גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אין הצדקה לכך שמשלם המסים יסבסד תרבות

המדינה איננה אמצעי לסבסוד התחביבים שלנו, ומשלמי המסים אינם צריכים לתמוך ביצירות תרבות שבהם אינם מעוניינים

בית קולנוע / צילום: איל יצהר
בית קולנוע / צילום: איל יצהר

זכייתו של הבמאי נדב לפיד בפרס חבר השופטים בפסטיבל קאן עוררה תגובות נזעמות בקרב חלקים גדולים בציבור הישראלי. יותר ויותר ישראלים מרגישים שלא בנוח עם העובדה שיוצרים ישראלים עוסקים ב"איתות סגולה" כלפי קבוצות הייחוס שלהם בחו"ל - המחזיקות בעמדות שמאל מובהקות - על-ידי יצירתם של סרטים ביקורתיים כלפי מדינת ישראל, וזאת בתמיכת כספי משלם המסים.

כמו כדי לאשר את זעמם של אותם ישראלים, הודה יו"ר חבר השופטים כי העריך את האומץ של לפיד לבקר את מדינתו. האם לפיד, או כל במאי ישראלי אחר, היה זוכה בפרס אילו היה מצייר את ישראל באור חיובי נלהב? נשאיר שאלה זו כפתוחה.

כשלעצמו, הסרט של לפיד אינו מעניין יותר מדי. זוהי הסוגיה העקרונית שבה יש לדון בכובד-ראש. האם ישנה הצדקה לסבסוד ציבורי של סרטים ויצירות תרבות אחרות, גם כאשר לא מדובר ביצירות בעלות אופי ביקורתי? האם בשנת 2021 ישנה הצדקה לגבות בכפייה כסף מהציבור בכדי לתמוך ביוצרים ובאמנים, בשעה שאילו ניתנה לציבור בחירה חופשית, ייתכן שהיה נמנע מלהעניק לאותם יוצרים את כספו? ובמה שונים בכלל יוצרי תרבות מיצרנים אחרים במשק? מדוע יוצרי סרטים זכאים לכספו של משלם המסים, בעוד שיצרני צעצועים, מסעדנים ונגרים אינם זכאים לכך?

יוצרי סרטים, בדומה ליצרנים אחרים, יכולים להשיג משאבים עבור המיזמים שלהם באחת משתי דרכים: על-ידי גיוסו של כסף פרטי או באמצעות גיוסו של כסף מדינתי. בדרך הראשונה, על יוצרי הסרטים, בדומה לכל יזם אחר, לשכנע בעלי הון שהיצירה שלהם יכולה להניב עבורם רווחים נאים בשוק הסרטים, רווחים השווים את הסיכון ואשר עולים על החלופות שעומדות בפניהם. הם גם יכולים לגייס תרומות מפילנתרופים שיצירה עברית קרובה לליבם מסיבות שונות. בדרך השנייה, לעומת זאת, יוצרי סרטים נדרשים להתדפק על דלתה של המדינה, במקרה זה על דלתה של קרן הקולנוע, שמחלקת משאבים שנלקחו בכפייה מאזרחים ומעניקה אותם למעטים ברי-מזל.

באפיק הכלכלי, אלה הם בסופו של דבר הצרכנים, שבהחלטתם לצרוך או להימנע מצריכה, מעלים לגדולה יזמי תרבות אחדים ומוציאים מהשוק יזמים אחרים. באפיק הכלכלי, ליוצרי סרטים אין זכאות קודמת לכספו של הציבור. הם נדרשים להתחרות עליו. עליהם לקלוע לטעמנו ולשכנע אותנו לצפות ביצירותיהם. וכשם שתחרות מניבה לנו מוצרים ושירותים טובים ואיכותיים יותר במגוון רחב של ענפים, אין שום סיבה לחשוב שתחום התרבות שונה באופיו. שוק סרטים תחרותי עדיף על שוק תחרותי פחות.

יש הטוענים - בדרך-כלל בשיחות סגורות - כי אין להניח את היצירה התרבותית לחסדי העדפות הצרכנים. האחרונים, אחרי הכול, "אינם מבינים" לא באמנות ולא בתרבות. תרבות מבוססות-שוק תוליד, כך הולך הטיעון, ל"וולגריזציה של התרבות". לכן יש להקים "מועצות תרבות", בהן ישבו מומחים שיחליטו לחלק כסף שאינו שלהם למי שלדעתם ראוי לו.

