משפט דוד אברהם כץ / צילום: יוסי כהן
הוא מכר חלומות על נדל"ן עם תשואות גבוהות וללא סיכון, נסמך על שמם של חתן פרס ישראל ושל שר לשעבר ובכל מקום בו עבר השאיר אחריו שובל של משקיעים אבודים שאיבדו את כספם. בתום חקירה סמויה של הרשות לניירות ערך ורשות המסים, דוד אברהם כץ, שפעל תחת השם "קבוצת בראשית", נעצר בשבוע שעבר בחשד שגייס מיליוני שקלים באמצעות מצגי שווא והטעיית משקיעים ותוך העברת כספיהם לשימוש פרטי. יצויין כי לא מדובר בקבוצת בראשית, המתמחה בליווי דיירים וניהול פרויקטים של התחדשות עירונית.
אחרי ששוחרר בתנאים מגבילים, גלובס חושף את הדרך בה פעל כץ על פי החשד מהצגת פרטים לא נכונים על ניסיון החברה, דרך השמטת ועיוות המידע על הפרויקטים המועמדים להשקעה, על היקפם ועל השותפים המעורבים בהם, ועד לזיוף חבר נאמנים תוך שימוש בשמות מוכרים ובכירים.
כץ, בן ה-43 מאורנית, עבד שנים רבות במשרד ראש הממשלה ולטענתו עסק בסוגיות בעלות רגישות ביטחונית. הוא גם בנו של חתן פרס ישראל להיסטוריה הפרופ' יוסי כץ. נגד דוד אברהם כץ הוגשו תביעות הנוגעות לפעולותיו במסגרת קבוצת בראשית שעבדה תחת חברת ד.א.י.כ ניהול בניה ופיתוח, ובמסגרת חברת סיגניצ'ר ספיר, אותה הוא מנהל. המשקיעים טוענים כי נפלו קורבן ל"מסכת שקרים ענפה, שיטתית, מתוחכמת ומאורגנת". באחת מתביעות המשקיעים נגדו, הושגה פשרה.
הפרויקט הלונדוני
חמישה משקיעים הגישו תביעה בפברואר השנה, באמצעות עו"ד ישי סיטהון ועו"ד רן אלול על סכום של 1.2 מיליון נגד כץ, החברה שבבעלותו ועו"ד גיא אבני ששימש כנאמן לעסקאות. המשקיעים טוענים כי השקיעו בפרויקט היוקרה בלונדון סכומים שנעים בין 120 אלף שקל ל-230 אלף שקל לאחר שקיבלו את הרושם כי מדובר בפרויקט רציני, כאשר חברות עם גב כלכלי משתתפות ביוזמה. בית המשפט הפנה את הצדדים להליך גישור, ומטעמו של כץ נמסר כי התיק הסתיים בפשרה מחוץ לבית המשפט. מטעמו של אבני נמסר כי התביעה נגדו נדחתה.
המשקיעים מתארים איך כץ שיכנע אותם לחתום על הסכם השקעה בפרויקט להקמת כפר נופש "אולטרא יוקרתי בלונדון", לדבריו, שמיועד למגורים ולנופש וידוע גם בשם Wildwood Golf & Country Club. בעלון לשיווק הפרויקט נכתב כי מדובר במיזם "בו שולבו מיטב הידע והמשאבים הבינלאומיים בתחומי המלונאות והמגורים, כיאה למתחם המציע לעשירי תבל המתגוררים במעוז הכלכלי של חצי הכדור המערבי שירותים בדירוג ‘Seven Stars Deluxe'".
חבר המנהלים המזויף
כץ הוא חבר המועצה האזורית של אורנית ומתפלל בבית הכנסת יחד עם הרב שי פירון, שר החינוך לשעבר שמשמש רב הקהילה, עם הפרופ' דוד האן, שכיהן ככונס הרשמי במשרד המשפטים ועם עו"ד משה רוזנטל.
