נציב תלונות הציבור על הפרקליטים, השופט בדימוס דוד רוזן / צילום: תמר מצפי
לבקשת גלובס, היום (ב') הותר לפרסום פרוטוקול הדיון שהתקיים ב-23 ביוני בעתירתה של הפרקליטה דיה בן אסא נגד נציב הביקורת על מייצגי המדינה בערכאות, השופט בדימוס דוד רוזן. הדיון הביא את הנציב לבטל החלטה חריפה שנתן נגד הפרקליטה, וטען כי היא ניתנה בסמכות.
בן אסא, פרקליטה בפרקליטות מחוז תל אביב מזה 10 שנים, עתרה לבית משפט העליון נגד נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, דוד רוזן, ודרשה לבטל החלטה שקיבל בבירור שערך נגדה, בעקבות תלונה שהגיש סנגור על התנהלותה כתובעת בתיק פלילי מתנהל.
בעתירה, שהוגשה באמצעות עו"ד דב גלעד כהן, טענה עו"ד בן אסא כי החלטת הנציב רוזן נגדה ניתנה בניגוד לחוק ומבלי שניתנה לה זכות טיעון. מאחר שההחלטה של הנציב בוטלה בהסכמה ללא פסק דין מנומק, ומאחר שהדיון התנהל בדלתיים סגורות על-פי החלטת בית המשפט, עד היום לא ניתן היה לפרסם את הביקורת של שופטי העליון ניל הנדל, ענת ברון וג'ורג' קרא על אופן הטיפול בתלונה על-ידי הנציב.
השופטים הגיעו לדיון בבג"ץ מגובשים, ובפתח הדיון הודיע השופט הנדל: "קראנו את העתירה וקראנו את התגובה. ההצעה שלנו שיש מקום להוצאת צו על-תנאי".
אחת הטענות המרכזיות של הפרקליטה הייתה כי הנציב לא מוסמך לדון בתלונה על עניין התלוי ועומד באותה עת בפני בית המשפט, כפי שהיה במקרה שלה. השופטים הביעו בדיון את עמדתם כי הדין ברור ולא איפשר את בדיקת התלונה.
"יש בעיה שהעיתוי לא מאפשר זאת. הדין די ברור", אמר השופט הנדל. "אני אומר שאנו עם 6 הצדקות טובות, ואנו מציעים צו על-תנאי".
עו"ד יוסי בנקל, שייצג את הנציב רוזן, ניסה לשכנע כי מדובר בעניין פרשני, ולפי פרשנות הנציב הוא היה מוסמך לדון בתלונה שהוגשה נגד הפרקליטה מאחר שמדובר בטענה שעלתה בין היתר בהליך המעצר.
על כך אמר השופט הנדל: "אנו בדבר כזה כל כך רגיש שהמחוקק אומר שזה לא זמן. זה לא מתאים בגלל הרבה הרבה סיבות. חשוב שתהיה מחלוקת, והיום יגיע, אך לא במהלך המשפט. לכן, קשה לנו מאוד". השופטת ברון הוסיפה: "החוק אומר בפירוש כל עוד ההליך תלוי ועומד. בהקשר הזה אין סמכות".
השופט קרא הפנה את בא-כוחו של הנציב לחוק ואמר: "הליך פלילי הוא משלב החקירה ועד פסק הדין. אדוני מתעלם גם מהאפקט המצנן של הפעולה בזמן שההליך הזה מתנהל".
הנדל: "ראוי היה לשמוע אותה"
טענה נוספת של הפרקליטה התייחסה לכך שלא ניתנה לה זכות טיעון. הנציב רוזן קיבל את התייחסות פרקליטת המחוז לתלונה, אך בעתירה נטען כי לפי החוק, אם לאחר קבלת ההתייחסות הנציב צפוי לתת החלטה העלולה לפגוע בפרקליט, הוא מחויב להודיע לפרקליט עצמו ולאפשר לו להשמיע את טיעוניו.
בדיון אמר השופט הנדל כי "ראוי היה לשמוע אותה". השופטת ברון הוסיפה: "יש שם ביקורת נוקבת מאוד כלפי הפרקליטה באופן אישי. יש לתת לה אפשרות להשמיע את קולה".
במהלך הדיון, לאחר שהתייעץ עם הנציב רוזן, הודיע בא-כוחו כי הנציב יבטל את החלטתו. בא-כוח הפרקליטה, עו"ד דב גלעד כהן, ביקש להטיל הוצאות וטען כי "עותר שעתירתו התקבלה או שהצביע על טעם או על אקט מינהלי שנמצא דופי בביצועו, ההחלטה עולה בקנה אחד עם העמדה שלו, כמובן שמגיעות לו הוצאות. קרה כאן משהו חמור.
"מרגע שההחלטה נחתה והופצה לתקשורת, חייה אינם חיים. אמיתי. חברים, שופטים - כולם יודעים. שמה התפרסם, שמה הושחר, הימים שלה לא ימים, והלילות שלה לא ימים. ההוצאות צריכות לבטא גם את העמדה השגויה משפטית".
השופטים לא פסקו הוצאות לאחר שהביעו את עמדתם לפיה בעתירות מינהליות, כאשר צד מקבל את המלצות בית המשפט, פסיקת הוצאות היא נדירה מאוד.
מנציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות נמסר בתגובה: "הנציב חוזר על מה שאמר פעם נוספת. המלצת בית המשפט העליון היא בבחינת צו עבורו, והוא מכבד את החלטת בית המשפט. ההחלטה מדברת בעד עצמה, ואין ליתן מיני פרשנויות בהתבסס על קטעי דברים שנאמרו בדיון".