אולם גם אם יש מן האמת בטיעון הזה, הוא רחוק מלהיות שלם או משכנע. שכן הציבור מורכב מאנשים שונים המחזיקים בהעדפות שונות - כשם שיש מי שמעדיפים תרבות המונית, יש מי שמעדיפים יצירות מורכבות. ואולם גם אם הציבור היה מורכב רובו ככולו מחוטבי עצים ושואבי מים, באיזו זכות ניתן להכריחו לסבסד את הנאותיהם המעודנות של חברי אליטה מצומצמת? למעמד הביניים, בעל הטעמים הביקורתיים, אין שום זכאות לכסף של אחרים, המעדיפים - אולי - לצרוך דברים שונים. אליטיזם תרבותי אינו מעניק לאליטיסט זכות להכנסות של אחרים.

טענה נוספת שעולה בהקשר זה היא שללא תמיכה מדינתית לא תתקיים תרבות, או שייצורה יהיה בחסר. זוהי טענה תמוהה במיוחד, לא רק לאור העובדה שתרבות אינה עונה לקריטריון הכלכלי של מוצר ציבורי (public good), אלא לאור הניסיון ההיסטורי העשיר של המין האנושי. תרבות על סוגיה קדמה לעלייתה של המדינה המודרנית. תרבות התקיימה בימי הבית השני, פילוסופיה נלמדה בימי יוון ורומא, מוזיקה נוגנה בימי הביניים, והצגות ומופעים נערכו בעת החדשה המוקדמת. בכל אותם מקרים היו אלה פטרונים פרטיים שתמכו ביוצרים מצוינים מכספם שלהם. עם עלייתה של כלכלת השוק המודרנית, אלה הם הצרכנים החופשיים שצריכים להפוך לפטרונים של יוצרי הסרטים ושל שאר יזמי התרבות, כשם שהצרכנים הם הבוסים האמיתיים של יוצרי המקררים, המכוניות, בעלי המלונות והמסעדנים.

הבעיות באפיק הפוליטי, שבמסגרתו יוצרי תרבות נתמכים על-ידי כספי משלם המסים, אינן שונות מכל תחום אחר שבו יצרנים נתמכים על-ידי המדינה. קשרי תרבות-שלטון מניבים את כל הרעות החולות שמניבים יחסי עבודה-שלטון או הון-שלטון. במקרים הללו נצפה למצוא את התגבשותה של "קליקה" סגורה, בבחינת חבר-מביא-חבר, הנעדרת לחצים תחרותיים (שכן התמיכה המדינתית מובטחת להם), התנהלות חפיפניקית עם כספי ציבור ושביעות-רצון ציבורית נמוכה. חמור מכל, הכסף הציבורי יקשה על מי שלא קיבלו תמיכה להתחרות באלה שכן קיבלו. כספי ציבור בהגדרה ממש מעניקים פריבילגיה לאחדים ומונעים אותה מאחרים.

אומנם, נכון שרוב המדינות במערב תומכות בצורה זו או אחרת בספורט ובתרבות. אבל מה בכך? רוב מדינות המערב מקדמות שלל צעדים מטופשים - החל בהטלת חסמים על סחר חופשי של סחורות, דרך הגדלה חסרת אחריות של חובות לאומיים וכלה בסבסוד קבוצות לחץ מאורגנות על חשבון הציבור הרחב. לא כל מה שעושים באירופה הוא נכון, טוב או ראוי לחיקוי. הרוצים להצדיק סבסוד בכפייה של תרבות צריכים להצדיק את המעשה הזה תוך התייחסות לעצם העניין.

מיותר להדגיש כי אין להבין ההתנגדות לסבסוד ציבורי של תרבות ואמנות כהתנגדות לתרבות ואמנות. ההתנגדות היא לסבסודם בכפייה של התחומים הללו, לא לעצם קיומם. על אותו משקל, התנגדות לסבסוד מוסדות דת איננה התנגדות לאמונה דתית, כשם שהתנגדות לסבסוד של ענפי ספורט איננה התנגדות לכדורגל, לכדורסל או לשחייה תחרותית.

