גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בעקבות המהומות בקובה: מה צריך לעשות כדי להפיל דיקטטורה?

אנחנו מתגעגעים אל הימים שבהם העזתו של ההמון הייתה מפחידה דיקטטורים והפגנות ענק היו מרתיעות את השלטון הדכאני ● לא עוד: מהונג קונג ומינסק ועד הוואנה, מדינות משטרה למדו איך להישאר בחיים, ובשלטון

מפגינים נגד הממשל בקובה / צילום: Shutterstock
מפגינים נגד הממשל בקובה / צילום: Shutterstock

דיקטטורות, כפי שהראה לנו ג'ורג' אורוול, נוטות להפקיע לא רק את החירויות אלא אפילו את אוצר המלים שלהן, כולל עצם המלה "חירות"; מה שהעניק טעם מיוחד בשבוע שעבר לקריאות הקצובות, שמילאו את רחובות הוואנה, קובה. Libertad, או חירות, קראו ההמונים.

המשטר הזדעזע. איך קובנים מעיזים לתבוע חירות מבלי לבקש תחילה את רשותו? אוטובוסים נשלחו, ושוטרים מנופפי אלות פרצו מתוכם כדי להגן על המהפכה מפני חוצפתו של העם הקובני.

הנה שאלה, הנשאלת השבוע תחת הרושם של מאורעות קובה, ונשאלה במרוצת החודשים האחרונים סביב הונג קונג, בורמה, בלארוס, ונצואלה, איראן: מה צריכים ההמונים לעשות כדי להפיל דיקטטורה?

לפני 35 שנה, הפגנות רחוב נועזות בפיליפינים ובהאיטי הניבו את מה שהתחילו אז לכנות "כוח העם". בתוך חמש שנים נמחה דור שלם של רודנים קומוניסטיים, ממזרח ברלין עד מוסקבה; ורודנים נפלו בזה אחר זה באפריקה ובאמריקה הלטינית.

"כוח העם" שיתק את כוח הרצון של הרודנים. הם לא העזו לירות אל תוך ההמון. היו כמובן יוצאים מן הכלל: בורמה (1988) וסין (1989). אבל בימים ההם היה נדמה שהכלל המתגבש הוא זה של מזרח אירופה: הדיקטטורה מודה בתבוסתה, קדה קידה עמוקה, ויורדת בשקט מבמת ההיסטוריה. האבדות היו קטנות להפליא. מפגין יחיד מת בפראג, 1989; שלושה מפגינים במוסקבה, 1991. אפילו טיפות הדם המעטות ההן הספיקו כדי לשלול מן הדיקטטורות את שארית הלגיטימיות שלהן.

מה לימדו אותנו הצרפתים

מה היו חושבים לנין וסטאלין על מורך לבם של יורשיהם, לא קשה לנחש. לנין נהג להגיד שמהפכה היא "מדע". כך הוא אהב לדבר. זו הייתה דרכו להבחין בינו לבין סוציאליסטים נאיביים, שלא האמינו בזכותם להטביע את האנושות בדם בשם רעיונות של צדק משיחי. אבל גם בלי טובות מלנין, עיון בהיסטוריה של המהפכות מעניק שיעורים מועילים: איך מחוללים אותן, ואיך מונעים אותן. את השיעורים האלה העניקו לנו בעיקר הצרפתים, אלא מי.

בהפרש של 80 שנה הם הראו דבר והיפוכו: מהפכה אחת שהצליחה, אף כי לא היה בה שום דבר בלתי נמנע; ומהפכה שנייה שנכשלה, אף כי היה לה סיכוי מצוין להצליח. שאלה של תשומת לב מצד אויבי המהפכה.

בפעם הראשונה, ב-1789, הם לא הבחינו בסכנה. "היום לא קרה שום דבר", כתב המלך לואי ה-16 ביומנו, ב-14 ביולי, יום נפילת הבסטיליה. בפעם השנייה, ב-1871, הם היו מוכנים להרוס את המהפכה בכל מחיר. נפילת "הקומונה של פריז" הייתה לטראומה המכוננת של מהפכנים.

