גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מתושבי ג'סי כהן ועד מפעלי בזן: מי ירוויח ומי יפסיד מהשינויים הצפויים בארנונה

טיוטת חוק ההסדרים פורסמה, ומשרד האוצר לא פסח על ניסיון לתקן את העיוותים בשיטת המיסוי המקומי הישראלית ● אבל השינויים לא יתקנו את הבעיות השורשיות של תעריפי הארנונה ושל שיטות החישוב

שכונת ג'סי כהן בחולון / צילום: תמר מצפי
שכונת ג'סי כהן בחולון / צילום: תמר מצפי

במסגרת חוק ההסדרים מעוניין האוצר לשנות את תעריפי המינימום והמקסימום של הארנונה למגורים והארנונה שלא למגורים - להעלות את המינימום והמקסימום בארנונה למגורים ב-15% על פני 10 שנים ולהוריד את מינימום והמקסימום של הארנונה שלא למגורים ב-10% ב-2022. נוסף לכך, האוצר רוצה לקבוע כי בשנים הקרובות כל עדכון של הארנונה לפי הטייס האוטומטי לא יהיה סימטרי - הארנונה למגורים תעלה בחצי אחוז יותר מהטייס האוטומטי והארנונה שלא למגורים תעלה בחצי אחוז פחות מהטייס האוטומטי. בדרך זו תעלה הארנונה למגורים באופן ודאי ב-5% יותר בעשור הקרוב והארנונה שלא למגורים תעלה ב-5% פחות.

פגיעה בחלשים שמרוויחים יותר ממינימום

הבעיה הראשונה בחקיקה היא שמדובר על שינויים ברף המינימום והמקסימום ולא שינויים בפועל בתעריפים ברשויות. ראשית, רשויות רבות אינן גובות את המינימום הקבוע בחוק (36.88 שקל למ"ר) ורבות מהן גובות יותר מ-10% מהמינימום (42.4 שקל למ"ר), כך ששינוי הרף התחתון לא ישנה עבורן דבר.

שנית, האוכלוסייה העיקרית שתושפע מהשינוי הזה היא האוכלוסייה החלשה בישראל - תושבי הרשויות הערביות, וגם תושבי השכונות החלשות של הערים הגדולות (דרום תל אביב, השכונות החרדיות בירושלים, ג’סי כהן בחולון והשכונות של העולים מאתיופיה וואדי ניסנאס בחיפה). מדובר על יותר ממיליון תושבים אשר תשלומי הארנונה שלהם יעלו - אבל גם עלייה זו לא תהיה מלאה, כי מרביתם זכאית להנחות המבוססות על מבחן הכנסה (מתחיל מ-40% הנחה ומגיע עד 90%). כך, מי שישלם את עיקר המחיר הם החלשים שמרוויחים מעל המינימום המקנה זכאות להנחה.

הבעיה השנייה בחקיקה היא שהפחתה של תעריף המינימום לארנונה שלא למגורים לא תוביל להפחתה כלשהי בתעריפי הארנונה - הרשויות עדיין צריכות לבקש הפחתה בתעריף בשביל להקל על העסקים ורובן גובות היום יותר מהמינימום - כך שאם הן לא ביקשו הקלה עד היום, סיכוי נמוך שהן יעשו זאת בעתיד. יש לציין שהרשות היחידה שבה יש מפעל שנהנה מתעריפי מינימום היא מ.א. תמר והמפעל שנהנה מתעריף זה הוא מפעלי ים המלח - השאלה היא אם זה המפעל שהאוצר רוצה לתת לו הנחה נוספת?