בסופו של דבר, המדינה איננה אמצעי לסבסוד התחביבים שלנו. מציאות שבה המדינה משמשת כאמצעי לסבסודם של אחדים על חשבונם של אחרים היא פסולה מן היסוד. גם אם קבוצה מסוימת מחזיקה בעמדה לפיה הפרויקטים שבה היא מאמינה הם נורא חשובים, זה עדיין לא מביא לה שום זכות להכנסות של מי שאינם חושבים כך. 

הכותב הוא ראש תוכנית אדם סמית בקרן תקווה

עוד כתבות

עמית סגל / צילום: אריק סולטן

אחרי שבע שנים בידיעות אחרונות: עמית סגל עובר לישראל היום

הפרשן הפוליטי של חדשות 12 צפוי להצטרף לשורת הכותבים של מוסף סוף השבוע החדש של העיתון, לאחר שבע שנים במהלכן החזיק טור במוסף לשבת של ידיעות אחרונות ● מוקדם יותר היום, פורסם כי העורך הראשי של מקור ראשון, אלעד טנא, יעבור להיות עורך העל בידיעות אחרונות

מימין: מנהיג סוריה אחמד א־שרע, יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ, בפגישה בריאד / צילום: ap

טורקיה מתחממת על הקווים: ההשלכות הכלכליות של הסכם בין סוריה וישראל

בזמן שנתניהו נוחת בוושינגטון, נרקם מאחורי הקלעים מהלך שעשוי לשנות את האזור: נורמליזציה היסטורית בין ישראל לסוריה, בתיווך טראמפ ● המהלך מבוסס על צורכי תשתיות האנרגיה הדחופים של דמשק, אבל תלוי גם בארדואן ● וגם לבנון ופירוז חיזבאללה על הפרק

תקיפות של חיל האוויר הישראלי בתימן (ארכיון) / צילום: ap

"פצצות עוצמתיות": צה"ל תקף תשתיות טרור של החות'ים בתימן

"מבצע דגל שחור": 20 מטוסי קרב השתתפו במבצע בתימן הלילה, ותקפו באמצעות יותר מ-50 חימושים ● שעות לאחר התקיפה: 2 טילים שוגרו מתימן לשטח ישראל - תוצאות היירוט בבדיקה ● טראמפ בשיחה עם כתבים: ניתן להגיע לעסקה בעזה עוד השבוע ● 50 חטופים - 640 ימים בשביעדכונים שוטפים

שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט / צילום: ap, Seth Wenig

בארה"ב מאיימים: ללא הסכמים עד סוף החודש, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהוטלו באפריל

שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט אמר בריאיון לרשת פוקס כי אם מדינות לא יגיעו להסכם חדש עם ארצות הברית עד 1 באוגוסט, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהטיל הנשיא דונלד טראמפ באפריל ● לדברי בסנט, "זה הולך לדחוף את העניינים קדימה בימים ובשבועות הקרובים"

חדשות הביומד / צילום: תמי בר ישי

ההשקעה החדשה של אסף גרניט: טכנולוגיה שמפחיתה את עליית הסוכר בגוף

ההשקעה החדשה של אסף גרניט היא בחברת כאליטק שפיתחה טכנולוגיה שמאפשרת לאכול ולהפחית את עליית סוכר בגוף ● חוקרים אבחנו במחקר חדש פרקינסון בשעוות האוזן ● אסקלה מדיקל גייסה 4.5 מיליון דולר לטיפול בצניחת רצפת האגן ● הלך לעולמו אחד מממציאי טכנולוגיית ה-CAR-T ● השבוע בביומד

קרנות הגידור התמודדו עם המבחן האולטימטיבי / אילוסטרציה: Shutterstock

"ביקוש כבוש וחוסר נזילות": מנהלי קרנות גידור מנתחים את הרנסנס בבורסה בת"א

בקרנות המיועדות למשקיעים המתוחכמים השיגו בדרך כלל תשואת נאות מתחילת השנה, אך התקשו להכות את ביצועי מדד הדגל המקומי ● מנהל הקרן שהניבה 31% למשקיעיה: "לאחר החודש האחרון, הדרך הפכה להיות הרבה יותר ברורה והכיוון להערכתנו הוא למעלה"

נתב''ג / צילום: Shutterstock

ההצעה והסערה: האם מי שנתקעו בחו"ל בזמן המלחמה יקבלו פיצוי של עד 450 דולר ליום?

ועדת הכלכלה היתה אמורה לדון במתווה לפיצוי הישראלים שנתקעו בחו"ל במבצע "עם כלביא" ● על הפרק: מתווה שמציע החזרי הוצאות לינה ומחיה שיכול להגיע אף ל-450 דולר לנוסע ● אז למה ההצעה לא עלתה לדיון ומי יפצה את הנוסעים?

שר המשפטים ויו''ר ועדת השרים לענייני חקיקה, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השרים אישרו את הצעת החוק להחלשת היועמ״שים במשרדי הממשלה

הצעת החוק, שעלתה לוועדת השרים לחקיקה בראשות שר המשפטים יריב לוין, מבטלת את הכפיפות של היועמ"שים במשרדים ליועצת המשפטית לממשלה, וקובעת כי הם יידרשו לפרסם תזכירי חוק לפי דרישה ישירה של השר במשרד ● ועדת השרים לחקיקה אישרה כי הקואליציה תתמוך בקידום הצעת החוק, בניגוד לעמדת היועמ"שית

מייסדי רובינהוד. מימין: ולדימיר טנב, ובאיג'ו באט / צילום: ap, Mark Lennihan

וול סטריט סוף סוף מתגמלת את החברה של שני האאוטסיידרים שהפכו למיליארדרים

אפליקציית המסחר האמריקאית רובינהוד הגיעה לוול סטריט בסערה לפני כארבע שנים וספגה כישלון חרוץ ● סאגת מניות ה"מם" סיבכה את החברה עם הרגולטורים, היא נזקקה למיליארדי דולרים לערבויות ואף הגיעה לסף פשיטת רגל ● אבל מאז השפל ההוא, המניה זינקה ביותר מ־1,300%, הרווחים רק גדלים, והמוניטין השתקם

צ'רצ'יל מסמן V. ביום הניצחון על גרמניה הנאצית / צילום: Reuters, IMAGO/piemags via Reuters

לסיים מלחמה: עצתו הפיקטיבית של צ'רצ'יל לנתניהו

אבי הכישלון הגדול של המלחמה הקודמת הוביל את הבריטים אל חוף מבטחים, וזכה בסליחה ובהערצה. הוא הבין כי אנחת הרווחה חשובה יותר מתרועת הניצחון

עופר ינאי, שחר גרשון, נדב טנא, נועם פישר / צילום: שלומי יוסף

היחסים עלו על שרטון: מאבקי כוח וכסף טלטלו את מניית נופר אנרג'י

מצד אחד עופר ינאי, מייסד ובעלים אמביציוזי ששואף גבוה ולא נרתע מלבצע שינויים ● מולו צמד המנכ"לים של נופר, שהחזיקו מניות במאות מיליוני שקלים שאותן קיבלו מידיו במתנה ● גורמים בשוק מנתחים את שרשרת האירועים, שהובילו לסיום הדרמטי של השותפות ארוכת השנים בחברת האנרגיה המתחדשת נופר

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: באדיבות עיריית קריית אונו

הרוב קובע, גם כשהבניין שלכם נהרס מטיל. וזה לא תמיד כל כך פשוט

השאלה הגדולה העומדת בפני דיירים שהבית המשותף בו הם מתגוררים נפגע היא האם קיים רוב לשיקום הבניין ● אם כן - המחוקק מעודד זאת ● במידה ואין הסכמה שכזו - יכול להתבטל רישום הזכויות הפרטניות והדיירים הופכים לשותפים במקרקעין ללא זיקה לחלק מסויים בשטח ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: איל יצהר

מי אחראי על המקלטים ועוד כמה דברים שכדאי לנו לדעת מראש על התמגנות

מתי מקלטים ציבוריים נפתחים ● מה קורה אם מתנהלים בהם פעילויות בעת שגרה ● האם מותר לזרוק חפצים ממקלט בבית משותף ● והאם חייבים להכניס כל אחד ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד  

מפעל אינטל בקריית גת / צילום: אינטל

אינטל מפטרת, אנבידיה מגייסת: האם ההייטק הישראלי בדרך למהפך

נראה שאנבידיה בדרך להישג נוסף שיאפיל על זה של אינטל ● ובכל זאת: מי תורמת כלכלית יותר לישראל? נראה שדווקא אינטל שנמצאת במצוקה ● הסיבה: התרומה של מפעל ייצור למדינה היא לאין שיעור גבוהה יותר מאשר מרכז פיתוח

