דר' אירית יניב, מקימת קרן אלמדה / צילום: איל יצהר
במרץ האחרון, כשד"ר אירית יניב הוזמנה לשאת דברים בטקס לרגל יום האישה של הבורסה, היא בחרה לצטט את בילבי בת גרב, שאמרה: "לא ניסיתי לעשות את זה אף פעם בעבר, אז אני חושבת שללא ספק אצליח". אמנם היא עצמה העזה לעשות לא מעט שינויי כיוון בקריירה, ובדרך שזורה הצלחות - וגם אכזבות - הפכה לדמות בולטת בתחום ההשקעות בביוטכנולוגיה, וגם ייסדה את אלמדה ונצ'רס, שותפות המו"פ הראשונה בתחום מדעי החיים בבורסה. אבל בכנס הזה היא לא דיברה על עצמה, היא דיברה על מקורות השראה שיובילו נשים אחרות בתחום שלה להעז ולהתקדם.
זה גם הבסיס ל־WE@healthcare, המיזם שהקימה לפני כשנה, שמטרתו לעודד מנהלות צעירות בדרכן למשרות ניהול בכירות יותר.
אירית עצמה חוותה אכזבה גדולה בדיוק בשלב הזה של חייה, כשהחזיקה בתפקיד ניהולי בחברת הציוד הרפואי סאנלייט. "יום אחד המנכ"ל עזב", היא מספרת. "לי היה ברור שאני יכולה לנהל את החברה במקומו, אבל כששאלתי למה אני לא מועמדת לתפקיד, אמרו לי: לא ידענו שאת רוצה".
זה לא עצר בעדה. בהמשך הדרך התברגה יניב בתפקידים בכירים בתעשייה, כמו שותפות בקרן הון הסיכון אקלסמד - אבל אז הבחינה שהיא לבד. "אמרתי, אני רואה פה רק גברים, וניסיתי להבין למה", שכן תחום מדעי החיים, בשונה מהייטק, משופע בנשים. "ראיתי שיש הרבה נשים מנהלות בשכבות הביניים, הרבה ביולוגיות, הרבה רופאות שהשתלבו בתעשייה. אבל שם זה נעצר".
את WE@healthcare היא הקימה עם שלוש נשים נוספות מהענף, רונית הרפז, דורית סוקולוב וד"ר יעל גרינבאום־כהן. כבר בקורס הראשון, שהתקיים ביוני 2020 והשתתפו בו 21 מנהלות צעירות, קודמו חמש מהן. לאחרונה התחיל גם הקורס השני עם נשים מתעשיות הפארמה, הציוד הרפואי, הרפואה הדיגיטלית, האקדמיה וגם מנהלות יחידות בבתי חולים.
אחת מאבני היסוד של התוכנית היא השראה, להפגיש אותן עם נשים שיסמנו להן שזה אפשרי. "זה לא פשוט להישאר יותר שעות במשרד, להעז ולהגיד מה אני רוצה. נוח לנו להישאר איפה שאנחנו, וגם הסביבה מקבלת את זה. אם גבר לא מתקדם, הסביבה שלו לא רואה את זה בעין יפה. אם זו אישה - זה נראה לכולם בסדר.
"נשים גם מחונכות פחות להבליט את עצמן. אני תמיד אומרת לבת שלי: תשבי בשורה הראשונה. בכל פעם שאת מגיעה למפגש או ישיבה, תדאגי שידעו שהיית שם. ודבר נוסף, לא להיאחז בבית ובמטלותיו. הבית הוא תירוץ, אין דבר כזה שאי אפשר להסתדר.
"הרי אנחנו מנהלות. אם אנחנו יודעות לנהל חברה או מחלקה או צוות, אז אנחנו יודעות לנהל את הבית, ואם צריך אז במיקור חוץ. אני למשל שונאת לגהץ, אז שולחת בגדים לכביסה וגיהוץ, ואני גם שונאת לבשל. כשהילדים היו קטנים והייתי באה הביתה בשבע-שמונה בערב, הייתי נהנית לשבת איתם את השעה הזאת, כי מישהו אחר עשה את הדברים שלא אהבתי. אם את מנהלת, נהלי גם את החיים שלך, את הכסף של הבית. וככה החברות מהפילאטיס לא שואלות אותי מה בישלתי לשבת, אלא באילו חברות השקעתי ולמה החלטתי להשקיע בהן".
גייסה 70 מיליון שקל
עד כה השקיעה יניב בשבעה סטארט־אפים, כולם בתחום המכשור והמידע הרפואי - מחברה שפיתחה מערכת למציאת פתרונות מימון לטיפולים רפואיים לחסרי יכולת ועד כזו שפיתחה טכנולוגיה למניעת שפיכה מוקדמת (ראו מסגרת).
בחברות האלה היא משקיעה במסגרת אלמדה ונצ'רס, שותפות המו"פ שייסדה לפני כשנה. "הסתיים פרק בחיים שלי, ורציתי לעשות משהו שונה", היא מספרת. "באותה התקופה החלו להיווצר שותפויות מו"פ, אז יצרתי קבוצה שתייעץ לי בנושא, והלכנו להיפגש עם גורמים משוק ההון. כשיצאתי מהחדר אמרתי להם, זה מספיק מעניין בשביל לעשות את זה".
את השותפות היא הקימה עם ד"ר אמיר בלאט, ידידה מימי אקסלמד (שעוד יורחב עליהם בהמשך), ועם צחי סולטן, דמות ידועה בשוק. "צחי הוא שועל ותיק בשוק ההון", אומרת יניב, "ושותפויות המו"פ קסמו לו. הוא חיפש צוות שמכיר את האקוסיסטם ויש לו הקשרים וההיכרויות המתאימות".
עד היום גייסה אלמדה 70 מיליון שקל והנפיקה אופציות שמימושן יכול להניב 80 מיליון שקל.
אז מהן בעצם שותפויות מו"פ ומה ההבדל בינן לבין קרנות הון סיכון רגילות? בניגוד לקרנות הרגילות, שפתוחות למשקיעים עמוקי כיסים ואת פירות ההשקעה בהן אפשר לראות רק לאחר האקזיטים או ההנפקות של החברות בפורטפוליו, שותפויות המו"פ הן מעין קרנות הון סיכון סחירות, שמאפשרות לכל אחד לקנות יחידת השתתפות ולמכור אותה בכל עת. אם וכאשר יגיע האקזיט הנכסף לאחת מחברות הפורטפוליו, המשקיעים נהנים גם מדיבידנד שנגזר מהרווח מהעסקה. השותפויות הללו נולדו מתוך הרצון של הבורסה ושל רשות ניירות ערך לשתף את הציבור בסצנת ההשקעה בסטארט־אפים ובהייטק לסוגיו השונים.
עד לפני יותר משנה וחצי השותפויות היחידות שיכלו להיסחר בבורסה היו מתחום האנרגיה והסרטים. הנפקת שותפויות המו"פ התאפשרה בתיקון חקיקה בדצמבר 2019, והשותפות הראשונה, מילניום פודטק, החלה להיסחר ביולי 2020. מאז הונפקו יותר מעשר שותפויות, בהן אלמדה ונצ'רס, שבין משקיעיה המיליארדרים מורי ארקין ווינסנט צ'נגוויז, הפניקס, בית ההשקעות מור וחברת הביטוח הכשרה. שם הקרן הוא מחווה לנשים החזקות של מדעי החיים: היא נקראת על שם החוקרת ג'ון אלמיידה, שגילתה ב-1964 את הנגיף הראשון ממשפחת הקורונה, שאליו שייך קוביד־19 שלנו".
"המדינה רצתה שהציבור יהיה שותף בהייטק", אומרת יניב. "וזה מה שראיתי לנגד עיניי: רציתי לאפשר לציבור הרחב להשתתף בהשקעות שעד אז לא יכול היה להשתתף בהן. המטרה שלי היא ששולה מעפולה תבין שיש כלי כזה ושהיא יכולה להיות חלק מההשקעות בהייטק".
אבל לא הכול ורוד. לפני כחודש פרסמה רשות ניירות ערך נייר עמדה שהתריע כי למרות ההתלהבות - בשותפויות המו"פ יש סיכונים, והחריף את האזהרות למשקיעים בהן. "מרבית הסיכון לאובדן ערך ההון שהושקע בשותפות", נכתב, "מונח על כתפיהם של המשקיעים מהציבור".
"בהשקעה בהייטק יש סיכון", אומרת יניב, "אבל השקעה בשותפות כרוכה בסיכון נמוך יותר ומגודר, כי מדובר בגוף מקצועי שיכול להתערב במהלכי החברות ולדאוג שיעשו את הדברים הנכונים".
רשות ניירות ערך מעריכה שרוב הסיכון נופל על המשקיעים בשל החלק הנמוך שמשקיעים היזמים.
"בשותפות שלנו כל אחד משלושתנו מושקע, אמיר ואני במסגרת היכולות שלנו (יניב מחזיקה 0.14% ואילו בלאט מחזיק 0.02% - ש"ל), וצחי מחזיק באחוז הרבה יותר גבוה (11.6% - ש"ל)".
המשקיעים רוצים לראות תשואה קבועה על המניה שלהם. אם המניה תצלול וייעשה גיוס נוסף בדילול, הם ייפגעו מזה יותר מכם.
