הפרסומת של פרטנר / צילום: יח"צ
כבר בתחילת משבר הקורונה, פרטנר נקלעה לאירוע שהעמיד אותה במבחן. כחברה ללא בעל שליטה, היא נאלצה להתמודד עם הצעת רכש של החברה האם של הוט - אלטיס - הצעה אטרקטיבית שמגיעה בינואר 2020, בדיוק כשהקורונה מתחילה להתפשט בעולם.
לבסוף הצעת הרכש לא מומשה, אבל בפרטנר התחזק הדימוי העצמי כקבוצת תקשורת מבוקשת - הוט רצתה לקנות אותה בשל העובדה שהיא כבר משקיעה בסיבים אופטיים ובטלוויזיה. לפרטנר יש תנאי פתיחה טובים יותר משל סלקום לדוגמה, בזכות החוב הנמוך שלה (פחות ממיליארד שקל) ובזכות העובדה שהשכילה לחתום על הסכם איחוד רשתות בסלולר עם הוט, שבלעדיו קשה לראות אותה מחזיקה מעמד בשוק. גם המודל הטלוויזיוני שלה עובד טוב יותר משל סלקום, והכניסה המאוחרת שלה לשוק הוכיחה את עצמה בזכות שיתופי-הפעולה הבינלאומיים שכרתה עם נטפליקס ואמזון פריים.
מעבר לכך, החברה הצליחה לפתח ולקדם את פריסת הסיבים האופטיים שלה. כל אלה מסבירים באופן לא רע את מיצובה במקום הראשון בקטגוריה.
אך מספר המצטרפים הנמוך יחסית בפועל לסיבים האופטיים מטיל צל על הכדאיות הכלכלית של הפרויקט. ובסופו של דבר לא משנה אם בוחנים את הטלוויזיה או הסיבים של פרטנר - זה פחות משנה. פרטנר היא קודם כל חברה סלולרית, וכל עוד לא יהיה שיפור ברווחיות בליבת הפעילות, הטלוויזיה והסיבים לא יוכלו לפצות על השחיקה שם.
גם סלקום נכנסה למרוץ
אבי גבאי, שנכנס לתפקיד מנכ"ל סלקום עם פרוץ הקורונה, מצא עצמו בצומת קבלת החלטות קריטי בעקבות הצעת הרכש של הוט לפרטנר, שאיימה לייצר קבוצת תקשורת ענקית בשוק. התגובה של גבאי לא איחרה לבוא, וסלקום נכנסה מיד למו"מ לרכישת גולן טלקום. עסקת הוט־פרטנר לא יצאה אל הפועל אבל סלקום כבר הייתה במרוץ לרכישת גולן, ואי-אפשר היה להחזיר את הגלגל לאחור. התוצאה היא שהעסקה הושלמה במחיר לא נמוך של כ־590 מיליון שקל וויתור על חוב - יחד כ־750 מיליון שקל. למרות עומס החובות שהיא מייצרת לסלקום, זו עסקה שטובה לה מהרבה בחינות ובראש ובראשונה - התוצאות הכספיות שלה תורמות יפה לרווחיות של סלקום.
בצד הפחות חיובי, בשנים האחרונות סלקום מתפקדת בצילם של חובות שהצטברו בתקופת השליטה של נוחי דנקנר. ולכן, בין השאר, היא נפגעה מפיצוץ הסכם שיתוף-הפעולה שלה ברשת עם אקספון של חזי בצלאל. האחרונה תרמה לסלקום מדי שנה 100 מיליון שקל, שירדו לשורת הרווח לפני ההשקעות המשותפות ברשת. זה מטען צד שבסלקום לא ציפו לו והוא בעיקר יוצר חשש אצל המשקיעים מכך שהחברה לא תהיה מסוגלת לפרוע את חובותיה, שנאמדו בכ־2.4 מיליארד שקל נכון לסוף 2020. היא נאלצת גם להתמודד עם טלוויזיה במודל תפעולי מורכב, והיא מגייסת פחות מנויים מפרטנר, ומוציאה הרבה יותר כסף על תוכן. למזלה היא מושקעת במיזם הסיבים האופטיים IBC, שמשרת גם את הטלוויזיה וגם את האינטרנט, ולכן היקף השקעותיה בתחום זה נמוך משל פרטנר. אבל בדומה לפרטנר, גם סלקום תסבול מהחולשה בשוק הסלולר, ותיאלץ להמשיך ולהשקיע מאמץ גדול בשירות חובותיה.
בזק מצאה את עצמה בתקופת הקורונה נתונה במאבקים רגולטוריים קשים, אולי מהקשים שחוותה אי-פעם. הרגולטור הישראלי קידם את מתחרותיה בפריסת סיבים אופטיים בעוד הוא קושר את ידיה - והקורונה מייצרת ביקושים מטורפים לאינטרנט מהיר. המזל הגדול של בזק הוא שלמשרד התקשורת נכנסו שר ומנכ"לית חדשים שהבינו שעניינית יש להוריד את הלחץ מהחברה. יועז הנדל לא נתן מתנות לבזק, אבל הוא הסיר מעליה את האזיקים ושיחרר אותה לעשות את מה שהיא יודעת לעשות הכי טוב - להשקיע בתשתיות תקשורת. למזלו הוט נכנסה גם היא להשקעה ב־IBC, כך שבאותה הזדמנות נוצר לבזק מתחרה רציני בסיבים האופטיים.
חברת פלאפון, האחרונה בקטגוריה שלה, היא חלק מקבוצת תקשורת שנקראת בתוך בזק "אלפא" - החברות הבנות בבזק (פלאפון, בזק בינלאומי ויס), שעוברות ניסוי מעבדה בהנדסה גנטית. דירקטוריון בזק ניסה למזג את החברות בנות לכדי יישות אחת משפטית, ומשנתקל בהתנגדות של משרד התקשורת החליט למזגן תפעולית.
פלאפון, כחברה הגדולה בקבוצה, לא זכתה לקבל את תשומת-הלב הניהולית שהייתה צריכה, למרות שתנאי הפתיחה שלה חלומיים ביחס למתחרותיה: חברה עם אפס חוב, חברה בת של בזק, שמחזיקה רשת סלולרית עצמאית ללא שותפים ויכולה לבדל את עצמה, בניגוד לפרטנר או הוט למשל, ששותפות באותה רשת אבל כל השקעה ברשת המשותפת הופכת להיות השקעה שגם המתחרה נהנית ממנה - ולכן קשה לכל אחת מהן לבדל את עצמן. פלאפון רשמה הישג נאה כשהשיקה את רשת הדור החמישי הראשונה בישראל. זה עדיין, אולי, לא מייצר שינוי אמיתי עבור החברה מול מתחרותיה מבחינה שיווקית. ימים יגידו אם היא תצליח.