שכונה של בתים פרטיים בראשון לציון / צילום: Shutterstock
הראיון של ראש עיריית בת ים, צביקה ברוט, שפורסם בשישי האחרון, בו פירט לפרטי פרטים איך עובד מנגנון של ״תן וקח״ ברשויות המקומיות ובוועדות התכנון המקומיות בפרט, לימד שהשחיתות ברשויות המקומיות עדיין כאן. גם ראש עיריית תל אביב שהתראיין בסוף השבוע טען דברים דומים. אני רוצה לחזק את ידיו של צביקה ברוט בניקוי אורוות בעירו, וטוב שהדברים נאמרו ברבים.
אך חשוב שנדע כולנו את האמת: ניסיונות לקידום אינטרסים תמיד היו וגם תמיד יהיו. כשיש אינטרסים כלכליים ואישיים, תמיד יהיה מי שינסה לקדם אותם, בין בדרך המלך ובין באיומים או בניסיון לשוחד. השאלה היא במידה רבה, לא איך מונעים אינטרסים, אלא איך מייצרים מנגנונים שימנעו קידום לא הוגן וחוסר שוויון שמקורו בשחיתות שלטונית, ובפרט בתחום התכנון והבנייה שהוא עתיר כספים ולכן גם יצרים.
העיר ראשון לציון, העיר הרביעית בגדולה בישראל, נמצאת בשנים האחרונות בתנופת פיתוח אינטנסיבית ואנו דנים בשנים האחרונות באלפי יחידות, במאות בקשות להיתרים ופרויקטים ענקיים. כממלאת-מקום יו"ר הוועדה המקומית, אני מנהלת בפועל את רוב ועדות התכנון והבנייה העירוניות של עיריית ראשון בקדנציה זו, ומעולם לא קיבלתי הצעה למעטפה או תמורה.
זה לא אומר שאין לחצים, פניות, יזמים שמבקשים זכויות נוספות, קבלנים שרוצים לבנות מגורים במקום תעסוקה (ולא תמיד לטובת העיר), מכתבים ומיילים שטוענים שאנחנו מעכבים או מקפחים, פניות של חברי מועצה ותושבים.
זה גם לא אומר שלא הגיעו אלי רמזים עבים בדמות שריטות על מכוניתי בשנים עברו. אבל ככל הנראה, כאשר מבהירים לגורמים אינטרסנטים בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים כי את היושר שלנו לא ניתן לקנות - הם פשוט מפסיקים לנסות.
כדי להבטיח שהעיר תלך ישר בתחום ההנדסה, יחד עם ראש העיר החלטנו לקדם מספר צעדים חשובים לטובת השקיפות: כל ועדה מוקלטת ומפורסמת, כל פגישה עם קבלן או יזם נעשית עם צוות מקצועי ויועצים משפטיים, החלטנו שיהיו קריטריונים ברורים וההחלטות תהיינה שוויוניות ופתוחות לציבור.
כך הגדרנו קריטריונים לתמ"א, להתחדשות עירונית ולהקלות, אנחנו מקיימים ועדות מקדימות שמגדירות קריטריונים ומתפרסמות, ולעיתים נדירות אנחנו משנים את האחוזים - וגם אז מסבירים מדוע. כל שינוי מהסטנדרט מקבל ביטוי בהחלטות הועדות.
מי שרוצה שוויון ועיר ישרה, צריך שהקריטריונים יהיו ברורים, שקופים וידועים לציבור וליזמים. גם ביקורי הפקחים נדרשים לתיעוד, כולל צילומי וידאו ושיחות מוקלטות, ולטעמי נדרשות גם מצלמות בחדרי שימועים על עבירות בנייה, ואני באופן אישי מוכנה ואף מבקשת מצלמות ותיעוד בכל מקום בו נעשים דיונים בענייני הנדסה כולל בלשכתי. אין ספק שכאשר הכול שקוף ומתחת למנורה ואור השמש, הסיכוי לשחיתות - נמוך.
נראה לי נכון וראוי שהמדינה תאפשר גם מדי פעם תשאול פוליגרף למי שעובד בתחום, ממפקחים ואנשי שטח ועד חברי הועדות ומנהליהן.
חשוב לציין שהצבת קריטריונים נוקשים ושקיפות מלאה של קבלת החלטות, אין משמעותה מניעת הבנייה. ההיפך הוא הנכון. ערים צריכות להתחדש. מגורים (וגם בנית תעסוקה מחוץ לתל אביב) הם צורך השעה, והציבור צריך לקבל תמורה על צפיפות בשטחי ציבור, שטחים פתוחים, גינות, הרחבת צירים וכבישים. אי אפשר ולא רצוי לחיות במרחב בו כולם מפחדים לאשר בנייה.
לכן, חוץ מאומץ לומר ״לא״, צריכים להיות אמיצים ולומר גם לא מעט ״כן״, ובלבד שמדובר בבנייה שטובה לעיר ולציבור, וגם טובה ליזמים. זה אפשרי, זה צריך להיות מובן מאליו, וזה דורש מנגנוני החלטות שוויוניים ושקיפות מלאה של תהליך קבלת ההחלטות כולל פניות בעלי העניין.
בתקווה לערים טובות וישרות, לטובת הציבור והכלל.
הכותבת היא ממלאת-מקום ראש עיריית ראשון לציון וממלאת-מקום יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה