גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

זו תוכנית האוצר להסבת משרדים למגורים ולעירוב שימושים

שני צעדים מרחיקי לכת שכלולים בטיוטת החוק מציעים הקמת דירות קטנות בתוך בנייני משרדים ובניית קומה לשטחי ציבור בתוך מבני מגורים ● אבל בדרך ליישום יש אתגרים רבים, וברשויות המקומיות לא ממהרים לשמוח

בנייה / צילום: שלומי יוסף
בנייה / צילום: שלומי יוסף

חוק ההסדרים אמור להיות בעל משמעויות תקציביות בעיקר, ואולם פעמים רבות טמונים בו סעיפים שמשמעותם חורגת בהרבה מעניין התקציב. כמה סעיפים בטיוטת חוק ההסדרים הנוכחית עשויים לשנות מאוד את פני ענף הנדל"ן בישראל.

הפקעת קומת מגורים לטובת שטחי ציבור

רקע: עד לאחרונה דובר על עירוב שימושים של מסחר ותעסוקה עם מגורים, עכשיו מדברים כבר על שילוב של שטחי ציבור - כמו גן ילדים, מתנ"ס, בית כנסת או מועדון לקשישים, בתוך מבני מגורים.

השינוי: משרד האוצר החליט לקדם את העניין בחוק ההסדרים, באמצעות מתן סמכות למוסד תכנון לקבוע בתב"עות הוראות המקנות חלק ממבנה לטובת שימוש ציבורי.
הנימוק למהפך המוצע הוא שב-2050 מדינת ישראל צפויה להפוך למדינה הצפופה בעולם המערבי ועל כן מציעים באוצר לאפשר ניצול יעיל יותר של הקרקע באמצעות שילוב שימושים שונים באותו המתחם, כגון מבני ציבור, תעסוקה ומבני מגורים. ההפרדה בין מגרשים המיועדים למטרות שונות, ובפרט הפרדתם של מגרשים המיועדים לצורכי ציבור ממגרשים המיועדים למטרות אחרות, יוצרת קשיים בקידום בנייה רוויה באזורים דלים בקרקע ובעיקר בפרויקטים של התחדשות עירונית, המהווים שיעור ניכר מהיקפי התכנון העתידיים למגורים. כיום חוק התכנון והבנייה אינו מאפשר את הדבר.

לפיכך ממליצים באוצר לאפשר מנגנון שבו מוסדות התכנון יהיו מוסמכים לכלול בתוכנית מפורטת הוראה על כך שחלק מסוים ממבנה שאינו מיועד לצורכי ציבור, ייועד לצורכי ציבור ויירשם על שם הרשות המקומית. הליך זה יחול על תוכניות מפורטות ומשביחות, אשר מוסיפות שטח מותר לבנייה מעבר לזה שהיה קודם התוכנית החדשה או משנות ייעוד של המגרש או מוסיפות שימוש שמותר לעשות בו.

על פי החוק המוצע, שיעור החלק הציבורי יהיה עד רבע משטח הבנייה הנוסף, או על 15% מהשטח ששונה ייעודו. בשלב התוכנית ייקבע על ידי מוסד התכנון סל שימושים ציבוריים רלוונטיים, וכן יוגדר השטח מתוך הבניין או לחלופין השטח מתוך המגרש אשר מיועד לשרת את הצרכים הציבוריים. יש לציין, כי עיקרון דומה כלול בחלופות שהוצגו לתמ"א 38.

הסבה של מבני תעסוקה למגורים

דמיינו לעצמכם דירות מגורים במגדלי עזריאלי בתל אביב, באזור התעסוקה מת"מ בחיפה, באזור התעשייה הישן של ראשון לציון, או בישפרו סנטר במודיעין. האם זה ריאלי? איך זה יתממש?

