פסולת / צילום: מועצה אזורית משגב
כמה יכולים עבריינים וארגוני פשיעה בעולם להרוויח מכריתת עצים בלתי חוקית, סחר בלתי חוקי בחיות בר, כרייה במכרים לא מדווחים והטמנת פסולת בלתי חוקית? לפי ההערכות של ארגון ה-FATF (כוח המשימה הבינלאומי המוביל את ההסדרה העולמית למאבק בהלבנת הון ובמימון טרור), רווחי הפשיעה הסביבתית הגלובלית מגיעים לכ-110 עד 281 מיליארד דולר בשנה. לתופעות אלה ישנן השלכות מרחיקות לכת על הסביבה, הכלכלה, בריאות הציבור ובטיחותו, והן הולכות ומתגברות עם השנים, אך הן אינן נמצאות בלב השיח על המאבק בפשיעה הכלכלית. ארגון ה-FATF רוצה לשנות זאת.
פגיעה בחיות, ביערות ובקרקעות
לאחרונה פרסם הארגון מדריך בנושא הלבנת הון שמקורו בפשיעה סביבתית, במטרה להעלות את המודעות לגבי אופן קבלת הכספים אשר מופקים מהפעילות הבלתי חוקית ואופן הלבנתם. הדוח מבוסס על עבודות קודמות של הארגון בתחום איכות הסביבה, ביניהן דוח משנת 2020 בנושא הלבנת הון שמקורו בסחר בלתי חוקי בחיות בר, אשר הדגיש את הצורך להעריך את סיכוני הלבנת ההון הקשורים לסחר הבלתי חוקי בחיות בר בכל מדינה ולהבטיח את קיומה של מסגרת משפטית איתנה לצורך איתור כספי הפשיעה וביצוע חקירות פיננסיות.
נכון להיום אין הגדרה אוניברסלית לפשיעה סביבתית, אך הכוונה היא, ככלל, לעבירות פליליות הפוגעות בסביבה. הדוח מתמקד בהלבנת הון מפשעים סביבתיים נבחרים, הכוללים כריתת עצים בלתי חוקית, פינוי קרקע בלתי חוקי, כרייה בלתי חוקית ושינוע והטמנה בלתי חוקיים של פסולת.
בדוח מוגדרות העבירות המרכזיות באופן כללי, מתוך מטרה שכל מדינה החברה בארגון (בהן גם ישראל) תוסיף להגדרה את האלמנטים הייחודיים לה. כך, כריתת עצים בלתי חוקית מוגדרת ככוללת הובלה, קנייה או מכירה של עצים בניגוד לחוק המקומי והבינלאומי; פינוי קרקע בלתי חוקי כולל רכישה ופינוי לא חוקי של אדמות לצורך חקלאות, בנייה או צרכים אחרים; הרס יערות מוגדר כמונח כללי לתיאור פעילות עבריינית הפוגעת ביערות.
המונח מתייחס לכל שרשרת האספקה, החל מכריתה והובלה של העצים ועד לעיבוד ומכירה, כולל כריתת עצים בלתי חוקית ופינוי קרקע; שינוע והטמנה בלתי חוקיים של פסולת (Waste Trafficking) כולל יצוא או סילוק בלתי חוקי של פסולת אלקטרונית, פלסטיק וחומרים מסוכנים; וכרייה בלתי חוקית מתייחסת לפעילות כרייה המתבצעת ללא אישור המדינה (בהעדר זכויות על הקרקע, רישיונות כרייה והיתרי עבודה או הובלת מינרלים) או פעילות כרייה באישור המדינה בעקבות מתן שוחד.
את הדוח הכינה קבוצת העבודה האופרטיבית של ארגון ה-FATF (ה-RTMG), אשר בראשה עומדת ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, ד"ר שלומית ווגמן-רטנר. בישראל קיימות כיום עבירות מקור (עבירות המהוות גם עבירת הלבנת הון על-פי חוק איסור הלבנת הון ומאפשרות חילוט נכסים וכספים וכן ענישה מחמירה יותר) המתייחסות לפעילות בלתי חוקית בתחום כריית החול, תחנות דלק וגז וטיפול בלתי חוקי בפסולת.
זהב בשווי של 6 מיליון דולר
מהדוח עולה כי למרות הרווח העצום שמופק מפעילות עבריינים זו, לא מדובר בעבירות שרשויות האכיפה מתמקדות בהן, ובמקרים רבים הן מתגלות לאחר פרסומים בתקשורת. על-פי הדוח, מרבית הדיווחים החשודים שהוגשו ליחידות למודיעין פיננסי במדינות השונות בעולם, נשלחו בעקבות פרסומים בתקשורת שכללו, בין היתר, חקירות של עמותות ללא מטרות רווח. בדרום-מזרח אסיה, למשל, רוב הדיווחים החשודים התגלו בעקבות סיקור חדשותי שלילי.
