גובה ● מחר וביום שלישי לא יתקיים מסחר בתל אביב לרגל חופשת חג הסוכות

ביג אילת / צילום: ביג מרכזי קניות

ביג במו"מ לרכישת קניון במונטנגרו ב-95 מיליון אירו

ביג דיווחה שהחברה הבת CEE-BIG B.V מנהלת משא-ומתן מתקדם לרכישת הבעלות המלאה על קניון פעיל במדינת מונטנגרו ● הקניון מניב NOI (הכנסה נטו מפעילות) של כ-7.6 מיליון אירו בשנה

שר המשפטים גדעון סער / צילום: ניב קנטור

כחלק מהמאבק בפשיעה בחברה הערבית: הצעה להרחבת סמכויות החיפוש

תזכיר החוק שפרסם סער פורסם במסגרת מהלכי חקיקה לטיפול בפשיעה החמורה הגואה בחברה הערבית ● בתזכיר שהופץ היום להערות הציבור מוצע להרחיב את אפשרויות החיפוש הקבועות בחוק ללא צו בית משפט

קיבוץ גבע / צילום: שלומי יוסף

רצו (טורבינות) רוח, קצרו סופה: תביעת ענק נגד קיבוץ גבע

חברות האנרגיה המתחדשת EDF ו-Blue Sky Energy הגישו תביעת פיצויים בסך 52 מיליון שקל בגין שינוי בעמדת חברים באגודה השיתופית של קיבוץ גבע, כך שפרויקט להקמת טורבינות רוח בשטחי הקיבוץ יסוכל ● התביעה הוגשה לאחר שהליך גישור שהתקיים בפני השופטת בדימוס הילה גרסטל נכשל

מהנזק שגורמת אינסטגרם לנערים ועד להנחות הסלב: תחקיר ענק חושף את הסודות האפלים של פייסבוק

תחקיר מהדהד של וול סטריט ג'ורנל מציג איך מכופפת הרשת החברתית את הכללים עבור משתמשים בעלי פרופיל גבוה, כיצד הסתירה מידע שקושר בין פגיעה נפשית בצעירים להתמכרות לאינסטגרם ואיך משמשת הפלטפורמה בידיעתה לסחר בבני אדם ולהזמנות של רצח ● סגן נשיא בפייסבוק: "מבינים את האחריות של תפעול פלטפורמה גלובלית. המאמרים הכילו טענות שגויות"

ניו יורק - חנות וול מארט / צילום: תמר מצפי

וולמארט, פורד וארגו AI משתפות פעולה להשקת שירות משלוחים באמצעות רכבים אוטונומיים

ענקיות הקמעונאות והרכב מצטרפות למפעילת הנהיגה האוטונומית כדי לפתח שירות משלוחים ללא נהג ● הניסויים יתחילו בתוך כמה חודשים בשלוש ערים מרכזיות בארה"ב

יאיר נתניהו / צילום: שלומי יוסף

מחיר הדחייה: יאיר נתניהו שילם 310 אלף שקל לעורך וואלה לשעבר - ואז גילה שהסכום תפח

בית המשפט המחוזי דחה את בקשת נתניהו לעכב את פסק דינו של בית המשפט השלום, וחייב אותו לשלם מיידית לאבי אלקלעי את הפיצוי שנפסק לטובתו במסגרת תביעת הדיבה שהגיש נגדו ● יאיר נתניהו טען כי לא קיבל את התביעה, אולם השופטת לא קיבלה את הטיעון והחליטה להותיר את פסק הדין על כנו, ואף לחייבו בהוצאות משפט נוספות בסכום של כ-30 אלף שקל

רון חולדאי, ראש עיריית ת''א / צילום: איל יצהר

24 ראשי רשויות בגוש דן תומכים במס מטרו על תושביהם

כך עולה ממכתב עליו חתומים ראשי הרשויות אשר הועבר לפני מספר שבועות לראש הממשלה ולמספר שרים, בניסיון לשנות את אופן השתתפות העיריות בתקצוב פרויקט הענק ● לטענתם, המתווה הנוכחי עלול לפגוע "בשרידותם הפיננסית"

''הבית הרזה'' בבוסטון / צילום: Associated Press, Elise Amendola

הבית הצר ביותר בבוסטון נמכר ב-1.25 מיליון דולר

הבית ברוחב של כשני מטרים, בעל ארבעה קומות והוא נבנה בסוף המאה ה-19 ● המבנה הייחודי הוא אטרקציה תיירותית מפורסמת בעיר

שר האוצר אביגדור ליברמן / צילום: רפי קוץ

ההחמצה הגדולה של תקציב המדינה - השינוי שלא נעשה במגזר הציבורי

מבנה השכר במגזר הציבורי מכיל במתכונתו הנוכחית עיוותים שהשפעתם השלילית חורגת למשק כולו ● קצב הגידול של 30% בשכר הנומינלי בעשור האחרון במשרדי הממשלה לעומת 19% בכלל המשק, מחדד את הפערים הכלכליים וחוסר השוויון ● המצב הקיים מייצר מערכת תמריצים קלוקלת - מערכת האיזונים המעוותת בין שני המגזרים, הפרטי והציבורי, לא תוכל להתקיים לאורך זמן