רקע: טיוטת חוק ההסדרים מציגה את עודף שטחי התעסוקה הקיימים בארץ כבעיה הדורשת פתרון, וכמוצא לסוגיית המחסור ביחידות דיור, ובעיקר דירות לצעירים באזורי הביקוש. באוגוסט 2019 גילה מינהל התכנון שעוד לפני שהחל משבר הקורונה כבר היו בתכנון יותר מדי שטחי משרד - 240 מיליון מ"ר במקום 36 מיליון מ"ר שיהיה בהם צורך ב-2040, בכל הארץ. זה לא קרה במקרה. המרוץ של הרשויות אחר שטחי תעסוקה, שגובה על ידי מינהל התכנון, נובע מההכרה של הרשויות המקומיות בכך שתעריפי הארנונה לשימושים שאינם למגורים גבוהים יותר מהתעריפים למגורים, ובנוסף, שמדובר בהכנסה שאינה מיועדת למטרה מוגדרת מראש, ולרשות ישנה גמישות רבה בשימוש בה. שימושים שאינם למגורים צורכים בדרך כלל פחות שירותים מהעירייה. עוד יתרון של עסקים הוא שהם נותנים גם תעסוקה לתושבי הרשות.

השינוי: הצעת משרד האוצר היא לאפשר הסבה של עד 50% משטחי תעסוקה קיימים וחדשים לטובת מגורים - בגלל ירידה בביקוש למשרדים ועלייה בביקוש למגורים.
ההצעה בחוק ההסדרים כוללת לא מעט סעיפים שנועדו להבטיח את איכות מהלך ההמרה. כך למשל, המגרש שבו תתבצע המרה חייב להיות במרחק שלא עולה על 600 מטרים מאזור מגורים קיים, כדי שתושבי המבנה שייעודו הוסב יוכלו ליהנות משטחי ומוסדות ציבור בשכונה ותיקה. סעיף אחר קובע ששיעור הדירות יעמוד על 30% מהמבנה ושטחן לא יעלה על 50 מ"ר. המחשבה העומדת מאחורי מגבלת גודל הדירות היא שדייריהן העתידיים - רווקים, זוגות צעירים ובני הגיל השלישי - אינם נזקקים להיקפים משמעותיים של שטחי ציבור.

אף שמדובר בתיקון חקיקה שיש לו תוקף ארצי, הרי שכל רשות עירונית תהיה רשאית לאשר, בתוך תקופה של שנה, מסמך מדיניות שבו יפורטו הנחיות לבינוי מגרשים מעורבים. מסמך המדיניות יאפשר לרשות העירונית להתנות מתן היתרי בנייה בעמידה בתנאים.

המשמעות: למרות הניסיון לעשות את החוק מאוזן, מומחים בשוק מוצאים בו חורים רבים.
ד"ר רינה דגני ממכון גיאוקרטוגרפיה לא משוכנעת בכלל שיש צורך להקטין את היקף שטחי התעסוקה: "איפה נקבע שצריך לצמצם את שטחי התעסוקה ב-50%? גם אם עובדים עכשיו מהבית עדיין יש צורך בשטחים האלה. בכל שנה גדלה כמות העובדים שעוברים למשרדים. איפה יעבדו כל האנשים האלה?"

דגני מסבירה שהביקוש השנתי למשרדים הוא כ-500 אלף מ"ר לשנה בכל הארץ ושהביקוש בפריים לוקיישן עולה על ההיצע. אם בתל אביב יש ביקוש שנתי שווה ערך לכ-4-5 מגדלי משרדים (מגדל - 50 אלף מ"ר ברוטו) אז בעיר פריפריאלית ממוצעת כמו בנימינה, עפולה, קרית אתא, חדרה, קדימה-צורן וכו’ אפשר לכל היותר לאכלס בניין משרדים אחד בשנה (7,000-8,000 מ"ר). "צריך לעשות תוכנית מסודרת שתקבע איפה ניתן ליישם את הרעיון. זה יהיה רק בערים הגדולות והמרכזיות. המנטרה היום מדברת על שימושים מעורבים, אבל זה לא מתאים לכל מקום. מעבר לכך, אני חוששת שתהיה פגיעה באזורי התעשייה של הפריפריה".