אחת המדינות ציינה כי היא כעת פועלת להעמיד לדין ישויות המעורבות בכריתת יערות בלתי חוקית בהיקף של למעלה מ-110 מיליון דולר, כאשר הפרשה התגלתה בעקבות מידע שפרסם ארגון ללא מטרות רווח בנוגע לרשת הלבנת הון מקצועית הפועלת באמצעות חשבונות הממוקמים במרכז פיננסי בחו"ל. מדינה אירופית אחרת קיבלה רשימה מפורטת של חשודים המחזיקים בחברות בתחום פינוי פסולת בעקבות פרסום תקשורתי על פעילות הבלתי חוקית שבוצעה על-ידי אותם חשודים.
בין מקרי האכיפה המתוארים בדוח נכללת פעילות הלבנת הון של כספים שמקורם בכריית זהב בלתי חוקית בדרום אפריקה. בשנים האחרונות דרום אפריקה העמידה לדין 21 חשודים במגוון רחב של עבירות הכוללות בין היתר הקמה של מיזם בלתי חוקי, ניהול מיזם בלתי חוקי, הלבנת הון, גניבה, רכש, החזקה והובלה של מתכות יקרות, החזקת חומרי נפץ, סחר בלתי חוקי של מהגרים וניסיון לרצח. קבוצה זו קשרה קשר לביצוע עבירות הנוגעות לכרייה ולמכירה בלתי חוקית של זהב.
במהלך החקירה התגלו 16 מפעלים בלתי חוקיים לכריית זהב ונתפס זהב בשווי של 6 מיליון דולר. הרשויות השתמשו בראיות אשר נמצאו בטלפונים הניידים של העבריינים וניתחו מאות מסמכים אשר הצביעו על כך שהפושעים מכרו זהב בערך העולה על 300,000 דולר. החוקרים השתמשו בראיות שהועברו על-ידי גיאולוג מוסמך ועקבו אחר נכסים ורכבים שנרכשו על-ידי אחד מחברי הקבוצה. מאמצים אלה הבטיחו הרשעות בגין סחיטה, הלבנת הון ועבירות ביחס לחוק סחר במתכות יקרות.
במהלך פעולת המשטרה הקבוצה פוצצה מטען חבלה מאולתר. כל הנאשמים הורשעו בעבירות שיוחסו להם, והוטלו עליהם 15 שנות מאסר בפועל באשמת הלבנת הון.
ארגון הפשיעה האיטלקי והעסק לפינוי פסולת
במקרה אחר שמוזכר בדוח נחשף ארגון פשיעה איטלקי שפעל לשינוע והטמנה בלתי חוקיים של פסולת כולל יצוא וסילוק בלתי חוקי של פסולת אלקטרונית, פלסטיק וחומרים מסוכנים. העבירות בוצעו באמצעות חברת-קש בתחום פינוי הפסולת. חקירה זו החלה בעקבות דיווח על עסקה חשודה של אחד הגופים הפיננסים לרשות לאיסור הלבנת ההון האיטלקית (ה-FIU האיטלקי), שתיאר תזרים פיננסי של חברה הפועלת בענף פינוי מתכות ופסולת, אשר לא היה לה מבנה ארגוני הולם או פעילות כלכלית מדווחת.
חלק מהסממנים החשודים כללו את העובדה שבעלי המניות הקודמים נחקרו על-ידי התובע הכללי בשנת 2015, וכי בעלי המניות החדשים רכשו את החברה במחיר נמוך משמעותית משווי השוק והיו בעלי ידע וכישורים מוגבלים בתחום.
במסגרת החקירה נמצאו העברות בנקאיות לחברות איטלקיות הפעילות באותו התחום אשר נחקרו בעבר בגין פשעי מס, פינוי פסולת בלתי חוקית והלבנת ההכנסות אסורות של ארגון פשיעה. חלק מהחברות נחקרו בעבר בגין קשר עברייני לשינוע בלתי חוקי של פסולת למדינות במזרח אסיה, תוך זיוף מסמכי המשלוח כך שייכתב כי מדובר בחומרי גלם ולא בפסולת.
ניתוח שערך ה-FIU האיטלקי הראה כי בעלי החברות היו מעורבים בהפעלת רשת בלתי חוקית, במסגרתה בוצע שימוש נרחב בכרטיסים נטענים ובמזומנים. הרשת התגלתה בעקבות עסקאות חיוב רבות הנוגעות למשיכות מזומנים בדוחות החברה והעברות בנקאיות שבוצעו לטובת ישויות זרות. היקף העבירות הסתכם בכ-14.2 מיליון דולר (12 מיליון אירו).
בעקבות הדוח הודיע ארגון ה-FATF כי בכוונתו להוסיף לסטנדרט הבינלאומי דוגמאות לעבירות פשיעה סביבתית על-מנת לסייע למדינות לקבוע אותן כעבירות מקור.