המכנה המשותף לשתי העוויתות המהפכניות ההן היה כמובן מקומן: פריז. במהפכה המוצלחת היה מספיק לתפוס את פריז כדי לתפוס את צרפת. במהפכה הכושלת, פריז נתפסה - אבל לא הספיקה. מאז השאלה חזרה ונשאלה: האם מספיק להשתלט על עיר הבירה כדי לנצח? לימים, השאלה הצטמקה עוד יותר: האם מספיק לכבוש את תחנת הרדיו, את משרד הדואר, את ארמון המלך או הנשיא?

״אין בנו פחד״, מצטט עיתון במיאמי את המפגינים נגד המשטר בקובה / צילום: גזיר עיתון הראלד

רישיון להרג, רישיון לדיכוי

מאז ימי האופוריה של נפילת הקומוניזם, כישלונותיו של "כוח העם" התרבו והלכו. דיקטטורות מתגוננות התחילו ללמוד שאפשר להתגבר על ההמונים, גם אם הם כובשים את כיכר העיר. סיבה מרכזית לחולשת המהפכנים היא תלותם המופרזת בהתארכות האופוריה.

ראינו בשנה שעברה מיליוני בלארוסים ממלאים את שדרות מינסק, לאחר שדיקטטור זייף באופן מוגזם את תוצאות הבחירות; ראינו מיליונים ממלאים את רחובות הונג קונג, באקט מעורר הערצה של התרסה נגד מדינת המשטרה הגדולה ביותר בתולדות האדם. ראינו המונים קוראים תיגר על הדיקטטורות השמאליות הברוטליות בוונצואלה ובניקרגואה.

ראינו הפגנות־ענק באיראן, בעיראק, בתאילנד (לא שוות ערך בשיעורי הדיכוי שלהן).
מפגינים שילמו מחיר כבד. העולם התפעל מהעזתם. אבל אף אחת מהתפרצויות "כוח העם" הללו לא עלתה יפה. לא הזכרנו כמובן את האביב הערבי, שהפך לסתיו, שהפך לחורף.

מאלף הוא רישיון הדיכוי שוולדימיר פוטין מעניק לאלכסנדר לוקשנקו בבלארוס. אילו מיכאיל גורבצ'וב היה מעניק רישיון כזה לבני חסותה של ברית המועצות במזרח ברלין, בוורשה ובפראג בסוף שנות ה-80; ואילו היה נוטל רישיון כזה בעצמו, כדי לכבות את ההתלקחויות המקומיות בארמניה, בגרוזיה, בליטא ובלטביה, מפת אירופה ומשוואת הכוחות הבינלאומית היו שונות באופן דרמטי. אבל הוא התייחס בכבוד, או בחולשת דעת, אל מפגיני כיכר העיר.

שליטי סין גמרו אומר ב-1989 שלא להרשות לדמוקרטיה לצמוח מתחת לחוטמם. הם עמדו במשימה באמצעות טבח המונים. עריצי העולם למדו לקח חשוב: אין הכרח להיבהל מפני ההמון, כל זמן שהעריצים מוכנים לשלוף את הנצרה. יעידו המהירות והנחישות של הדיקטטורה הקובנית בשבוע שעבר, מיד לאחר גל ההפגנות. אמנם איננו יודעים מה המהפכה מסוידת העורקים הזו תעשה אם ההפגנות יתחדשו, אבל בשנה ה-30 לנפילת הקומוניזם באירופה רמת הציפיות נמוכה.

ג'ו ביידן מדבר לעתים קרובות על המאבק הרעיוני בין הדמוקרטיות לדיקטטורות, ומה חשוב להוכיח שלא נס ליחה של הדמוקרטיה. התגובה: סין מלגלגת, רוסיה מגחכת, והטליבאן משלימים את חיסול הדמוקרטיה באפגניסטן. אם ההיסטוריה המודרנית היא מחזורית, אפשר כנראה להגיד על החירות שהיא נתונה לגאות ולשפל. סביר להניח שאנחנו נמצאים עכשיו בעיצומו של שפל.