התעריפים משפיעים על עוד מרכיבים בתקציב

הבעיה השלישית בחקיקה היא שהפחתה של תעריף המקסימום לארנונה שלא למגורים בפועל לא משפיעה על רוב הרשויות! מעטות הן הרשויות שגובות את המקסימום הקבוע בחוק, וביניהן עיריית תל אביב, פתח תקווה וחיפה אשר גובות תעריפי תעשייה מקסימליים בחלק מאזורי הגבייה שלהן. בפועל גם אחרי הפחתה של 10%, השינוי היחיד שיקרה הוא שלא יהיה ניתן להעלות בחלק מהרשויות את התעריף לארנונה שלא למגורים בחלק מהסיווגים.

פה המקום לציין כי יש מפעל אחד שמשלם על חלק מנכסיו תעריף תעשייה מקסימלי - מפעלי בזן בחיפה. בשנים האחרונות עיריית חיפה מבקשת שוב ושוב להעלות את כל התעריפים שמשלמים בבזן למקסימום הקבוע בחוק ואין ספק שהחקיקה הזאת מיטיבה עם בזן - ושוב השאלה היא אם זהו המפעל שצריך לתת לו הזדמנות להנחה נוספת.

הבעיה הרביעית בחקיקה היא ששינויים בתעריפי המינימום והמקסימום משפיעים על עוד מרכיבים בתקציבי הרשויות. תעריפי המינימום והמקסימום משפיעים על התעריפים הנורמטיביים בנוסחת מענקי האיזון ובנוסחה של הקרן לצמצום פערים - ושינוי בתעריפים הנורמטיביים יכול להשפיע לרעה על רשויות נתמכות שעיקר הכנסתן מבוססת על ארנונה ממגורים. רוב הרשויות לא יודעות להעריך את ההשפעה הזאת, אך הן יראו את השורה התחתונה בסוף 2021, כאשר משרד הפנים ישלח להן את התחזית למענקי האיזון והן יגלו שהם לא השתנו, או במקרה הגרוע, יפחתו.

ואם זה לא מספיק, אסור לפספס שלצד השינויים בארנונה מבקש האוצר להפוך את האפשרות של הרשויות לגבות היטלי שמירה לאפשרות קבועה (במקום הוראת שעה) - שוב, ללא דיון ציבורי.

אין דיון ציבורי אמיתי, אין הצגת חלופות

אבל הבעיה העיקרית, המרכזית, בהחלטת האוצר לבצע את התיקון הזה במסגרת חוק ההסדרים היא שדיון על המיסוי המקומי בישראל לא יכול להתקיים ביומיים-שלושה במסגרת דיוני התקציב. המיסוי המקומי בישראל מכיל עיוותים רבים, תמריצים חיוביים ושליליים בעלי השפעה רוחבית על מערך השיקולים של הרשויות המקומיות, של רשויות התכנון ותקצוב רשויות ע"י משרדי הממשלה.

זהו המס "השנוא" ביותר בישראל ולא ייתכן שהדיון על תיקונו ייעשה ללא דיון ציבורי אמיתי, ללא הצגת חלופות והשפעתן. מס שאינו מבחין בין רשויות חזקות וחלשות, רשויות עירוניות וכפריות, פריפריאליות ורשויות במרכז, הוא מס מעוות שדורש התייחסות לכל הסוגיות באופן רחב. לדעתי חוק ההסדרים אינו המסלול המתאים לתיקון, בוודאי שלא בעזרת אותם כלים שלא הצליחו כבר יותר מ-30 שנים.

הכותב כלכלן מוניציפלי, מייעץ לרשויות מקומיות

עוד כתבות

כותרות העיתונים בעולם

המדינה שבה הנשיא וראש הממשלה בעימות בגלל ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: האם איראן מוכנה למלחמה, מה עומד מאחורי האסטרטגיה של ארה"ב מול טהרן, וראש ממשלת קרואטיה והנשיא נמצאים בעימות בשל שת"פ עם ישראל • כותרות העיתונים בעולם

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אל על בתגובה לייצוגית: לא יכולנו לנצל את כוחנו בגלל כוחות השוק

