מערכת המשפט / צילום: Shutterstock, New Africa
זכות העמידה היא תנאי סף הנדרש מאדם על-מנת להגיש תביעה או עתירה, כאשר התובע נדרש להראות כי הוא זה שנפגע מהעוולה בגינה מוגשת התביעה. זכות זו, למעשה דרישה, שהצטמצמה מאוד בעשורים האחרונים בעיקר במשפט המינהלי, נועדה לדעת תומכיה למנוע הצפה של בתי המשפט בתביעות או עתירות אשר לא נועדו לתקן עוולה פרטנית.
בשנים האחרונות התפתח כלי טכנולוגי חדש המאפשר לציבור הרחב, אשר לא בהכרח מהווה צד להליך המשפטי, לתמוך באותו אדם ולסייע לו לקדם את ההליך המשפטי שלו צעד נוסף קדימה - גיוס המונים למאבקים משפטיים. האם כלי זה עלול לפגוע בזכות העמידה ולהביא להצפת המערכת?
בשנים האחרונות גייסו מאות אנשים פרטיים, ועדי פעולה או ארגונים שונים את עזרת הציבור הרחב למאבקם המשפטי בעזרת קמפיינים למימון המונים לטובת תביעות אזרחיות, תביעות נזיקיות, תביעות בתחום דיני העבודה, עתירות לבג"ץ ועתירות מקומיות או סביבתיות. כלי זה אף סייע מספר רב של פעמים לבעלי דין לגייס מימון להגנה משפטית של נתבע בהליך משפטי אזרחי (כגון הגנה מפני תביעות לשון הרע).
כך, לדוגמה, בתחילת יולי הגיע לסיומו מאבק סביבתי של תושבי גבעת ברנר נגד מפעל סוללות תדיראן. בית המשפט המחוזי קבע כי המפעל לא יוקם בתחום הקיבוץ - ניצחון לתושבים. ההליך המשפטי החל לפני קמפיין מימון ההמונים, אך מהרגע שעלה והצליח הקמפיין, הצליחו התושבים לנהל את מאבקם בצורה מקצועית ומלאה. באותו יום, אגב, נדחו 15 עתירות שהוגשו לבג"ץ בעניין חוק הלאום, מהן שלוש שהוגשו בעקבות קמפניי מימון המונים מוצלחים.
כאמור, מאות מאבקים משפטיים כבר גייסו בשיטה זו. מדובר במספרים לא קטנים, הצפויים רק לגדול בשנים הקרובות, לנוכח ההתפתחות המואצת של הכלים מאפשרים גיוסי מימון המונים להליכים משפטיים, בארץ ובעולם.
על כן, בשנים האחרונות עלתה השאלה האם מגמה זו עלולה להגדיל את העומס על מערכת המשפט, להציף את המערכת בתביעות או עתירות שלא היו מוגשות ללא מימון המונים, מאחר שאנשים שקודם לכן היו נרתעים מפניה לערכאות בשל העלויות הכספיות הכרוכות בהליך, יכולים כעת לגייסו מהציבור.
התשובה לטענה זו פשוטה: קמפיין מימון המונים טוב מאפשר למגייס להשיג מימון למאבקו ולא פחות חשוב - מאפשר לייצר קהילה התומכת בנושא משפטי מסוים. אך קמפיין טוב לא יוכל לייצר עילת תביעה או הגנה נכונות יש מאין. על כן, כפי שבעבר מערכת בתי המשפט ידעה להתמודד היטב עם עתירות או תביעות סרק שהגיעו לפתחה, היא יודעת גם בימינו ותדע בעתיד להתמודד עם תביעות או עתירות שיגיעו עם "רוח גבית" בעקבות קמפיין מימון המונים.
כך, לדוגמה, שני המאבקים המשפטיים שנתאר מיד אומנם זכו לרוח גבית וגייסו את המימון הנדרש לניהול ההליך המשפטי במסגרת קמפיין, אך עתירות, אלה אשר הלכה למעשה התקבלו על-ידי שופטי בג"ץ, היו מבוססות משפטית וככל הנראה מתנהלות עד סופן גם ללא הקמפיין המוצלח:
כך, לפני מספר חודשים הסתיים בהצלחה מאבק משפטי ארוך שבחלקו כלל גם גיוס המונים, כאשר מוטי אלון הודיע כי הוא מוותר על סמכויותיו כרב, לאחר שבג"ץ "רמז" לרבנות הראשית כי בכוונתו להתערב בסוגיה ולקבל העתירה שהוגשה.
בדומה, לפני למעלה משנה התקבלה עתירתו של הפורום החילוני במסגרת "בג"ץ החמץ", ונקבע כי לבתי חולים אין סמכות לאסור על הכנסת חמץ במהלך חג הפסח.
מאידך, לפני מספר שבועות דחה בג"ץ על הסף עתירה בעניין היתר גידול הזקן בצה"ל, שהוגשה לאחר קמפיין מימון המונים, בטענה כי נעדרה ביסוס עובדתי מספק, וכי אין סיבה להתערב בהחלטת צה"ל (אגב, ניתן לטעון כי העותרים השיגו ניצחון משמעותי במערכה, נוכח העובדה שאילצו את צה"ל להגיש תגובה מלאה לבית המשפט העליון).
אכן, בסופו של יום, גיוס מימון מהציבור הרחב לצורך קידום הליכים משפטיים הוא מכפיל כוח משמעותי, המסייע במקרים בהם עילת התביעה או טענות ההגנה מבוססות. אך הגיוס לכשלעצמו לא יהווה תחליף להיעדרה של עילת תביעה או הגנה ממשיות ובוודאי לא יפגע בדרישה הבסיסית לזכות עמידה - ועל כן החשש כי מערכת בתי המשפט תוצף בהליכים משפטיים מיותרים הוא, להערכתנו, חשש שווא.
הכותב הוא מנכ"ל ומייסד beactive - אתר מימון המונים מקבוצת הדסטארט המתמחה במאבקים משפטיים וציבוריים