גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ביידן יפחית חיכוכים במטרה לסייע לבנט ולפיד להאריך את ימי הממשלה

בוושינגטון יימנעו בתקופה הקרובה מלהעלות לסדר היום סוגיות נפיצות, כמו הקמת קונסוליה אמריקאית במזרח ירושלים, כדי שהממשלה החדשה בירושלים תוכל להתייצב ● וגם: כך סייעו האקרים איראנים ומזרח אירופים להבעיר את המהומות בישראל במבצע שומר חומות

פגישת שר החוץ לפיד עם מזכיר המדינה בלינקן בחודש שעבר בוושינגטון / צילום: Associated Press, Andrew Harnik
פגישת שר החוץ לפיד עם מזכיר המדינה בלינקן בחודש שעבר בוושינגטון / צילום: Associated Press, Andrew Harnik

הממשל האמריקאי וממשלת בנט-לפיד סיכמו על דחייה של כמה חודשים של במספר נושאים מדיניים שעל הפרק. לפי מקורות אמריקאים וישראלים, הדחייה נועד לאפשר לממשלה החדשה להתייצב ולעבור את המשוכה של תקציב המדינה.

בישראל מודעים לכך שממשל ביידן מצדד בממשלה הנוכחית ומעוניין שתזכה לכהונה ארוכה ככל שניתן, הן מהסיבה שבכאוס פוליטי של בחירות קשה לממש מדיניות, והן בשל העדפת הממשלה הזו על ממשלת בנימין נתניהו. "שמענו זאת במפורש מהנציגים האמריקאים - מה דרוש לכם כדי לחזק את מעמד הממשלה, הייתה אמירה אחת שחזרה על עצמה אל מול כמה מבכירי הממשלה הנוכחית", אומר בכיר ישראלי.

המשמעות המעשית היא שבחודשי הדחייה הממשל יתאמץ לא להערים קשיים על הממשלה או להציג בפניה דרישות מדיניות שתתקשה לעמוד בהן.

המחלוקות המדיניות שבדרך  

פקיד האמריקאי בכיר הסביר שגישת הממשל תכלול מניעת חיכוכים וחיזוקים בתחומים כלכליים או תמיכה בזירות המדיניות הבינלאומיות. לפי הפקיד, לממשלה בנט-לפיד יהיה קשה להעביר החלטות מדיניות סבוכות, אבל יש בה תמהיל שבוושינגטון מכבדים, שכולל ימין ושמאל ובעיקר שיתוף הנציגות הערבית של רע"מ. לדבריו, גם לאחר אישור התקציב "לא יהיו דרישות בסגנון ממשל אובמה - אלא דברים שהממשלה הזו תוכל לעמוד בהן, לפי תפיסתנו".

אחת המחלוקות שבכל זאת תצוף נוגעת לקונסוליה האמריקאית במזרח ירושלים, שבעבר הייתה הנציגות הדיפלומטית של ארה"ב לרשות הפלסטינית. היא נסגרה ב-2019 על ידי הנשיא דונלד טראמפ ואילו הנשיא ג'ו ביידן הבטיח לפתוח אותה מחדש במסגרת חימום הקשר עם הפלסטינים. ראש הממשלה נפתלי בנט התנגד לכך בעבר וגם כעת הוא לא נלהב. עם זאת, שותפיו מהמרכז ומהשמאל מצדדים. ויש עוד נושאים, כמו היתר לפלסטינים לפתח אזורי תעשייה ולבנות שכונות חדשות, לצד הקפאה ולו חלקית של הבנייה בהתנחלויות. למנכ"ל מועצת יש"ע לשעבר נפתלי בנט, זה יהיה קשה במיוחד.

מה שאמור להמתיק את הגלולה הוא ההיבט הכלכלי, הממשל יהיה נדיב בסיוע הביטחוני וכבר דובר על חידוש מלאי טילי כיפת ברזל. כאן ביידן ניצב מול התנגדות של הצד הפרוגרסיבי במפלגתו, אבל בינתיים הוא דוחה אותה.

מי הצית את מהומות מאי?

