צעירים מהווים למעלה ממחצית מדורשי העבודה במשק / צילום: Shutterstock, ImageFoto
שר האוצר ליברמן הפסיק את תשלומי החל"ת לדורשי עבודה מתחת לגיל 45. בכך הוא ממשיך את השיח שיצר קודמו בתפקיד, שמיקד את השיח על תעסוקת צעירים בנושא החל"ת. מיקוד השיח בחל"ת במקום ביצירת מענים לצעירים המעוניינים לעבוד משרת את הממשלה ופחות את דורשי העבודה.
כארגונים חברתיים העוסקים בתעסוקת צעירים, אנחנו מבינים היטב את משמעות הישיבה בבית במימון המדינה עבור הצעיר. ככל שהצעיר יושב בבית יותר זמן - כך השבתו לשוק העבודה מורכבת יותר ואורכת זמן רב יותר. עם זאת, אל לנו לשכוח שבמהלך השנה האחרונה לא נקטה ממשלת ישראל בצעדים נדרשים על מנת לפתור את משבר תעסוקת הצעירים וכעת היא לקחה את רצפת הביטחון של החל"ת ללא הצעת אלטרנטיבות מתבקשות, כפי שנעשה בכל מדינות ה-OECD.
צעירים רבים מאוד הם דורשי עבודה רשומים בלשכת התעסוקה, והם מהווים למעלה ממחצית מדורשי העבודה במשק. בניגוד למדינות מפותחות אחרות, ישראל נכנסה למשבר הקורונה עם תשתית מאוד מוגבלת לקידום תעסוקת צעירים. גם לאחר פרוץ המשבר, היא הגיבה באיטיות רבה ובהיקף מצומצם לעומת מדינות אחרות. רבים מהצעדים שננקטו עד היום לא הביאו בחשבון ולא נתנו מענה לצרכיהם של צעירים בשוק העבודה.
ההשפעה של המשבר יכולה להימשך גם עשורים
השמת הצעירים בתעסוקה איכותית, התואמת את יכולותיהם והשכלתם, משרתת לא רק את הצעירים אלא את המשק כולו. צעיר שמשרת הכניסה שלו לשוק העבודה פחותה מיכולתו המקצועית ירוויח פחות במהלך כל חייו. מחקרים מראים כי הנזק שנגרם לצעירים בעת משבר משפיע בצורה משמעותית על הצלחתם בשוק התעסוקה גם עשורים לאחר סיומו.
ממשלת ישראל צריכה לאמץ לאלתר תוכנית מקיפה לטיפול בתעסוקת צעירים, שתיתן מענה לצעירים בכל אזורי הארץ ומכל מגזרי החברה הישראלית. לא יתכן שבגלל שקיימות משרות פתוחות של מלצרות בתל אביב - תילקח מהצעיר בדימונה, בקצרין או בכפר כנא רצפת הביטחון הכלכלית המינימלית.
מרכיבי התוכנית כפי שגובשו ע"י ארגוני הפורום:
● הרחבה והתאמה של תוכניות קיימות להכוון תעסוקתי ולליווי לתעסוקה: יש להרחיב מיידית תוכניות של החברה האזרחית שהוכיחו את האפקטיביות שלהן ואשר מאות צעירים מתדפקים כיום על דלתם. ארגוני החברה האזרחית התמחו במהלך השנים בפיתוח תוכניות מותאמות לצעירים מכל האוכלוסיות כגון: בדואים, חרדים, עולים חדשים, יוצאי אתיופיה, צעירי הפריפריה.
דגש מיוחד צריך להינתן בהקשר זה להרחבת המענה לצעירים מהחברה הערבית. במיוחד לאוכלוסיית חסרי המעש והמתקשים להשתלב בשוק התעסוקה. יש לפעול להרחבה משמעותית של תוכניות למסיימי י"ב (תוכנית שנת המעבר) וכן לפעול להסבת אקדמאיים ולהשמתם בשוק העבודה.
● ביצוע התמחות אחרי סיום לימודים או הכשרה, במיוחד עבור צעירים בפריפריה ומאוכלוסיות מיוחדות: הרחבת והתאמת תוכנית "מסלולי תעסוקה" של משרד הכלכלה המסבסדת בשיעור מסויים את משרת הכניסה הראשונה של הצעיר. התוכנית תוצע לצעירים (בדגש על צעירי הפריפריה וצעירים בתת ייצוג בתעסוקה) שרכשו מקצוע אקדמאי או טכנולוגי במהלך השנתיים האחרונות ואינם מצליחים להשתלב בשוק התעסוקה. התמחות כזו תאפשר להם לצבור ניסיון בתחום בו הם למדו, להכין תיק עבודות ןלרכוש קשרים בתחום שבו הם מבקשים לעסוק.
● הרחבת מערך ההכשרות וסבסודן, לרבות מלגות קיום: קורסים אלו יוצעו לצעירים המבקשים לבחור מסלול מקצועי מסוים, אך אינם מעוניינים או יכולים לפנות ללימודים ממושכים יותר. יש להבטיח נגישות של צעירים להשתתפות בהכשרות באמצעות דמי קיום או הלוואות. במסגרת ההכשרה יש לכלול פיתוח כישורים רכים ויצירת "חוסן תעסוקתי" אצל הצעירים.
● הרשות המקומית כגורם מתכלל ומוביל בתחום התעסוקה: בכל רשות יוקם "שולחן תעסוקה עירוני" שיתכלל את כל פעילויות התעסוקה ברשות. במקביל יחוזקו תשתיות התעסוקה במרכזי הצעירים הפרוסים בכל רחבי הארץ. כדי לעשות זאת, יש להזרים תקציבים נוספים ייעודיים לרשויות המקומיות, שיאפשרו להם להעסיק את בעלי התפקידים ומשאבים גמישים לרכישת תכניות שונות (הכשרה, סדנאות וכו') מגורמים חיצוניים.
מעבר לכך, יש לוודא כי כלל הגופים הממשלתיים משתפים פעולה ומידע עם הרשויות המקומיות בנושא תעסוקת צעירים, ובכלל זה גופים כמו שירות התעסוקה, זרוע העבודה, הקרן להכוונת חיילים ועוד.
● בניית פלטפורמה דיגיטלית לאומית שתרכז את כל המידע הדרוש לצעירים בתחומי התעסוקה: יש לבנות פלטפורמה דיגיטלית לאומית שתרכז את כל המידע על תוכניות השמה, הכוון תעסוקתי, ליווי, הכשרה והתמחות המופעלות ע"י משרדי הממשלה, מעסיקים וארגוני החברה האזרחית. תשתית כזו יכולה לכלול גם ריכוז והנגשת מידע על משרות פנויות, מנגנונים להתאמה אוטומטית בין צעירים לבין מקומות עבודה או תכניות לימודים והדרכות מקוונות. ריכוז המידע באתר ממשלתי יאפשר גם פניה פרו-אקטיבית לצעירים מקבוצות שונות כדי לעודד אותם לצרוך את שירותי ההכוונה והליווי המוצעים להם. למשל, פניה לצעירים העומדים לפני שחרור, פניה לצעירים בגילאי 18 מהחברה הערבית ועידודם לפנות לתוכניות שנת מעבר וכו'.
● פיתוח תוכניות ייחודיות לצעירים בתת ייצוג בתעסוקה ובכלל זה צעירים נשואים, בעלי מוגבלויות, צעירים עולים, נשים הסובלות מאלימות ועוד. יצירת תוכניות תעסוקה לצעירים אלו שכיום "נופלים בין הכיסאות" ואינם מקבלים מענה הולם מאף גורם: יש לאפשר לצעירים אלו מימון משמעותי של תוכניות להשלמת 12 לימוד, מכינה ללימודים אקדמיים או ללימודי הנדסאות/טכנאות וכן לסייע להם בהשמה בעבודה.
לסיכום, תוכנית מקיפה כזו תאפשר אופק תעסוקתי לכלל הצעירים במדינת ישראל. תוכנית כזו צריכה לצאת לפועל בחשיבה משותפת ובשילוב כוחות של משרדי הממשלה והשלטון המקומי עם ארגוני החברה האזרחית והמעסיקים. יש לראות בה תשתית לאומית משמעותית להתפתחות המשק והעלאת הפריון בו.
הכותבת היא מנהלת פורום ארגוני תעסוקת צעירים