גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הדפסת דולרים בארה"ב / צילום: Shutterstock

לאחר גל עליות מתמשך שהביא את המדדים בארה"ב לשיא כל הזמנים, הגיע התיקון "המיוחל" שמתגלגל גם בתחילת השבוע הנוכחי לבורסה בתל אביב ושוק המט"ח מגיב בהתאם. הדולר עלה ב-0.51% ושערו היציג נקבע ברמה של 3.298 שקלים. האירו עלה ב-0.18% לרמה של 3.88 שקלים.

נתוני האינפלציה הגבוהים בארה"ב מהשבוע האחרון גררו הבהרה מצד יו"ר הפד כי מדובר בגורמים זמניים.  פאוול מרגיש בנוח לומר כי הזינוק האחרון במחירים נובע בעיקר מ"צווארי בקבוק בייצור ו/או מגבלות היצע ואספקה אחרות", כך שלחץ עליית המחירים עשוי להתחיל לדעוך. אך המשקיעים לא ממש קנו את דברי פאואל. האווירה שנוצרה בשוק, של חוסר וודאות גם מבחינת התפתחות זן הדלתא של הקורונה וגם מבחינת האינפלציה, מעבירה את המשקיעים לנכסים בטוחים, כמו הדולר בעולם והאג"ח אמריקאי - שם התהפכו היוצרות והתשואות שהבהילו את המשקיעים עד לא מזמן בגלל חשש מאינפלציה דווקא יורדות כעת מאותה הסיבה. יחד עם זאת, אם האינפלציה בארה"ב תמשיך להיות גבוהה בחודשים הקרובים הפד יאלץ להפסיק את תוכנית הרכישות אג"ח והתשואות עשויות לטפס שוב.

לצד זאת, החשיפה הגבוהה של גופים מוסדיים בישראל לשוק המניות בחו"ל הובילה בשנה האחרונה למתאם גבוה בין שוקי המניות הגלובאליים לבין שער הדולר-שקל. כאשר שוקי המניות הגלובליים עולים, אזי חשיפת הגופים המוסדיים למט"ח עולה. מנגד, כאשר שוקי המניות יורדים, המוסדיים שחשופים לשווקים בין היתר דרך שוק הנגזרים, צריכים להגדיל בטחונות ולרכוש מט"ח - או לפחות לא למכור - על מנת לצמצם חשיפה. הפעולה הזאת מובילה לעלייה של הדולר מול השקל. יחד עם זאת, היצואנים הגדולים מאזנים את התמונה על רקע העברות מט"ח.

הדולר בעולם מכתיב את הקצב

לפי סקירה של שמואל קצביאן מבנק דיסקונט, "הגורם החשוב ביותר בהשפעתו על המסחר בדולר-שקל היה המגמה של הדולר בעולם. כך למשל במחצית הראשונה של 2021 הקורלציה שבין השינויים בדולר בעולם (או מול האירו) ובין הדולר-שקל היתה חזקה יותר מכל המשתנים האחרים אותם בחנו. הקורלציה בין השינוי בדולר - שקל לעומת השינוי בדולר-סל עמדה על 65% ב-25 השבועות האחרונים (מתחילת יולי). מדובר ברמות גבוהות גם יחסית לשנים האחרונות. במילים אחרות: המגמה של הדולר בעולם היא זו שהכתיבה במרבית התקופה את המגמה בדולר-שקל. גם במבט לעתיד שאלת המפתח העיקרית שתשפיע על הדולר-שקל תהיה להערכתנו המגמה של הדולר בעולם".

ומה לגבי השקל מול הדולר?

"הגורמים המבניים שישפיעו על השקל עדיין איתנו ובהם יצוא חזק של שירותי הייטק, הצורך של מוסדיים לגדר "גידול טכני" של חשיפת המט"ח כאשר קיימת מגמה של עלייה במניות בחו"ל, יצוא הגז מישראל , הצפי לירידה במחירי יבוא האנרגיה ברבעונים הבאים, המרות מט"ח של חלק מהגיוסים שנעשו בחו"ל וגורמים נוספים. יחד עם זאת וכפי שראינו בחודשים האחרונים ההתחזקות של הדולר בעולם משפיעה גם על השקל. נזכיר כי בנק ישראל רוכש מט"ח בהיקפים גדולים יחסית (30 מיליארד דולר מוצהר ב-2021 ואולי יותר) ובנוסף לכך אנו מעריכים שתהיה התמתנות בעודף בחשבון השוטף של ישראל ברבעונים הבאים, בשל הצפי להתאוששות התיירות וגידול ביבוא הסחורות הישראלי, שנפגע במהלך משבר הקורונה. גורמים אלו מהווים "משקל נגד" לגורמים המבניים שתומכים בשקל.

"בשורה התחתונה אנו מעריכים כי השקל יחלש מול הדולר ובפרט ב-2022, אך הוא עדיין יצליח להתחזק מול מטבעות אחרים כמו האירו . בתרחיש נגדי ובו הדולר יחלש בעולם - הדולר יחלש גם מול השקל, אולי אפילו בעוצמות חזקות יותר. אולם תרחיש הבסיס שלנו, ובניגוד לקונצנזוס הגלובלי, הוא להתחזקות של הדולר בעולם ובמידה מתונה יותר- גם מול השקל", כך לפי קצביאן.

ירדה האצבע האחרונה שתמכה בהורדת ריבית

במקביל, היום פורסמו דיוני הוועדה המוניטרית של בנק ישראל לפני החלטת הריבית האחרונה בה הותיר הבנק את הריבית ללא שינוי והנמיך את תחזית הצמיחה ל-2021. לראשונה מזה זמן מה, כל ששת חברי הוועדה סברו שיש להותיר את הריבית ברמה של 0.1%, ללא שינוי בטענה כי רמה זו תומכת בהמשך ההתאוששות של המשק. עד כה בדיוני הוועדה בחודשים האחרונים חבר אחד החזיק בעמדה כי יש להוריד את הריבית.

בנוגע להתערבות בנק ישראל בשוק המט"ח, הוועדה המוניטרית צוין כי ההתערבות השנה אינה מוגבלת ב-30 מיליארד דולר ובתום התוכנית הבנק יפעל בשוק המט"ח על פי הצורך בהתחשב במצב המשק.

לגבי האינפלציה, הוועדה מסתכלת לעלייה החדה בארה"ב, והסיקה כי ניכר שחלק משמעותי מעליית המחירים ממוקד במספר מצומצם של רכיבים במדד. בעוד שמרבית ההערכות הן שהאינפלציה הגבוהה בארה"ב אינה צפויה להתמיד, הוועדה סברה שקשה עדיין להכריע בשאלת מידת הזמניות של עליית האינפלציה בישראל, אך הדגישה שהאינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מזו שבארה"ב, ואין חשש להתפרצות אינפלציונית.