אחד ממצגי השווא שהוצגו למשקיעים הוא הצגת "חבר מנהלים" בעלון שיווקי שנעשה בו שימוש הכולל שמות מוכרים ומכובדים בישראל שכולו מצג שווא אחד גדול. חבר המנהלים שהוצג בעלון כלל את הרב פירון, פרופ' האן, בנצי ליברמן ראש רשות מקרקעי ישראל ויו"ר מועצת יש"ע לשעבר, עו"ד חיים פרידלנד שותף במשרד גורניצקי, עו"ד משה רוזנטל וכן את אביו של כץ - הפרופ' יוסי כץ. פניית גלובס לפירון, ליברמן, האן, פרידלנד ורוזנטל העלתה כי אין להם כל קשר לפרויקט או לחברה והשימוש בשמם נעשה ללא ידיעתם.
בישוב אורנית, בו מתגורר כץ, נדהמו מהחשדות ומהשימוש שעשה כץ בשמות חבריו לקהילה ללא אישורם. פירון אומר לגלובס: "נדהמתי לגלות את שמי ותמונתי בפרסום של חברה שאינני מכיר את פעילותה בשום צורה. בד בבד, עם כל הכאב, כרב הקהילה, עלי להתרכז בתמיכה במשפחתו של כץ".
גם פרופ' האן אומר: "אני ממש לא קשור ושמי הוכנס לעלון ללא ידיעתי וללא הסכמתי", עו"ד חיים פרידלנד ממשרד גורניצקי מוסר לנו: "אין לי קשר לפרויקט או לאדם המדובר ושמי הוכנס ללא ידיעתי או אישורי". בנצי ליברמן, ראש רמ"י לשעבר, מתאר: "אין לי קשר לפרויקט ונעשה שימוש בשמי ללא אישור. פנו אליי, בקשתי לראות מסמכים, אך אלו לא הועברו. אני לא מכיר את פעילות החברה".
גם עו"ד משה רוזנטל, המקורב לכץ, מסר: "פרסום שמי נעשה ללא אישורי. אינני קשור לפרויקט ההשקעה". כץ הכחיש את הטענות נגדו בכתב ההגנה וטען שמדובר ב"רודפי רעה שכל רצונם להכשיל את הפרויקטים בהם עוסקת הנתבעת ומנהלה".
בכתב ההגנה נטען כי כץ והחברה דוחים כל ניסיון להציג אותם כמציגי מצג שווא וכרמאים, לטענתם, הם עשו לילות כימים על מנת לקדם את "פרויקט חייהם" אך זה התעכב בקצב הבנייה בשל משבר הקורונה ובשל משבר עם מתווך, שאת שמו לא ציינו, שגרם נזקים לחברה. בנוגע למצגי השווא, נטען כי בידי החברה "מכתבי כוונות מצדדי ג' חתומים ומחייבים המראים באופן חד משמעי לרבות תמיכה בפרויקט המוזכר בכתב התביעה".
מצג שווא נוסף היה בעלון השיווקי בשמה של חברת אל על ובלוגו שלה נכתב כי "היום, בסיוע מועדון הלקוחות של אל על, חברת התעופה הלאומית ומעט רוח ומעוף פטריוטי, זכאי כל אזרח ישראלי המנהל אורח חיים תקין ונהנה מהכנסה בסיסית, סבירה וסדירה להיות שותף בפרויקט הנדל"ני השאפתני ביותר בלונדון". מאל על נמסר כי אין לה כל מעורבות בפרויקט: "מעולם לא התקשרנו עם מר דוד כץ או שיתפנו עימו פעולה במיזם נדל"ן ששווק על ידו. השימוש בלוגו ובשמה המסחרי של אל על במסגרת פרויקט ‘WILD WOOD' נעשה ללא ידיעתנו והסכמתנו ואף מהווה שימוש אסור בשם ובסימנים המסחריים של אל-על. מיד לאחר היוודע הדבר, פנינו למר כץ בדרישה להסיר באופן מיידי את כל הפרסומים הנושאים את שמה והמתארים הטבות לחברי מועדון הנוסע המתמיד וזה אף הבטיח כי הפרסומים יוסרו".
