גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ביידן יפחית חיכוכים במטרה לסייע לבנט ולפיד להאריך את ימי הממשלה

בוושינגטון יימנעו בתקופה הקרובה מלהעלות לסדר היום סוגיות נפיצות, כמו הקמת קונסוליה אמריקאית במזרח ירושלים, כדי שהממשלה החדשה בירושלים תוכל להתייצב ● וגם: כך סייעו האקרים איראנים ומזרח אירופים להבעיר את המהומות בישראל במבצע שומר חומות

פגישת שר החוץ לפיד עם מזכיר המדינה בלינקן בחודש שעבר בוושינגטון / צילום: Associated Press, Andrew Harnik
פגישת שר החוץ לפיד עם מזכיר המדינה בלינקן בחודש שעבר בוושינגטון / צילום: Associated Press, Andrew Harnik

הממשל האמריקאי וממשלת בנט-לפיד סיכמו על דחייה של כמה חודשים של במספר נושאים מדיניים שעל הפרק. לפי מקורות אמריקאים וישראלים, הדחייה נועד לאפשר לממשלה החדשה להתייצב ולעבור את המשוכה של תקציב המדינה.

בישראל מודעים לכך שממשל ביידן מצדד בממשלה הנוכחית ומעוניין שתזכה לכהונה ארוכה ככל שניתן, הן מהסיבה שבכאוס פוליטי של בחירות קשה לממש מדיניות, והן בשל העדפת הממשלה הזו על ממשלת בנימין נתניהו. "שמענו זאת במפורש מהנציגים האמריקאים - מה דרוש לכם כדי לחזק את מעמד הממשלה, הייתה אמירה אחת שחזרה על עצמה אל מול כמה מבכירי הממשלה הנוכחית", אומר בכיר ישראלי.

המשמעות המעשית היא שבחודשי הדחייה הממשל יתאמץ לא להערים קשיים על הממשלה או להציג בפניה דרישות מדיניות שתתקשה לעמוד בהן.

המחלוקות המדיניות שבדרך  

פקיד האמריקאי בכיר הסביר שגישת הממשל תכלול מניעת חיכוכים וחיזוקים בתחומים כלכליים או תמיכה בזירות המדיניות הבינלאומיות. לפי הפקיד, לממשלה בנט-לפיד יהיה קשה להעביר החלטות מדיניות סבוכות, אבל יש בה תמהיל שבוושינגטון מכבדים, שכולל ימין ושמאל ובעיקר שיתוף הנציגות הערבית של רע"מ. לדבריו, גם לאחר אישור התקציב "לא יהיו דרישות בסגנון ממשל אובמה - אלא דברים שהממשלה הזו תוכל לעמוד בהן, לפי תפיסתנו".

אחת המחלוקות שבכל זאת תצוף נוגעת לקונסוליה האמריקאית במזרח ירושלים, שבעבר הייתה הנציגות הדיפלומטית של ארה"ב לרשות הפלסטינית. היא נסגרה ב-2019 על ידי הנשיא דונלד טראמפ ואילו הנשיא ג'ו ביידן הבטיח לפתוח אותה מחדש במסגרת חימום הקשר עם הפלסטינים. ראש הממשלה נפתלי בנט התנגד לכך בעבר וגם כעת הוא לא נלהב. עם זאת, שותפיו מהמרכז ומהשמאל מצדדים. ויש עוד נושאים, כמו היתר לפלסטינים לפתח אזורי תעשייה ולבנות שכונות חדשות, לצד הקפאה ולו חלקית של הבנייה בהתנחלויות. למנכ"ל מועצת יש"ע לשעבר נפתלי בנט, זה יהיה קשה במיוחד.

מה שאמור להמתיק את הגלולה הוא ההיבט הכלכלי, הממשל יהיה נדיב בסיוע הביטחוני וכבר דובר על חידוש מלאי טילי כיפת ברזל. כאן ביידן ניצב מול התנגדות של הצד הפרוגרסיבי במפלגתו, אבל בינתיים הוא דוחה אותה.

מי הצית את מהומות מאי?

