גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ביידן יפחית חיכוכים במטרה לסייע לבנט ולפיד להאריך את ימי הממשלה

בוושינגטון יימנעו בתקופה הקרובה מלהעלות לסדר היום סוגיות נפיצות, כמו הקמת קונסוליה אמריקאית במזרח ירושלים, כדי שהממשלה החדשה בירושלים תוכל להתייצב ● וגם: כך סייעו האקרים איראנים ומזרח אירופים להבעיר את המהומות בישראל במבצע שומר חומות

פגישת שר החוץ לפיד עם מזכיר המדינה בלינקן בחודש שעבר בוושינגטון / צילום: Associated Press, Andrew Harnik
פגישת שר החוץ לפיד עם מזכיר המדינה בלינקן בחודש שעבר בוושינגטון / צילום: Associated Press, Andrew Harnik

הממשל האמריקאי וממשלת בנט-לפיד סיכמו על דחייה של כמה חודשים של במספר נושאים מדיניים שעל הפרק. לפי מקורות אמריקאים וישראלים, הדחייה נועד לאפשר לממשלה החדשה להתייצב ולעבור את המשוכה של תקציב המדינה.

בישראל מודעים לכך שממשל ביידן מצדד בממשלה הנוכחית ומעוניין שתזכה לכהונה ארוכה ככל שניתן, הן מהסיבה שבכאוס פוליטי של בחירות קשה לממש מדיניות, והן בשל העדפת הממשלה הזו על ממשלת בנימין נתניהו. "שמענו זאת במפורש מהנציגים האמריקאים - מה דרוש לכם כדי לחזק את מעמד הממשלה, הייתה אמירה אחת שחזרה על עצמה אל מול כמה מבכירי הממשלה הנוכחית", אומר בכיר ישראלי.

המשמעות המעשית היא שבחודשי הדחייה הממשל יתאמץ לא להערים קשיים על הממשלה או להציג בפניה דרישות מדיניות שתתקשה לעמוד בהן.

המחלוקות המדיניות שבדרך

פקיד האמריקאי בכיר הסביר שגישת הממשל תכלול מניעת חיכוכים וחיזוקים בתחומים כלכליים או תמיכה בזירות המדיניות הבינלאומיות. לפי הפקיד, לממשלה בנט-לפיד יהיה קשה להעביר החלטות מדיניות סבוכות, אבל יש בה תמהיל שבוושינגטון מכבדים, שכולל ימין ושמאל ובעיקר שיתוף הנציגות הערבית של רע"מ. לדבריו, גם לאחר אישור התקציב "לא יהיו דרישות בסגנון ממשל אובמה - אלא דברים שהממשלה הזו תוכל לעמוד בהן, לפי תפיסתנו".

אחת המחלוקות שבכל זאת תצוף נוגעת לקונסוליה האמריקאית במזרח ירושלים, שבעבר הייתה הנציגות הדיפלומטית של ארה"ב לרשות הפלסטינית. היא נסגרה ב-2019 על ידי הנשיא דונלד טראמפ ואילו הנשיא ג'ו ביידן הבטיח לפתוח אותה מחדש במסגרת חימום הקשר עם הפלסטינים. ראש הממשלה נפתלי בנט התנגד לכך בעבר וגם כעת הוא לא נלהב. עם זאת, שותפיו מהמרכז ומהשמאל מצדדים. ויש עוד נושאים, כמו היתר לפלסטינים לפתח אזורי תעשייה ולבנות שכונות חדשות, לצד הקפאה ולו חלקית של הבנייה בהתנחלויות. למנכ"ל מועצת יש"ע לשעבר נפתלי בנט, זה יהיה קשה במיוחד.

מה שאמור להמתיק את הגלולה הוא ההיבט הכלכלי, הממשל יהיה נדיב בסיוע הביטחוני וכבר דובר על חידוש מלאי טילי כיפת ברזל. כאן ביידן ניצב מול התנגדות של הצד הפרוגרסיבי במפלגתו, אבל בינתיים הוא דוחה אותה.

מי הצית את מהומות מאי?

"הגפרור להצתת הלהבה", כך מכנים גורמי ביטחון העוסקים ברשתות החברתיות פרסום של הודעה שמעודדת או מקדמת אירוע אלים בין קבוצות. השיטה הזו יושמה בהצלחה בארה"ב, כשקבוצות האקרים שמומחי סייבר מקשרים לרוסיה, התערבו בכמה אירועי אלימות כמו לאחר מותו של ג'ורג' פלויד.

לפי גורמי ביטחון, השיטה הזו הועתקה לישראל באירועים האלימים במבצע שומר החומות. אירועים אלה, ברובם בחברה הערבית, כללו נסיונות לינץ' ביהודים, חסימות כבישים ועוד. מהצד היהודי היו אירועים דומים, אך פחותים בהיקפם. לכל אלה קדמה הסתה של ממש ברשתות ולפי גורמי ביטחון, לפחות לחלק מההסתה הזו אחראים אותם האקרים, שעודדו אלימות, הפגנות זעם והתקפות על בני העם השני.