חברת התעופה הגישה את תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בטענה לגביית מחירים מונופולסטיים בתקופת המלחמה ● לטענתה, היא לא הייתה יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי הנטען, כאשר בכל רגע חברות זרות יכלו לחדש את טיסותיהן ארצה ● לפי הבקשה לייצוגית, רווחי אל על זינקו בזמן המלחמה מ־0.9% מהעלות ל־13.3% מהעלות

עבודה מהבית / צילום: Shutterstock

עדכון המס שיכול לשים סוף לכדאיות הרילוקשיין

ה־OECD אישר לאחרונה עדכון לאמנת המס הקובע מתי עבודה מרחוק במדינה זרה עלולה לחשוף חברות לחיוב במס ● לפי ההחלטה, אם העובד עובד למעלה מ־50% מזמן מהבית, והעבודה במדינה הזרה חיונית לפעילות העסקית - התאגיד ישלם מס של עשרות ואף מאות מיליוני דולרים

מלון דן באילת / צילום: באדיבות מלונות דן

האפקט האיראני: הישראלים מזמינים יותר חופשות בארץ, ופחות בחו"ל

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על עלייה של 25% בהזמנת חופשות מקומיות - אך ירידה כוללת בענף התיירות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

חן גולן, יו''ר נקסט ויז'ן / צילום: שלומי יוסף

ההשקעה החדשה של יו"ר נקסט ויז'ן

לגלובס נודע כי חן גולן, יו"ר נקסט ויז'ן, הופך לשותף בבית ההשקעות פרופאונד והזרים עשרות מיליוני דולרים להשקעה דרך מוצרי החברה ● בית ההשקעות מנהל כ-3.5 מיליארד שקל והוקם על־ידי המנכ"ל עודד שטרנברג ושי אנגל, מנהל ההשקעות הראשי

אפי מלכין, הממונה על השכר באוצר / צילום: דוברות משרד האוצר

הבשורה שיקבלו בקרוב 700 אלף עובדים

לראשונה מאז הקורונה: משרד האוצר מסדיר את העבודה מהבית במגזר הציבורי ● לגלובס נודע כי הפיילוט הופך לקבוע ומתרחב ● המתווה ליום עבודה אחד בשבוע מהבית, שמגבש הממונה על השכר, יחול על המגזר הציבורי הרחב שכולל כ-700 אלף עובדים

בניינים בראשון לציון / צילום: Shutterstock

המכרז המדובר בראשל"צ נסגר: שווקו שטחים ב-1.4 מיליארד שקל

לאחר התמודדות של שחקניות מרכזיות בענף, נסגר המכרז לשטח הבסיס המתפנה בראשון לציון ● מדובר במהלך פתיחה לפרויקט שיכלול כ־10,000 יחידות דיור חדשות בדרום העיר

העלמת הכנסות / אילוסטרציה: Shutterstock, Andre Boukreev

חשד: העלים 12 מיליון שקל מהכנסות משכירות

רשות המסים מנהלת חקירה נגד תושב ביתר עילית החשוד כי העלים הכנסות בסך 12 מיליון שקל מהשכרת דירות לחברות כוח-אדם ● בבדיקה צולבת בין דיווחיו של החשוד לרשויות המס לבין חשבונות הבנק שלו נמצאו הפקדות בסך מיליוני שקלים שלא דווחו

אילוסטרציה: shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מדד הביטוח צנח ב-7.5%, הבנקים ב-2%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.7% ● הירידה במניות הביטוח והפיננסים באה בעקבות דוח אפוקליפטי של חברת המחקר Citrini Research סביב עתיד ה-AI ● המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים  ● טרמינל איקס זינקה בעקבות נפילת הצעתו של שר האוצר להעלות את תקרת הפטור ממע"מ

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות עקב מכסי טראמפ; מניות התוכנה והבנקים נפלו

