גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חוקרים: טיפול רק בצד ההיצע לא יכול לפתור את בעיית מחירי הדיור

בניגוד לתפיסה רווחת, המחאה החברתית הצליחה להשפיע על מדיניות הממשלה בנוגע לדיור ● לפי מחקר שנערך לאחרונה באוני' תל אביב, הרוב המכריע של הצעדים הממשלתיים לאחר המחאה נועדו להגדיל את היצע הדיור - גישה חד ממדית שלא הצליחה לפתור את הבעיה

מאהל מחאה בירושלים / צילום: Shutterstock, Ryan Rodrick Beiler
מאהל מחאה בירושלים / צילום: Shutterstock, Ryan Rodrick Beiler

מחקר שנערך לאחרונה באוניברסיטת תל אביב מעלה ספקות גדולים לגבי האפקטיביות של הצעדים המתוכננים של הממשלה בניסיון להתמודד עם עליית מחירי הדירות. זאת בהסתמך על כך שרובם חוזרים על צעדים של ממשלות קודמות, שנעשו בעקבות המחאה החברתית שלך קיץ 2011 ונכשלו. לפי עורכי המחקר, מדיניות ששמה דגש רק על צד ההיצע לא יכולה לפתור את בעיית עליית מחירי הדירות.

המחקר "דיור לנוכח משבר: השפעת המחאה החברתית בקיץ 2011 על מדיניות הדיור הלאומית של ישראל", נערך על ידי הראל נחמני, דוקטורנט במעבדה למדיניות עירונית בחוג למדיניות ציבורית, וד"ר רוית חננאל שמשמשת ראש המעבדה. כמשתמע משמו, הוא נועד לבדוק כיצד השפיעה המחאה החברתית על מדיניות הדיור של הממשלה.

לפי המחקר, ובניגוד אולי לתפיסה רווחת, המחאה הצליחה להשפיע על מדיניות הממשלה. אלא שכישלון הניסיון להתמודד עם בעיית המחירים נוטע את התחושה בקרב הציבור שלא נעשה הרבה. מהמחקר עולה כי בשנים שלאחר המחאה החברתית עלה מספר ההחלטות הממשלתיות הקשורות לענף הדיור ב-53% ורק ב-2019 נרשמה ירידה בכמות ההחלטות, עקב המשבר הפוליטי שהתקיים אז.

"ניתן לקבוע בבירור כי המחאה החברתית בקיץ 2011 השפיעה על מדיניות הדיור בישראל, מכיוון שהיא המריצה את הממשלה לעסוק בנושאי דיור. בעוד שלפני המחאה מדיניות הדיור של ישראל הייתה במידה רבה סטטית, לאחר המחאה, הממשלה החלה לקבל החלטות הקשורות לדיור באופן תדיר, רבות מהן כרוכות בהתערבות ממשלתית בשוק הדיור", נכתב במחקר.

לא רק היצע

החוקרים טוענים, כי המדיניות שמה את הדגש רק על ההיצע ולא על דרכים נוספות, ולהערכתם ההיצע לבדו לא יכול לפתור את הבעיה. "הרוב המכריע של ההתערבויות הממשלתיות לאחר המחאה... נועדו לשרת מטרה עיקרית אחת: הגדלת היצע הדיור במהירות ובקנה מידה גדול ככל האפשר", כתבו החוקרים. "מטרת מדיניות זו הוצדקה על ידי קשר כלכלי הפוך בין כמות למחיר, מתוך הנחה כי הגדלת היצע הדיור תבלום את עליית מחירי הדירות, כפי שמציע מודל קביעת המחירים בתיאוריה הכלכלית. לשם כך, רתמה הממשלה את גופי המגזר הפרטי על ידי מתן תמריצים לבנייה חדשה והתחדשות עירונית וכן קיצור הליכי התכנון, ובכך הפכה את ייצור הדיור לאטרקטיבי יותר מבחינה כלכלית".

לדברי עורכי המחקר, ממשלות קודמות, בדומה לממשלה הנוכחית, ניסו לפעול לפי נוסחאות מוכרות מהעבר ובצורה חד-ממדית. לדבריהם, מדיניות הממשלות שלאחר המחאה חסרה חזון, ערכים ומטרות רחבות והסתפקה בשאלות פרוצדורליות כגון כמות שיווקי קרקעות והתחלות בנייה. "הדבר בא לידי ביטוי בצורה הטובה ביותר בתוכנית האסטרטגית לדיור, שהיא לא יותר מאשר יעד כמותי של יחידות דיור חדשות שיופקו עד שנת 2040", נכתב במחקר.