"הרעיון של הסבת מבני תעסוקה למגורים הוא לא רעיון רע, אבל השטן נמצא בפרטים", אומרת פרופ’ נורית אלפסי מהמחלקה לגיאוגרפיה ותכנון ערים באוניברסיטת בן גוריון: "להסב 50% ממבני התעסוקה זה המון. יש מגוון גדול מאוד של מבני תעסוקה ואי אפשר שכלי אחד ישמש את כולם".

עו"ד ענת בירן צופה גם פה קשיים מרובים ביישום: "יש פה עניינים קנייניים - נניח שיש בניין שבו משרדים שנמצאים בכמה בעלויות. איך יתקבלו החלטות? מי יהיו אלה ששטחיהם יוסבו למגורים ואיך זה ישפיע על המשרדים הקיימים. מעבר לכך, יש פה גם עניינים פיזיים, צריך שיפוצים רציניים כולל החלפת חלונות שלא נפתחים, ותשתיות לחדרים רטובים".

אדריכל צחי כץ, מהנדס העיר מודיעין ויו"ר איגוד מהנדסי הערים: "לבוא ולהפוך, בצורה לא מבוקרת, משרדים למגורים, במיוחד שבאזורים שבהם יש משרדים אין שירותים כמו מבני ציבור, חינוך או שטחים פתוחים, זה אנטי תזה לתכנון עירוני, אבל גם מראה על כשל חשיבתי של כל מי שמנהיג את נושא התכנון במדינה".

האתגר: ליצור הפרדה בין השימושים השונים

עד כמה הציבור יהיה מוכן לבלוע את הגזרה של עירוב השימושים בתוך בניינים? בתקופה המנדטורית ובראשית ימי המדינה, הוקמו מבני מגורים תוך הקפדה על עירוב שימושים, בדרך כלל של מסחר ומשרדים, ודוגמאות רבות לכך קיימות במרכזי הערים הישנים. עם הזמן נפרדו השימושים למבנים שונים, וחלק ניכר מהציבור סולד מעירוב השימושים.

מנכ"ל חברת אלדר שיווק נדל"ן, רוני כהן, אינו מוצא בזה בעיה: "אנחנו משווקים היום פרויקטים בעירוב שימושים בבת ים וברמת גן, וזה לא פוגע בשיווק. להיפך. אנשים שמגיעים היום לגור במרכזי ערים ומחפשים את העירוניות, מודעים לעניין ומקבלים אותו. החוק לדעתי נחוץ, ואי אפשר להתעלם מזה שכך ייראה העתיד, לפחות במרכזי הערים".
כהן מודע לבעייתיות שיש במבנים ישנים שבהם מתקיים עירוב שימושים. אחד מהם הוא מגדל משה אביב ברמת גן, שבו הכניסה לדירות המגורים הוקמה בצמידות לכניסה למשרדים. "זה היה כשהנושא היה ממש בחיתוליו, ומאז המודעות התכנונית לצורך בהפרדה בין השימושים גברה והיום אנחנו במקום אחר. הדיירים מופרדים ומבודדים היום מיתר השימושים, ויש פתרונות אדריכליים גם למטרדים אקוסטיים ואחרים שעלולים להגיע מהשימושים הללו. נכון שאם יוקם בפרויקט למגורים גן ילדים, יצטרכו למצוא פתרונות להורים להביא ולהוציא את הילדים, מבלי שתושבי הבית יופרעו. אני לא חושב שתהיה בעיה עם זה".

רוני כהן, מנכ"ל אלדר שיווק / צילום: אוראל כהן

"אף אחד לא אוהב את זה, אבל צריך להתרגל", אומרת רונית מרום, בעלת משרד לאדריכלות ועיצוב: "לפני 40 שנה הקימו את דיזנגוף סנטר, עם משרדים, מסחר ומגורים. אז נחשב המגדל ליוקרתי ביותר, מבוקש ביותר, ורק בעלי כיס עמוק יכלו להרשות לעצמם לגור או לעבוד שם. עם השנים וההבנה הכוללת של מחסור בקרקעות הבנייה לגובה ניצול שטחים. דבר דומה יקרה גם עם שטחים ציבוריים".