"הגפרור להצתת הלהבה", כך מכנים גורמי ביטחון העוסקים ברשתות החברתיות פרסום של הודעה שמעודדת או מקדמת אירוע אלים בין קבוצות. השיטה הזו יושמה בהצלחה בארה"ב, כשקבוצות האקרים שמומחי סייבר מקשרים לרוסיה, התערבו בכמה אירועי אלימות כמו לאחר מותו של ג'ורג' פלויד.

לפי גורמי ביטחון, השיטה הזו הועתקה לישראל באירועים האלימים במבצע שומר החומות. אירועים אלה, ברובם בחברה הערבית, כללו נסיונות לינץ' ביהודים, חסימות כבישים ועוד. מהצד היהודי היו אירועים דומים, אך פחותים בהיקפם. לכל אלה קדמה הסתה של ממש ברשתות ולפי גורמי ביטחון, לפחות לחלק מההסתה הזו אחראים אותם האקרים, שעודדו אלימות, הפגנות זעם והתקפות על בני העם השני.

מנטרי האירועים ברשת זיהו משתמשים, שהיו מהגורמים המתסיסים ביותר ברשתות החברתיות בעברית ובערבית, ואשר עקבותיהם הובילו למזרח אירופה.

באחת מקבוצות הוואטסאפ שהוקמו בקרב יהודים במהלך האירועים לאחר הפרסומים על אירועי לוד והערים הערביות, כתב אחד מהמשתמשים: "היום בשעה 19:00 טיילת בת ים נפגשים בעיגול כמו בכל כיפור ומחזירים את הכבוד היהודי של העם שלנו". גורמים ביטחוניים ניטרו את הכותב - משתמש אירופי - באמצעות מספר סלולרי ישראלי שנרכש על ידי תייר. זה היה ב-12 במאי של בערבו של הלינץ' בבת ים שבו הוכה קשות סעיד מוסא.

לאירוע קדמו הודעות הסתה רבות בשלל רשתות חברתיות, כשטלגרם מככבת, ולא מעט מהן, כך מתברר, היו של האקרים מעוררי הסתה. אחת מההודעות המזוייפות כללה תמונה ובה ארבעה אקדחים, דגלון ישראל וכיתוב "גם היהודים מצויידים אל תדאגו". החקירה של גורמי הביטחון העלתה כי מדובר בתמונה שמקורה ברוסיה ודגלון ישראל נוסף לה באמצעים דיגיטליים.

כאמור גם ברשתות החברתיות הערביות הופצו הודעות מודעות וקריאות לאלימות, שמקורן בהאקרים כאלה.

לפי גורמי הביטחון, ישנם רמזים המובילים לכך שמדובר בקבוצות האקרים עצמאיות ממזרח אירופה, הן האחראיות לכך, והן ככל הנראה שימשו קבלן משנה למדינה עויינת, ככל הנראה איראן.

הפעילות של האיראנים

ואין זו הפעם הראשונה שזה קורה. על פי תחקיר של "הניו יורק טיימס" שהתפרסם לפני כשלושה שבועות, והתבסס בין השאר על ממצאים של דף הטוויטר "פייקריפורט", האקרים איראניים, ככל הנראה סוכנים של שירותי המודיעין של איראן, נכנסו לקבוצות טלגרם ו-וואטסאפ ששימשו את תומכי המחאה נגד נתניהו והסיתו לאלימות ולפעולות קיצוניות. על פי הדיווח האמריקאי, פייסבוק, הבעלים של וואטסאפ הסירה כמה מהחשבונות של ההאקרים לאחר שהעיתון הציג בפני אנשי החברה את הממצאים שנתגלו על ידי "פייקרפורטר".

מפייסבוק נמסר לעיתון האמריקאי כי "גורמים עוינים ומסיתים ברשת היושבים באיראן הם כמה מהקבוצות העקשניות והממומנות טוב ביותר שפועלים ברשת, כולל בפלטפורמות שלנו". וכך גם בטלגרם. איש מודיעין בכיר אמר ל"ניו יורק טיימס" כי קבוצות רשת סגורות כמו בטלגרם הן כר פעילות אידיאלית מבחינת איראן להיכנס אליהן, משום שהן מכילות קבוצה מלוכדת של אנשים עם תפיסת עולם זהה.