פערים הולכים וגדלים

המחקר נערך כאמור בחוג למדיניות ציבורית, והוא אינו כולל ניתוח כלכלי או מתייחס לאלמנטים פיננסיים, כגון סביבת ריבית אפסית שאפיינה חלק ניכר מהעשור. המחקר נועד לבדוק אפקטיביות של מדיניות, ומצא שהמדיניות הקיימת אינה אפקטיבית במידה רבה.

מי הם הנהנים מהמדיניות החוזרת ונשנית של המדינה? החוקרים מסיקים כי הנהנים העיקריים ממדיניות הדיור של ישראל לאחר המחאה הם בעיקר מעמד הביניים המרכזי והעליון, שיכולים לקחת לעצמם משכנתה ולרכוש דירה. "אפילו תוכנית 'מחיר למשתכן', שתומכת ישירות בצרכני דיור על ידי מתן אפשרות לרכישת דירה חדשה במחיר מופחת, הועילה בעיקר לזוגות צעירים מהמעמד הבינוני, זאת מאחר ורבות מיחידות הדיור המשווקות במסגרת התוכנית היו גדולות מדי (44% בנות 5 חדרים ומעלה) ויוקרתיות מדי, עם גינות או מרפסות גדולות מאוד, מה שהפך אותן נגישות בעיקר עבור אוכלוסיות אמידות", כותבים החוקרים, שמתבססים לעניין זה גם על דוח מבקר המדינה משנה שעברה. הם מזכירים, כי בשנים האחרונות שיעור הבעלים של שתי דירות או יותר בישראל עלה פי שלושה, מ-3.2% בשנת 2003 ל-10.1% בשנת 2018, מה שמעיד על כך שמדיניות הממשלה הועילה גם למשקיעים.

החוקרים מוצאים גם ביטוי מרחבי למדיניות הממשלה וזאת בצורה של פערים הולכים וגדלים בין אזורים שונים בתוך ערי ישראל, כמו גם, בין מרכז הארץ, בו מרבית העושר מרוכז, לבין הפריפריה שנחלשת "מאות אלפי יחידות הדיור החדשות שנבנות במסגרת תוכניות הדיור הממשלתיות שלאחר המחאה מייצרות למעשה שכונות חדשות המנותקות פיזית וחברתית מהערים הקיימות ומתושביהן הוותיקים והמוחלשים", הם כותבים.

בעיות גם בהתחדשות עירונית

אך לא רק החלטות על בנייה חדשה מבוקרות על ידי החוקרים. לדבריהם, גם ההתחדשות העירונית בישראל היא מוטת שוק. "תוכניות אלה מכוונות אך ורק לבעלי בתים ומתרכזות בעיקר באזורי ביקוש גבוה במרכז הארץ. כתוצאה מכך, אזורים פריפריאליים מתדרדרים לא זוכים לחידוש, מה שמנציח את נחיתותם. כמו כן, תוכניות ההתחדשות העירונית אינן מביאות בחשבון את הצרכים, האינטרסים וההעדפות של דיירי הדיור הציבורי והשוכרים הפרטיים, שהם בדרך כלל אוכלוסיות פגיעות יותר מבחינה חברתית-כלכלית מאשר בעלי בתים", כותבים החוקרים.

לסיכום, הם כותבים, כי "למרות פעילות ממשלתית נמרצת בעשור האחרון, משבר הדיור בישראל עדיין רחוק מלבוא על פתרונו, דבר המדגיש את הצורך לחשוב מחדש על אסטרטגיות ההתערבות הממשלתיות הקיימות בשוק הדיור.

"במקום להמשיך ולהנהיג מדיניות חד-ממדית המתמקדת כמעט אך ורק בהגדלת היצע יחידות הדיור, מדיניות הדיור הלאומית חייבת לטפל בו זמנית בהיצע ובביקוש, בבעלות על בתים ובדיור להשכרה. במיוחד בסוגיית המחיר, ישראל מפגרת אחרי מדינות רבות בעולם שמדיניות הדיור שלהן מתחשבת באחוז מתוך ההכנסה שמשק הבית מוציא על דיור, הן בשכירות והן בבעלות".

עוד כתבות

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"