"הגדרנו בתשקיף איך בדיוק אנחנו מונעים את הקונפליקט ודואגים שהאינטרסים יעלו כמה שאפשר בקנה אחד, אם בדמי ניהול סבירים (0.8% - ש"ל) ואם בהגדרת אופק ההשקעה. השקיפות שדרשה מאיתנו רשות ניירות ערך הייתה הרבה יותר גבוהה מזו של כל קרן הון סיכון פרטית".
בקרן הון פרטית יש משקיעים מתוחכמים, בעלי הון, שיודעים לדאוג לעצמם ולהשקעותיהם. הרשות דואגת יותר לשולה מעפולה ולחסכונות המשפחתיים שלה.
"שולה מעפולה יכולה לבדוק מה הניסיון והידע של מי שמנהל את הקרן. הרי אם היא רוצה להשקיע בהייטק בלי ניסיון, היא פשוט תבחר את החברה כי כנראה קראה עליה כתבה נהדרת בעיתון. אנחנו גוף מקצועי, ולכן ההימור קטן".
אז למה ענת גואטה (יו"ר רשות ני"ע) נרעשת?
"כי שותפויות המו"פ הן כלי חדש, ונכון להיזהר ולבחון כלי כזה, ולפעמים בשל כך לוקחים את הזהירות לקיצוניות. זכותה לפעול בצורה שהיא פועלת ואנחנו עובדים איתה ולא מנסים לעבוד נגדה, כשהמטרה היא לאפשר לשותפויות הטובות לצמוח ולגדול. לא נכנסתי להרפתקה הזאת כדי לעשות משהו קצר מועד. אני רוצה לייצר שינוי בצורה שבה אנשים חושבים ומשקיעים בישראל".
בינתיים המניה שלכם ירדה ב־18%.
"גייסנו כסף שמאפשר לעבוד, וכל אחת מההשקעות שלנו נבחרה בקפידה ועשויה להצליח. המניה תתנהג בהתאם".
לא גייסתם המון כסף.
"הקרן אמנם גייסה 20 מיליון דולר, אבל מעשית ההשקעות שלנו הן הרבה יותר, כי יש לנו שותפים כמו ארקין וצ'נגוויז, שמשתתפים איתנו בהשקעות גם בחברות עצמן, ואני סומכת עליהם שייתנו לנו רוח גבית בעסקאות יותר גדולות".
ניסוי באדם מרגש כמו לידה
יניב נולדה ב-1964, בת בכורה מבין שלושה ילדים. האם עבדה בחברת ביטוח והאב היה מנהל מכירות בחברת ציוד מכני. המשפחה גרה בחולון ואז בראשון לציון, שם למדה יניב בגימנסיה הריאלית. "הייתה לנו כיתה ביולוגית שבה כולם החליטו ללמוד רפואה". גם היא הייתה אחת מהם ויצאה למסלול עתודה באוניברסיטת בן גוריון. אבל בצבא נותבה לתפקידים פחות קליניים. "לא היו אז רופאות גדוד", היא אומרת, "הבנות היו מאחור".
את בעלה, היום אורתופד, היא הכירה בבית הספר לרפואה, ושני ילדיה נולדו במהלך שירותה הצבאי. "לא רציתי לחזור למשמרות הלילה המאפיינות חיי רופא והתוכנית הייתה להמשיך בצבא ולעשות תואר בבריאות הציבור. אהבתי את נושא הזיהומולוגיה, זה היה הפטיש שלי. ראיתי איך מגיעים לחיסון שמחסל מחלה שעבדתי עליה (המופילוס אינפלואנזה - ש"ל) שיצרה דלקת קרום המוח ודלקת ריאות. ואז הגיע החיסון והיא נעלמה".
במהלך השירות והלימודים נתקלה יניב במודעה שחיפשת דרושים למנהל ניסויים קליניים בתחום המחלות הזיהומיות בחברת באייר. וזה בדיוק מה שחיפשה. היא עבדה שם חמש שנים, ואז הוצע לה תפקיד בחברה בחו"ל - אבל היא סירבה, ועזבה. "החלטתי לוותר על המהלך משילוב של שיקולים שהיו לי נכונים לאותה העת, כולל היעד בעולם, ענייני משפחה, מהות התפקיד והאלטרנטיבות שהיו לפניי".
התחנה הבאה הייתה חברת סנלייט, שעסקה בבדיקות צפיפות עצם באמצעות אולטרסאונד. שנה וחצי לאחר כניסתה לשם כבר ניהלה את פיתוח המוצר. אבל כאשר הוחלף המנכ"ל והיא גילתה שלא נשקלה בכלל כמועמדת, החליטה לצאת ללימודי מנהל עסקים. בשלב הבא כבר חיפשה תפקידי מנכ"ל.