"הגפרור להצתת הלהבה", כך מכנים גורמי ביטחון העוסקים ברשתות החברתיות פרסום של הודעה שמעודדת או מקדמת אירוע אלים בין קבוצות. השיטה הזו יושמה בהצלחה בארה"ב, כשקבוצות האקרים שמומחי סייבר מקשרים לרוסיה, התערבו בכמה אירועי אלימות כמו לאחר מותו של ג'ורג' פלויד.

לפי גורמי ביטחון, השיטה הזו הועתקה לישראל באירועים האלימים במבצע שומר החומות. אירועים אלה, ברובם בחברה הערבית, כללו נסיונות לינץ' ביהודים, חסימות כבישים ועוד. מהצד היהודי היו אירועים דומים, אך פחותים בהיקפם. לכל אלה קדמה הסתה של ממש ברשתות ולפי גורמי ביטחון, לפחות לחלק מההסתה הזו אחראים אותם האקרים, שעודדו אלימות, הפגנות זעם והתקפות על בני העם השני.

מנטרי האירועים ברשת זיהו משתמשים, שהיו מהגורמים המתסיסים ביותר ברשתות החברתיות בעברית ובערבית, ואשר עקבותיהם הובילו למזרח אירופה.

באחת מקבוצות הוואטסאפ שהוקמו בקרב יהודים במהלך האירועים לאחר הפרסומים על אירועי לוד והערים הערביות, כתב אחד מהמשתמשים: "היום בשעה 19:00 טיילת בת ים נפגשים בעיגול כמו בכל כיפור ומחזירים את הכבוד היהודי של העם שלנו". גורמים ביטחוניים ניטרו את הכותב - משתמש אירופי - באמצעות מספר סלולרי ישראלי שנרכש על ידי תייר. זה היה ב-12 במאי של בערבו של הלינץ' בבת ים שבו הוכה קשות סעיד מוסא.

לאירוע קדמו הודעות הסתה רבות בשלל רשתות חברתיות, כשטלגרם מככבת, ולא מעט מהן, כך מתברר, היו של האקרים מעוררי הסתה. אחת מההודעות המזוייפות כללה תמונה ובה ארבעה אקדחים, דגלון ישראל וכיתוב "גם היהודים מצויידים אל תדאגו". החקירה של גורמי הביטחון העלתה כי מדובר בתמונה שמקורה ברוסיה ודגלון ישראל נוסף לה באמצעים דיגיטליים.

כאמור גם ברשתות החברתיות הערביות הופצו הודעות מודעות וקריאות לאלימות, שמקורן בהאקרים כאלה.

לפי גורמי הביטחון, ישנם רמזים המובילים לכך שמדובר בקבוצות האקרים עצמאיות ממזרח אירופה, הן האחראיות לכך, והן ככל הנראה שימשו קבלן משנה למדינה עויינת, ככל הנראה איראן.

הפעילות של האיראנים

ואין זו הפעם הראשונה שזה קורה. על פי תחקיר של "הניו יורק טיימס" שהתפרסם לפני כשלושה שבועות, והתבסס בין השאר על ממצאים של דף הטוויטר "פייקריפורט", האקרים איראניים, ככל הנראה סוכנים של שירותי המודיעין של איראן, נכנסו לקבוצות טלגרם ו-וואטסאפ ששימשו את תומכי המחאה נגד נתניהו והסיתו לאלימות ולפעולות קיצוניות. על פי הדיווח האמריקאי, פייסבוק, הבעלים של וואטסאפ הסירה כמה מהחשבונות של ההאקרים לאחר שהעיתון הציג בפני אנשי החברה את הממצאים שנתגלו על ידי "פייקרפורטר".

מפייסבוק נמסר לעיתון האמריקאי כי "גורמים עוינים ומסיתים ברשת היושבים באיראן הם כמה מהקבוצות העקשניות והממומנות טוב ביותר שפועלים ברשת, כולל בפלטפורמות שלנו". וכך גם בטלגרם. איש מודיעין בכיר אמר ל"ניו יורק טיימס" כי קבוצות רשת סגורות כמו בטלגרם הן כר פעילות אידיאלית מבחינת איראן להיכנס אליהן, משום שהן מכילות קבוצה מלוכדת של אנשים עם תפיסת עולם זהה.

הסוכנים האיראנים הפיצו תעמולה אלימה, קריאות להסלים את ההפגנות והם אחראים הפיצו תמונות של ראש הממשלה לשעבר בדמות הצורר הנאצי היטלר. במקרה הזה החשבונות אותרו בשל שימוש בעברית קלוקלת, ובערבוב בין ביטויים בשפה גבוהה לביטויי סלנג. בדיווח נאמר עוד מפי איש שב"כ, כי הארגון פתח, בעקבות התלונות, בחקירה משלו בנוגע לחדירת הסוכנים האיראניים לקבוצות. טוויטר הגיבה לפרסומים וכתבה כי היא מסירה באופן קבוע תכנים ופרופילים של פעילים של מדינות שפועלים על מנת לפגוע ולהפיץ הסתה.

מה כל זה אומר? המהומות במאי פרצו מסיבות רבות בחברה הערבית, וכך התגובה להן בקרב יהודים. כל המעורבים באירועים האלימים מדברים על הרשתות החברתיות כגורם מדרבן. המעורבות של גורמים זרים בתוך הרשתות חייבת להדליק נורות אדומות בקרב האחראים על ביטחון המדינה גם לסוגיה הזו, שכן מדובר בלוחמת סייבר של ממש, במתכונת אחרת, ועוצמת אירועי מאי מעידה על כך.

עוד כתבות

נשיא ונצואלה ניקולס מדורו ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: AP - ניקולס מדורו

הפתרון של טראמפ לסיום העימות עם ונצואלה: הגליית הנשיא מדורו מהמדינה

לצד הלחץ הצבאי הגובר באזור הים הקריבי כחלק מהמאבק בהברחות סמים לשטח ארה"ב, נבחנים גם פתרונות דיפלומטיים ● בין השאר, עלתה על השולחן האפשרות להגליית הנשיא ניקולס מדורו לאחת ממדינות המפרץ ● בינתיים, האוכלוסייה בוונצואלה נערכת לקראת מצב חירום

חייל אוקראיני עומד על רכב עם תותח נ''מ לאחר פגיעת כטב''ם בתחנת הכוח הגרעינית לשעבר בצ'רנוביל, אוקראינה / צילום: ap, Efrem Lukatsky

סבא"א מזהירים: שכבת ההגנה בצ'רנוביל כבר לא יעילה עקב פגיעת הכטב"ם הרוסי

כטב"ם שפגע בפברואר בכיפת המגן החדשה שמעל הכור הגרעיני ערער את יכולתה למנוע דליפת קרינה - כך לפי סבא"א ● המתקן העצום בו הושקעו 1.5 מיליארד אירו, היה אמור להגן על העולם מפני קרינה אפשרית מן הכור גם 100 שנה קדימה ● רמות הקרינה כרגע יציבות, אך אוקראינה נערכת לאפשרות של הסלמה נוספת ● גלובס עושה סדר

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

שנת שיא לדיפנס טק הישראלי: מיליארד דולר זרמו לסטארט־אפים בתחום

הדיפנס טק הישראלי רושם שנת פריצה יוצאת דופן: גיוסי ענק, מיזוגים ורכישות בהיקף שעולה על זה שנרשם בכל השנים האחרונות גם יחד ● מעורבות מפא"ת במבחני שטח ובחיבור ללקוחות זרים תרמה להאצה, בזמן שביקושי הענק בעולם משכו עוד ועוד כסף זר לשוק המקומי ● האם המומנטום יימשך גם לאחר הפסקת האש?

ערן וינטרוב, מנכ''ל ארגון לתת / צילום: שלומי מזרחי

האם דוח העוני של "לתת" מציג מציאות כלכלית מעוותת?

דוח העוני האלטרנטיבי של "לתת" מציג עליות חדות בעלויות המחיה - אך מאחורי המספרים מסתתרת מתודולוגיה שמבלבלת בין הוצאה לבין מחיר ● חלק מהרכיבים כלל לא מודדים יוקר מחיה, אלא צריכה בפועל של אוכלוסיות מסוימות, מה שמוביל לכשלים בולטים ולהצגת הנתונים בצורה מטעה

דירה למכירה / צילום: תמר מצפי

מס היסף יוחל גם על משקיעי נדל"ן: האם כדאי למכור את הדירה לפני שייכנס לתוקף?