מנטרי האירועים ברשת זיהו משתמשים, שהיו מהגורמים המתסיסים ביותר ברשתות החברתיות בעברית ובערבית, ואשר עקבותיהם הובילו למזרח אירופה.

באחת מקבוצות הוואטסאפ שהוקמו בקרב יהודים במהלך האירועים לאחר הפרסומים על אירועי לוד והערים הערביות, כתב אחד מהמשתמשים: "היום בשעה 19:00 טיילת בת ים נפגשים בעיגול כמו בכל כיפור ומחזירים את הכבוד היהודי של העם שלנו". גורמים ביטחוניים ניטרו את הכותב - משתמש אירופי - באמצעות מספר סלולרי ישראלי שנרכש על ידי תייר. זה היה ב-12 במאי של בערבו של הלינץ' בבת ים שבו הוכה קשות סעיד מוסא.

לאירוע קדמו הודעות הסתה רבות בשלל רשתות חברתיות, כשטלגרם מככבת, ולא מעט מהן, כך מתברר, היו של האקרים מעוררי הסתה. אחת מההודעות המזוייפות כללה תמונה ובה ארבעה אקדחים, דגלון ישראל וכיתוב "גם היהודים מצויידים אל תדאגו". החקירה של גורמי הביטחון העלתה כי מדובר בתמונה שמקורה ברוסיה ודגלון ישראל נוסף לה באמצעים דיגיטליים.

כאמור גם ברשתות החברתיות הערביות הופצו הודעות מודעות וקריאות לאלימות, שמקורן בהאקרים כאלה.

לפי גורמי הביטחון, ישנם רמזים המובילים לכך שמדובר בקבוצות האקרים עצמאיות ממזרח אירופה, הן האחראיות לכך, והן ככל הנראה שימשו קבלן משנה למדינה עויינת, ככל הנראה איראן.

הפעילות של האיראנים

ואין זו הפעם הראשונה שזה קורה. על פי תחקיר של "הניו יורק טיימס" שהתפרסם לפני כשלושה שבועות, והתבסס בין השאר על ממצאים של דף הטוויטר "פייקריפורט", האקרים איראניים, ככל הנראה סוכנים של שירותי המודיעין של איראן, נכנסו לקבוצות טלגרם ו-וואטסאפ ששימשו את תומכי המחאה נגד נתניהו והסיתו לאלימות ולפעולות קיצוניות. על פי הדיווח האמריקאי, פייסבוק, הבעלים של וואטסאפ הסירה כמה מהחשבונות של ההאקרים לאחר שהעיתון הציג בפני אנשי החברה את הממצאים שנתגלו על ידי "פייקרפורטר".

מפייסבוק נמסר לעיתון האמריקאי כי "גורמים עוינים ומסיתים ברשת היושבים באיראן הם כמה מהקבוצות העקשניות והממומנות טוב ביותר שפועלים ברשת, כולל בפלטפורמות שלנו". וכך גם בטלגרם. איש מודיעין בכיר אמר ל"ניו יורק טיימס" כי קבוצות רשת סגורות כמו בטלגרם הן כר פעילות אידיאלית מבחינת איראן להיכנס אליהן, משום שהן מכילות קבוצה מלוכדת של אנשים עם תפיסת עולם זהה.

הסוכנים האיראנים הפיצו תעמולה אלימה, קריאות להסלים את ההפגנות והם אחראים הפיצו תמונות של ראש הממשלה לשעבר בדמות הצורר הנאצי היטלר. במקרה הזה החשבונות אותרו בשל שימוש בעברית קלוקלת, ובערבוב בין ביטויים בשפה גבוהה לביטויי סלנג. בדיווח נאמר עוד מפי איש שב"כ, כי הארגון פתח, בעקבות התלונות, בחקירה משלו בנוגע לחדירת הסוכנים האיראניים לקבוצות. טוויטר הגיבה לפרסומים וכתבה כי היא מסירה באופן קבוע תכנים ופרופילים של פעילים של מדינות שפועלים על מנת לפגוע ולהפיץ הסתה.

מה כל זה אומר? המהומות במאי פרצו מסיבות רבות בחברה הערבית, וכך התגובה להן בקרב יהודים. כל המעורבים באירועים האלימים מדברים על הרשתות החברתיות כגורם מדרבן. המעורבות של גורמים זרים בתוך הרשתות חייבת להדליק נורות אדומות בקרב האחראים על ביטחון המדינה גם לסוגיה הזו, שכן מדובר בלוחמת סייבר של ממש, במתכונת אחרת, ועוצמת אירועי מאי מעידה על כך.