השותפות הנעלמות
בתביעה שהגישו חמשת המשקיעים, נטען כי מצג שווא נוסף מתייחס לחברות מסחריות זרות ויוקרתיות שהוצגו כשותפות לפרויקט בעלון השיווקי של החברה ובהסכם ההשקעה - ענקית המלונאות ITC מהודו, TROON האמריקאית המחזיקה ב-206 מועדוני גולף על פני 5 יבשות ו-PGA, מועדון חברים אמריקאי עשיר.
באתר החברה טוען כץ כי "קבוצת טרה" זכתה להימנות על חבר יזמים בינלאומי המקים מועדון מגורים. במסגרת הסכם ההשקעה הצהיר כץ כי שורת חברות זרות התאגדו להקמת הפרויקט במסגרת חברה בנאמנות. המשקיעים טוענים בתביעה, כי לשלוש החברות (TROON, ITC, PGA) אין כל מעורבות בפרויקט. עוד עולה, כי מדוח רשם החברות הבריטי, הבעלים של החברה שצוינה שהתאגדה להקמת הפרויקט הוא דוד אברהם, אזרח בריטי. חברות נוספות שצוינו הן טרה וסבוי - טרה הוקמה על ידי כץ ועל ידי דוד אברהם וסבוי על ידי אברהם. ההצעה שהוצעה למשקיעים, הייתה להשקיע 314 אלף שקל לקבלת רווחים מיחידות הנופש בפרויקט היוקרתי.
בתביעה נטען כי בניגוד למה שהוצג לחמשת המשקיעים, יזמים אחרים קיבלו ב-2011 אישור בנייה על שטח שהוצע להם להשקעה בלונדון. עוד נטען כי מעיון בתוכנית עולה שלא מצוין דבר בכל הנוגע להקמת הפרויקט ושלל המתקנים המתוארים במסמכי החברה. על התוכניות עומדות התנגדויות שהוגשו על בסיס פגיעה באיכות הסביבה ועקב ממצאים ארכיאולוגיים, שלא נמסרו למשקיעים.
טענה נוספת בתביעה מתייחסת לכסף שהועבר לקופת החברה למרות שלא התקבלו כל הביטחונות בהתאם להסכם ההשקעה.
פרויקט ספיר
מיזם אחר ששיווק כץ היה "פרויקט ספיר" במסגרתו הוצעה השקעה ב"אחוזה מפוארת", במושב שובה שבדרום. בעלון הפרסום צוין כי האחוזה תכלול 32 יחידות דיור, בריכות שחייה, חדר כושר, קולנוע, מועדון דיירים ועוד והוצעה תשואת רווחים קבועה של 7-11%.
בחודש שעבר הגישו שבעה משקיעים תביעה נגד כץ, חברת סיגניצ'ר ספיר ועו"ד אבני על סכום של 2.1 מיליון שקל. לטענתם כץ הוא מנהל החברה, הרוח החיה ומי שאחראי באופן מלא וישיר למצגי שווא שהוצגו להם והובילו להשקעתם. הסכמי ההשקעה נחתמו במהלך השנים 2018-2019 ולטענתם הסתבר להם כי מדובר בקרקע שלא ניתן להוציא לה היתר בנייה למיזם השאפתני ששווק, הפרויקט לא מוכר על ידי גורמי הממשלה שנטענו בפרסום וניסיונותיהם של המשקיעים לקבל בחזרה את כספם לא צלח.
