גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בעקבות המהומות בקובה: מה צריך לעשות כדי להפיל דיקטטורה?

אנחנו מתגעגעים אל הימים שבהם העזתו של ההמון הייתה מפחידה דיקטטורים והפגנות ענק היו מרתיעות את השלטון הדכאני ● לא עוד: מהונג קונג ומינסק ועד הוואנה, מדינות משטרה למדו איך להישאר בחיים, ובשלטון

מפגינים נגד הממשל בקובה / צילום: Shutterstock
מפגינים נגד הממשל בקובה / צילום: Shutterstock

דיקטטורות, כפי שהראה לנו ג'ורג' אורוול, נוטות להפקיע לא רק את החירויות אלא אפילו את אוצר המלים שלהן, כולל עצם המלה "חירות"; מה שהעניק טעם מיוחד בשבוע שעבר לקריאות הקצובות, שמילאו את רחובות הוואנה, קובה. Libertad, או חירות, קראו ההמונים.

המשטר הזדעזע. איך קובנים מעיזים לתבוע חירות מבלי לבקש תחילה את רשותו? אוטובוסים נשלחו, ושוטרים מנופפי אלות פרצו מתוכם כדי להגן על המהפכה מפני חוצפתו של העם הקובני.

הנה שאלה, הנשאלת השבוע תחת הרושם של מאורעות קובה, ונשאלה במרוצת החודשים האחרונים סביב הונג קונג, בורמה, בלארוס, ונצואלה, איראן: מה צריכים ההמונים לעשות כדי להפיל דיקטטורה?

לפני 35 שנה, הפגנות רחוב נועזות בפיליפינים ובהאיטי הניבו את מה שהתחילו אז לכנות "כוח העם". בתוך חמש שנים נמחה דור שלם של רודנים קומוניסטיים, ממזרח ברלין עד מוסקבה; ורודנים נפלו בזה אחר זה באפריקה ובאמריקה הלטינית.

"כוח העם" שיתק את כוח הרצון של הרודנים. הם לא העזו לירות אל תוך ההמון. היו כמובן יוצאים מן הכלל: בורמה (1988) וסין (1989). אבל בימים ההם היה נדמה שהכלל המתגבש הוא זה של מזרח אירופה: הדיקטטורה מודה בתבוסתה, קדה קידה עמוקה, ויורדת בשקט מבמת ההיסטוריה. האבדות היו קטנות להפליא. מפגין יחיד מת בפראג, 1989; שלושה מפגינים במוסקבה, 1991. אפילו טיפות הדם המעטות ההן הספיקו כדי לשלול מן הדיקטטורות את שארית הלגיטימיות שלהן.

מה לימדו אותנו הצרפתים

מה היו חושבים לנין וסטאלין על מורך לבם של יורשיהם, לא קשה לנחש. לנין נהג להגיד שמהפכה היא "מדע". כך הוא אהב לדבר. זו הייתה דרכו להבחין בינו לבין סוציאליסטים נאיביים, שלא האמינו בזכותם להטביע את האנושות בדם בשם רעיונות של צדק משיחי. אבל גם בלי טובות מלנין, עיון בהיסטוריה של המהפכות מעניק שיעורים מועילים: איך מחוללים אותן, ואיך מונעים אותן. את השיעורים האלה העניקו לנו בעיקר הצרפתים, אלא מי.

בהפרש של 80 שנה הם הראו דבר והיפוכו: מהפכה אחת שהצליחה, אף כי לא היה בה שום דבר בלתי נמנע; ומהפכה שנייה שנכשלה, אף כי היה לה סיכוי מצוין להצליח. שאלה של תשומת לב מצד אויבי המהפכה.

בפעם הראשונה, ב-1789, הם לא הבחינו בסכנה. "היום לא קרה שום דבר", כתב המלך לואי ה-16 ביומנו, ב-14 ביולי, יום נפילת הבסטיליה. בפעם השנייה, ב-1871, הם היו מוכנים להרוס את המהפכה בכל מחיר. נפילת "הקומונה של פריז" הייתה לטראומה המכוננת של מהפכנים.