הסוכנים האיראנים הפיצו תעמולה אלימה, קריאות להסלים את ההפגנות והם אחראים הפיצו תמונות של ראש הממשלה לשעבר בדמות הצורר הנאצי היטלר. במקרה הזה החשבונות אותרו בשל שימוש בעברית קלוקלת, ובערבוב בין ביטויים בשפה גבוהה לביטויי סלנג. בדיווח נאמר עוד מפי איש שב"כ, כי הארגון פתח, בעקבות התלונות, בחקירה משלו בנוגע לחדירת הסוכנים האיראניים לקבוצות. טוויטר הגיבה לפרסומים וכתבה כי היא מסירה באופן קבוע תכנים ופרופילים של פעילים של מדינות שפועלים על מנת לפגוע ולהפיץ הסתה.

מה כל זה אומר? המהומות במאי פרצו מסיבות רבות בחברה הערבית, וכך התגובה להן בקרב יהודים. כל המעורבים באירועים האלימים מדברים על הרשתות החברתיות כגורם מדרבן. המעורבות של גורמים זרים בתוך הרשתות חייבת להדליק נורות אדומות בקרב האחראים על ביטחון המדינה גם לסוגיה הזו, שכן מדובר בלוחמת סייבר של ממש, במתכונת אחרת, ועוצמת אירועי מאי מעידה על כך.

עוד כתבות

משטרת ישראל מפתחת מערכת אכיפה מתקדמת / צילום: Shutterstock, trekandshoot

המדינה מקצה עשרות מיליונים למערכות למדידת מהירות. איך זה יעבוד?

המשטרה יצאה במכרז למצלמות חדשות שמודדות מהירות לאורך מקטעי כביש שלמים, כך שלא יתאפשר להאט לפני שמגיעים אליהן ● כ–80% מהאכיפה בכבישי ישראל היא ידנית ורק כ־20% דיגיטלית, ההפך משאר מדינות ה–OECD ● עלות הפרויקט: 14.4 מיליון שקל

חבילות מחו''ל בדואר ישראל / צילום: מיכל רז חיימוביץ

לקראת הכפלת הפטור ממע"מ בינואר: מי ירוויח ומי יפסיד מהמהלך?

עו"ד רז נזרי נשכר על ידי הסוחרים להגשת עתירה לבג"ץ נגד החלטת שר האוצר להכפלת הפטור ליבוא מוצרים ● במקביל, השחקנים המרכזיים בתחומי השילוח והקליטה כבר מתכוננים להסתערות של הצרכן הישראלי ● גלובס בדק כיצד ייראה שוק האונליין לאחר השינוי

אסף נגר / צילום: ניר שמיר

"להמליץ על מניות ביטחוניות ובנקים נשמע מוזר. אבל אנחנו אוהבים 3 חברות"

אסף נגר, מנהל תיק בנוסטרו של איילון ביטוח ופיננסים, רואה בשוק הישראלי תמונה חריגה: "בשנה הבאה לא יהיה משק בעולם המערבי שיתקרב אלינו בצמיחה" ● אבל התרחיש האופטימי הזה מייצר גם סיבות לדאגה: "אני מפחד נורא מהתחזקות השקל" ● וגם: המניות המומלצות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

שעון החול לחתימה על הסיוע האמריקאי התהפך. היעד: בחירות האמצע לקונגרס

הקונגרס עומד לבחור מחדש את חבריו, וההחלטות על הסיוע עלולות להשתנות בהתאם ● במקביל, סעיף ההמרות, המאפשר להמיר חלק מהכסף לשקלים ולתמוך בתעשייה המקומית, מצטמצם במהירות ● בישראל מציעים פתרונות: לראות את ההסכם כ"שיתוף פעולה" ולא כ"סיוע"

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: תדמית הפקות

משבר בהגדלות הרמטכ"ל: נתניהו שינה את דעתו, צה"ל מסרב לפשרה

לאחר פגישה לילית עם יו"ר ועדת חוץ ובטחון, בועז ביסמוט וראש המתנגדים להכשרת הגדלות הרמטכ"ל, ח"כ עמית הלוי, ראש הממשלה עבר לתמוך בפשרה מקיפה שלא כוללת את אישור ההגדלות לפנסיות הגישור ● בצה"ל דוחים את המהלך, והדיון שתוכנן בוועדת החוץ והביטחון בוטל - בעוד המועד שקבע בג"ץ להסדרת החוק מתקרב

השכר במגזר העסקי מטפס במהירות / צילום: Shutterstock

למה כל כך הרבה עובדים דורשים העלאה, ומה התוספת שיקבלו עובדי המגזר הציבורי בינואר?