בשינויים שמציע תקציב המדינה לשנת 2026 נכלל סעיף לפיו דירות מגורים להשקעה ייכללו בחישוב ההכנסה החייבת במס היסף, דבר שעשוי להשפיע על רבים ● מדוע זה קורה עכשיו, עד כמה זה משמעותי ואיך אפשר להפחית מרוע הגזרה? ● גלובס עושה סדר

רכישת הענק של נטפליקס (בעיגול: טד סרנדוס, מנכ''ל נטפליקס) / צילום: Reuters, USA TODAY Network

רכישת הענק של נטפליקס: החשש בשוק, המתחרה הגדולה ואיך זה יעבוד

נטפליקס הודיעה על כוונתה לרכוש את אולפני וורנר ברדרס תמורת 72 מיליארד דולר ● בדרך היא תיקח על עצמה חוב של כמעט 11 מיליארד דולר, תצטרך לשכנע את הרגולטור, ולהחליט כיצד יעבוד השירות המשולב

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters

טראמפ חושש מרכישת הענק של נטפליקס. האם הוא יתערב?

בסוף השבוע נטפליקס הכריזה על רכישת חטיבת האולפנים והסטרימינג של וורנר ברדרס, וכעת דונלד טראמפ מביע חששות: "גודלן המשותף יכול להוות בעיה" ● הנשיא האמריקאי אף ציין כי הוא יהיה מעורב באופן אישי בהחלטה אם לאשר את העסקה

מושגים לאזרחות מיודעת. סקר כוח אדם / צילום: Shutterstock

אתה גר בדירה בבעלותך? כך השאלה הזאת משפיעה על כל המדינה

מצב שוק העבודה משפיע על קבלת ההחלטות הכלכליות החשובות ביותר • כיצד הוא משתקף בפני קובעי המדיניות? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

אוניית LNG של צים / צילום: Craig Cooper

הקשר הקטארי וההצעה של גליקמן: ועד עובדי צים מבקש ממירי רגב שתשתמש במניית הזהב

הוועד צפוי לפגוש השבוע את שרת התחבורה מירי רגב ולדרוש שהמדינה תפעיל את "מניית הזהב" שלה בחברת הספנות ● זאת בניסיון למנוע מכירה אפשרית של צים לחברת הפג לויד מגרמניה, שבין בעלי המניות הגדולים שלה גופים בשליטת קטאר וערב הסעודית

האחים שלומי (מימין) ויוסי אמיר, בעלי שופרסל / צילום: יונתן בלום

שופרסל עושה מתיחת פנים לזרוע הנדל"ן וממתגת אותה מחדש

שופרסל מאחדת את נכסי הנדל”ן תחת המותג LARO, ומבססת את הזרוע כמרכיב צמיחה מרכזי עם נכסים בשווי כ־5 מיליארד שקל ● במהלך זה החברה האריכה בעשור את חוזה השכירות עם סיסקו, ומקדמת שורה של פרויקטים ברחבי הארץ, זאת במקום מהלך הפיצול וההנפקה שבוטל

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

התוכניות שגפני תקע וחוק הגיוס: הדרך לתקציב המדינה עדיין ארוכה

תקציב המדינה אמנם אושר בסוף השבוע האחרון, אך לא מעט שאלות נשארו פתוחות ● על הפרק: המאבק של המפלגות החרדיות נגד חוק הגיוס, תוכניות כלכליות שכבר נתקעו בעבר והמס החדש על הבנקים ● גם אם התקציב יעבור לבסוף, בכלל לא ברור כמה מהרפורמות ישרדו את הדיונים

חגי אלון / צילום: צילום מסך יוטיוב

המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום פי 56

מניית SMX, הנסחרת בנאסד"ק, זינקה בתוך שבוע משווי של פחות מ-6 דולר, והגיעה לשווי שוק של כ־349 מיליון דולר ● למרות זאת, החברה עדיין לא מייצרת הכנסות ומציגה הפסדים משמעותיים