העלון השיווקי של "פרויקט ספיר" מציין כי מדובר ב"מפעל מאושר" במסגרת החוק לעידוד השקעות הון וכי הפרויקט נהנה משותפות עם משרדי הממשלה (הכלכלה, אותר והמשרד לפיתוח הנגב והגליל) תוך שימוש בסמלי המשרדים. פניית גלובס למשרדי הכלכלה, האוצר והמשרד לפיתוח הנגב והגליל העלתה כי אין למשרדי הממשלה כל קשר לפרויקט הנדל"ן. "הפרויקט האמור לא מוכר לנו והפרסום לא אושר על ידי ועדת החסויות המשרדית" נמסר מהאוצר. מהמשרד לפיתוח הנגב והגליל נמסר כי "המשרד אינו קשור לפרוייקט זה ופנה לרשות להגנת הצרכן לטיפול בנושא". במשרד הכלכלה אמרו כי "אסור לחברה שבנדון להשתמש בסמלי המשרדים השונים בעלון שיווק שהם מפיצים. החברה לא קבלה מעמד של מפעל מאושר" והוסיפו כי החברה התבקשה באפריל השנה להסיר את סמל המשרד מיד.
מי שגם תבעו את כץ והחברה שבבעלותו בסוף 2020 הם רב הישוב לשעבר ואשתו ממושב שובה בנגב הצפון מערבי, המחזיקים במגרש במושב בהסכם חכירה עם רמ"י.
לפי התביעה שהסתיימה בהסכם פשרה, כץ הציע לרכוש מהם את הקרקע. לטענתם, לאחר החתימה גילו כי נעשה שימוש בייפוי כוח בניגוד להסכם, החלו בבנייה ללא קבלת היתר ואף גילו כי עוד בטרם הושלמה העסקה רשמה חברת סיגניצ'ר שעבודים על הנכס ברשם המשכונות. אותם בעלי שיעבודים הם חלק מהמשקיעים שהשקיעו ב"פרויקט ספיר". עו"ד גיא אבני, מטעמו של כץ, נתבע אף הוא על ידי המשקיעים בטענה כי שימש כנאמן והמשקיעים בטחו בו שיפעל להגן על כספם. תביעת המשקיעים לגבי פרויקט ספיר נמצאת בראשיתה, ותביעת בעלי הקרקע ממושב שובה הסתיימה בפשרה. עו"ד אבני מסר כי תביעת בעלי הקרקע נגדו נדחתה.
הפרויקט באיטליה
רב נוסף המתגורר באנגליה גם טוען במסגרת תביעה שהוגשה בדצמבר האחרון כי נפל קורבן למצגי שווא של כץ. הרב הוא איש עסקים העוסק ביזמות ובפברואר 2018 פנה אליו כץ והציע לו שותפות בקידום פרויקט מלון דירות בעיירת הסקי צ'רביניה איטליה. על פי התביעה, כץ טען כי הוא במגעים מתקדמים עמו לצורך רכישת נכס לבניית מלון בעיירה והציג להם מצגים שונים על אודות העסקה והיתכנותה הכלכלית. הרב העביר 1.7 מיליון שקל לכץ לצורך הצגת איתנות כלכלית כלפי בעל הנכס באיטליה. כספים אלו עשו את דרכם לחשבונו האישי של כץ לפי הטענה. תקופה קצרה לאחר מכן, לפי התביעה, הודיע כץ כי הפרויקט התבטל, וביקש זמן לצורך השבת הכסף. ההליך המשפטי נמשך בימים אלה.
תגובות
תגובת עו"ד גיא אבני: "פעלתי בהתאם להסכמי הנאמנות ללא דופי וכל טענה אחרת היא שקר. כל התביעות נדחו בבית המשפט בכל הנוגע לחתום. בנוגע לתביעה לגבי פרויקט ספיר מסר כי לא הגיעה אליו ולכן לא יכול להתייחס וכי למיטב ידיעתי אלו אותן טענות שכבר נדחו על ידי בית המשפט".
עו"ד עמית בכר וחושן לי בן שטרית ממשרד ש.הורוביץ המייצגים את דוד כץ והחברה מסרו בתגובה: "החברה ומר כץ פעלו ופועלים ביושרה ומקצועיות כלפי כלל המשקיעים שלה. נבהיר: כספיהם וזכויותיהם של המשקיעים, נוהלו ומנוהלים בשקיפות ובנאמנות ואין כל חשש לפגיעה כלשהי בזכויותיהם.