עוד כתבות

ראש הממשלה בנימין נתניהו דוח מיוחד עם ברט באייר, פוקס ניוז, 31.12.25 / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

נתניהו סיפר שהשופטים ייחסו לתביעה "מניעים פוליטיים". זה לא מה שקרה

אומנם השופטים המליצו למדינה לשקול ויתור על אישום השוחד בתיק 4000, אך לא ייחסו לפרקליטות מניעים פוליטיים בפתיחת התיק או בניהולו ● המשרוקית של גלובס

שימוש ממושך בחניה אינו מקנה זכויות קנייניות / צילום: טלי בוגדנובסקי

חנו בחניה בבניין במשך 48 שנים. ביהמ"ש קבע שהיא לא שלהם

המפקח על המקרקעין קבע כי שימוש ממושך בחניה אינו מקנה זכויות קנייניות - החלטה שצפויה להסיר חסמים משמעותיים בפרויקטים של התחדשות עירונית

משרדי וויקס / צילום: איל יצהר

וויקס מחזירה את העובדים בישראל לחמישה ימים במשרד

המהלך יכנס לתוקף בפברואר 2026 בישראל ובחלק מאתרי החברה באירופה, וילווה בהבטחה להמשך גמישות אישית ● הנשיא ניר זוהר: בעידן של האצה טכנולוגית ובינה מלאכותית, עבודה משותפת היא תנאי לצמיחה

איור: גיל ג'יבלי

תמיד במצב רוח טוב, מנומס ולפעמים גם מתעטש: הכירו את סוכן ה-AI הקולי

בשנה האחרונה קמו בישראל חברות המתמחות בסוכני בינה מלאכותית קוליים, אשר עונים או מוציאים שיחות מכירה, שירות ותמיכה ● בין החברות הגדולות שכבר אימצו את הפיתוח נמצאות בזק, פרטנר, קופ"ח מכבי ואמישראגז אנרג'י, וייתכן שכבר שוחחתם עם הסוכנים שלהן בלי לדעת

עיצוב: טלי בוגדנובסקי

"לקנות ולא לגעת": התשואה המפתיעה שהניבו 10 המניות שהיו הגרועות ביותר בת"א בשנה הקודמת

"כלבי הדאו" - שיטת השקעה במניות שהציגו את תשואת הדיבידנד הגבוהה ביותר - עבדה בוול סטריט אשתקד, כשאלה עקפו את מדדי דאו ג'ונס ו־S&P 500 ● לעומתה, השקעה ב־10 המניות עם הביצועים הגרועים ביותר במדד ת"א 125 הניבה תשואה ממוצעת של כמעט 50%, בזכות הקאמבק של חברות האנרגיה המתחדשת ● וגם: מי ברשימת "הכלבים" של וול סטריט ות"א לשנת 2026?

שדה התעופה בהרצליה. כאלף יחידות דיור ייבנו במקומו / צילום: איל יצהר

הבליץ שהכניס 10 מיליארד שקל לרמ"י: ארבע הערות על מכרזי הקרקעות של סוף השנה

הבליץ של מכרזי רמ"י בדצמבר הכניס לקופתה כמעט 10 מיליארד שקל ● גלובס עם ארבע הערות על מה שמסתתר מאחורי המכרזים

''הכוכב הבא לאירוויזיון'' של קשת / צילום: צילום מסך מאתר קשת

האם תכני קשת יירדו מפרטנר tv+ בעוד עשרה ימים?

לגלובס נודע כי בפרטנר פנו לקשת וביקשו לסיים את החוזה לפי תאריך היציאה מוקדמת שנקבע ● ICC ישראל, השלוחה המקומית של לשכת המסחר הבינלאומית, משיקה ועדת בנקאות חדשה ● ומי מונה למנהל איגוד ההייטק הישראלי בהתאחדות התעשיינים? ● אירועים ומינויים

אנשי חיזבאללה בהלוויה של רמטכ''ל ארגון הטרור / צילום: ap, Hussein Malla

סעודיה: מלחמה בין ישראל לחיזבאללה תיחשב איום על היציבות האזורית

מחבלי חמאס ירו לעבר כוח צה"ל ברצועה, אין נפגעים לכוחותינו ● מאות לוחמים מעיראק נשלחים תחת כיסוי של עלייה לרגל לעיר משהד באיראן ● חודשו החיפושים אחר החלל החטוף רן גואילי ז"ל ● צה"ל חיסל שלושה מחבלים שעסקו בשיקום תשתיות צבאיות של חיזבאללה ● על רקע החשש מהסלמה מחודשת עם לבנון, גורם בבית המלוכה הסעודי אמר כי מלחמה בין ישראל לחיזבאללה תיחשב איום על היציבות האזורית ● עדכונים שוטפים

