גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

זו תוכנית האוצר להסבת משרדים למגורים ולעירוב שימושים

שני צעדים מרחיקי לכת שכלולים בטיוטת החוק מציעים הקמת דירות קטנות בתוך בנייני משרדים ובניית קומה לשטחי ציבור בתוך מבני מגורים ● אבל בדרך ליישום יש אתגרים רבים, וברשויות המקומיות לא ממהרים לשמוח

בנייה / צילום: שלומי יוסף
בנייה / צילום: שלומי יוסף

חוק ההסדרים אמור להיות בעל משמעויות תקציביות בעיקר, ואולם פעמים רבות טמונים בו סעיפים שמשמעותם חורגת בהרבה מעניין התקציב. כמה סעיפים בטיוטת חוק ההסדרים הנוכחית עשויים לשנות מאוד את פני ענף הנדל"ן בישראל.

הפקעת קומת מגורים לטובת שטחי ציבור

רקע: עד לאחרונה דובר על עירוב שימושים של מסחר ותעסוקה עם מגורים, עכשיו מדברים כבר על שילוב של שטחי ציבור - כמו גן ילדים, מתנ"ס, בית כנסת או מועדון לקשישים, בתוך מבני מגורים.

השינוי: משרד האוצר החליט לקדם את העניין בחוק ההסדרים, באמצעות מתן סמכות למוסד תכנון לקבוע בתב"עות הוראות המקנות חלק ממבנה לטובת שימוש ציבורי.
הנימוק למהפך המוצע הוא שב-2050 מדינת ישראל צפויה להפוך למדינה הצפופה בעולם המערבי ועל כן מציעים באוצר לאפשר ניצול יעיל יותר של הקרקע באמצעות שילוב שימושים שונים באותו המתחם, כגון מבני ציבור, תעסוקה ומבני מגורים. ההפרדה בין מגרשים המיועדים למטרות שונות, ובפרט הפרדתם של מגרשים המיועדים לצורכי ציבור ממגרשים המיועדים למטרות אחרות, יוצרת קשיים בקידום בנייה רוויה באזורים דלים בקרקע ובעיקר בפרויקטים של התחדשות עירונית, המהווים שיעור ניכר מהיקפי התכנון העתידיים למגורים. כיום חוק התכנון והבנייה אינו מאפשר את הדבר.

לפיכך ממליצים באוצר לאפשר מנגנון שבו מוסדות התכנון יהיו מוסמכים לכלול בתוכנית מפורטת הוראה על כך שחלק מסוים ממבנה שאינו מיועד לצורכי ציבור, ייועד לצורכי ציבור ויירשם על שם הרשות המקומית. הליך זה יחול על תוכניות מפורטות ומשביחות, אשר מוסיפות שטח מותר לבנייה מעבר לזה שהיה קודם התוכנית החדשה או משנות ייעוד של המגרש או מוסיפות שימוש שמותר לעשות בו.

על פי החוק המוצע, שיעור החלק הציבורי יהיה עד רבע משטח הבנייה הנוסף, או על 15% מהשטח ששונה ייעודו. בשלב התוכנית ייקבע על ידי מוסד התכנון סל שימושים ציבוריים רלוונטיים, וכן יוגדר השטח מתוך הבניין או לחלופין השטח מתוך המגרש אשר מיועד לשרת את הצרכים הציבוריים. יש לציין, כי עיקרון דומה כלול בחלופות שהוצגו לתמ"א 38.

הסבה של מבני תעסוקה למגורים

דמיינו לעצמכם דירות מגורים במגדלי עזריאלי בתל אביב, באזור התעסוקה מת"מ בחיפה, באזור התעשייה הישן של ראשון לציון, או בישפרו סנטר במודיעין. האם זה ריאלי? איך זה יתממש?

רקע: טיוטת חוק ההסדרים מציגה את עודף שטחי התעסוקה הקיימים בארץ כבעיה הדורשת פתרון, וכמוצא לסוגיית המחסור ביחידות דיור, ובעיקר דירות לצעירים באזורי הביקוש. באוגוסט 2019 גילה מינהל התכנון שעוד לפני שהחל משבר הקורונה כבר היו בתכנון יותר מדי שטחי משרד - 240 מיליון מ"ר במקום 36 מיליון מ"ר שיהיה בהם צורך ב-2040, בכל הארץ. זה לא קרה במקרה. המרוץ של הרשויות אחר שטחי תעסוקה, שגובה על ידי מינהל התכנון, נובע מההכרה של הרשויות המקומיות בכך שתעריפי הארנונה לשימושים שאינם למגורים גבוהים יותר מהתעריפים למגורים, ובנוסף, שמדובר בהכנסה שאינה מיועדת למטרה מוגדרת מראש, ולרשות ישנה גמישות רבה בשימוש בה. שימושים שאינם למגורים צורכים בדרך כלל פחות שירותים מהעירייה. עוד יתרון של עסקים הוא שהם נותנים גם תעסוקה לתושבי הרשות.

השינוי: הצעת משרד האוצר היא לאפשר הסבה של עד 50% משטחי תעסוקה קיימים וחדשים לטובת מגורים - בגלל ירידה בביקוש למשרדים ועלייה בביקוש למגורים.
ההצעה בחוק ההסדרים כוללת לא מעט סעיפים שנועדו להבטיח את איכות מהלך ההמרה. כך למשל, המגרש שבו תתבצע המרה חייב להיות במרחק שלא עולה על 600 מטרים מאזור מגורים קיים, כדי שתושבי המבנה שייעודו הוסב יוכלו ליהנות משטחי ומוסדות ציבור בשכונה ותיקה. סעיף אחר קובע ששיעור הדירות יעמוד על 30% מהמבנה ושטחן לא יעלה על 50 מ"ר. המחשבה העומדת מאחורי מגבלת גודל הדירות היא שדייריהן העתידיים - רווקים, זוגות צעירים ובני הגיל השלישי - אינם נזקקים להיקפים משמעותיים של שטחי ציבור.

אף שמדובר בתיקון חקיקה שיש לו תוקף ארצי, הרי שכל רשות עירונית תהיה רשאית לאשר, בתוך תקופה של שנה, מסמך מדיניות שבו יפורטו הנחיות לבינוי מגרשים מעורבים. מסמך המדיניות יאפשר לרשות העירונית להתנות מתן היתרי בנייה בעמידה בתנאים.

המשמעות: למרות הניסיון לעשות את החוק מאוזן, מומחים בשוק מוצאים בו חורים רבים.
ד"ר רינה דגני ממכון גיאוקרטוגרפיה לא משוכנעת בכלל שיש צורך להקטין את היקף שטחי התעסוקה: "איפה נקבע שצריך לצמצם את שטחי התעסוקה ב-50%? גם אם עובדים עכשיו מהבית עדיין יש צורך בשטחים האלה. בכל שנה גדלה כמות העובדים שעוברים למשרדים. איפה יעבדו כל האנשים האלה?"

דגני מסבירה שהביקוש השנתי למשרדים הוא כ-500 אלף מ"ר לשנה בכל הארץ ושהביקוש בפריים לוקיישן עולה על ההיצע. אם בתל אביב יש ביקוש שנתי שווה ערך לכ-4-5 מגדלי משרדים (מגדל - 50 אלף מ"ר ברוטו) אז בעיר פריפריאלית ממוצעת כמו בנימינה, עפולה, קרית אתא, חדרה, קדימה-צורן וכו’ אפשר לכל היותר לאכלס בניין משרדים אחד בשנה (7,000-8,000 מ"ר). "צריך לעשות תוכנית מסודרת שתקבע איפה ניתן ליישם את הרעיון. זה יהיה רק בערים הגדולות והמרכזיות. המנטרה היום מדברת על שימושים מעורבים, אבל זה לא מתאים לכל מקום. מעבר לכך, אני חוששת שתהיה פגיעה באזורי התעשייה של הפריפריה".

"הרעיון של הסבת מבני תעסוקה למגורים הוא לא רעיון רע, אבל השטן נמצא בפרטים", אומרת פרופ’ נורית אלפסי מהמחלקה לגיאוגרפיה ותכנון ערים באוניברסיטת בן גוריון: "להסב 50% ממבני התעסוקה זה המון. יש מגוון גדול מאוד של מבני תעסוקה ואי אפשר שכלי אחד ישמש את כולם".

עו"ד ענת בירן צופה גם פה קשיים מרובים ביישום: "יש פה עניינים קנייניים - נניח שיש בניין שבו משרדים שנמצאים בכמה בעלויות. איך יתקבלו החלטות? מי יהיו אלה ששטחיהם יוסבו למגורים ואיך זה ישפיע על המשרדים הקיימים. מעבר לכך, יש פה גם עניינים פיזיים, צריך שיפוצים רציניים כולל החלפת חלונות שלא נפתחים, ותשתיות לחדרים רטובים".

אדריכל צחי כץ, מהנדס העיר מודיעין ויו"ר איגוד מהנדסי הערים: "לבוא ולהפוך, בצורה לא מבוקרת, משרדים למגורים, במיוחד שבאזורים שבהם יש משרדים אין שירותים כמו מבני ציבור, חינוך או שטחים פתוחים, זה אנטי תזה לתכנון עירוני, אבל גם מראה על כשל חשיבתי של כל מי שמנהיג את נושא התכנון במדינה".

האתגר: ליצור הפרדה בין השימושים השונים

עד כמה הציבור יהיה מוכן לבלוע את הגזרה של עירוב השימושים בתוך בניינים? בתקופה המנדטורית ובראשית ימי המדינה, הוקמו מבני מגורים תוך הקפדה על עירוב שימושים, בדרך כלל של מסחר ומשרדים, ודוגמאות רבות לכך קיימות במרכזי הערים הישנים. עם הזמן נפרדו השימושים למבנים שונים, וחלק ניכר מהציבור סולד מעירוב השימושים.

מנכ"ל חברת אלדר שיווק נדל"ן, רוני כהן, אינו מוצא בזה בעיה: "אנחנו משווקים היום פרויקטים בעירוב שימושים בבת ים וברמת גן, וזה לא פוגע בשיווק. להיפך. אנשים שמגיעים היום לגור במרכזי ערים ומחפשים את העירוניות, מודעים לעניין ומקבלים אותו. החוק לדעתי נחוץ, ואי אפשר להתעלם מזה שכך ייראה העתיד, לפחות במרכזי הערים".
כהן מודע לבעייתיות שיש במבנים ישנים שבהם מתקיים עירוב שימושים. אחד מהם הוא מגדל משה אביב ברמת גן, שבו הכניסה לדירות המגורים הוקמה בצמידות לכניסה למשרדים. "זה היה כשהנושא היה ממש בחיתוליו, ומאז המודעות התכנונית לצורך בהפרדה בין השימושים גברה והיום אנחנו במקום אחר. הדיירים מופרדים ומבודדים היום מיתר השימושים, ויש פתרונות אדריכליים גם למטרדים אקוסטיים ואחרים שעלולים להגיע מהשימושים הללו. נכון שאם יוקם בפרויקט למגורים גן ילדים, יצטרכו למצוא פתרונות להורים להביא ולהוציא את הילדים, מבלי שתושבי הבית יופרעו. אני לא חושב שתהיה בעיה עם זה".

רוני כהן, מנכ"ל אלדר שיווק / צילום: אוראל כהן

"אף אחד לא אוהב את זה, אבל צריך להתרגל", אומרת רונית מרום, בעלת משרד לאדריכלות ועיצוב: "לפני 40 שנה הקימו את דיזנגוף סנטר, עם משרדים, מסחר ומגורים. אז נחשב המגדל ליוקרתי ביותר, מבוקש ביותר, ורק בעלי כיס עמוק יכלו להרשות לעצמם לגור או לעבוד שם. עם השנים וההבנה הכוללת של מחסור בקרקעות הבנייה לגובה ניצול שטחים. דבר דומה יקרה גם עם שטחים ציבוריים".

רונית מרום / צילום: יח"צ

ומה לגבי התכנון? מרום אינה מודאגת. "ברמת התכנון המוקפד ורמת החומרים הקיימים היום בשוק ניתן לעשות הפרדה מוחלטת בין הכניסה למשרדים מלובי אחד לבין כניסה למגורים מלובי אחר, לבין גני ילדים מחזית אחרת וכן הגבלות שימוש בשעות פעילות, שילוט ומערכות התמצאות, פתרונות נפרדים לכניסת ספקים, חניה ללקוחות ולעובדים ופינוי אשפה, מעליות נפרדות. יש גם לשנות את החקיקה לגבי סף הרעש לדוגמה בנווה צדק, יש החמרות ואכיפה בנושא הרעש מהמסחר אחרי שעה 23:00 שברובו נסגר".
עו"ד ענת בירן מוצאת בחוק בעיה אחרת, קניינית: "בפועל מדובר בהפקעה נוספת של הרשות המקומית, על ההפקעות שהיא ממילא מבצעת לשטחי ציבור. לפתע היא נכנסת כשותפה לבית משותף. אז מה יקרה אם בעלי הדירות ירצו להגיע להחלטה שצורכת הסכמת 100% מהדיירים? האם העירייה תתערב להם בהחלטה?".

ענת בירן / צילום: נדב כהן יונתן

ולבסוף בירן מדגישה בעיה שתבוא לידי ביטוי בעיקר בחלופה לתמ"א 38, אך ייתכן שלא רק, כשהעירייה תקבל קומה במגרש לא גדול, שקשה ליצור בו הפרדה טובה בין שימושי המגורים לשימושים הציבוריים: "יש בעיה תכנונית מובנית במצב כזה, כי לא בכל מגרש ניתן לתכנן תוכנית שתעשה את ההפרדה הנדרשת בין שטחי הציבור למגורים", היא אומרת. ולבסוף, אומרת בירן, כי "אין הגדרה ברורה, אילו שימושי ציבור בדיוק יתקיימו בבניין, והרי לא הכול זה טיפת חלב".

ולבסוף ניתן לתהות, עד כמה מבנים שיוקמו בעשר השנים הבאות על פי הפורמט הזה, באמת יימצאו רלוונטיים ל-2050, שנת היעד של האוצר בהצעת החוק.

שני השינויים: מעל הראש של העיריות

פרופ’ אלפסי: "הרעיון הוא לעשות את זה מעל ראשה של הוועדה המקומית. צריך להסתכל על כל יישוב ויישוב ולבחון את הביקושים למגורים ואת מערכת התשתיות התומכת. כל מהלך שנוגע לתהליכים מקומיים, שמחייב היערכות של הרשות, כולל טיפול בתשתיות, שירותים ציבוריים וכו’, ונעשה ללא תיאום עם הרשות המקומית, יהיה הרה אסון".

שרון בנד מחברת "במידה" העוסקת בתכנון עירוני ובפיתוח אסטרטגיה עסקית ושיווקית, מסויגת מאוד מאופן קידום המהלך: "במקום להבין שהרשויות המקומיות הן הזרוע העדינה והארוכה של המדינה בשטח, שמכירה את התנאים הייחודיים ויודעת לנהל אותם בצורה מיטיבה, הדברים האלה מתנהלים מעל הראש של הרשות וזה מאוד מטריד. אף אחד לא מדבר על הקונפליקטים בין מגורים לתעסוקה: תשתיות פיזיות. רעש, תאורה, פינוי אשפה, כניסות לחניונים. מאיפה נכנסים דיירים לבניין? איך מייצרים סיטואציה שאנשים גרים במקום נעים, ולא נטוש?"

חיים ביבס, ראש עיריית מודיעין ויו"ר מרכז השלטון המקומי, מסכם: "מדובר פה בניסיון לחרוג מהתמהיל שנקבע מראש ויוצר בלגנים. לכל עיר יש מרקם תכנוני והאופי שלה ואנחנו לא מתכוונים לבטל אותו. אם מישהו חושב שיוכל לכפות על השלטון המקומי, אנחנו נלך איתו בכוח עד הסוף. הקורונה הוכיחה שהממשלה מנותקת מהשטח וההבנה של הדברים המרכזיים".

חיים ביבס יו"ר מרכז השלטון המקומי / צילום: ראובן קופיצ'ינסקי

עוד כתבות

ג'אקו 7, רכבי הפלאג אין מובילי מכירות בשוק הפרטי ובהדרגה גם בשוק הציים / צילום: יח''צ

באוצר מתכננים שינוי בהטבות המס למחזיקי רכב צמוד. כל הפרטים

לגלובס נודע כי עפ"י הערכות בענף, במשרד האוצר מתכננים להפחית במאות שקלים את ההטבה החודשית לרכבי פלאג־אין. לעומת זאת, זו של החשמליים צפויה לגדול ● ואיך יושפעו בעלי רכבים היברידיים?

אינפלציה ישראל / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

קצב האינפלציה באוגוסט מתחת ל-3% - לראשונה זה שנה; מחירי הדירות ממשיכים לרדת

האינפלציה עלתה בחודש אוגוסט ב-0.7%, בהתאם לצפי ● הסעיפים שבלטו בעליות: תרבות ובידור, תחבורה ותקשורת וירקות טריים ● בחודשים יוני-יולי 2025 מחירי הדירות ירדו ב-0.2%, ומחירי הדירות החדשות ירדו ב-0.8%, בהשוואה למחירים במאי-יוני

רוברט פ. קנדי, שר הבריאות של ממשל טראמפ / צילום: Reuters, Elizabeth Frantz

הדיווח שגרם לצניחת המניות והעקיצה של מנכ"ל פייזר: חברות החיסונים תחת מתקפה

פרסום על כך ששר הבריאות של טראמפ מתכוון להציג נתונים על נזקי החיסונים לקורונה הובילו לירידות של מניות פייזר, מודרנה וביונטק ● מה עומד מאחורי הדיווח, עד כמה החברות צפויות להיפגע, ומדוע בשוק כבר יש מי שצופים את פרישת השר המתנגד לחיסונים?

ראש הממשלה בנימין נתניהו במסיבת העיתונאים הערב / צילום: צילום מסך

נתניהו: ״היתה אי הבנה. כלכלת ישראל מדהימה את העולם״

לאחר שאמר כי ישראל "תצטרך יותר ויותר להסתגל לכלכלה עם סממנים אוטרקיים", הופיע נתניהו במסיבת עיתונאים בעברית ובאנגלית ואמר: השקל חזק, הבורסה חזקה ורואים כניסת משקיעים זרים לישראל, כמו כן הבהיר כי דבריו על משק אוטרקי כוונו רק לצורך העצמאות בסקטור הביטחוני

צילום: מסך מיוטיוב קמפיין BUYME

באיזה ענף קיבלו את הסכום הכי גבוה לחג, ומה המצב בהייטק?

שיא חדש לקראת חגי תשרי, עם היקף של יותר מחצי מיליון מתנות לעובדים ● קרן דלק מקבוצת דלק ו-NewMed Energy, שבשליטת יצחק תשובה, מחלקים מענק של 10 מיליון שקל ל-160 משפחות שאיבדו את יקיריהן במלחמה ● אירועים ומינויים

ראש עיריית איסטנבול המודח, אקרם אימאמאולו ונשיא טורקיה רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Emrah Gure, Markus Schreiber

ארדואן סוגר חשבונות ומטלטל את הבורסה באיסטנבול

נשיא טורקיה מסלים את המאבק נגד מפלגת העם הרפובליקנית, במקביל לניסיונות להציב "נאמנים" בהנהגת האופוזיציה ● בזמן שהמערכת הפוליטית סוערת, מאבקים אלימים שוטפים את הרחובות ● המשקיעים, שחוששים מערעור היציבות, מטלטלים את שוקי ההון הטורקיים

חן גולן, יו''ר נקסט ויז'ן / צילום: שלומי יוסף

בתזמון מושלם: החברה הביטחונית שגייסה אתמול 400 מיליון דולר

חברת המצלמות לרחפנים ולמל"טים נקסט ויז'ן הודיעה על הגיוס המשמעותי בצל דבריו של ראש הממשלה נתניהו על מעמדה של ישראל בעולם ועל כך ש"תעשיות הנשק שלנו עשויות להיחסם" ● המניה טסה ב-272% בשנה האחרונה

פרופסור אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. צילום: איל יצהר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המאבקים בבנק ישראל מחריפים: הנגיד תקף פומבית את הוועד, שלא נותר חייב

לאחר הפרסום בגלובס על המאבק הפנימי בבנק ישראל העימות עלה מדרגה והפך לפומבי, כאשר הנגיד אמיר ירון התעמת חזיתית עם ועד העובדים החדש ● על רקע המשבר העמוק הכולל עזיבות בכירים ומשבר אמון חסר תקדים, היחסים המתוחים במוסד הגיעו לסף פיצוץ

בנימין נתניהו, הליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

נתניהו קרא להסתגל לאוטרקיה. מה זה אומר?

אחרי שבמשך מאות שנים הכלכלה העולמית נפתחה למסחר בינלאומי, רה"מ נתניהו אמר שישראל תצטרך לשנות מגמה ● מה משמעות המונח "אוטרקיה", כיצד מתייחס אליה המחקר הכלכלי, ואיפה זה נוסה בעולם? ● המשרוקית של גלובס

קארין קלר־סוטר, נשיאת שווייץ / צילום: ap, Julia Nikhinson

תרנגולות תמורת הפחתת מכסים: הדיל ששווייץ מציעה לארה"ב

שווייץ נדהמה בחודש שעבר לגלות כי בעקבות שיחת טלפון לא טובה של הנשיאה עם הנשיא טראמפ, הוא הטיל מכסים בגובה 39% כמעט על כל הסחורה השוויצרית ● כעת, המדינה העצמאית מוכנה לפתוח את השוק שלה לתרנגולות שעברו חיטוי בכלור, למרות התנגדות ארגון הצרכנים השוויצרי, בתמורה להפחתת המכסים

ניר זוהר, נשיא חברת Wix / צילום: אלן צצקין

מההייטק לפוליטיקה: האם נשיא WIX בדרך לכנסת

לצד בכירים נוספים, נשיא וויקס ניר זוהר, הוא אחד החתומים על מסמך ההקמה של המפלגה החדשה של גדי איזנקוט ● אם ירוץ בבחירות וייבחר לכנסת, קשה לראות כיצד ימשיך למלא תפקיד פעיל בחברה, שנסחרת כיום בנאסד"ק בשווי של קרוב ל-10 מיליארד דולר

ח''כ מירב בן ארי, יש עתיד הזירה המרכזית, ערוץ כנסת, 10.09.25 / צילום: שלומי יוסף

יש עתיד תפתיע בקלפי? לרוב זה לא קורה

ביש עתיד לא מתרגשים מהסקרים הלא מחמיאים, וטוענים כי המפלגה תמיד מצליחה להפתיע בבחירות ● הנתונים לא ממש תומכים בתאוריה הזאת ● המשרוקית של גלובס

דובר צה''ל, תא''ל אפי דפרין / צילום: צילום מסך

דובר צה"ל: "שלוש אוגדות פועלות בעיר עזה, אנחנו אוחזים בשטחים רבים"

טיל שוגר מתימן ויורט בהצלחה, אזעקות הופעלו מחשש לשברי יירוט ● צה"ל הרחיב את התקיפות בעיר עזה כהכנה לכניסת כוחות קרקעיים • גורם ביטחוני: "מספר העזתים שהתפנו מאפשר להתחיל את התמרון בעיר" • בצל התקיפות העזות ברצועה: משפחות חטופים ושורדי שבי הקימו הלילה אוהלים מול מעון רה"מ בירושלים ● שר החוץ האמריקאי מזהיר: "חלון ההזדמנויות להסכם הפסקת אש הולך ונסגר" ● 48 חטופים - 711 ימים בשבי - עדכונים שוטפים 

אורן מונטל, מנהל השקעות כספי עמיתים במנורה מבטחים / צילום: רמי זרנגר

פותחים את התיק: איפה השקיעו כוכבי התשואות של החודש, ולאן השוק הולך מכאן?

חודש אוגוסט היה חיובי לחוסכים הישראלים ● מנורה מבטחים השאירה אבק למתחרים בזכות השקעות בסין, יפן ומניית גוגל, בילין לפידות מתייצבים בתחתית טבלת התשואות, והכוכבות מור ואנליסט מאבדות גובה ● וגם: איך למגן את התיק מפני הטלטלה המדינית?