רונית מרום / צילום: יח"צ

ומה לגבי התכנון? מרום אינה מודאגת. "ברמת התכנון המוקפד ורמת החומרים הקיימים היום בשוק ניתן לעשות הפרדה מוחלטת בין הכניסה למשרדים מלובי אחד לבין כניסה למגורים מלובי אחר, לבין גני ילדים מחזית אחרת וכן הגבלות שימוש בשעות פעילות, שילוט ומערכות התמצאות, פתרונות נפרדים לכניסת ספקים, חניה ללקוחות ולעובדים ופינוי אשפה, מעליות נפרדות. יש גם לשנות את החקיקה לגבי סף הרעש לדוגמה בנווה צדק, יש החמרות ואכיפה בנושא הרעש מהמסחר אחרי שעה 23:00 שברובו נסגר".
עו"ד ענת בירן מוצאת בחוק בעיה אחרת, קניינית: "בפועל מדובר בהפקעה נוספת של הרשות המקומית, על ההפקעות שהיא ממילא מבצעת לשטחי ציבור. לפתע היא נכנסת כשותפה לבית משותף. אז מה יקרה אם בעלי הדירות ירצו להגיע להחלטה שצורכת הסכמת 100% מהדיירים? האם העירייה תתערב להם בהחלטה?".

ענת בירן / צילום: נדב כהן יונתן

ולבסוף בירן מדגישה בעיה שתבוא לידי ביטוי בעיקר בחלופה לתמ"א 38, אך ייתכן שלא רק, כשהעירייה תקבל קומה במגרש לא גדול, שקשה ליצור בו הפרדה טובה בין שימושי המגורים לשימושים הציבוריים: "יש בעיה תכנונית מובנית במצב כזה, כי לא בכל מגרש ניתן לתכנן תוכנית שתעשה את ההפרדה הנדרשת בין שטחי הציבור למגורים", היא אומרת. ולבסוף, אומרת בירן, כי "אין הגדרה ברורה, אילו שימושי ציבור בדיוק יתקיימו בבניין, והרי לא הכול זה טיפת חלב".

ולבסוף ניתן לתהות, עד כמה מבנים שיוקמו בעשר השנים הבאות על פי הפורמט הזה, באמת יימצאו רלוונטיים ל-2050, שנת היעד של האוצר בהצעת החוק.

שני השינויים: מעל הראש של העיריות

פרופ’ אלפסי: "הרעיון הוא לעשות את זה מעל ראשה של הוועדה המקומית. צריך להסתכל על כל יישוב ויישוב ולבחון את הביקושים למגורים ואת מערכת התשתיות התומכת. כל מהלך שנוגע לתהליכים מקומיים, שמחייב היערכות של הרשות, כולל טיפול בתשתיות, שירותים ציבוריים וכו’, ונעשה ללא תיאום עם הרשות המקומית, יהיה הרה אסון".

שרון בנד מחברת "במידה" העוסקת בתכנון עירוני ובפיתוח אסטרטגיה עסקית ושיווקית, מסויגת מאוד מאופן קידום המהלך: "במקום להבין שהרשויות המקומיות הן הזרוע העדינה והארוכה של המדינה בשטח, שמכירה את התנאים הייחודיים ויודעת לנהל אותם בצורה מיטיבה, הדברים האלה מתנהלים מעל הראש של הרשות וזה מאוד מטריד. אף אחד לא מדבר על הקונפליקטים בין מגורים לתעסוקה: תשתיות פיזיות. רעש, תאורה, פינוי אשפה, כניסות לחניונים. מאיפה נכנסים דיירים לבניין? איך מייצרים סיטואציה שאנשים גרים במקום נעים, ולא נטוש?"

חיים ביבס, ראש עיריית מודיעין ויו"ר מרכז השלטון המקומי, מסכם: "מדובר פה בניסיון לחרוג מהתמהיל שנקבע מראש ויוצר בלגנים. לכל עיר יש מרקם תכנוני והאופי שלה ואנחנו לא מתכוונים לבטל אותו. אם מישהו חושב שיוכל לכפות על השלטון המקומי, אנחנו נלך איתו בכוח עד הסוף. הקורונה הוכיחה שהממשלה מנותקת מהשטח וההבנה של הדברים המרכזיים".

חיים ביבס יו"ר מרכז השלטון המקומי / צילום: ראובן קופיצ'ינסקי

עוד כתבות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה בבורסה: מדד ת"א 35 לראשונה מעל 3,000 נקודות; מדד הבנקים זינק במעל 2%

מדד ת"א 35 עולה ב-1.9%, חצה לראשונה את רף ה-3,000 נקודות ● השקל נסחר ביציבות, הפניקס: השקל החזק יפוגג את הלחץ על האינפלציה ● שוק האג"ח המקומי מתמחר: הסתברות של קרוב ל–100% לשתי הורדות ריבית עד סוף השנה ● פסגות: הפד לא יוריד את הריבית לפני 2026, למרות הלחצים של הנשיא טראמפ ● וגם: הבנק האמריקאי שמסביר עד מתי הראלי בוול סטריט יימשך

הוספת ממ''ד לבניין בראשון לציון במסגרת תמ''א 38 / צילום: Shutterstock

האם בקרוב הממ"דים יגדלו? הצעות החוק בנושא עולות שלב

הצעת החוק להגדלת שטח הממ"ד אושרה לקריאה ראשונה אחרי הקפאה ארוכה ● ברשויות המקומיות צפויים להתנגד, אלא אם יקבלו פיצוי על אבדן דמי השבחה ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

האלוף (מיל') תמיר הימן / צילום: המכון למחקרי ביטחון לאומי, אוניברסיטת ת''א

בשיתוף ארה"ב וסעודיה: הפרויקט השאפתני של ראש אמ"ן לשעבר

האלוף (במיל') תמיר היימן מקדם קרן מחקר למחשוב קוונטי ל"נטרול השאיפות הסיניות" בתחום ● התקציב לפעילות בגובה 200 מיליון דולר יאפשר לחברות ישראליות, שנחשבות מובילות בתחום, לקחת חלק בפרויקטים חדשניים ● היוזמה לקרן היא על רקע היעדרות ישראל מהסכמי הבינה המלאכותית שנחתמו בין ארה"ב לאמירויות ולסעודיה

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי. צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מניות הבנקים קפצו, האם בנק ישראל יאשר להגדיל את הדיבידנד?

בשוק ההון מעריכים כי הפיקוח על הבנקים עשוי לאשר את בקשת הבנקים להגדיל את שיעור חלוקת הדיבידנד לעד 50% מהרווח הנקי

אילוסטרציה: Shutterstock

רשות המסים מגדירה מחדש: מי נחשב תושב ישראל לצורכי מס?

תזכיר חוק חדש מבקש לעגן את הקריטריונים שעל פיהם יקבע אם יחיד הוא תושב ישראל או תושב חוץ בעיקר בהתבסס על מספר ימי שהותו בישראל, ללא צורך בבחינת מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: ap, Evan Vucci

טראמפ סוחט ניצחון דחוק: הסנאט אישר את "החוק הגדול היפה" שלו במחיר כבד

החקיקה שמוביל הנשיא פוערת גירעון ענק בתקציב האמריקאי: עד 5 טריליון דולר בעשור הקרוב ● במרכזה עומדים קיצוצי מסים, לצד הקצאות למניעת הגירה והוצאות ביטחון ● הפוליטיקאים ממשיכים מסורת של 40 שנה, ומשתמטים מטיפול במשבר הפיננסי הגדול ביותר מאז ומעולם