המכנה המשותף לשתי העוויתות המהפכניות ההן היה כמובן מקומן: פריז. במהפכה המוצלחת היה מספיק לתפוס את פריז כדי לתפוס את צרפת. במהפכה הכושלת, פריז נתפסה - אבל לא הספיקה. מאז השאלה חזרה ונשאלה: האם מספיק להשתלט על עיר הבירה כדי לנצח? לימים, השאלה הצטמקה עוד יותר: האם מספיק לכבוש את תחנת הרדיו, את משרד הדואר, את ארמון המלך או הנשיא?

״אין בנו פחד״, מצטט עיתון במיאמי את המפגינים נגד המשטר בקובה / צילום: גזיר עיתון הראלד

רישיון להרג, רישיון לדיכוי

מאז ימי האופוריה של נפילת הקומוניזם, כישלונותיו של "כוח העם" התרבו והלכו. דיקטטורות מתגוננות התחילו ללמוד שאפשר להתגבר על ההמונים, גם אם הם כובשים את כיכר העיר. סיבה מרכזית לחולשת המהפכנים היא תלותם המופרזת בהתארכות האופוריה.

ראינו בשנה שעברה מיליוני בלארוסים ממלאים את שדרות מינסק, לאחר שדיקטטור זייף באופן מוגזם את תוצאות הבחירות; ראינו מיליונים ממלאים את רחובות הונג קונג, באקט מעורר הערצה של התרסה נגד מדינת המשטרה הגדולה ביותר בתולדות האדם. ראינו המונים קוראים תיגר על הדיקטטורות השמאליות הברוטליות בוונצואלה ובניקרגואה.

ראינו הפגנות־ענק באיראן, בעיראק, בתאילנד (לא שוות ערך בשיעורי הדיכוי שלהן).
מפגינים שילמו מחיר כבד. העולם התפעל מהעזתם. אבל אף אחת מהתפרצויות "כוח העם" הללו לא עלתה יפה. לא הזכרנו כמובן את האביב הערבי, שהפך לסתיו, שהפך לחורף.

מאלף הוא רישיון הדיכוי שוולדימיר פוטין מעניק לאלכסנדר לוקשנקו בבלארוס. אילו מיכאיל גורבצ'וב היה מעניק רישיון כזה לבני חסותה של ברית המועצות במזרח ברלין, בוורשה ובפראג בסוף שנות ה-80; ואילו היה נוטל רישיון כזה בעצמו, כדי לכבות את ההתלקחויות המקומיות בארמניה, בגרוזיה, בליטא ובלטביה, מפת אירופה ומשוואת הכוחות הבינלאומית היו שונות באופן דרמטי. אבל הוא התייחס בכבוד, או בחולשת דעת, אל מפגיני כיכר העיר.

שליטי סין גמרו אומר ב-1989 שלא להרשות לדמוקרטיה לצמוח מתחת לחוטמם. הם עמדו במשימה באמצעות טבח המונים. עריצי העולם למדו לקח חשוב: אין הכרח להיבהל מפני ההמון, כל זמן שהעריצים מוכנים לשלוף את הנצרה. יעידו המהירות והנחישות של הדיקטטורה הקובנית בשבוע שעבר, מיד לאחר גל ההפגנות. אמנם איננו יודעים מה המהפכה מסוידת העורקים הזו תעשה אם ההפגנות יתחדשו, אבל בשנה ה-30 לנפילת הקומוניזם באירופה רמת הציפיות נמוכה.

ג'ו ביידן מדבר לעתים קרובות על המאבק הרעיוני בין הדמוקרטיות לדיקטטורות, ומה חשוב להוכיח שלא נס ליחה של הדמוקרטיה. התגובה: סין מלגלגת, רוסיה מגחכת, והטליבאן משלימים את חיסול הדמוקרטיה באפגניסטן. אם ההיסטוריה המודרנית היא מחזורית, אפשר כנראה להגיד על החירות שהיא נתונה לגאות ולשפל. סביר להניח שאנחנו נמצאים עכשיו בעיצומו של שפל.

עוד כתבות

ביג פאשן גלילות / צילום: טלי בוגדנובסקי

קנס מלחמה: קונים ליד הבית ומשלמים עוד 30%. וגם: המוצר שהביקוש אליו זינק

כמו במערכה האיראנית הקודמת, גם הפעם ביג היו הראשונים להודיע על הקלות, מליסרון והכשרת היישוב הצטרפו, אך בעזריאלי טרם התקבלה החלטה ● ברשת הסטוק מדווחים על עלייה ברכישת מוצרים לבית, ובעולם הקולנוע והחשמל על ביקושים למסכי טלוויזיה קטנים

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים

כותרות העיתונים בעולם

הטיסה הדחופה והזעם בבית הלבן: כך קיבל טראמפ את ההחלטה לצאת למלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה גרם לטראמפ להחליט לתקוף אתמול, נסיך הכתר הסעודי היה בין הדוחפים לתקיפה, ומי עשוי להחליף את חמינאי שחוסל • כותרות העיתונים בעולם

אילוסטרציה: Shutterstock

בזמן ההפצצות: מתקפת הסייבר באפליקציית התפילות הפופולרית באיראן

במקביל לגל התקיפות, מיליוני איראנים קיבלו דרך אפליקציית תפילות מסרים המבטיחים חנינה לחיילים שיניחו את נשקם ● בישראל שומרים על עמימות, אך ההערכה היא כי מדובר במבצע מתוכנן היטב

בצלאל מכליס ואלי גליקמן / צילום: אסף שילה ישראל סאן, איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

המניה שמחקה 60% משוויה ואלו שירוויחו מהמלחמה

מחר יגיבו השווקים לראשונה לפעולה הצבאית הישראלית-אמריקאית נגד איראן ● על רקע המבצע, גלובס מסמן את הישראליות בוול סטריט שצפויות לבלוט בשבוע המסחר, וגם את אלו שעשו תנועות משמעותיות במהלך סוף השבוע החולף

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

עשרה סנט הפכו למיליון דולר: שישה חשבונות בפולימרקט ידעו בדיוק מתי להמר על מלחמה

חשבונות חדשים בפלטפורמת החיזוי פולימרקט רכשו חוזים במחיר של כעשרה סנט זמן קצר לפני הדיווחים הראשונים על פיצוצים בטהרן ● במקביל, היקף המסחר הכולל בחוזים שעסקו באפשרות של תקיפה חצה 529 מיליון דולר ועורר מחדש חששות לשימוש במידע פנים

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

מצב חירום עד יום שני: ההנחיות החדשות של פיקוד העורף

הוכרז מצב חירום מיוחד בעורף, והשמים נסגרו לטיסות אזרחיות ● הוטלו מגבלות נרחבות על פעילות המשק, החינוך וההתכנסויות ברחבי הארץ ● מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ואיך נערכים באתרי הבנייה?

קיר סטארמר בהצהרתו על המצב במזרח התיכון / צילום: ap, Jonathan Brady

יבשת חצויה: חילוקי הדעות באירופה ומי הוציאו הודעות גינוי נגד ישראל וארה"ב

אירופה ניצבת מול המלחמה באיראן ללא עמדה אחידה: חלק מהמדינות מגנות את טהרן, אחרות מבקרות את ישראל וארה"ב, ורובן קוראות להרגעת הרוחות ● בעוד האיחוד האירופי עצמו נדחק לשוליים ומסתפק בהצהרות זהירות על דיפלומטיה וחוק בינלאומי

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

שר האוצר: "עלות המלחמה עד כה נאמדת בכ-9 מיליארד שקל"

סטמוריץ' ציין כי הגירעון צפוי לעמוד על יותר מ-3.9%, גבוה מהיעד לשנה ● כמו כן, פונו עד כה מבתיהם 350 בני אדם ל-240 חדרים בבתי המלון, ועד שעות הבוקר הוגשו כבר 1,000 תביעות

עלי חמניאי, מנהיג איראן / צילום: ap

40 שנות דיכוי וטרור: חמינאי חוסל

באיראן הודיעו רשמית כי המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, חוסל הבוקר במכת הפתיחה של מבצע "שאגת הארי" ● מדובר במהלך דרמטי שעלול לטלטל את מוקדי הכוח בטהרן ולשנות את מאזן ההרתעה האזורי לאחר יותר משלושה עשורים בהם חלש על השלטון

