גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החל”תניקים נשארים בבית, בשירות התעסוקה חוששים: 60 אלף יעברו מאבטלה להבטחת הכנסה

שבועיים אחרי סיומה של תוכנית החל"ת מורגשת התעוררות בחיפוש תעסוקה, אבל מובטלי הקורונה לא ממהרים לחזור לעבודה ● בין הגורמים המעכבים: חוסר מודעות לזכויות, תקווה להארכת התוכנית וגם הקורונה שמסרבת לעזוב

החל"ת נגמר, אז למה המובטלים לא חוזרים לעבודה? / צילום: כדיה לוי
החל"ת נגמר, אז למה המובטלים לא חוזרים לעבודה? / צילום: כדיה לוי

כבר חלפו שבועיים מאז הסתיימה תוכנית החל"ת הממושכת עבור כל מי שגילם נמוך מ-45, ובלשכות התעסוקה מורגש עומס. עם זאת, לא בטוח שזה מתורגם בסופו של דבר לעבודה מלאה. עם זאת, נראה שאין התאמה בין מספר מחפשי העבודה הגדול למספר המשרות הפנויות. מה הסיבה לכך ומדוע נראה ששניהם לא הולכים ומצטמצמים כפי שניתן היה לצפות?

הסיבה הראשונה היא חוסר ידיעה: בשירות התעסוקה אומרים שרבים ממחפשי העבודה שאינם כלולים בקבוצת הגיל שגבוהה מ-45 וזכאותם הוארכה, ממשיכים לפקוד את הלשכות. אולי לא כולם מעודכנים שב-12 באוגוסט, התאריך הבא של חלוקת הקצבאות כבר הם לא יקבלו כסף; אולי הם שמעו ששר האוצר הקודם ישראל כ"ץ אמר בזמנו, שבועות ספורים לפני שנכנס לתפקיד אביגדור ליברמן, שהזכאות נגמרה רק לבני 28 ומטה ללא ילדים ולא לקבוצה הגדולה של בני 45 ומטה.

עוד סיבה היא חשש בריאותי. על רקע האזהרות מהתפרצות זן הדלתא, אולי חלק ממחפשי העבודה מאמינים שההגבלות והזכאות יחודשו ואין טעם לחפש עבודה לפני שהמצב יתבהר. סיבה נוספת שרלוונטית לבעלי משפחות היא תקופת החופש והחגים הקרובה - בחודש ספטמבר, הצפויה השנה "ליפול" על ימי עבודה רבים באמצע השבוע.

250 אלף איבדו זכאות

לפי מנכ"ל שירות התעסוקה רמי גראור, אוכלוסיית היעד ש"נחתכה" מהזכאות עומדת על 250 אלף איש והוא סבור שנראה את הצמצום במחסור בעובדים באוגוסט. "אנחנו רואים כמה שבועות עלייה גדולה בהגעת דורשי עבודה ללשכות, מאז שחידשנו את ההגעה ללשכות ואת המבחן התעסוקתי שהופסק בקורונה. הגיעו קרוב ל-400 אלף איש וקרוב ל-200 אלף ישבו אצל המתאמים שלנו.

"לא כולם ממהרים לפנות למקומות העבודה, כי עדיין יש את התשלום החודש וחלק גדול מהם עובדים בענפים כמו מלונאות או הסעדה, שבהם אפשר למצוא עבודה תוך יום. חלקם אולי מאמינים שבכל זאת יאריכו להם את הזכאות, כי קיימים כרגע כ-100 אלף מקרים בבחינה. אני מאמין שלקראת מחצית אוגוסט נראה חזרה יותר מהירה לעבודה. החשש שלנו שבין ה-250 אלף, יש פוטנציאל של 60 אלף שיעברו מקצבת אבטלה לקצבת הבטחת הכנסה, וזה מדאיג".