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

נעילה מעורבת בוול סטריט; טסלה ואנבידיה ירדו ומשכו את נאסד"ק למטה

נאסד"ק ירד ב-0.8% ● תשואות האג"ח האמריקאיות טיפסו לאחר שפאוול אמר שלולא מלחמת הסחר, הריבית בארה"ב הייתה יורדת ● נעילה מעורבת באירופה ● הדולר בעולם בשפל של מעל 3 שנים • S&P 500 חצה לראשונה את רף ה-6,200 נקודות • גאופוליטיקה, מלחמת הסחר ו-"רגע ליז טראס" - בבלומברג מנתחים את הסיכונים בוול סטריט במחצית השנייה של השנה

גיא דוננפלד, יו''ר איגוד מהנדסי ואדריכלי ערים / צילום: אלעד מלכה

"ההרס עצום": יו"ר איגוד מהנדסי הערים על קשיי השיקום ביום שאחרי

יו"ר איגוד מהנדסי ואדריכלי הערים, האדריכל גיא דוננפלד, מתריע על המגבלות במענה למתקפות הטילים מאיראן: "ברמת המדינה יש הרבה בלבול וחוסר תקשורת" ● כמהנדס עיריית בית שמש לא חווה מקרה של פגיעת טיל ישירה, אך הוא מודע היטב לקושי שאיתו מתמודדים הקולגות: "בזירות הקשות צפויה עבודה של ימים ואפילו שבועות"

האם בסקנדינביה יותר מ-80% מהעובדים מאוגדים לעומת 20% בישראל?

מה מצב ההתאגדות בישראל לעומת סקנדינביה? לא מדהים, אך יש לכך סיבות ● המשרוקית של גלובס

המיזוגים החדשים מצטרפים למגמת ההתאוששות הניכרת בחודשים האחרונים / אילוסטרציה: Shutterstock

משרד עוה"ד נשיץ ברנדס אמיר מתמזג עם משרד שלמה כהן המייצג קיבוצים

נשיץ ברנדס אמיר, המדורג בעשיריית המשרדים הגדולים בישראל, ימזג גם את משרדה של עו"ד ענבל דהן-שרון המתמחה בדיפנס-טק ובפיקוח על היצוא, וימנה בסה"כ 312 עורכי דין

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: ap, Jacquelyn Martin

דד־ליין המכסים של טראמפ מתקרב, אך הסכמי הסחר שהובטחו לא נראים באופק

התקופה שהגדיר נשיא ארה"ב טראמפ למשא ומתן על הסכמי סחר מתקרבת לסיומה ללא תוצאות, והאיומים במכסים כבדים על שותפות כמו יפן והאיחוד האירופי מתחדשים ● בכירים בממשל מנסים לרכך את הדד־ליין שנקבע, ה־9 ביולי ● בינתיים, השווקים לא מתרגשים מהבאות

דיון בוועדת החוקה / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

ועדת החוקה אישרה: השינוי הדרמטי בדיני החוזים מתקרב

הצעת החוק כוללת הסדר שהוביל היו"ר רוטמן, ולפיו הצדדים לחוזה יקבעו בעצמם כיצד יש לפרשו ● ההצעה נועדה לבטל את פסק הדין המזוהה עם נשיא העליון לשעבר ברק, ואשר העניקה סמכות רחבה לבתי המשפט לפרש חוזים ● יועמ"ש ועדת חוקה: "חשש שחוסר הודאות רק יגדל"

ארז קמיניץ, לשעבר המשנה ליועמ''ש / צילום: אייל טואג

עו"ד ארז קמיניץ: "המדינה חייבת לעשות מסלול ירוק להיתרים"

על רקע הפגיעות בעורף, קמיניץ מציע מודל של שולחן עגול, בלי רפורמות חדשות, שנוטות להתעכב ואינן מתאימות למצב חירום ● "שיתוף פעולה בין מינהל התכנון, רשות המסים, רמ"י, משרד הפנים, משרד המשפטים וגופים נוספים הוא הכרחי. אין טעם להניע תהליכים ללא גיבוי ממשלתי רחב", אמר קמיניץ

שלמה אליהו, אהרון פרנקל, אלון עמרם / צילום: עמית באום מתוך ויקיפדיה, עינת לברון, תמר מצפי