עוד כתבות

רשות המסים / צילום: איל יצהר

חשד: מכרו 8 דירות ב-11 מיליון שקל - וחמקו ממסי שבח ורכישה

מוכרי ורוכשי מקרקעין חשודים בדיווח כוזב על מכירת 4 דירות בבניין בתמורה לכ-6 מיליון שקל - כאשר בפועל נמכרו 8 דירות בשווי של כ-11 מיליון שקל ● עפ"י החשד, המוכרים התחמקו מתשלום מס שבח בסכום כולל של כ-1.9 מיליון שקל, והרוכשים התחמקו מתשלום מס רכישה של 400 אלף שקל

צילומים: AP/Dimitar dilkof, Andy Wong, Ludovic Marin, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מלחמת היין ופרשת גרינלנד: טראמפ מחריף את הטון מול אירופה, והשווקים מגיבים

הנשיא האמריקאי מגביר את הלחץ לקראת הגעתו לפורום דאבוס: איים במכסי ענק על צרפת, חשף הודעות פרטיות ממקרון וביקר את בריטניה על נסיגתה מאיי צ'אגוס ● בעוד דנמרק מחרימה את הכינוס, השווקים מגיבים בבריחה מהדולר לעבר הזהב ● המסחר בוול סטריט נפתח בירידות

דורון קימלוב בעל השליטה בתומר שיווק, עו''ד חגית רוס מברנע, ג'פה, לנדה ושות', אורי מור מייסד-שותף במור-לנגרמן קפיטל, ושלי מסילתי סמנכ''לית הכספים בסיפיה / צילום: יח''צ

חברת מזון נוספת בדרך לבורסה: תומר שיווק תמוזג לשלד סיפיה ויז'ן

יבואנית מוצרי המזון תומר שיווק חתמה על הסכם מחייב למיזוג פעילותה לתוך השלד בורסאי סיפיה ויז'ן, אשר בסופו מניותיה יחלו להיסחר ● פרופ' ציפי שטראוס משיבא תציג בדאבוס מודל חדש לאריכות ימים ● ומשרד עורכי הדין השלישי בגודלו בישראל, גולדפרב גרוס זליגמן, ממנה 10 שותפים חדשים ● אירועים ומינויים

לי-אור אברבך / צילום: ינאי יחיאל

גל פרישות בתאגיד השידור הציבורי: סמנכ”ל הרדיו לי־אור אברבך מסיים את תפקידו

סמנכ"ל הרדיו בתאגיד השידור הציבורי, לי-אור אברבך מודיע על סיום תפקידו בתאגיד השידור הציבורי ויכנס לתפקיד מנכ"ל תזמורת ירושלים מזרח-ומערב ● עזיבתו מצטרפת לגל פרישות מההנהלה הבכירה של "כאן", ובהן סמנכ"לית הטלוויזיה טל פרייפלד וכל צוות הדוברות

אסף רפפורט, מנכ''ל ומייסד שותף Wiz / צילום: עומר הכהן

מתקרבים לחתימה: קבוצה בראשות אסף רפפורט בדרך לרכישת רשת 13

בעל השליטה ברשת 13 במגעים מתקדמים עם קבוצת יזמי הייטק למכירתה ● הערכות: יזרימו כ-100 מיליון דולר בשלוש השנים הראשונות, ולגלובס נודע כי הושלמה בדיקת הנאותות

אופטימיות זהירה בשוק האג''ח / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בורסה ללא הסדרי חוב: האופוריה בשוק האג"ח שוברת שיאים

מרווח התשואות בין אג"ח ממשלתיות לקונצרניות צנח לרמת שפל, ובשוק מתריעים: "הפיצוי שמקבלים משקיעים בגין תוספת הסיכון הצטמצם דרמטית" ● במקביל, הסדרי החוב נעלמו כמעט לחלוטין ואג"ח זבל מהוות פחות מ–1% מהשוק — לעומת חמישית ממנו עם פרוץ המלחמה