אלעד טנא / צילום: איל יצהר

אחרי 6 שנים ללא איוש: זה ראש מערך ההסברה הלאומי החדש

ראש הממשלה נפתלי בנט הודיע על מינויו של סמנכ"ל וראש חטיבת הדיגיטל בתאגיד השידור הציבורי אלעד טנא לתפקיד ראש מערך ההסברה הלאומי ● כניסתו של טנא לתפקיד מגיעה על רקע עזיבתו של יועצו של בנט משה קלוגהפט שעוזב לטובת ניהול קמפיינים בחו"ל

שר האוצר אביגדור ליברמן / צילום: איל יצהר

ליברמן: רפורמת היבוא תביא לחיסכון מיידי של 5-6 מיליארד שקל

שר האוצר אביגדור ליברמן ושרת הכלכלה אורנה ברביבאי הגיעו היום לדיון הראשון בוועדת הכלכלה המכינה את הרפורמה ביבוא בחוק ההסדרים לקריאה שנייה ושלישית ● ברביבאי: "הרפורמה תשפיע על כל אזרח במדינה ותביא לצמצום פערים משמעותי"

מטוס אל על בנתב''ג / צילום: מיכל רז חיימוביץ'

סערה באל על. על הפרק: צמצום צי המטוסים ופיטורי 1,500 עובדים נוספים

כיום מונה הצי של אל על 45 מטוסים, אולם הנהלת החברה מבקשת להקטין את צי המטוסים משמעותית ולהשאיר בו 29 מטוסים בלבד ● כ-1,500 עובדים הם שישלמו את מחיר ההתייעלות - בנוסף ל-2,000 עובדים שכבר נפרדו מהחברה

מפעל כתר בצפון / צילום: רחפן באדיבות כתר

לאחר הפסדים של כמעט מיליארד אירו: כתר תנפיק בניו יורק בעיקר לצורך החזר חוב

יצרנית רהיטי הפלסטיק הוותיקה שעברה ב-2016 לשליטת קרן BC Partners, מבקשת להנפיק לפי שווי של 2.5 מיליארד דולר, כדי להחזיר הלוואה יקרה ששימשה לרכישתה ● שיפרה משמעותית את תוצאותיה על רקע משבר הקורונה, אך עדיין מתקשה להרוויח - לאחר הפסדי עתק בשנים 2020-2018

ראש הממשלה נפתלי בנט ושר החוץ יאיר לפיד / צילום: Associated Press, Emmanuel Dunand

אקלים, הסברה והפלסטינים: הממשלה פרסמה את היעדים שלה

במלאת 100 ימים להקמת הממשלה, פורסמה היום את תוכנית היעדים לקדנציה ● במשרד ראש הממשלה שמים דגש על משבר האקלים, במשרד הביטחון רוצים להרחיב את הפעילות המדינית, במשרד החוץ מתמקדים בהסברה והמשרד לשת"פ אזורי רוצה לחזק את היחסים עם הפלסטינים

בורסת נאסד''ק , ניו יורק / צילום: יח''צ

וול סטריט צבועה אדום; הנאסד"ק נופל ב-2.6%, הביטקוין צולל ב-7.7%

חברות התעופה בולטות בעליות לאחר שהבית הלבן אמר כי טסים בטיסות בינלאומיות שחוסנו בחיסון נגד קורונה יזכו להקלות במגבלות ● היום לא התקיים מסחר במרבית מדינות אסיה בשל חגים שונים במדינות ● בורסות אירופה נצבעו אדום ● בורסת הונג קונג ננעלה בירידת שערים של 3.3% ● הביטקוין צונח בכ-7.4%, ונסחר ברמה של 44,053 דולר

מירי רגב / צילום: רמי זרנגר

מכינה את הקרקע לתפקיד היו"ר? מירי רגב התפקדה להסתדרות

רגב טרם הודיעה אם בכוונתה להתמודד בבחירות להסתדרות שיתקיימו במאי 2022, אך בליכוד מעריכים כי היא מכינה את הקרקע לאפשרות הזו ללא מעורבות נתניהו ● מטעם רגב נמסר בתגובה: "ח"כ רגב ראתה לנכון להתפקד להסתדרות על-מנת לחזק ולתמוך בערכים שההסתדרות מייצגת; את דרכה הפוליטית היא תעשה אך רק בתוך הליכוד"

מפגינים נגד החובה להתחסן בקליפורניה,  אוגוסט 2021 / צילום: Associated Press, Rich Pedroncelli

ההיסטוריה הארוכה של חובת ההתחסנות באמריקה

מגפת הקורונה החייתה את השיח הציבורי על חירויות הפרט מול בריאות הציבור, שהחל כבר בזמנים קולוניאליים