וול סטריט הגיבה לראשונה להעלאת המכסים הגלובליים של טראמפ מ-10% ל-15% ● ה-S&P 500 ירד בכ-1% ● מחירי המתכות היקרות עלו, תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב ירדו ● נובו נורדיסק צללה במעל 15%, לאחר שדיווחה על תוצאות מאכזבות בניסוי של זריקת הרזיה חדשה שלה ● הביטקוין ירד ונסחר סביב רף ה-64 אלף דולר

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: דוברות שר האוצר

מכה לסמוטריץ': הכנסת ביטלה את הצו להרחבת הפטור ממע"מ

רק 25 ח"כים הצביעו בעד הצו של שר האוצר סמוטריץ' הפוטר צרכנים ממע"מ ביבוא אישי עד לסכום של 150 דולר ● 59 ח"כים התנגדו, לאחר שראש הממשלה נתניהו החליט על חופש הצבעה לקואליציה

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה

פאנלים סולאריים מעל שדה חקלאי / צילום: אמיר טרקל

האיום החדש על שדות סולאריים חקלאיים עוד לפני שהוקמו

בדיון בכנסת התגלה שהקמת פאנלים סולאריים מעל שטחים חקלאיים יגרור חיוב בהיטל השבחה, מכיוון שבוטלה הדרישה בהליך תכנוני חדש לשדות ● משרדי הממשלה חלוקים, והחקלאים חושבים מחדש אם הפרויקט משתלם

ספינה של צים / צילום: Lior Patel/jצים

הקלה בשביתה בעקבות מכירת צים: ועד העובדים עובר לעיצומים

יו"ר ועד עובדי צים, אורן כספי, אמר לגלובס כי המנכ"ל אלי גליקמן קיבל מהרוכשת הפג-לויד את המנדט לנהל מו"מ עם העובדים: "לא רצינו למוטט את החברה – זו לא המטרה שלנו" ● בוועד פרסמו הבהרה ולפיה בחברת "צים החדשה" שתהיה בבעלות קרן פימי ייקלטו קרוב ל-100 עובדים - "גם הם ללא כל ביטחון תעסוקתי אמיתי"

שמן זית / צילום: דרור מרמור

סמל יוקר המחיה משנה כיוון, ומחירו מאבד 35%

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

איור:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

התרגיל שנכשל: עקף את המתווך דרך אשתו - וישלם דמי תיווך כפולים

המחוזי בת"א מציב תמרור אזהרה לרוכשי הדירות: חתמתם על סעיף "פיצוי מוסכם"? בית המשפט עשוי לחייב אתכם לשלם אותו, גם אם טענתם שהמתווך לא היה "הגורם היעיל" בעסקה ● השופטת אביגיל כהן: "במקרה זה המערער ניסה בחוסר תום־לב למנוע מהמשיב להשתלב בקידום העסקה ולהפוך ל'גורם יעיל'"

קלדנית בבית המשפט / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

האולם הדיגיטלי יוצא לדרך: כלי AI בשירות השופטים וסוף לעידן הקלדנות

מערכת המשפט מתקרבת להשלמת המעבר לדיגיטל, לטובת הפחתת העומס והבירוקרטיה ● לצד כלים המסייעים בכתיבת פסקי דין, מערכת חדשה תאפשר לקיים דיונים בווידאו ללא הגעה פיזית ● במקביל, התמלול האוטומטי מחליף את הקלדניות - שנוצר עבורן תפקיד חדש

מחנה ''מטווח 24'' / צילום: חורחה נובומינסקי

נסגר מכרז ל-1,100 דירות ב"שדה דב" של ראשון לציון

שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות ב"מטווח 24" במערב ראשון לציון נמכרו בסך כולל של 1.4 מיליארד שקל ● ענקית הטכנולוגיה אפלייד מטיריאלס חנכה ברחובות מרכז מו"פ חדש, וחברת המינרלים ICL חנכה את בניין המטה החדש שלה בבאר שבע

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות