גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אחרי עשור שלם של ברוגז: הישראלים מתגעגעים לטורקיה

לא רק השיחה המפתיעה בין הרצוג לארדואן: גם העלייה בנסיעות ישראלים לטורקיה, צפיית שיא בסדרות טורקיות ושגשוג של המטבח הטורקי בארץ ● האם אחרי עשור שני העמים מוכנים לסולחה?

איסטנבול. טורקיה / צילום: Shutterstock
איסטנבול. טורקיה / צילום: Shutterstock

עם פתיחת השמיים ובבוא עונת הנופשים, החלו להתמלא המדיות החברתיות בתמונות של בריכות וחופים ברחבי מזרח אגן הים התיכון. לצד הנופים המוכרים מאיי רודוס, כרתים וסיפנוס (הידוע גם כאי החצי-סודי של התל אביבים העילאיים והמתנשאים), החלו לבצבץ תמונות גם ממקומות שנשכחו קצת בשנים האחרונות: חופים ורזורטים מפוארים באנטליה, בודרום ומרמריס וממה שכונה בשנות ה-90 הריביירה הטורקית.

בשנתיים האחרונות חלה עלייה מחודשת בנסיעות של ישראלים לטורקיה. על המטוס: כל שכבות האוכלוסייה, גם דרי המגדלים בתל אביב ושוכני הווילות הצחורות בשרון (ולא פעם "במטוסים פרטיים שקופצים לחופים הדרומיים של המדינה, כך שתוך שעה כל המשפחה המורחבת כבר במלון שעל החוף", אומרת סוכנת נסיעות, מומחית לסקטור היוקרה (consiereging).

מלבד מלונות יוקרה מושקעים, חזרה גם איסטנבול להיות יעד פופולרי לתיירות שופינג וקולינריה. אפילו בתקופת הקורונה. העניין בטורקיה לא נותר רק בתחום מזרני הים ומסעדות הדגים. לצד "הכלה מאיסטנבול", שהייתה ללהיט ענק בעשור הקודם, עלו לנטפליקס סדרות איכות טורקיות, "אתוס" ו"פאטמה", שהיו מהנצפות ביותר השנה בישראל.

"פאטמה", הסדרה התורכית / צילום: ויקיפדיה

המטבח הטורקי נהנה גם הוא מרנסנס בארץ. ממסעדות ייעודיות ועד למסעדות-שף בהשראתו. באוגוסט יתחיל לראשונה יבוא של יין טורקי לארץ, מיקב אורלה (Urla) המוערך.

אפילו קולות שעלו מצדה של טורקיה אחרי המבצע הצבאי האחרון בעזה, שסוקר שם בהרחבה, לא קטעו את רצף הנסיעות, הביקורים והשיתופים. יותר מזה: רק השבוע נוספה להם הצהרה של הנשיא הרצוג על כך ששוחח עם ארדואן שיחה ארוכה ולבבית במטרה לחמם את היחסים והצהרה להעמקת שיתוף הפעולה - מחווה נוספת מצדו של שליט טורקיה, בסדרת מהלכים שעשה בשנתיים האחרונות.

חילופי המשטר בארץ השפיעו גם הם על הדינמיקה עם טורקיה, תהליך שהחל כבר אחרי הסכם הפיוס שנחתם בין נתניהו לארדואן. זו באה לידי ביטוי גם בדעת הקהל הטורקית, גם אם ביותר חשדנות ופחות בלבביות. בקיצור: האם ייתכן שאחרי עשור של ברוגז, העמים היושבים בציון ובאנטליה מוכנים לעשות שולם?

שוק פירות בתורכיה / צילום: Shutterstock

"השתקפות אחד של השני"

לשאלה מדוע מעורבות כל כך הרבה אמוציות ביחסי טורקיה וישראל אין תשובה ברורה. האופן שבו נידונה טורקיה בתקשורת ובמדיות החברתיות, מזכיר אמוציות ותחושות ששומעים לרוב רק בסיפורים על ריבים משפחתיים עסיסיים. וכמו שיודע כל מי שרב בתוך הבית - כמה שכועסים, כך מזכך הרגע שבו מחליטים לשחרר ולהמשיך הלאה - ובתקווה גם להתפייס.

"אחד השגרירים הקודמים של טורקיה בישראל אמר לי פעם, שאנחנו השתקפות אחד של השני, שני עותקים של אותו מסמך, ה־cc אחד של השני", אומר ערד ניר, עורך חדשות החוץ של חדשות 12 ומחבר הספר "המסעדה הגדולה בעולם", שעוסק במסעדות איסטנבול. "אני לא יודע אם זה מה שמרגיז אותנו במקרה של טורקיה, או מה שמחבר אותנו. אישית, זו המדינה שאני הכי אוהב, וחושב שטוב וחשוב לשני הצדדים לשמור על יחסים טובים זה עם זה", הוא אומר.

את הצהרותיו של ארודאן בשנים האחרונות מציע ניר לקחת עם קורטוב של מלח: "באחת הפעמים שפגשתי את ארדואן, שאותו ראיינתי כמה פעמים, הוא אמר לי בטורקית: 'אחינו - מתי כבר נעשה שלום?'. ישראל היא סימפטום בהתנהלות של ארדואן כלפי חוץ. הוא מדבר באופן דומה על נאט"ו, על רוסיה ואפילו על ארצות הברית. זה משהו גורף, כשאנחנו צ'ופצ'יק קטן", אומר ערד.

"בחודשים האחרונים, הטורקים מנסים לגשש את דרכם הפוליטית חזרה לישראל, ולא בפעם הראשונה. גם תעשיית התיירות מאירה פנים לתיירים ישראלים, שמתחילים לחזור".

העניין בישראל וההשפעה התרבותית חוזרת עוד לימי האימפריה העות'מאנית. "קולנוע טורקי איכותי יש שנים, מורשת ומסורת ארוכה של השראה ושל איכות - לצד דברים שהם פחות איכותיים. אני גדלתי באשדוד, שם היו רואים המון סרטים טורקיים מכל הז'אנרים לפני 50 שנה, ערבוביה בין גבוה לנמוך. גם אם אישית אני פחות מתחבר למשל ל'כלה מאיסטנבול', ההשפעה עדיין תקפה", אומר ניר.

"בישראל רואים את הסדרות הטורקיות ונהנים, אבל מנגד יש גם מי שצוחקים עליהן. יש תחושה של 'אנחנו יותר טובים, יותר תרבותיים'. בכלל, יש תחושת התנשאות ישראלית על המרחב המזרח התיכוני, כשישראל היא כביכול 'וילה בג'ונגל', דימוי ותיק בנרטיב הציוני. באנו לארץ, שהייתה אזור נחשל ונטוע בעבר - והבאנו את הקדמה. כך רואים רבים את הערבים בפרט ואת המזרח התיכון כולו. העובדה שהטורקים אינם ערבים לא משנה בכלל", אומרת פרופ׳ מירי שפר-מוסנזון, היסטוריונית של האימפריה העות'מאנית וראשת בית הספר להיסטוריה ע"ש יעבץ באוניברסיטת תל אביב.

השבר, היא טוענת, החל עוד לפני משבר המאווי מרמרה. "אם לא היה לזה בסיס, לא היו שולחים הטורקים את הספינה ואת המשתתפים מלכתחילה. וזה מתבסס על תהליכים שקורים בחברה הטורקית ותחושת אחריות על מי שהיו בין השאר נתיניהם לשעבר, גם היהודים וגם הפלסטינים. עבורנו זו הייתה קריאת השכמה למה שהתחולל שם. אולי לא ראינו את זה מגיע, ולכן זו הייתה חוויה מטלטלת לרבים בארץ. טורקיה הפכה להיות מהדבר הזה שכותבים עליו כתבות בידור קל וחדשות רכות על 'הכל כלול' וישראלים שמפרקים ברזים במלונות - לעניין פוליטי מרכזי, לאו דווקא בהקשר נעים לישראל".

כמו במשפחה, היא טוענת, האמוציות משני הצדדים נובעות מהקרבה המנטלית והתרבותית. "הרבה מאוד תהליכים שעוברים עליהם, עוברים גם עלינו. שתי החברות הן בבואה קרובה זו של זו. אולי דווקא הקרבה הזו עושה אי נחת, ולכן אנחנו רוצים להדגיש את ההבדלים - כדי להעצים את השוני. אנחנו הופכים להיות יותר ויותר לבנטיניים בישראל, במובן החיובי של המילה; תרבותית, אנו הופכים להיות חלק מהאזור ותבנית נוף האזור. רק שכחברה, אנחנו לאו דווקא מחבקים את המקום הזה".

בשנים האלו, מי שגילה את טורקיה הוא המגזר הערבי. "זה לא חדש וזה חוזר שנים אחורה", אומרת שפר-מוסנזון. "מאות שנים שאנשים פה מסתכלים על טורקיה ועל איסטנבול כמוקד תרבותי ומושא לחיקוי".