האחים שמכרו מניות של חברת נדל״ן והבעלים שמימש אחרי זינוק של 80% בשנה: גל המימושים החריג בבורסה

עליות השערים החדות בבורסה הובילו בשבועיים האחרונים לגל מימושים ע"י בעלי שליטה ומנהלים, בעיקר בחברות נדל"ן ופיננסים ● האם מדובר באיתות למשקיעים הקטנים שהשוק עלה יותר מדי וגם להם כדאי לממש? לא כולם מסכימים: "גם בעלי עניין יכולים להיות מופתעים"

בנק אוף אמריקה / צילום: Shutterstock, Tero Vesalainen

הרשימה הרבעונית של ענקית ההשקעות: אלה המניות המבטיחות

הבנק האמריקאי מפרסם רשימה של מניות מעניינות להשקעה שצפויות לרכז עניין ברבעון השלישי של 2025 ● במקביל מפרסם הבנק שתי מניות שצפויות לרדת

פגיעה ישירה של טיל איראני בממ''ד בפתח תקווה / צילום: Reuters, Matan Golan

המיקום האופטימלי של הממ"ד: חיצוני, בניגוד לכיוון הטילים

בעקבות המלחמה עם איראן - יש שטוענים, כי הממ"דים אולי הגנו על יושביהם, אך לא במידה מספקת ● המהנדס ד"ר בני ברוש: "מה שקיבלנו עד עכשיו, רקטות וטילים קטנים מעזה ומלבנון - היה נמוך יותר מרמת המוכנות של הממ"דים" ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד 

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר ושרת האוצר רייצ'ל ריבס / צילום: ap, POOL

הטבת מס בת 200 שנה בוטלה והמיליונרים נוטשים את בריטניה

כ־16 אלף מיליונרים זרים עזבו את בריטניה מאז תחילת השנה, בעקבות ביטול הטבת המס בת 200 שנה שפטרה אותם מתשלום על הכנסות מחוץ למדינה ● כעת שרת האוצר רייצ'ל ריבס שוקלת לצמצם את הרפורמה - שהייתה הבטחת בחירות מרכזית של מפלגת הלייבור

ח''כ משה גפני, יו''ר ועדת הכספים / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

עשרות אלפים נותרו מחוץ למתווה החל"ת - המאבק מגיע לכנסת

עובדי החנויות והקניונים ששבו לעבוד בעת הקלת הנחיות פיקוד העורף נאלצים כעת לראות כיצד מתווה החל"ת שגובש מדלג עליהם ● באיגוד לשכות המסחר יוצאים בחריפות נגד המתווה, ויוצאים בקמפיין שאמור למשוך את תשומת ליבם של חברי ועדת הכספים, במטרה למנוע את אישור הנוסח הנוכחי

אלכסנדר ואנג, מייסד scale AI / צילום: ap, Jeff Chiu

ילד פלא, גאון מתמטי בלי תואר ומיליארדר: המינוי שהביא לצוקרברג שיא חדש

אלכסנדר ואנג בן ה־28, מייסד חברת הדאטה Scale AI ותופעה בעמק הסיליקון הוא המינוי שמטא מקווה שיביא לה את הניצחון במירוץ ה־AI ● מהדירה שחלק עם סם אלטמן ועד למעמד של אחד האנשים המקושרים בתעשייה: הכירו את האיש שצוקרברג מהמר עליו במיליארדים

מערכת ההגנה האווירית SPYDER בתצורת All in One / צילום: רפאל

המערכת שמאחורי עסקת הענק של רפאל, ולמה היא לא ממש פועלת בישראל?

רומניה תרכוש את מערכת ההגנה האווירית ספיידר של רפאל, בעסקה בשווי של כ־2.2 מיליארד דולר ● העובדה שמכירתה לא דורשת אישור אמריקאי, לצד התאמתה לאיומים מתמרנים כמו מל"טים וטילים בליסטיים, הופכת אותה למבוקשת במיוחד בשוק הביטחוני הנוכחי