יואב סרנה / צילום: תמר מצפי
היום (ג') נגזר דינו של אלכס ויז'ניצר, המנכ"ל לשעבר של החברה הממשלתית נתיבי ישראל (מע"צ לשעבר). בית המשפט אימץ את הסדר הטיעון וגזר על ויז'ניצר עונש של שנתיים מאסר בפועל, מאסר על-תנאי וקנס בגובה 850 אלף שקל, זאת לאחר שהורשע בעבירת בקשת שוחד בפרשה אחת מתוך השתיים בהן הואשם.
במסגרת הסדר טיעון הכולל כתב אישום מתוקן והסכמה לעונש, במהלך בחודש שעבר הודה והורשע ויז'ניצר בעבירת בקשת שוחד. בכתב האישום המתוקן בו הודה נטען כי בעת ששימש מנכ"ל נתיבי ישראל (נת"י), הייתה חברת ניהול הפרויקטים אפשטיין ובניו בע"מ קשורה עם נת"י בחוזים לניהול פרויקטים בשווי של עשרות מיליוני שקלים. החל משנת 2005 ועד שנת 2009 פנה ויז'ניצר כמה פעמים ליואב סרנה, בעלי חברת אפשטיין, ואמר לו כי הוא מצפה ממנו לתשלום עבור העבודות שאפשטיין מקבלת מנת"י, שכן הוא וסרנה "שותפים", וסרנה "חייב לו".
ויז'ניצר אמר לסרנה מספר פעמים כי אם לא יענה לדרישות השוחד שלו, הוא יביא לפגיעה בחברת אפשטיין. בשנת 2010 ויז'ינצר הזמין את סרנה לפגישה בבית קפה בה נכח אדי זלינגר המקורב לויז'ניצר. בפגישה אמר ויז'ניצר לסרנה כי זו העת להסדיר את "חובו", ודרש להעביר אליו את כספי השוחד באמצעות זלינגר. בשל חששו של סרנה כי ויז'ניצר יביא לפגיעה ממשית בחברת אפשטיין, תאמו סרנה וזלינגר מנגנון להעברת 100 אלף שקל לידיו של ויז'ניצר, וסרנה אף העביר צ'ק בסכום זה לידיו של זלינגר. בסמוך לאחר מכן התחרט זלינגר והודיע כי הוא מסרב לקחת חלק במהלך.
אלא שלכתב האישום יש חלק נסתר. מתברר כי סרנה, מנהל חברת הנדסה ולשעבר יו"ר איגוד המהנדסים, שנחזה על-פי כתב האישום כעד תביעה רגיל, היה למעשה עד מדינה בשל השותפות שלו לעבירת השוחד, אך בהסכמה בינו לבין הפרקליטות הוטל על כך צו איסור פרסום. סנגורי ויז'ניצר ניסו להסיר את צו איסור הפרסום, בטענה כי שמירה על שם טוב של עד המדינה אינה עילה להוצאת איסור פרסום, אולם השופטת דחתה את הבקשה.
לאחר שנחתם הסדר הטיעון וניתנה הכרעת הדין, דרשו שוב סנגורי ויז'ניצר, עורכי הדין נתי שמחוני ויואב סננס, לפרסם כי סרנה היה עד מדינה, בטענה כי עדותו גם כך איננה נצרכת לאור הסדר הטיעון, אולם הפרקליטות התנגדה לכך בתוקף. השופטת מיכל ברנט קבעה כי החלטתה בעניין זה תינתן במועד גזר הדין. היום, רגע לפני הקראת גזר הדין, הודיעה הפרקליטות כי היא חוזרת בה מהתנגדותה לפרסום ומסכימה להסרת איסור הפרסום, ואכן צו איסור הפרסום הוסר.
יש לציין כי סרנה העיד בפרשת הולילנד בשנת 2013 בבית המשפט המחוזי בתל אביב. בעדותו טען כך: "הענף הזה הוא ענף בעייתי, קשה. מעולם, 45 שנה, אף אחד לשמחתי או לחוכמתם של אחרים לא עירב אותי בדברים שניחשתי שהם קיימים, שהערכתי שהם קיימים". אלא שכאמור מכתב האישום ומעדותו של סרנה בתיק נתיבי ישראל עולה כי לא רק שסרנה היה מעורב, אלא שאף הסכים לשלם 100 אלף שקל תשלום שוחד.
באי-כוחו של אלכס ויז'ניצר, עורכי הדין נתי שמחוני ויואב סננס, מסרו בתגובה: "תם אך לא נשלם. שבע שנים מייסרות עברו על מר אלכס ויז'ניצר ומשפחתו. זר לא יבין זאת. בסופן הוברר כי לא לקח שוחד כלל ועיקר! אלכס נטל על עצמו אחריות לאירוע אחד ויחיד בכל תקופת חייו ונשיאת עונש מאסר בגין כך. הוא תפילה ותקווה כי לאחר ריצוי העונש, הוא יחזור למעגל החיים והעשייה הברוכה שהיתה מנת חלקו".
מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה נמסר: "העונש שגזר היום בית המשפט על אלכס ויז'ניצר משקף את החומרה הרבה המיוחסת כיום למעשיהם של עובדי ציבור בישראל הדורשים שוחד, זאת אף במקרים שהשוחד לא מגיע בסופו של דבר לידיהם. בעת קביעת העונש הביא בית המשפט את העובדה שויז'ינצר לקח אחריות על מעשיו, בחר להודות בכתב האישום ולא לנהל משפט, וכן את גילו הלא צעיר ומצבו הרפואי. אנו מברכים על גזר הדין"
מטעמו של יואב סרנה נמסר כי "מעולם לא נחתם עימו הסכם עד מדינה וכי הופתע לגלות זאת היום בכלי התקשורת".