וול סטריט / צילום: Shutterstock

הנאסד"ק וה-S&P 500 ננעלו בשיאים חדשים; גוגל זינקה לשווי של מעל 3 טריליון דולר

הנאסד"ק עלה בכ-0.9% ● הסנטימנט החיובי בוול סטריט בא בעקבות דבריו של טראמפ על כך שהמו"מ מול סין מתקדם היטב ● טסלה קפצה בכ-3.5%, לאחר דיווח לפיו המנכ"ל אילון מאסק רכש מחדש מניות של החברה ● הזהב בשיא כל הזמנים ● החל מרביעי: 36 שעות של החלטות ריבית מסביב לעולם. רוב תשומת־הלב אל הפד, שצפוי לבצע הפחתה ראשונה בקדנציה של טראמפ

נדב צפריר, מנכ''ל צ'ק פוינט, בכנס TECH IL של גלובס / צילום: ניב קנטור

צ'ק פוינט רוכשת חברת אבטחת סייבר ל-AI בעסקה המוערכת ב-300 מיליון דולר

רכישה שניה לנדב צפריר כמנכ"ל צ'ק פוינט ● החברה הנרכשת, Lakera.AI נחשבת לפי צ'ק פוינט לאחת המובילות בעולם לאבטחת יישומי agentic AI, ומעסיקה כ-70 עובדים, ל-11 מהם תואר דוקטור ● מטה החברה בשוויץ ישמש את צ'ק פוינט כמרכז המחקר והפיתוח הגלובלי שלה בתחום אבטחת AI, ויפעל לצד מרכז הפיתוח בתל אביב

מיכה קאופמן, מנכ''ל פייבר / צילום: באדיבות Fiverr

250 עובדים ו-16 אזכורים למילה אחת: מה עומד מאחורי פיטורי הענק בפייבר

מיום הופעתו של ChatGPT, היה ברור שפלטפורמות הפרילנסרים - כמו פייבר ומתחרתה Upwork - יצטרכו להשתנות ● בפוסט שכתב אמש מנכ"ל פייבר מיכה קאופמן, בו הכריז על פיטורי כרבע מהעובדים, הוא ציין את המילה "AI" לפחות 16 פעמים. אבל האם החברה אכן מנצחת ב-AI? ● וגם: מה חושבים על פייבר בבית ההשקעות אופנהיימר?

ראשי קרן אלומה, מימין: אורי יוגב, מולי רבינא ויאיר הירש / צילום: נוי נפתלי

הניסיון להוריד את המחיר, והנסיגה: מדוע בוטלה עסקת הענק של קרן אלומה ובזק?

קרן אלומה ובזק הודיעו על ביטול העסקה המתוכננת לרכישת חברת הכבלים התת־ימיים של הקרן, אקסלרה, תמורת 160 מיליון דולר ● בבזק ניסו להוריד את מחיר הרכישה, מה שגרם להתפוצצות המגעים ● כעת נראה כי באלומה מחפשים רוכש חדש

דירות חדשות שנבנות / צילום: Shutterstock

מחירי הדירות נמצאים בירידה עקבית, אבל יש בעיה במקום אחר

לפי מדד מחירי הדירות שפורסם אתמול, מחירי השכירות עולים בקצב מהיר - בעוד שמחירי הדירות יורדים בקצב איטי, וגם זה לא בכל המדינה ● מהם ממצאי המדד העיקריים, ומה ההסבר לשונות הגדולה במגמות? ● גלובס עושה סדר

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

בתום יום תנודתי, בורסת ת"א ננעלה בירידות קלות

ת"א 35 ירד ב-0.1%, מדד הביטוח עלה ב-0.8% ● נתניהו צפוי לקיים הערב מסיבת עיתונאים כלכלית בניסיון להרגיע את הרוחות במשק ● תדיראן זינקה בכ-6% לאחר שהודיעה כי תיכנס לתחום קירור חוות השרתים ● האינפלציה בישראל נכנסה לראשונה מזה שנה לטווח היעד של בנק ישראל ● מחר בארה"ב תתקיים החלטת הריבית שהשוק מחכה לה