בית השקעות  IBI / צילום: תמר מצפי

האקזיט של עובדי IBI: מכרו אופציות בכ-50 מיליון שקל

עובדי בית ההשקעות הוותיק מכרו אופציות שניתנו להם כחלק מחגיגות היובל להקמת החברה ● בין המוכרים: המשנה למנכ"ל, מנכ"לי חברות הבת ושורה של סמנכ"לים בכירים

מדד חדש למיתוג מעסיק / צילום: פלייטיקה

סקר מיתוג המעסיק של גלובס: הצביעו והשפיעו

חווית הקליטה לעבודה, מיתוג גלובלי או פנייה לאוכלוסיות מגוונות: דרגו את הערכים והקריטריונים שחשובים לכם במיתוג המעסיק במקום העבודה שלכם ● תוצאות מדד "מיתוג המעסיק" של גלובס ופלייטיקה יפורסמו בשבוע הבא

באירופה מעריכים: המועד שבו ישראל תתקוף באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: מקורות דיפלומטיים באירופה מעריכים שישראל תתקוף במהלך שנה הבאה באיראן, הכותרות בגרמניה עסקו בביקור הקנצלר בישראל, ולבנן מנסים לתכנן את היום אחרי סיום המנדט של יוניפי"ל ● כותרות העיתונים בעולם

האם הפרויקט השאפתני והאופטימי של ישראל וירדן יצא לפועל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: המיזם המשותף של ישראל וירדן מתקדם, טלגרף סוקרים את החרמות איתם ישראל נאלצת להתמודד, הריגתו בעזה של מנהיג המילציות שעבד עם ישראל מאותת על גורל אכזר למי שילך בדרכו ● כותרות העיתונים בעולם

משגר רקטות של חברת אלביט בתערוכת נשק ביוון, מאי 2025 / צילום: Reuters, Louiza Vradi

וול סטריט ג'ורנל: מדינות שהטילו סנקציות על ישראל - רוכשות ממנה נשק כעת

משלחות אירופאיות, אמריקאיות ואסיאתיות הגיעו לכנס במימון משרד הביטחון ● מערכות שנוסו בלבנון, עזה ואיראן הוצגו לבכירים, שהתרועעו לצד גנרלים ישראלים במדים והצטלמו ליד "קרן הברזל" ● זאת, על אף הביקורת הרבה נגד ישראל במהלך המלחמה עצמה ואמברגו הנשק

ז'אנג ג'יאנז'ונג / איור: גיל ג'יבלי

הוא עבד 14 שנה אצל ג'נסן הואנג ואז החליט להקים את "אנבידיה הסינית"

ז'אנג ג'יאנז'ונג ניהל חטיבה באנבידיה וב־2020 החליט שהוא מקים חברת שבבים משלו - מור ת'רדס ● בסוף השבוע היא הונפקה בשנגחאי וזינקה פי 5 ביום אחד ● אבל האנליסטים חשדנים

אזור המשרדים של בני ברק. מה קורה ליתרון התחרותי במציאות? / צילום: Shutterstock

30 קומות שוממות מתוך 40: מגדלי המשרדים החדשים מוכנים, אבל השוכרים לא באים

למרות הסטנדרט הגבוה והנגישות התחבורתית, שיעורי התפוסה בערים שמחוץ לתל אביב בירידה ● הנסיעות הארוכות, האווירה אינה מושכת צעירים וההיצע הגדול מרחיקים את השוכרים

מחיר ביטוח הרכב / צילום: Shutterstock

לפני הדיון בוועדת הכלכלה: רשות שוק ההון קנסה שתי חברות ביטוח על מחירי ביטוחי הרכב

רשות שוק ההון הטילה קנס של 125 אלף שקל לביטוח ישיר והפניקס בעקבות חוסר בפרטים שביקשה מחברות הביטוח כדי להבין האם הן העלו את פרמיות ביטוחי הרכב יותר מדי ● הרשות ספגה ביקורת על כך שפעלה לאט מדי, כאשר בזמן שפעלה מחירי הביטוח כבר ירדו בשנה האחרונה בכ-10%