"מדובר בטענות מעוותות ומסולפות של קבוצת בעלי עניין מצומצמת, המנסה לפגוע במר כץ ובחברה, ואשר מובלת על ידי גורם בעל עניין אשר מצוי בסכסוך כספי ואישי מול מר כץ.
מקורן של כלל הטענות שהוזכרו בכתבה הוא בסכסוך אזרחי בו החלו מזה זמן וברובן המוחלט הסתיימו בפשרה ובטרם הגיעו לכותלי בית המשפט.
באשר לטענות על פרויקט ספיר מדובר בפרויקט לטובת הקמת מעונות סטונדטים של חברה שהתנהל עוד טרם רכישתה על ידי מר כץ.
החברה ומר כץ הם אנשים שומרי חוק הפועלים בהגינות ובשקיפות, ובכלל זה משתפים כעת פעולה באופן מלא בחקירת הרשות לניירות ערך, ובשלב זה מציגים את טענותיהם המפורטות בפני גורמי החקירה ולא באמצעי התקשורת. צר לנו שגורמים אחרים מנצלים את המצב ופועלים בניגוד לחוק כדי להשחיר ולפגוע בחברה ובמר כץ".
איפה הרשות לניירות ערך?
פרשיית הונאה רודפת פרשייה ופעם אחר פעם המשקיעים מתפתים בקסמי שווא לתשואות גבוהות ומאבדים את כספם. הרשות לניירות ערך חושפת את הפרשיות אך לא מצליחה למנוע אותן מראש. את הפרשה הנוכחית חשפה הרשות לאחר חקירה סמויה תוך שימוש במידע מודיעיני.
ככלל, המשטרה היא האמונה על חקירת תיקי הונאה וקיימות יחידות אזוריות המטפלות בפרשיית מרמה. כאשר יש עבירות על חוק ניירות ערך הרשות נכנסת לתמונה והיא מחזיקה בסמכות חקירה גם לגבי עבירות ההונאה. במקרה של כץ וקבוצת בראשית העבירות המרכזיות הנחקרות הן מצגי השווא, אך לצידן עומד החשד כי פעל ללא תשקיף כנדרש מהשקעות המוצעות ליותר מ-35 משקיעים, עבירה שנועדה למנוע הונאות ולגרום לחברות לפעול בשקיפות.
כץ הציע לציבור להשקיע במיזמי נדל"ן ולקבל תשואה קבועה ללא סיכון. בפרויקט היוקרה בלונדון פורסמו הצעות לתשואות קבועות של 10-13%, וגם בפרוייקט ספיר הוצעו תשואות גבוהות. החשד לעבירות ניירות ערך נובע מכך שמדובר בהסכמי השקעה אחידים המבטיחים תשואות אחידות.
בשנים האחרונות נקטה הרשות בפעולות להתמודדות עם התופעה של השקעות לא מפוקחות: אזהרות לציבור, הליכי אכיפה מנהליים, אזרחיים ופליליים, ביקורות, תיקונים של החוק ופרסום עמדות סגל. כל זאת בניסיון למנוע את ההונאות.
מהרשות לניירות ערך נמסר: "רשות ניירות ערך פועלת ללא לאות להגן על ציבור המשקיעים. הונאות ותרמיות בגופים פיננסים שאינם מפוקחים על ידי הרשות וחלקם פועלים בשיטת ‘הונאות פונזי' הן תופעה קשה שהרשות נלחמת נגדה בחורמה מצד אחד, ומצד שני מנהלת קמפיינים נרחבים על מנת לסייע לציבור לזהות הונאות כאלה ולהימנע מהשקעה בהן.
"ציבור המשקיעים צריך לגלות אחריות ולהבין כי הבטחות קוסמות שכוללות בין השאר מתן ריביות גבוהות, עלולות להיות מסוכנות ומחייבות בדיקות מקדימות לפני שמשקיעים, אחת הבדיקות הראשונות שחובה לעשות בטרם השקעה, היא לברר האם מדובר בגוף המפוקח על ידי רשות ניירות ערך".