שר המשפטים יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

בתי המשפט כבר מתחילים להטמיע את התיקון להלכת אפרופים

בתוך שבוע ניתנו שני פסקי דין ברוח התיקון להלכת אפרופים, הקובע כי ברירת המחדל בחוזים עסקיים היא כי הם יפורשו לפי לשונם ● באחד מהם נקבע כי "ללשון החוזה שמורה בכורה בהליך הפרשני"

נטפליקס / צילום: Shutterstock

נטפליקס עקפה את הציפיות, אך המניה יורדת במסחר המאוחר. אלה הסיבות

נטפליקס דיווחה על הכנסות של 12.05 מיליארד דולר ועל רווח של 0.56 דולר למניה ברבעון הרביעי - שניהם מעט מעל הצפי ● מספר המנויים צמח ב־8% ל־325 מיליון ● היום שינתה נטפליקס את הצעתה לרכישת וורנר ברדרס באופן התשלום, וכעת היא מציעה שכל הסכום ישולם במזומן, וזאת כדי לסגור את הדלת להצעת פרמאונט

האם יהודים בארה"ב עדיין רצויים בבית הלבן?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: במשך שנים יהודים היו חלק מהפוליטיקה האמריקאית - כעת זה משתנה, מדינות האזור מעדיפות שלטון לא מתפקד באיראן מאשר כאוס, והאם "הקו הצהוב" הפך מאז הפסקת האש לגבול החדש של ישראל עם רצועת עזה • כותרות העיתונים בעולם

יו''ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד / צילום: דוברות ההסתדרות

ביהמ"ש המחוזי: ארנון בר-דוד יוכל לחזור להסתדרות בתוך שבועיים

המחוזי קיצר את הרחקתו של יו"ר ההסתדרות בר-דוד מהארגון ל-60 יום, שייספרו החל מתחילת דצמבר, וזאת בניגוד להחלטת בימ"ש השלום להרחיקו ל-90 יום ● השופט דרור ארד-איילון ציין כי דרישת המשטרה להרחיק את בר-דוד מ"גופי ההסתדרות" היא עמומה מדי, וחלק על קביעת בימ"ש השלום כי חזרתו לתפקיד מהווה "סכנה לביטחון הציבור"

רחפן בשירות צבאי / צילום: Shutterstock

דוח חדש חושף היקף הזמנות חריג מסטארט-אפים ביטחוניים

דוח סיכום שנת 2025 של מפא"ת חושף כי חברות צעירות בשלבים מוקדמים מרכזות כמחצית מהעסקאות, עם דגש על פלטפורמות אוטונומיות ● ההזמנות מלקוחות זרים הסתכמו בכ־300 מיליון שקל

עגבניות / צילום: Shutterstock

העגבנייה לא יכולה לחכות: הדבר החשוב שחסר לחקלאות בישראל

כשמחירי המזון שוברים שיאים, המדינה חייבת להגדיל גם את היקף הייצור והעיבוד המקומי - אחרת נמצא עצמנו תלויים לחלוטין ביבוא ● הדרך היחידה לשנות כיוון היא לראות בחקלאות ובנדל"ן החקלאי תחום מניב וכלכלי - ולא רק ייעוד לאומי שעולה כצורך

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה ירוקה בוול סטריט, בעקבות ההסכמות שהושגו לגבי גרינלנד

ה-S&P 500 עלה בכ-1.2% ● טראמפ הודיע כי הגיע למתווה של עסקה מול נאט"ו לגבי גרינלנד, ושלא יטיל מכסים חדשים על אירופה ● האיחוד האירופי השהה את אישורו של הסכם הסחר עם ארה"ב ● אינטל זינקה במעל 11%, לקראת פרסום דוחותיה הכספיים בליל יום חמישי ● נטפליקס ירדה בכ-2%, לאחר שתחזיותיה אכזבו את המשקיעים ● מחירי הזהב והכסף נסוגו מהשיאים שלהם