עליית השכר במגזר העסקי האיצה בחודשים האחרונים, והגיעה לקצב שנתי של 5%, לאחר שבמחצית הראשונה של 2025 נרשמה התמתנות ● בין הסיבות: מחסור בעובדים, היקף המילואים, יוקר המחיה ושינויים בהייטק ● המגזר הציבורי נותר מאחור, אך שם צפוי שיפור כבר בינואר ● המשך המגמה עלול להשפיע לרעה על האינפלציה

אילוסטרציה: Shutterstock

המדינה תאסוף דאטה על עובדים ישירות מהמעסיקים. כך זה יעבוד

לפי סעיף חדש בחוק ההסדרים, לטופס 100 שהמעסיקים מגישים למדינה מדי חודש יתווסף סעיף חדש - עיסוק העובד ● לפיכך, המדינה תחזיק לראשונה בנתוני אמת על כל המועסקים במשק ● הוספת הסעיף נועדה לאפשר קבלת החלטות מבוססות יותר ולפתח מענים תעסוקתיים מדויקים ומותאמים לצרכים בשגרה ובמשבר

באירופה מעריכים: המועד שבו ישראל תתקוף באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: מקורות דיפלומטיים באירופה מעריכים שישראל תתקוף במהלך שנה הבאה באיראן, הכותרות בגרמניה עסקו בביקור הקנצלר בישראל, ולבנון מנסים לתכנן את היום אחרי סיום המנדט של יוניפי"ל ● כותרות העיתונים בעולם

ארכיון / צילום: Shutterstock

כוננות לסופת "ביירון": צפי לכמויות גשמים גדולות והצפות

יחד עם כמות המשקעים צפויים להיות גם פרצי רוח של עד 80 קמ"ש ● בארגוני החירום מזהירים כי אין לחצות שיטפונות או אזורי הצפה בכביש, גם אם נראה שהדבר אפשרי, ולא לטייל באפיקי נחל ● בחברת החשמל תגברו את צוותי השטח

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ ונשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: ap, Susan Walsh

טראמפ מתיר לאנבידיה למכור שבבים מתקדמים לסין עבור רבע מההכנסות

טראמפ הודיע כי ממשלו יאפשר לאנבידיה למכור את שבבי הבינה המלאכותית H200 ללקוחות מאושרים בסין ובמדינות נוספות, בתנאי ש-25% מהכנסות המכירה יועברו לממשל הפדרלי ● למרות האישור, המאמץ של בייג'ינג לצמצם תלות בטכנולוגיה האמריקאית לא פוחת

מקרון לצד נשיא סין שי ג'ינפינג, בביקור בבייג'ינג השבוע / צילום: ap, Adek Berry

"ההלם הסיני": אירופה מתמודדת עם חזית חדשה

המכסים של טראמפ דחפו את סין להסיט סחורה מאמריקה לאירופה, שהפכה לאחד מיעדי היצוא העיקריים שלה ● התוצאה: לחץ הולך ומעמיק על התעשייה האירופית ● בזמן שפריז דורשת מכסים וברלין חוששת מפגיעה ביצוא, סין רושמת לראשונה עודף סחר של יותר מטריליון דולר

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: איל יצר, שאטרסטוק

הפערים בנתונים ומי משלם הכי הרבה: 3 גרפים על שיטת המיסוי בישראל

מחקר חדש של רשות המסים חושף פערים ביחס לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בכל הנוגע להכנסות לפי עשירונים ● ממה נובעים הפערים, איזה עשירון נושא ברוב נטל המס ומי מצליח "להתחמק" ממנו?

טעינת כלי רכב חשמליים / צילום: ap, David Zalubowski

ועדת הכספים דחתה את מתווה מיסוי הרכב של האוצר לשנת 2026

ועדת הכספים דחתה את מתווה מיסוי הרכב של האוצר לשנת 2026, ודרשה ממשרדי הממשלה לשוב עם תכנית שתעודד את החדרת הרכבים הירוקים לשוק ● ללא הסכמה עד סוף החודש - המסים יזנקו אוטומטית בתחילת ינואר

עמוד חשמל / צילום: Shutterstock

החל מינואר: תעריף החשמל יעלה ב-1.5%

תעריף החשמל יעלה ב-1.5% - שיעור מתון ביחס לטווח שרשות החשמל הגדירה ● הספקים עדיין מחכים למסמכי ההרכב המדויק של תעריף החשמל, שישפיע על רווחיותם ● מעתה, תעריף החשמל ייקבע פעם בחצי שנה במקום פעם בשנה

הדרישות החדשות שמתכננת להוציא הרשות לני''ע בדוחות הכספיים של חברות הנדל''ן / צילום: Shutterstock

הדרישה החדשה של הרשות לני"ע מחברות הנדל"ן

בכנס השנתי של מחלקת התאגידים, הרשות הציגה שורה של טעויות מהותיות שנמצאו בדוחות חברות הנדל"ן - מהערכת יתר של הכנסות ועד אי־כלילת עלויות מימון ● ברשות עובדים על מתווה גילוי חדש, שיוצג לציבור בחציון הראשון של 2026

שלושת השרים התנגדו להצעת האוצר. מימין: מירי רגב, דוד אמסלם ואלי כהן / איור: גיל ג'יבלי

מאחורי הקלעים של ליל התקציב: כך נעצרה היוזמה להקמת נמלים חדשים

הצעת האוצר להקים נמלים פרטיים חדשים נעצרה לאחר נסיגת שרים מרכזיים ברגע האחרון ● גורמים שונים טענו כי הופעלו לחצים כבדים מצד יו"ר ועד נמל אשדוד עמית שרף - טענות שהוא מכחיש ● במקום מהלך נרחב שהיה מחזק את התחרות, הוחלט להקים צוות בחינה בלבד

סם אלטמן, מנכ''ל OpenAI / צילום: ap, Jose Luis Magana

קרע פנימי ולחץ של טריליון דולר: מאחורי מצב החירום ב–OpenAI

הכרזת ה"קוד האדום" של סם אלטמן לאחר השקת מודל ה־AI החדש של גוגל, חשפה מחלוקת עמוקה לגבי זהות OpenAI ● כעת, בחברה מנסים לשמור על צמיחה בזמן שהמתחרות מחזקות מעמדן

וול סטריט / צילום: Shutterstock

הישראלית שנפלה ב־27% ויוצאת מהמדד היוקרתי הזה בוול סטריט

שינויים בוול סטריט: חברת טכנולוגיית השבבים סיוה תיפרד ממדד S&P SmallCap 600 ● בעוד כשבועיים צפויות שלוש מניות להיכנס למדד S&P 500, לאחר שזינקו מתחילת השנה

עמוס לוזון / צילום: יוסי כהן

"מחיר המניה ברח להם, אז מצאנו פשרה": עמוס לוזון מגלה איך נראו מאחורי הקלעים של המו"מ עם מנורה מבטחים

עמוס לוזון הפך השקעה של 10 מיליון שקל למיליארד וכעת חברת הביטוח הפכה לבעלת עניין בקבוצת הנדל"ן שלו ● "לא רציתי להכניס משקיעים לפני שהחברה שווה 1.5 מיליארד שקל. איך שהגיע השווי הזה קיבלתי טלפון. מחיר המניה 'ברח' להם, אז עשינו פשרה"

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

בעלי המניות של צים בדרישה לדירקטוריון: לפטר את מנכ"ל החברה

בחברת הספנות, שמתנהלת כבר שנה ללא בעל שליטה, מתפתח בשבועות האחרונים מאבק פרוקסי סוער ● צחי אברהם, אחד מבעלי המניות:"חברי הנהלה מנסים לרכוש את החברה בפחות מסך המזומנים בקופה" ● בעלי המניות קוראים לדירקטוריון להפסיק את כהונת המנכ"ל גליקמן