רשויות הצפון מתחרות על קמפוס הענק של אנבידיה / צילום: מועצה אזורית חוף הכרמל, יח''צ

לפחות חמישה אזורי תעשייה בצפון יתחרו על השקעת הענק של אנבידיה

אנבידיה הצהירה על כוונתה לשלש את היקף הנדל"ן שהיא מחזיקה בישראל בהשקעה של כ־2 מיליארד שקל, ולבנות קמפוס ענק בקרבת משרדיה ביקנעם ● רשויות מקומיות באזור הצפון כבר מציעות קרקעות בשטחן - מעפולה עד חיפה ● ההערכה: הפרויקט יכלול מעבדות שיאפשרו לפתח את שבבי התקשורת העתידיים של החברה - מנוע צמיחה מרכזי שלה

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

כך ניצחה ממשלת בריטניה את המשפחה של סבתא כוכבה בקרב על דירה בירושה

ביהמ"ש קבע שתלוש שכר בו הופיע מרכיב "בונוס" אותו המעסיק לא ידע להסביר, הינו תלוש שכר פיקטיבי ● ביהמ"ש השלום בירושלים דחה תביעת בני משפחה שטענו לזכויות דיירים מוגנים וזכות בעלות בדירת מגורים ● בעל עירב את אישתו בעסקי החברה, האם היא זכאית לחלק ממנה בגירושים?

עומסים בנתב''ג. המסלולים והתנועה האווירית סביב השדה לא הותאמו לגידול בישראל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המקום בנתב"ג עומד להיגמר. מאיפה נטוס?

עד 2040 צפוי נמל התעופה בן גוריון להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, כ–40 מיליון נוסעים בשנה ● אלא שבמשך עשרות שנים מקבלי ההחלטות מתלבטים על המיקום האולטימטיבי של שדה בינלאומי נוסף, ובינתיים הכרעה סופית לא נראית באופק ● אילו אפשרויות כבר בשלב התכנון, מה מסכל אותן וכמה נשלם על הסחבת?

חיים פייגלין, מנכ''ל צמח המרמן / צילום: כפיר סיון

מניות הבנייה טסו ומשקיעים בצמח המרמן דרשו שעזריאלי תשלם יותר

בחודש האחרון מדד ת"א-בנייה עלה בכ-40% ● כעת, מספר גופים מוסדיים מנסים לגבש מהלך עם דרישה להעלאת המחיר שבו תירכש חברת הבנייה הציבורית צמח המרמן על ידי קבוצת עזריאלי ● בין המוסדיים שמחזיקים בצמח המרמן, נמצאות חברות הביטוח הפניקס, הראל, כלל ביטוח, וכן קרן הגידור ברוש

ייבוא רכבים / צילום: Shutterstock

כשהיצע הרכבים והמותגים בשיא, מי צריך את הרפורמה ל"הגברת התחרות"

בוועדת הכלכלה דורשים "לפתוח את שוק יבוא הרכב לתחרות", אבל ניתוח המסירות במחצית הראשונה של 2025 מגלה תמונה של שוק היפר־תחרותי, ביקוש ריכוזי ומלחמת מחירים שכבר שוחקת את הרווחיות ● אז למה כולם רוצים, ורצים, לקבל זיכיונות יבוא בחסות הרגולטור?

חן ומוטי ריכטר, זכייני פאפא ג'ונס ישראל / צילום: אלדד נמדר

מנכ"ל פאפא ג'ונס מתרחב להולנד וטוען: "וולט הורסים את תחום המסעדנות"

מוטי ריכטר, שמשמש כזכיין רשת הפיצות בארץ, יפעיל מעתה גם את 15 סניפיה בהולנד, עם תוכנית להגדיל אותם ל–50 סניפים תוך חמש שנים ● בארץ הוא מתכנן לוותר על משלוחי וולט ● תגובת וולט: "בזכות וולט ופלטפורמות דומות, לעסקים קטנים יש גישה ליכולות שבעבר היו זמינות רק לרשתות הגדולות כמו פאפא ג'ונס"