תושבים צופים בפטריית העשן כתוצאה מפיצוצים בטהרן, הבוקר / צילום: ap

פיצוצים וענני עשן: התמונות והסרטונים מאיראן

שורה של פיצוצים וענני עשן במספר מוקדים במרכז טהראן מדווחים בשעה האחרונה במדיה האיראנית ● בין היעדים שהותקפו לפי התקשורת במדינה: מגוריו של נשיא איראן, מטה המודיעין הראשי ובעיקר מערכות תקשורת והגנה אווירית ● אלו התיעודים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ אסר שימוש בקלוד, אך הוא כיכב במתקפה על איראן

שעות לאחר שהנשיא הורה להפסיק את ההתקשרויות עם החברה ולהגדירה כסיכון בשרשרת האספקה, נעשה שימוש במודל קלוד בתקיפה באיראן ● במקביל חתמה OpenAI על הסכם חדש עם הפנטגון, בצל ביטול החוזים עם אנתרופיק

אילוסטרציה: כפיר סיון

החנות נפגעה מטיל, הבעלים שרק סיים מילואים ראה מרחוק איך בוזזים אותה

בעלי רשת חנויות iBags ראה דרך מצלמות האבטחה שחלונות הראווה של הסניף התל אביבי שלו נופצו מההדף של אחד הטילים האיראנים - ולהפתעתו גילה כי לאחר מכן שלושה אנשים נכנסו לחנות הפרוצה ובזזו אותה

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר / צילום: ap, Kin Cheung

הבריטים מחוץ למלחמה: רה"מ קיבל ייעוץ שהיא מנוגדת לחוק הבינ"ל

הלייבור "גאים לא להיות מעורבים בתקיפה לא-חוקית", דווח בבריטניה, בעוד שר ההגנה אמר בראיון כי טילים שוגרו מאיראן לעבר קפריסין, אך לא בטוח שכוונו לאי ● ביקורת ב"טלגרף" השמרני: "המשטר האכזרי ביותר בעולם נמצא לפני קריסה - ולבריטניה אין שום חלק בכך"

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המהנדס שטוען: "זו הסיבה שתל אביב הפכה למוקד פגיעות"

לדברי המהנדס ישראל דוד, הסכנה היא במיוחד לבניינים 60 עד 80 שנה, שנבנו "בלי מיגון ובלי חוסן קונסטרוקטיבי" ● וגם איפה הוא מעדיף להישאר בזמן אזעקה?

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה ב"דה מרקר" ובתאגיד השידור "כאן" ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

עשן בבחריין לאחר התקיפות מאיראן / צילום: Reuters

כטב"מים בבחריין, טילים בקטאר: איראן תוקפת בסיסים אמריקאיים במפרץ

המתקפה האיראנית מתרחבת מעבר לישראל, כשדיווחים מבחריין, קטאר ואיחוד האמירויות מצביעים על תקיפות לעבר בסיסים אמריקאיים, יירוטים והנחיות חירום לתושבים ● לפי הערכות קודמות, עשרות בסיסים של ארה”ב הפרושים במזרח התיכון היו צפויים להפוך ליעד במקרה של הסלמה, והאיומים האיראניים למקד פגיעה ב"נקודות התורפה" האמריקאיות מתממשים כעת בשטח

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המבצע באיראן יפגוש את השווקים: מה צפוי מחר במסחר?

המבצע הצבאי נגד איראן יעמוד במרכז תשומת לבם של המשקיעים ● הכלכלנים מעריכים: הבורסה תחווה תנודתיות בטווח הזמן הקצר, ותזכה לזריקת עידוד בטווח היותר ארוך ● המערכה מול איראן תופסת את וול סטריט בנקודה רגישה במיוחד ● וגם: תנועת הספינות במיצרי הורמוז נחתכה בחדות, ומה עלול לקרות למחיר הנפט? ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כמה זמן לוקח לכטב"מים להגיע מאיראן לישראל וכמה לטיל בליסטי?

איראן הודיעה כי גל של עשרות כטב״מים נמצא בדרכו לישראל ● כמה זמן ייקח להם להגיע, מה ההבדל בין סוגי הטילים השונים ומה כולל מערך ההגנה האווירית של ישראל? ● גלובס עושה סדר