 

גם באתרי הדרושים הרגישו תנועה גדולה יותר מאז תחילת החודש. לדברי ליאת הדר שרביט, מנכ"לית דרושים IL, "ביוני עלינו ב-2% לעומת מאי וביולי עלינו ב-20%, אבל אנחנו רואים הרבה מאוד צפייה במשרות ופחות שליחה של קורות חיים. יש חוסר התאמה בין המשרות שמוצעות לבין הנכונות של אנשים ללכת אליהן. רואים את זה במדד התעסוקה שלנו שמראה ש'מדד המאמץ', שמראה על צפייה במשרות עומד על 111% לעומת התקופה המקבילה ב-2019 (לא משווים לשנה החריגה 2020) ו-רק 78% ממספר האנשים ששלחו קורות חיים ב-2019 שולחים עכשיו קורות חיים".

למה לא מסתערים על המשרות לדעתך?
"זה משהו שלוקח קצת יותר זמן. אנשים צריכים להביא את עצמם לאיזה סוג של התפשרות. עד שזה יכאב בכיס. הירידה בשליחת קורות החיים זה כי אנשים לא רוצים את מה שיש. אנחנו מאמינים שהפעולות של שר האוצר יישאו פרי אחרי החגים".

מנתוני JobMaster עולה, כי כבר בשליש הראשון של יולי נרשמה עלייה של 15% במספר המועמדים בהשוואה לחודש יוני, שגם הוא בתורו רשם עלייה של 12% במספר המועמדים בהשוואה לחודש מאי, לעומת עלייה של 6% בלבד בין אפריל למאי.

נתן לוי, מנכ״ל JobMaster, מייחס את העלייה המתונה לכך ש"הילדים כרגע בחופש, מעכבת חלק מההורים לחזור לשוק העבודה והם ממתינים לתום חודשי הקיץ. העלייה שבכל זאת קיימת לדבריו היא "משום שעובדים רבים חוששים לחזור לשוק העבודה באוגוסט ובספטמבר, שרובו חגים, שכן אז צפוי קיטון בהיקפי הגיוס".

מחסור בעובדים בתעשייה

"התחלנו עם אופטימיות גדולה מאוד. בחמישה ימים אחרי ההכרזה של שר האוצר הייתה הכפלה במספר האנשים שהגישו מועמדות למשרות", אומר ערן מרדכי, מנכ"ל דנאל משאבי אנוש מקבוצת דנאל. "אבל עכשיו אנחנו רואים שיש התמתנות משמעותית. בחמישה ימים לפני ההכרזה של ליברמן 800 אנשים שלחו קורות חיים, בחמישה ימים שאחריה זה קפץ ל-1,540. עכשיו זה שוב במגמת ירידה".

מי במחפשים?
"בצורה מובהקת מדובר פחות על סוג המקצוע ויותר על גובה ההשתכרות של אותן משרות. משרות של עד 10 אלפים ברוטו. אנשים שכדאי להם להישאר בחל"ת".

רון תומר נשיא התאחדות התעשיינים אומר כי התעשייה חשים התעוררות אבל "המצב מעורב. אנחנו רק 10 ימים אחרי סיום החל"ת ואני מניח שאנשים רק מפנימים עכשיו שהוא נגמר. שמעתי דיווחים על עובדים בחל"ת שהיו בטוחים שהממשלה תאריך את זה עוד. זה לוקח זמן, זה לא שאנשים שולחים קורות חיים ומתחילים לעבוד למחרת".

כמה עובדים חסרים לכם בתעשייה?
"יש לנו 11 אלף משרות פתוחות ועוד 10 אלפים עובדים שכבר היו אמורים לצאת לפנסיה, אבל לא משחררים אותם כי אין להם תחליף. לא מדובר במשרות בשכר מינימום".

מוחמד זחלקה, בעלים ומנכ"ל של מפעל לשתלים דנטליים אלפא גייט ויו"ר הוועדה לחברה הערבית בהתאחדות התעשיינים, מספר כי במפעל החדש שלו במבואות הגלבוע הוא מעסיק 42 עובדים וחסרים לו עוד 11.

