גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הטירוף לא מחלחל: חברות הנדל"ן הגדולות תקועות בשנות ה-60, חוץ מכוכבת אחת

חוץ מיד2, לא נראה שבתחום הנדל"ן חושבים על המותג מעבר למכירה הבאה ● תקופת הסגרים גם הייתה הזדמנות למהפכה דיגיטלית - אבל היא לא נוצלה ● וגם בתחום המשכנתאות, נדמה שאנחנו נמצאים 50 שנה אחורה ● מדד המותגים

מאיה ורטהיימר בפרסומת של יד2 / צילום: צילום מסך
מאיה ורטהיימר בפרסומת של יד2 / צילום: צילום מסך

יש דיסוננס בין הזינוק שנרשם בשוק הנדל"ן מאז פרצה הקורונה, לבין ההיענות של הענף לאתגרים החדשים שהציבה המגפה בפניו. קניית דירה ב-2021 של אחרי סגרי הקורונה דומה לקנייה ב-2019 של טרום קורונה, למעט ניואנסים פה ושם. היכן הטרנספוטרמציה הדיגיטלית? מדוע הפוטנציאל הזה לא ממומש? כנראה שלנדל"ן, במיוחד לענף המגורים, קשה יותר להסתגל למציאות החדשה מאשר לענפים אחרים.

מספר המחשות: תחום שיווק הדירות מתקדם והולך, אבל הבסיס נותר כשהיה - המפגש בין איש המכירות לבין הלקוח. ייתכן שהיום חלק מהמפגשים נערכים בזום, או באופן מקוון, אבל לא זו המהפכה; כמה חברות עשו שימוש בשנה החולפת בטכנולוגיות הדמיה תלת-ממדיות חדישות, שאמורות להמחיש לקהל הקונים את הדירה שהם אמורים לקבל? הבעיה היא, שרוב הקונים נושאים כוויות מההדמיות הדו-ממדיות מהדור הקודם, שהיו פרימיטיביות, לקו מאוד באמינותן ולא באמת הצליחו להעביר את התחושה שיחוו הרוכשים בדירה החדשה.

מדד המותגים - קטגוריית נדל״ן

ענף המשכנתאות ממשיך לסחוב אחריו הררי ניירת והחתמות של הלווים על התחייבויות שונות ומשונות. למעשה, אם היה נערך סקר דעת קהל על הבנקים למשכנתאות - שעתידים לשבור השנה את שיאי הפעילות שלהם ואולי גם את הרווחיות - הם היו מקבלים ציונים גרועים במיוחד. הטיפול בתיק למשכנתאות נוסח 2021 מזכיר טיפול פקידותי בהסתדרות לפני 50 שנה. מצבורי ניירת לחתימה, גרירת רגליים, מחסור בכוח-אדם ואיטיות מאפיינים את פעילות הבנקים הללו, וזה ככל הנראה גם תוצר של מחסור בתחרות.

בעיות רבות היו גם במגזרים אחרים של הנדל"ן - המשרדים והמסחר. בשנה החולפת התרגלנו לכך שהבית הפך למשרד; בקניון ביקרנו לעיתים רחוקות יותר, ובתנאים פחות נוחים מבעבר. ואם לומר את האמת, בתקופה הזו היה לרובנו גם פחות חשק לצאת למרכזים הומים.

אז עד כמה באמת שקדו על המותגים בענף הנדל"ן, שבו מבחינת מגורים כל דבר שזז נחטף, ומה קרה בזירת השטחים המסחריים, האם הם עמדו שוממים והעדפנו להזמין באינטרנט?

יש לומר בקול רם: לא ראינו בשנה החולפת מאמץ יוצא דופן של חברות נדל"ן מסורתיות להשקיע במותג. חברות פרסמו את הפרויקטים שלהן, עשו מה שצריך כדי לשווק - וזהו זה. חלפו הימים שבהם חברות כמו גינדי עבדו קשה כדי למצב את הפרויקטים שלהם ככאלה שעדיפים על פני אלה של המתחרים, מעצם העובדה שהם מוקמים על ידם.

הקורונה אחראית לעניין, אבל לא רק היא: תוכנית מחיר למשתכן לקחה את כל ענף המגורים לכיוון של ירידה בחשיבות המותג על כל הסובב אותו - יחס ללקוח, תכנון ייחודי ועוד. בשוק שבו הדירות מוגרלות במחירים נמוכים בין אלפי זוגות צעירים - רק המחיר מדבר. פחות מעניין מי היזם ומה ההבדלים בינו לבין היזמים האחרים. ממילא, הכול מנוהל על ידי משרד השיכון והרוכשים אינם יכולים לעשות שופינג.

ומה עם ענף המסחר הקמעונאי? כולנו חווינו אותו על בשרנו, או יותר נכון בפייסבוק ובמכשירים הסלולריים שלנו. עזריאלי החלה לשווק מוצרים באופן מקוון, בצעד שהוא לכאורה קניבליזציה שלה עצמה - ועל הראשוניות הזו היא תוגמלה על ידי הצרכן במקום השני בקטגוריה. גם הרשת המתחרה קניוני עופר, עושה צעדים בכיוון הזה. אז אולי יש כאן יותר מודעות מיתוגית מאשר בנדל"ן למגורים, אבל בראש ובראשונה מדובר בצעדים שנועדו להסתגל לעולם הקמעונאי המקוון שעלה מדרגה.

דווקא על רקע המציאות הקפואה הזו, החברות שפעלו במידה הרבה ביותר בתחום המיתוג היו חברות לוח ומידע מקוונות ובראשן yad2 (יד2), שמפרסמת באינטנסיביות, ו-madlan. אלה ניצלו את הסגרים וההתבססות הגדולה שלנו על המחשב, כדי לחזק את מעמדן - ולראיה המקום הראשון בקטגוריה הוא של יד2. זה יפה לחברות הללו, אבל בראייה כלל ענפית - מדובר בהחמצה.

עוד כתבות

מקרון לצד נשיא סין שי ג'ינפינג, בביקור בבייג'ינג השבוע / צילום: ap, Adek Berry

"ההלם הסיני": אירופה מתמודדת עם חזית חדשה

המכסים של טראמפ דחפו את סין להסיט סחורה מאמריקה לאירופה, שהפכה לאחד מיעדי היצוא העיקריים שלה ● התוצאה: לחץ הולך ומעמיק על התעשייה האירופית ● בזמן שפריז דורשת מכסים וברלין חוששת מפגיעה ביצוא, סין רושמת לראשונה עודף סחר של יותר מטריליון דולר

פערי שכר / אילוסטרציה: Shutterstock, Ink Drop

ישראל במקום הרביעי מהסוף: פערי השכר בין נשים לגברים לא הצטמצמו בשני העשורים האחרונים

הדוח, שנערך על ידי ד"ר אלינה רוזנפלד, מראה כי בקרב שכירים ושכירות בעלי תואר ראשון בגילאי 64-25 המועסקים במשרה מלאה, הפערים בשכר מגיעים ל-36% ● בעוד מדינות ה-OECD הצליחו לצמצם פערים והגיעו לממוצע של 11.4% בין השכר החציוני לגברים ונשים, ישראל דרכה במקום ונותרה עם פער של 20.8% לפי חישוב הארגון, לנתוני 2022

בינה מלאכותית / צילום: צילום מסך מתוך הצ'אט

איפה מוצאת הבינה המלאכותית את התשובות לשאלות שלכם

מחקר בדק 150 אלף תשובות שסיפקו מערכות בינה מלאכותית, ומשרטט תמונה מפורטת של מקורות המידע שמהם שואבים הצ’אטים את התוכן שהם מציגים למשתמש ● למרבה ההפתעה, הממצאים מצביעים על כך שהמקורות הדומיננטיים אינם בהכרח מאגרי ידע מוסדיים או כלי תקשורת גדולים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: איל יצר, שאטרסטוק

הפערים בנתונים ומי משלם הכי הרבה: 3 גרפים על שיטת המיסוי בישראל

מחקר חדש של רשות המסים חושף פערים ביחס לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בכל הנוגע להכנסות לפי עשירונים ● ממה נובעים הפערים, איזה עשירון נושא ברוב נטל המס ומי מצליח "להתחמק" ממנו?

ניתוח חברה | אל על / צילום: יח''צ

אל תתנו לאחוזים לבלבל אתכם - השווי של אל על משקף תמחור נמוך מאי פעם

המשקיעים חוששים שסיום המלחמה יוביל לתחרות שתפגע בתוצאות של חברת התעופה, אך ספק אם זו תגיע בקרוב ● השווי בבורסה אמנם גבוה היסטורית, אלא שבשקלול קופת המזומנים הגדולה ושווי הנכסים, מדובר בתמחור הפעילות הנמוך בתולדות אל על ● האם הוא מוצדק? ● מדור חדש

עמוס לוזון / צילום: יוסי כהן

"מחיר המניה ברח להם, אז מצאנו פשרה": עמוס לוזון מגלה איך נראו מאחורי הקלעים של המו"מ עם מנורה מבטחים

עמוס לוזון הפך השקעה של 10 מיליון שקל למיליארד וכעת חברת הביטוח הפכה לבעלת עניין בקבוצת הנדל"ן שלו ● "לא רציתי להכניס משקיעים לפני שהחברה שווה 1.5 מיליארד שקל. איך שהגיע השווי הזה קיבלתי טלפון. מחיר המניה 'ברח' להם, אז עשינו פשרה"

ראש האופוזיציה יאיר לפיד שבע תשע, ,103FM י02.12.25 / צילום: כדיה לוי

יאיר לפיד התגאה בגיוס חרדים. האם הוא צודק?

במאבק על גיוס החרדים לצבא, ראש האופוזיציה לפיד טוען שכבר יש לו הצלחה מוכחת ● אבל כשמרחיבים קצת את הפריזמה, מגלים שהנתונים של לפיד הרבה פחות מרשימים ● המשרוקית של גלובס

אילוסטרציה: Shutterstock

המדינה תאסוף דאטה על עובדים ישירות מהמעסיקים. כך זה יעבוד

לפי סעיף חדש בחוק ההסדרים, לטופס 100 שהמעסיקים מגישים למדינה מדי חודש יתווסף סעיף חדש - עיסוק העובד ● לפיכך, המדינה תחזיק לראשונה בנתוני אמת על כל המועסקים במשק ● הוספת הסעיף נועדה לאפשר קבלת החלטות מבוססות יותר ולפתח מענים תעסוקתיים מדויקים ומותאמים לצרכים בשגרה ובמשבר

דירה במתנה / אילוסטרציה: Shutterstock

להגן על ההון המשפחתי: האם דירה שאדם קיבל במתנה יכולה להיות על תנאי?

בית המשפט הורה לגבר להחזיר להורי אשתו לשעבר את הסכום שנתנו להם לצורך רכישת דירה ● זאת מכיוון שחתם על "כתב התחייבות" שבו הסכים כי אם יתגרש ישיב להורים את הכסף שקיבל לקניית הדירה

אסדת הגז לוויתן / צילום: Lev Radin/Si

עסקת הענק עומדת לצאת לדרך: הושגו הסכמות על מתווה יצוא הגז למצרים

השותפות במאגר לוויתן ומשרד האנרגיה הגיעו להסכם סופי שיאפשר יצוא גז למצרים בתמורה ל-35 מיליארד דולר ● ראש הממשלה נתניהו צפוי לחתום על ההסכם ביממה הקרובה ● לגלובס נודע כי טראמפ ובכירים נוספים בממשל האמריקאי היו מעורבים בניסיונות להביא את ההסכם לאישור

שר התקשורת שלמה קרעי וח''כ גלית דיסטל אטרביאן הדיונים בהוועדה לדיון בהצעת חוק התקשורת היום / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

ועדת התקשורת החדשה יצאה לדרך, השר קרעי הבטיח: "הרפורמה לא תיעצר"

לפתיחת דיוני הוועדה בהצעת חוק התקשורת (שידורים) החדש, בהובלת היו"ר ח"כ גלית דיסטל אטבריאן, הגיעו שר התקשורת עצמו וחברי הוועדה מטעם האופוזיציה - אך נוכחות חברי הקואליציה הייתה דלה במיוחד ● ח"כ שלי טל מירון מיש עתיד: "כל המטרה של החקיקה היא להשתלט על התקשורת החופשית"

פיוניר / צילום: Shutterstock, Primakov

חברת פיוניר מפטרת כ-4% מהעובדים בישראל

מספר העובדים בישראל עומד על כאלף איש, והפיטורים יכללו עשרות עובדים ● המהלך מתרחש במקביל לשינוי ארגוני רחב שמעביר את החברה לעבר מבנה עבודה "רזה" בסגנון סטארט-אפ

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

שנת שיא לדיפנס טק הישראלי: מיליארד דולר זרמו לסטארט־אפים בתחום

הדיפנס טק הישראלי רושם שנת פריצה יוצאת דופן: גיוסי ענק, מיזוגים ורכישות בהיקף שעולה על זה שנרשם בכל השנים האחרונות גם יחד ● מעורבות מפא"ת במבחני שטח ובחיבור ללקוחות זרים תרמה להאצה, בזמן שביקושי הענק בעולם משכו עוד ועוד כסף זר לשוק המקומי ● האם המומנטום יימשך גם לאחר הפסקת האש?

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: תדמית הפקות

משבר בהגדלות הרמטכ"ל: נתניהו שינה את דעתו, צה"ל מסרב לפשרה

לאחר פגישה לילית עם יו"ר ועדת חוץ ובטחון, בועז ביסמוט וראש המתנגדים להכשרת הגדלות הרמטכ"ל, ח"כ עמית הלוי, ראש הממשלה עבר לתמוך בפשרה מקיפה שלא כוללת את אישור ההגדלות לפנסיות הגישור ● בצה"ל דוחים את המהלך, והדיון שתוכנן בוועדת החוץ והביטחון בוטל - בעוד המועד שקבע בג"ץ להסדרת החוק מתקרב

באירופה מעריכים: המועד שבו ישראל תתקוף באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: מקורות דיפלומטיים באירופה מעריכים שישראל תתקוף במהלך שנה הבאה באיראן, הכותרות בגרמניה עסקו בביקור הקנצלר בישראל, ולבנון מנסים לתכנן את היום אחרי סיום המנדט של יוניפי"ל ● כותרות העיתונים בעולם

עמוד חשמל / צילום: Shutterstock

החל מינואר: תעריף החשמל יעלה ב-1.5%

תעריף החשמל יעלה ב-1.5% - שיעור מתון ביחס לטווח שרשות החשמל הגדירה ● הספקים עדיין מחכים למסמכי ההרכב המדויק של תעריף החשמל, שישפיע על רווחיותם ● מעתה, תעריף החשמל ייקבע פעם בחצי שנה במקום פעם בשנה

השכר במגזר העסקי מטפס במהירות / צילום: Shutterstock

למה כל כך הרבה עובדים דורשים העלאה, ומה התוספת שיקבלו עובדי המגזר הציבורי בינואר?

עליית השכר במגזר העסקי האיצה בחודשים האחרונים, והגיעה לקצב שנתי של 5%, לאחר שבמחצית הראשונה של 2025 נרשמה התמתנות ● בין הסיבות: מחסור בעובדים, היקף המילואים, יוקר המחיה ושינויים בהייטק ● המגזר הציבורי נותר מאחור, אך שם צפוי שיפור כבר בינואר ● המשך המגמה עלול להשפיע לרעה על האינפלציה

אסף נגר / צילום: ניר שמיר

"להמליץ על מניות ביטחוניות ובנקים נשמע מוזר. אבל אנחנו אוהבים 3 חברות"

אסף נגר, מנהל תיק בנוסטרו של איילון ביטוח ופיננסים, רואה בשוק הישראלי תמונה חריגה: "בשנה הבאה לא יהיה משק בעולם המערבי שיתקרב אלינו בצמיחה" ● אבל התרחיש האופטימי הזה מייצר גם סיבות לדאגה: "אני מפחד נורא מהתחזקות השקל" ● וגם: המניות המומלצות

מהפכת ה-AI בפירמות עורכי דין / צילום: Shutterstock

תפקיד חדש נולד: פירמות עוה"ד כבר מרגישות את השפעות מהפכת ה־AI

למרות אזהרות של בתי המשפט משימוש לא מפוקח בבינה מלאכותית, פירמות עורכי הדין בישראל לא חוששות להטמיע כלי AI ● עוה"ד מסבירים כיצד משתמשים בכלים, מה הם מחפשים בעובדים בעידן החדש, ולמה עדיין מוקדם להספיד את התחום

פקקים / אילוסטרציה: Shutterstock, bibiphoto

ה-OECD החמיא על התוכניות לצמצום הפקקים. הבעיה: הקידום תקוע

דוח חדש של ה־OECD על ישראל מדגיש את הבעיה של עומס התנועה, ומשבח את הממשלה על כוונתה להטיל אגרת גודש ומס נסועה ● אלא שהרפורמות נתקלות בשורת התנגדויות ומחלוקות בין המשרדים השונים ● בינתיים, אין להכנסות משני המהלכים זכר בתקציב 2026