אם כך, האם יש התרפקות על האימפריה העות'מאנית בקרב ערבים?
"כמו שיש תחושת נוסטלגיה למיעוטים אחרי שנעלמו ממדינות לאום רבות, יהודים ולא יהודים, יש בחוגים מסוימים במזרח התיכון איזושהי התרפקות על טורקיה והשלטון העות'מאני, עכשיו כשהם לא שולטים כאן יותר", היא אומרת.

השוק באיסטנבול / צילום: Shutterstock

"הסלע האדום" הקולינרי

מי שכן ביקרו בטורקיה בשנות הקונפליקט וממשיכים לעשות כן ביתר שאת, הם שפים, פודיז ואושיות קולינריה, שהעלו שלל תמונות אוכל מגרות מאיסטנבול, גם כהתרסה מסוימת, כמעט אקסטרימית. כך הפכה העיר בעשור הקודם לסלע האדום של ימינו, בגרסה הקולינרית; קבוצות־קבוצות של גרגרנים ישראלים הגיעו לעיר - אל מסעדות כמו מיקלה של השף מהמט גורסט וטורק של השף פאתי טו טוטאק, וגם אל דוכני דונר וקבב המוכתרים כטובים בתבל - והעבירו בה סופשבוע שכולו עונג־בשרים וקאימק.

השף פאתי טו טוטאק / צילום: Turk restorani

חיים כהן, הלל תווקולי, תומר טל ותומר אגאי הם כמה מהשפים האלו, שגם מעלים במסעדותיהם את המטבח הטורקי על נס. "הספר שלי יצא אחרי שפתאום גיליתי את נפלאות הקולינריה של איסטנבול. להסתובב בשוק באיסטנבול זה לא כמו כל שוק אחר. הכבוד שמקבלת כל עגבנייה הוא יותר מבכל מקום אחר", אומר ניר.

תמונות מאתרי הנופש וממסעדות בטורקיה עלו בשצף בחודש האחרון בין השאר בחשבון האינסטגרם של השף למי ניפוסי (32), שעבד במסעדות מוערכות כמו טוטו, סנטה קתרינה ובר 51, וליווה את הקמתה של מסעדה טורקית בצפון תל אביב. "מרגע שהתחלתי להעלות תמונות מטורקיה, התחילו להגיע עוד ועוד תגובות. רובן חיוביות. גם בקרב הישראלים וגם בקרב הטורקים יש דיסטנס, כי מה שקורה בשדה הפוליטי משפיע בסופו של דבר. עם זאת, אחרי השנתיים האלה - כולם רק רוצים להתקדם".

מנה במסעדת טורק / צילום: Turk restorani

עוד כתבות

הדירות ''הכלואות'' הן אלה שבעליהן לא מעוניינים למכור אותן בשל החשש לתשלום מס שבח בעת מכירתן / צילום: Shutterstock, Pormezz

הפתרון המיידי למחסור בדירות המגורים: שחרור הדירות הכלואות

יש לחוקק הוראת שעה ולבטל מס שבח למשך שנה, מה שישחרר לשוק דירות מוכנות רבות

טובי שמלצר - שלמה סיקס - משנה לשלמה ביטוח / צילום: איל יצהר

בגלל אינדיקציות לא טובות מהשוק: שלמה אחזקות דוחה את הנפקת שלמה ביטוח

בחברה שבבעלות משפחת שמלצר קיוו להנפיק את חברת הביטוח לפי שווי שוק של בין 1.2 ל-1.3 מיליארד שקל, אך הבינו שנכון להיום לא יקבלו זאת ● בשלמה מתכוונים להמתין כמה חודשים ולבחון את המצב מחדש

אדם מוסרי, ראש אינסטגרם / צילום: Reuters, Beck Diefenbach

מסמכים חדשים חושפים: פייסבוק ידעה שאינסטגרם מזיקה לבני נוער

בדיווח של וול סטריט ג'ורנל צוטטו מחקרים פנימיים של פייסבוק שבדקו כיצב אינסטגרם משפיעה על קהל המשתמשים הצעיר, כשאחד הממצאים מצביעים שבנות מתבגרות נפגעות הכי במיוחד: "32% מבנות נוער אמרו שכשהרגישו רע עם הגוף שלהן, אינסטגרם גרמה להן להרגיש יותר גרוע"

הסבירות להירשם לריצת מרתון בגיל שנגמר בספרה 9 (29, 39, 49, 59) גבוהה ב-48% ביחס לשאר הגילים / צילום: Shutterstock, Pavel1964

זמן למוטיבציה: אחרי החגים ואפקט ההתחלה החדשה

מדוע אנשים נרשמים למרתון לראשונה בחייהם דווקא בפתח העשור הבא לחייהם ואיך אפשר ליצור סמני זמן מלאכותיים כדי להתניע פרויקט שנתקע

שליחי וולט / צילום: שלומי יוסף

התקלה עולמית בשירות המשלוחים של וולט תוקנה

בערב שלפני צום יום הכיפורים נרשמה תקלה נוספת באפליקציית המשלוחים וולט, פחות משבוע לאחר תקלה שהשביתה את המשלוחים - שנמשכה 4 שעות ● התקלה תוקנה לאחר כחצי שעה ● מוולט נמסר: "חווינו תקלה טכנית עולמית, מתנצלים על אי הנוחות. חזרנו לשירות מלא"

חוף ים ת''א / צילום: כדיה לוי

מדידות גובה פני הים: לתחזיות העלייה המשמעותית אין ביסוס במדידות

מדידות גובה פני הים בחופי ישראל שנערכו ב-62 השנה האחרונות מראים עלייה של כ-0.5 מ"מ בשנה בגובה פני הים ● המשך מגמה זו, יביא לעלייה של 4 ס"מ עד שנת 2100 ● המשך התכנון לצד חופי ישראל על בסיס תחזיות של עלייה במטר בגובה פני הים פוגע בתכנון, ואין לו ביסוס במדידות

מנכ''ל אפל טים קוק מציג את האייפד החדש / צילום: צילום מסך

אייפון 13: המצלמה עברה שידרוג, ומה עם המחיר?

אייפון חדש, אייפד עם ביצועים טובים יותר ב-20% ומהירים פי 6 מהטאבלט אנדרואיד שיש בשוק, ושעונים עם זמן טעינה מהיר יותר: ענקית הטכנולוגיה אפל חשפה מוצרים חדשים ב"אירוע ספטמבר" שלה ● כל הפרטים מאירוע ההשקה בלייב בלוגינג מיוחד, שלב אחר שלב

ברק כהן, מירב אורן, דני הרמן ורן אורן, Versatile / צילום: Ray Habot

מירב אורן גייסה 80 מיליון דולר ורוצה להיות חד-קרן ישראלי ראשון בעולם הבניין

הסטארט-אפ ורסטיל, שמנטר את עבודת המנופים באתר הבנייה, השלים גיוס משמעותי מקרנות הענק אינסייט פרטנרס וטייגר גלובל ● המייסדת-שותפה והמנכ"לית מירב אורן, שגדלה לאב קבלן, פוזלת היום לדבריה לתואר היוניקורן הישראלי הראשון בעולם של טכנולוגיית בנייה

ציור קיר של קריקו בבודפשט, כמחווה לתרומתה למלחמה בקורונה / צילום: Reuters, KRISZTINA FENYO

"הייתי הולכת באוניברסיטה ואומרת לחוקרים 'קחו RNA'!": החוקרת שמאחורי חיסוני הקורונה בראיון בלעדי

ד"ר קטלין קריקו, החוקרת שגילוייה אפשרו את פיתוח חיסוני הקורונה של פייזר ומודרנה, היא היום סמנכ"לית בכירה בביונטק וכבר מוזכרת כמועמדת לפרס נובל, אבל הדרך להכרה הייתה רצופה כישלונות ● בראיון לגלובס היא מספרת שמבחינתה, חיסוני הקורונה הם רק ההתחלה

רגעי לכידת האסירים הנמלטים / צילום: דוברות המשטרה

הציבור הערבי נמצא במלכוד נוכח בריחת האסירים הביטחוניים

בריחת האסירים מכלא גלבוע הציפה מחדש את הפלונטר הטעון שניצבים בפניו ערביי ישראל ● למי להיות נאמנים, למדינה או לזהותם הלאומית?

בנייה בהוד השרון / צילום: תמר מצפי

כך הפכו מחירי הדיור לנושא הכמעט יחידי שבו הפוליטיקאים מעדיפים לדבר פחות ולעשות יותר

שלושה חודשים אחרי הקמת ממשלת בנט-לפיד, נדמה שלמרות שורה של צעדים עדיין אין בשורה אמיתית בתחום הנדל"ן ● איך, בניגוד מוחלט לממשלות עבר, הפכו מחירי הדיור לנושא שבו הפוליטיקאים מעדיפים קודם כל להנמיך ציפיות, לדבר פחות ולעשות יותר? ראשי סיעות מהקואליציה ושני השרים האמונים על התחום מסבירים

פרסומת ביטוח ישיר / צילום: יחצ רן דנינו

היונים יורדות מהעץ: תקציב ביטוח ישיר עובר למקאן

לגלובס נודע כי תקציב הפרסום של ביטוח ישיר עוזב את משרד הפרסום באומן בר ריבנאי, ועובר למשרד הפרסום מקאן ת"א ● קניון עופר רמת אביב משיק חנות פופ-אפ יד שנייה, שכל הכנסותיה ייתרמו לעמותות הפועלות למען נערות בסיכון ● אירועים ומינויים 

אמזון פותחת חנות ראשונה ללא קופות בלונדון / צילום: אמזון

אמזון מביאה את הטכנולוגיה ל-Whole Foods

אמזון מכניסה את טכנולוגיית ה-Just Walk Out לסניפי Whole Foods, ותעשיית תאגידי האיקומרס פורחת

ביטקוין / צילום: יח''צ

למשקיעי הקריפטו יש סיבה לדאגה? בכירים בוושינגטון שוקלים להדק את הפיקוח

בוושינגטון מנסים להגדיר גבולות לשוק הקריפטו החופשי והלא מפוקח: נציגים של משרד האוצר האמריקני נפגשו בסוף השבוע עם נציגי המגזר הפיננסי כדי לבדוק את כלי הרגולציה המתאימים ל"מטבעות יציבים" כגון BitUSD ו-Tether

שלט רחוב וול סטריט, והכניסה לבורסת NYSE בניו יורק / צילום: עוזי בלומר

נעילה מעורבת בוול סטריט; מניית מודרנה עלתה בכ-1%

המסחר באירופה ננעל בעליות ● ירידות נרשמו באסיה ● מניית מודרנה עולה לאחר שפרסמה נתונים טובים על החיסון השלישי ● אתמול, ערב יום הכיפורים, ננעל המסחר בארה"ב בעליות

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

עליות באירופה: הקאק עולה בכ-1%; ירידות במטבעות הקריפטו

הדאקס עולה ב-0.62%, הפוטסי עולה ב-0.28%, והקאק עולה ב-0.96% ● בורסות אסיה נסגרו בעליות: מדד ניקיי עלה ב-0.58%, ובורסות שנחאי ושנזן בעליות של 0.19%, ו-0.71%  ● המסחר בוול סטריט ננעל אמש במגמה מעורבת

הכתבות הנקראות ביותר בתשפ״א

הונאת הפונזי החדשה והחסימה בסואץ: אלו הכתבות הנקראות ביותר בתשפ"א

לא צריך להיות מיליונר כדי לרכוש דירה בכמה מהשכונות הטובות ביותר בארץ ● הקשר בין חסימת תעלת סואץ ובין מיזמי התשתית הישראלים ● איך הגיעו פירמות עוה"ד הגדולות לרווחי שיא בשנת הקורונה ● ההשקעה בנדל"ן משתלמת, אבל בשוק ההון הרבה יותר ● ועוד שש כתבות שאהבתם ב-12 החודשים האחרונים

הרצאה אקדמית / צילום: Shutterstock

החוק הראשון של המערכת האקדמית היום: אתה חייב להכניס לנו כסף

במודל התקצוב הנוכחי יכול חבר סגל להכניס למערכת כסף בשתי דרכים מרכזיות: קרנות מחקר ופרסום מאמרים ● כאשר המטרה היא הפרסום עצמו ולא תוכן הפרסום התוצאות לא מאחרות להגיע - כתיבה מיותרת ואינסופית תוך ציטוט עצמי בלתי נגמר ● התוצאה היא שאנשי האקדמיה נאלצים להצדיק את קיומם באינספור דרכים נלוזות

הפגנת תמיכה באסירים הביטחוניים בנצרת / צילום: Reuters, Ammar Awad

בריחת האסירים הוכיחה שוב: החברה הערבית תמיד חשודה במשהו במדינת ישראל

מפלגת רע"ם ניצלה השבוע את זכות השתיקה שלה, בעוד הרשימה המשותפת הפכה לקולנית במיוחד והכל בגלל שאלה אחת - האם כל האסירים הביטחוניים צריכים לשלם על ההימלטות מכלא גלבוע? ● וגם: כך השתנו דף המסרים של המשטרה ויחסה של התקשורת לחברה הערבית בבת אחת

דרור בן אשר, מנכ''ל רדהיל / צילום: אריק סולטן

רדהיל הודיעה על כישלון בניסוי הקליני בתרופה לקורונה בחולים קשים

החברה מקווה שהתרופה תתאים לטיפול בחולים בשלב מוקדם יותר ● מניית החברה צונחת עשרות אחוזים בוול סטריט