מגדל פרישמן 46 בת''א / צילום: תמר מצפי

100 אלף שקל בחודש: תושב החוץ ששכר דירה במגדל בפרישמן-דיזינגוף

מדובר בדירה המשתרעת על פני קומה שלמה בשטח של 480 מ"ר בנוי, פלוס 90 מ"ר מרפסות, שמתפרשות כמעט לאורך כל הדירה ● לגלובס נודע כי הסכום הנדרש לשכירות עמד על 115 אלף שקל לחודש, אך לאחר משא ומתן ארוך, השוכר ובעלי הדירה סגרו את עסקת השכירות על 100 אלף שקל לחודש כאמור

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה שלילית בתל אביב; מניות הביטוח והביטחוניות הובילו את הירידות

מדד ת"א 35 ירד בכ-0.4% ● הירידות בבורסות העולם התמתנו, לאחר שהנשיא טראמפ הצהיר כי לא ישתלט על גרינלנד בכוח ● הדולר נסחר סביב 3.15 שקלים ● אתמול הושלמה ההנפקה הראשונה השנה בת"א - רמי לוי נדל"ן ● ממשלת בולגריה נכנסת כשותפה ברישיון של ניומד אנרג'י ● המשקיעים בורחים מסיכון: מחירי הסחורות בשיא, ירידות חדות נרשמו באג"ח ובמטבעות הקריפטו

רווחים כלואים / אילוסטרציה: גלובס

כפול מהתחזית: היקף המס מהרווחים הכלואים צפוי להגיע ל-20 מיליארד שקל ב־2025

עפ"י הערכות של בכירים ברשות המסים, ההכנסות מרווחים צבורים צפויות להסתכם בשנת 2025 בעד 20 מיליארד שקל ● מדובר בגבייה כפולה מגביית מס ממוצעת בגין חלוקת דיבידנדים בשנה רגילה ● בינואר אשתקד רפורמת הרווחים הכלואים נכנסה לתוקף ואילצה בעלי חברות רבים לחלק עד סוף השנה 5% דיבידנד על רווח שנצבר או לשלם קנס בגובה 2%

מנכ''ל נטפליקס, טד סרנדוס / צילום: צילום מסך

הדוחות מראים: כדי להמשיך להוביל, נטפליקס חייבת את עסקת וורנר ברדרס

ענקית הסטרימינג רשמה ברבעון הרביעי של 2025 גידול בהכנסות וברווחים, אולם בוול סטריט ציפו ליותר ● בשוק מסבירים כי המשקיעים ממוקדים בין היתר בשאלה האם היא מסוגלת לשמור על צמיחה יציבה ובת קיימא, במיוחד על רקע ניסיון הרכישה השאפתני בתולדותיה

מיכל עבאדי-בויאנג'ו / צילום: איליה מלינקוב

עוד לפני שנכנסה לתפקיד החשכ"לית: אדלטק במכתב חריף נגד עבאדי-בויאנג'ו

לטענת אדלטק, כהונתה הקודמת של עבאדי-בויאנג'ו כיו"ר קצא"א וכיו"ר דוראד יצרה עימות אישי ועסקי עמוק, שמצדיק הסדר ניגוד עניינים רחב עם מינויה מחדש לתפקיד החשבת הכללית ● עבאדי: "ניסיונות שיטתיים להלך אימים, דוחה על הסף"

אילוסטרציה: איל יצהר

איש קש וחברה פיקטיבית: כתב אישום נגד מקורבו של אורן קובי

ג'ון קנדלר מואשם ששימש כאיש הקש של אורן קובי במסגרת פעילות שנועדה להוציא במרמה 2.3 מיליון שקל מלקוחות, תוך עקיפת איסור שיפוטי מוחלט שהוטל על קובי לעסוק בתחום הנדל"ן

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: הפטור מהסדר כובל לא יחודש, עלולה להידרש למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות הודיעה לוולט כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל במתכונתו הנוכחית, והציבה לחברה תנאים חדשים שעליה לקבל בתוך חודש ● אם המו"מ בין הצדדים לא יגיע לכדי הסכמות, וולט תיאלץ למכור את פעילותה הקמעונאית