"תוך כדי החל"ת עשיתי טלפונים, נסעתי למועצה, לקיבוצים, ליישובים וחתמתי חוזה עם שבע חברות השמה, לא יצא מזה כלום. בהתחלה היו לי דרישות גבוהות כדי לעשות סלקציה. כל שבוע שעבר הדרישות ירדו. החלטתי שאני מכשיר לבד. הבאנו קבוצה ש-90% ממנה נשים, בלי רקע, לא גמרו י"ב ולא היו בתעשייה, ותוך חצי שנה אכשיר אותן תוך כדי עבודה. אני מקבל עובדות מביני עניין שיקבלו שכר כמו אחרים, ואתה יכול לסמוך עליהן. עד שנפסקה תוכנית החל"ת לא הגיעו אנשים. ביום שסיימו את החל"ת היו לי 14 ראיונות ביום אחד".

האם המשכורות יעלו?

המחסור הגדול בעובדים מעלה את השאלה האם המעסיקים לא ייאלצו להעלות את השכר כדי לגייס עובדים. אולי צודקים העובדים שלא מוכנים לעבוד קשה, בעבודה פיזית, תמורת מעט יותר משכר המינימום. בתעשייה אומרים שהעובדים מרוויחים טוב, מתחילים מעל שכר המינימום ומתקדמים.

בבונסאי נגרות אדריכלית, הממוקם באזור התעשייה ציפורית, חסרים שני מתכננים, מנהל פרויקט ושני נגרים. לדברי מנהלת משאבי אנוש ואחראית קשרי ממשל, זיו ברגסון, השכר המוצע לעובדים עלה בכ-20% במהלך הקורונה, אבל זה לא עזר לגייס עובדים.

מרגישים שינוי מאז תום החל"ת?
"מרגישים שינוי לטובה, אבל אנשים לא ממש מחפשים עבודה. אני נמצאת בלא מעט פורומים של מנהלי משאבי אנוש, ויש תסכול. זה לא כמו שחשבנו שמ-1 ביולי תרועות וחצוצרות והמועמדים עומדים בתור".

למה את חושבת שזה קורה?
"אולי זה מוקדם מדי, אולי הם איבדו את שריר העבודה ולא יודעים איך להחזיר אותו בחזרה, להיות ארגוני ותפעולי וכשיר. אני אומרת את זה ממקום של עצב".

תומר חושב שהעלאת שכר תפגע בפריון, שכן תוריד את התחרותיות, תגרום להפסד כסף ובסופו של דבר להעסקת פחות עובדים וגם פגיעה בייצור.

הפתרון לדבריו הוא הכשרות. "הצלחנו להביא כמה אלפי עובדים להכשרות, עשינו המון תוכניות. חסרים לנו עוד שיבואו ונכשיר אותם, וכך גם נעלה פריון, גם נייצר, וגם נעלה את השכר הממוצע במשק. וגם אז המעגלים המשניים של התעשייה יעבדו ויסייעו להוציא את המשק מהקורונה הכלכלית".

עוד כתבות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"לחסל את חמינאי עכשיו": המסרים מבית המלוכה הסעודי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

אילוסטרציה: איל יצהר

כתב תביעה נגד ויז'ן אנד ביונד: "פעלו תחת דפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת והסתרת מידע מהותי"

החברה המשקיעה בנדל"ן בארה"ב, נתבעה על ידי 126 משקיעים על סכום של כ-29 מיליון שקל ● בכתב התביעה עולה טענה "לדפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת, רשלנות והסתרת מידע מהותי" ● עוה"ד המייצג את החברה מסר כי:"טרם התקבל כתב התביעה וכאשר הוא יתקבל נוכל להתייחס, ככל שנדרש"

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

עם שווי של פי 3 מטבע: המניה שתעשה היסטוריה מחר בבורסה בת"א

המשקיעים ימשיכו לעקוב אחר המתיחות הגוברת בין ארה"ב לאיראן ● השווקים מתמחרים הורדת ריבית של בנק ישראל בהסתברות של כ-50%, גם הכלכלנים חלוקים ● פאלו אלטו תצטרף מחר לבורסה בת"א ● וגם: אלכס זבז'ינסקי ממיטב מעריך - "שוק המניות בישראל התייקר מדי לפי כל פרמטר" ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל, זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל־כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את רה"מ בנימין נתניהו מתנקז לידיו של אותו עורך דין ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עו"ד עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים, וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

נתן שירות למוכרים וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף, וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך וחויב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים