גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האומנם מבול של תביעות נגזרות?

תביעות נגזרות הן כלי חשוב באכיפת משטר תאגידי ראוי בחברות הציבוריות בישראל, ואסור ששיקולים לא רלוונטיים ייעקרו אותן מתוכן

תביעות נגזרות הן כלי אכיפה חשוב ואפקטיבי בידיו של המשקיע הקטן / צילום: Shutterstock, PIC SNIPE
תביעות נגזרות הן כלי אכיפה חשוב ואפקטיבי בידיו של המשקיע הקטן / צילום: Shutterstock, PIC SNIPE

אנו עדים לאחרונה לשיח ער באקדמיה ובחוגים המשפטיים אודות "ריבוי" תביעות נגזרות המוגשות נגד נושאי משרה בחברות ציבוריות בישראל (דירקטורים ומנהלים), והנזק שהן גורמות לכאורה לחברות עצמן. מכיוון שתביעה נגזרת היא כלי שנועד בראש ובראשונה להגן על טובת החברה, יוצא שבאמצעות טיעון זה מנסים המקטרגים לחתור תחת עצם הרציונל העומד בבסיס התביעה הנגזרת.

כך, עורכי דין המייצגים מבטחי דירקטורים ומבטחי משנה זרים, מזהירים מפני סכנה האורבת לנוכח הפיכתה של ישראל ל"מדינה אדומה", שגובה פרמיות ביטוחי הדירקטורים בה ינסוק לגבהים בלתי אפשריים, ועורכי דין מטעם חברות נתבעות מתלוננים על כך שתביעות נגזרות מוגשות כאן "עוד טרם יבשה הדיו" על החלטות דירקטוריון. גם איגוד החברות הציבוריות לא יושב בשקט, ועל-פי הפרסום יוזם תיקוני חקיקה, שתכליתם להצר עוד יותר את צעדיהם של מגישי התביעות הנגזרות. תיקונים כאלו, אם יעברו, ישפיעו לרעה על הכיסים של כולנו, הציבור הרחב.

התביעות הנגזרות נוגעות במקרים רבים לחברות גדולות ומובילות במשק, למשל, אלו הנסחרות במדד ת"א 35 (בזק, טבע, בנק הפועלים, בנק לאומי, בנק מזרחי, שיכון ובינוי ועוד), בהן מושקעים סכומים אדירים מחסכונות הציבור. לא מדובר במאבקים אזוטריים בין תובעים אלמונים לחברות פלוניות, אלא בנושא כלל-משקי חשוב, אשר בליבו היכולת לבצע אכיפה אזרחית היכן שכשלו, לעתים במודע, מנגנונים אחרים של אכיפת הממשל התאגידי הראוי.

השאלה העיקרית והבסיסית שיש לשאול היא: מהי טובת החברה?

השאלה העיקרית והבסיסית שיש לשאול היא: מהי טובת החברה? האם ככל שעלה בכוחו של התובע הנגזר במקרה ספציפי להציג עילת תביעה בעלת סיכויי הצלחה טובים, אשר החברה מסיבותיה שלה בחרה שלא לנצל לטובתה (כלומר, להחזיר לקופתה חלק מהנזק), איזה ערך בכלל יש לטענות אקטואריות מאקרו-כלכליות אודות עלייה צפויה בתעריפיהן של פרמיות ביטוח דירקטורים בכלל המשק (טענות כלליות, שכמובן לא הוצגו להן כל תימוכין של ממש)? הרי מובן לכל בר דעת, שהתמורה שצפויה לחברה בעקבות ההליך המשפטי - בין אם בפסק דין ובין אם בפשרה - עולה עשרות מונים על פרמיות הביטוח.

מנגד, ככל שסבורה חברת ביטוח, כי לפניה תביעה קלושה וסחטנית - היא וודאי שלא תמהר להתפשר, ותנהל את ההליך. נזכיר, כי חברת ביטוח שמבטחת נושאי משרה הינה גוף פיננסי מקצועי שמומחיותו הוא בהערכת סיכונים. ניתן לומר ברמת וודאות גבוהה, כי חברת ביטוח אינה ממהרת להתפשר, וודאי לא בסכומים גבוהים, אלא אם כן היא סבורה שקיים סיכון משמעותי - סיכון לבעלי המשרה, אבל תועלת לקופת החברה ולציבור בעלי המניות.

מכל זה יוצא, שהסתכלות "כלל משקית", אשר מסיקה מ"ריבוי תביעות" שצריך להגביה את חומות התביעה הנגזרת, משולה להכבדת נטל ההוכחה על נפגעי תאונות דרכים בגלל עליית פרמיות הביטוח. כלומר - האשמת הקורבן, הזנחת הטיפול במזיקים האמיתיים, ואיבוד אפקט ההרתעה.

כאמור, תביעות נגזרות הן כלי אכיפה חשוב ואפקטיבי בידיו של המשקיע הקטן, זה שאינו מקורב לצלחת. על-פי רוב התביעות הנגזרות מוגשות במקרים של ניגודי עניינים מובנים ובעקבות מעשים ומחדלים של בעלי שליטה ושל נושאי משרה, אותם חברות לא ממהרות לתבוע. ככלל, האחריות לתופעת התביעות הנגזרות, מרובות יותר או פחות, רובצת לטיבו הרעוע של הממשל התאגידי בישראל. את הטענות בעניין יש להפנות לדירקטורים ולנושאי משרה שכשלו בתפקידם לשמור על ענייניהן של החברות עליהם הם מופקדים, ולא לתובעים, המשמשים על כורחם כאוכפי החוק האזרחי. גם אם פרמיות ביטוח מסוימות התייקרו, אפשר וראוי ציבורית להתייחס אליהן גם כ"פרמיות" זמניות לטובת הגברת האכיפה וטיוב הממשל התאגידי.

לעניין טיב הממשל התאגידי בישראל, נזכיר, למשל, את אמירתה של שופטת בית המשפט העליון לשעבר, אילה פרוקצ'יה, בדיון שנערך לפני מספר חודשים אודות הוועדה למינוי דירקטורים בבנקים ללא גרעין שליטה, כי שוק הדירקטורים הישראלי מתפקע מניגודי עניינים, וכי לדירקטורים אין בעיה "לקפוץ" מבנק אחד למתחרהו. גם שופט בית המשפט העליון המכהן, פרופ' עופר גרוסקופף, התבטא בעניין ואמר, בדיון "שולחן עגול" שנערך לאחרונה, כי רכישת "מעריב" על-ידי נוחי דנקנר הייתה משולה לקניית "צעצוע" לבעל השליטה, והדירקטוריון לא עצר את העסקה המפוקפקת הזאת, אף על-פי שדגלים שחורים ואדומים התנוססו מעליה והיו גלויים לעיני כל.

הניסיון להילחם בתופעות אלו על-ידי הכרזת מלחמה על תביעות נגזרות משול להריגת השליח במקום להתמודד עם הבשורה. התביעות הללו הן כלי ראשון במעלה לתמרוץ ממשל תאגידי תקין בחברות ציבוריות, שקריטי לשמירת אינטרס הציבור הרחב. אל לכנסת ולממשלה החדשה להקשות על הגשת תביעות נגזרות, יהיה זה ההפך המוחלט מ"שינוי".

עו"ד עמית עידו הוא שותף במשרד יעקב שפיגלמן ושות׳, עוסק בליטיגציה ובמשפט מסחרי

ד"ר הראל פרימק הוא יו"ר משותף של עמותת צדק פיננסי

עוד כתבות

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - כמה הוצאות משפט פסק?

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר, והבעל נותר בלי זכויות בבית

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה"

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק