מתחם החיסונים של קופת חולים כללית בהיכל שלמה בתל אביב / צילום: אבי כהן
שנת 2020 הייתה ללא ספק השנה שבה הבריאות שיחקה תפקיד מכריע בכל מישור - מהלאומי והכלכלי ועד האישי, האינטימי ביותר. המשבר הבריאותי הקשה שפקד את העולם, ובתוך כך את ישראל, הציב בחזית את מערכת הבריאות והידק את האינטראקציה בין שלוחותיה לבין התושבים. בין שמדובר בהתמודדות היומיומית עם גלי הקורונה העולים והיורדים ובין שמדובר במבצע חיסונים מהיר שהפך למופת עולמי, רוב נטל הקורונה הושת על קופות החולים ושלוחותיהן בקהילה.
הקופות נדרשו לטפל ברוב חולי הקורונה בשטח - משלב האבחון עד סיום ההתמודדות עם המחלה. מתוך כ-840 אלף חולים, רק כ-40 אלף פקדו את בתי החולים. אך גולת הכותרת של המפגש בין קופות החולים לאזרח הייתה במבצע החיסונים הנרחב, שהן תפעלו במתחמי ענק.
גם אם לאורך הדרך נמתחה ביקורת נקודתית על שיבושים במערכים שהופעלו כדי להתמודד עם הקורונה, בסופו של דבר, אזרחי ישראל זכו להסתכל על העולם מהצד השני של הקורונה, לאחר שכ-5.6 מיליון מהם חוסנו, והמשק חזר לשגרה כמעט מלאה. לאחר שבמשך שנים האזרחים לקחו כמובן מאליו את ארבע הקופות המבטחות כל אזרח, המפגש הצפוף עמן בשנה האחרונה העלה את קרנן וחשיבותן בעיניי הציבור. לא פלא, אם כן, שהן התמקמו במיקום גבוה במדד המותגים של גלובס, ושקופת החולים הגדולה בישראל, כללית, הגיעה כמעט עד ראש המדד - למקום השני. זאת בחירה תקדימית מבחינת מגזר הבריאות.
כללית מטפלת ב-4.7 מיליון לקוחות. נתח השוק שלה הוא הגדול ביותר בין ארבע הקופות. אחריה קופת חולים מכבי, עם 2.5 מיליון מבוטחים והצמיחה המהירה ביותר מבין הקופות. מטבע הדברים, כללית נדרשה להתמודד עם רוב חולי הקורונה - יותר מ-450 אלף. כמו שאר הקופות, כדי להתמודד עם שצף החולים, הקימה כללית מערכי רפואה מרחוק, שאפשרו ניטור קבוע של התמודדות החולים עם המגפה בביתם. זאת, לצד המשך טיפול קהילתי ב-1,500 מרפאות, מכונים, מעבדות וחברות בנות, וב-14 בתי חולים, שבהם פתחה כללית מחלקות קורונה.
בזמן שהמגפה התפשטה, הקופות הקימו בזריזות מתחמי דרייב אין לבדיקות קורונה, ובהמשך עמדות בדיקת קורונה ניידות וממוגנות. כשמשלוחי החיסונים הרבים נחתו בישראל, עוד לפני שנפוצו בעולם, הקימו הקופות מתחמי חיסונים אחודים מצפון לדרום, וניהלו מבצע חיסונים כלל-ארצי במהירות וביעילות. בזמן שבעולם עדיין ניסו להקים מערכים שיאפשרו לחסן המוני אדם שלמערכת אין מידע מלא לגביהם, קופות החולים הגיעו למשבר עם תשתיות מהמתקדמות מסוגן בעולם, מידע על מטופליהן ויכולת לאתר את המבוטחים במהירות. הן דאגו להתקשר למבוטחים שטרם הזמינו תור לחיסון, ולדחוף אקספוננציאלית את עקומת המחוסנים, כך שתרסק את עקומת החולים החדשים.
לא רק הקורונה חידדה את החשיבות של קופות החולים בחיי האזרחים. המצב המשברי אילץ את כלל הקופות, ובראשן שתי הקופות הגדולות - כללית ומכבי - לשנות תפיסה ולהאיץ את תהליכי הטרנספורמציה הדיגיטלית. כדי לאפשר שגרת חיים תקינה כמה שניתן תחת שיבושי הקורונה, החלו הקופות לספק שירותי רפואה מרחוק, שכללו שיחות טלפון ווידאו עם רופאים. לפתע גילו גם המטופלים, שישנם מצבים רפואיים שאין צורך להגיע בגללם לרופא פיזית, וניתן להסתפק בשיחת טלפון. כך טופלו לא רק אוכלוסיות הנמצאות בסיכון, שנדרשו להימנע מיציאה למרחב הציבורי, אלא כלל המבוטחים. השירות הזה ימשיך ללוות את פעילותן של הקופות גם הלאה. כל זה הביא לכך שגם קופת חולים קטנה יותר כמאוחדת נכנסה למדד והתמקמה בתחתית הקטגוריה המכובדת כשלעצמה.
השנה נבדקה במדד גם חברת התרופות פייזר, עד לאחרונה חברה שקופה למדי לרוב האזרחים.
פייזר הייתה הראשונה שהצליחה לדחוף לשווקים את החיסון שלה לקורונה, שהתגלה כיעיל מאוד בניסויים. בזמן שהחברה התקשתה לחלק מנות באופן יעיל בעולם, שהביקוש בו עלה בהרבה על ההיצע, את ישראל היא הפכה ל"מדינת הדגמה" לחיסוניה - בשל גודלה וחוזק קופות החולים, שיכלו לתפעל בזריזות וביעילות מבצע חיסונים.
המוניטין של פייזר בישראל חיובי מאוד, וייתכן שראש הממשלה לשעבר, שהרבה להציג את מנכ"ל פייזר כ"ידידי אלברט בורלא", לצד ההחלטה להשתמש בבלעדיות בחיסוני פייזר לאורך השנה האחרונה, הובילו לחיזוק המותג בזירה המקומית - מה שמיקם אותו במקום הלפני אחרון בקטגוריה.