"אמרו לי, את חייבת להיפגש עם ד"ר אורי גייגר (מייסד אקסלמד - ש"ל), אתם כל כך דומים". בשלב הפגישה לגייגר לא היה משהו מיוחד להציע ליניב, אבל "אמרתי לו משהו כמו, בהשקעות שלך אתה מתעסק כל כך הרבה בתחום הקרדיולוגי, ואתה שוכח שיש עוד עולמות, למשל העולם המטאבולי". גייגר הסתקרן ונתן לה שבועיים להכין מצגת על סוכרת והשמנה.
"תוך כדי הכנת המצגת", נזכרת יניב, "הבנתי לא רק את הצורך, אלא גם את הפתרון. חשבתי שאם נצליח לעשות משהו שימנע מהתריסריון (שבו מתבצע חלק גדול מתהליך העיכול בגוף - ש"ל) להרגיש מזון, אולי נוכל לשפר את מעגל ייצור האינסולין ולטפל בסוכרת". התוצאה הייתה חברת דיגמה, שנוצרה בתוך קבוצת קרנות ההון סיכון אקסלמד.
דיגמה פיתחה שיטה לצריבה בלייזר של חלקים מהתריסריון כדי להשפיע על התפקוד שלו. החברה נמצאת היום בשלב הניסויים הקליניים בבני אדם. "אם יש משהו מרגש חוץ מלידת ילד", אומרת יניב, "זה ניסוי ראשון במכשיר שלך בבני אדם. אין הרבה מקצועות שבהם אנחנו יכולים לשנות חיים של אנשים".
בשיתוף אמיר בלאט ניהלה יניב את השקעות השלב המוקדם של הקבוצה, ואילו גייגר החל לבנות את אקסלמד פחות כקרן הון סיכון ויותר כמשקיעת פרייבט אקוויטי בחברות אמריקאיות גדולות. הסוגיה הזאת יצרה מתח בין גייגר ליניב, ו"עלתה השאלה מה קורה עם המשרד בארץ". עמדת הבק אופיס פחות התאימה ליניב, ולאחר שבע שנים בקבוצה החליטה לעזוב.
התחנה הבאה, כאמור, הייתה אלמדה.
ומה מרגש אותך שם?
"אני רוצה לייצר פה אימפקט, לראות חברות גדלות בארץ. ישראל היא מעצמה טכנולוגית ומחקרית בתחום מדעי החיים - יש פה חוקרות וחוקרים מחוננים שמקימים סטארט־אפים מרהיבים. יש פה אקו־סיסטם שתומך בחברות. אבל עדיין אין מספיק עידוד לייצר צמיחה לאורך זמן".
הפורטפוליו של אלמדה ונצ'רס
ביופרוטקט: בלון המגן על רקמות בריאות בעת טיפול בסרטן הערמונית, ומשמר פרמטרים כתפקוד מיני ושליטה בסוגרים | החברה כבר משווקת את המוצר בעולם | השקעה: 3 מיליון דולר.
טיילורמד: פלטפורמה שמשתמשת בניתוחי נתונים כדי לשפר את הביצועים הפיננסיים של מרכזים רפואיים בארה"ב | החברה התחילה מכירות בארה"ב עם הסכם מסחרי עם רשת בית חולים רחבה | השקעה: 2 מיליון דולר במסגרת סבב גיוס של 20 מיליון דולר שהושלם ביוני 2021 בהובלת Providence Ventures.
נוראמי מדיקל: פתרונות שמבוססים על ננו־סיבים לאיטום וריפוי רקמות טבעיות | החברה בשלב המחקר הקליני | השקעה: עד כה מיליון דולר ועתידה להשקיע מיליון דולר נוספים.
מטה־פלו: מכשיר ביומטרי לביש שמודד מטבוליזם בזמן אמת | לחברה כבר יש הכנסות והיא בשלב צמיחה | השקעה: 1.5 מיליון דולר.
וריליטי מדיקל: מדבקת עור שמייצרת גירוי חשמלי המעכב שפיכה מוקדמת אצל גברים | החברה אמורה לקבל אישורים רגולטוריים במהלך 2021 | השקעה: עד כה 750 אלף דולר ועתידה להשקיע עוד 750 אלף דולר.
אוגמדיקס: מערכת מציאות רבודה למנתחים, שמאפשרת לראות את צילומי המטופל על גופו בחדר הניתוח וכך להקטין פגיעה ברמקות רגישות | לחברה כבר יש הכנסות | השקעה: 2.25 מיליון דולר.