בית משפט השלום ראשון לציון / צילום: אביבה גנצר

קיצוץ רוחבי בקבלת תיקים: בתי המשפט מגיעים לנקודת רתיחה

בבית משפט השלום בראשון לציון הוחלט להפסיק קליטת תיקים חדשים בתחומי הנזיקין ● בפתח תקווה לא יוגשו תיקי רכוש רכב ● וגם בכפר סבא מצמצמצים תיקים ● במערכת המשפט מדגישים כי מדובר בצעדים זמניים אך נראה כי העומס והמחסור בתקנים מגיעים לנקודת קצה

קסטרו / צילום: שירה ספיר

אחרי קפיצה של 70%: משפחת רוטר מוכרת לראשונה מניות קסטרו

בעלת השליטה בקמעונאית האופנה וההלבשה קסטרו מצטרפת לגל המימושים בבורסה ומוכרת 4% מהחברה תמורת 57 מיליון שקל, לאחר שלפני מספר חודשים הגיעה להסכמות עם שותפה לשליטה יוסי גביזון

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בוול סטריט; מניות הבנקים והחברות הביטחוניות נפלו

ה-S&P 500 ירד בכ-0.3% ● כמות המשרות הפנויות בארה"ב ירדה במפתיע לרמתה הנמוכה ביותר מזה יותר משנה ● שתי הצהרות נפרדות של טראמפ הכבידו על המניות הביטחוניות ועל מניות בתחום הנדל"ן ● בוול סטריט ג'ורנל מדווחים: אנתרופיק בדרך לגיוס 10 מיליארד דולר לפי שווי של 350 מיליארד דולר

רובוטים של חברת מנטי / צילום: Mentee Robotics

בלי מוצר והכנסות: למה השוק התלהב מהחברה של אמנון שעשוע

מובילאיי, בראשות המנכ"ל והמייסד אמנון שעשוע, הודיעה על רכישת חברת הרובוטים ההומנואידים הצעירה מנטי - ששעשוע הוא אחד ממייסדיה ● בכך מובילאיי מחזקת עצמה בתחום ה־AI הפיזית ובשוק הרכב האוטונומי והרובוטיקה ● השקת הרובוטים הראשונים: בשנת 2028

"הצבא הגרמני לא הצליח ליירט": תעלומת הרחפנים שריגלו אחר מערכת החץ

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: רחפנים מסתוריים ריגלו אחרי פריסת מערכת חץ בגרמניה, פרטים חדשים על המטוסים שישראל תרכוש מארה"ב, והממשלה בבריטניה מנסה להתמודד עם גל חרמות מקומי נגד ישראל • כותרות העיתונים בעולם

מל''ט הרמס 900 / צילום: יח''צ

מכוונת לטורקיה: המדינה שבוחנת חלופה למל"טים ישראליים

תחת הנהגת הנשיא פטרו, קולומביה מתרחקת מהתעשייה הביטחונית הישראלית ובוחנת חלופה בטורקיה ● אך במקביל, אלביט מוכיחה עליונות טכנולוגית באירופה בעסקאות ענק עם נאט"ו

מכלית הנפט ''מרינרה'' / צילום: Reuters, Hakon Rimmereid

בגלל קשר לונצואלה: ארה"ב השתלטה על מכלית נפט רוסית

כוחות אמרקאיים השתלטו על מכלית הנפט הרוסית "מרינרה", שימשה כחלק מצי הרפאים של משטר מדורו בונצואלה ● לפי דיווחים, רוסיה שלחה צוללת וכלים ימיים בשל החשש מהשתלטות

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל / צילום: תמר מצפי

בעלות של 8 מיליארד שקל: נתיבי ישראל בבליץ חריג של מכרזים

בין הפרויקטים בגל המכרזים: שדרוג כביש 44 במקטע שבין בית דגן לניר צבי ובאזור מחלף בית דגן, בהשקעה כוללת של כ־2־2.4 מיליארד שקל ● במסגרת העבודות ישודרג הכביש בחתך מלא, יבוצעו עבודות תשתית נרחבות לאורך הציר, ויוקמו שני מחלפים - מחלף בית דגן ומחלפון כפר חב״ד

מהרן פרוזנפר / צילום: דוברות משרד האוצר

ועדת המינויים חוזרת לדון במינוי מהרן פרוזנפר לראש אגף תקציבים

אחרי שאישרה את מינויה של מיכל עבאדי־בויאנג'ו לחשבת הכללית באוצר, ועדת המינויים בנציבות שירות המדינה תתכנס הערב לדיון נוסף במועמדותו של מהרן פרוזנפר לממונה על התקציבים ● באוצר מקווים שמינוי חשכ"לית יספיק כדי לעמוד בדרישת הייצוג ההולם, אך גורמים המעורים בהליך מטילים בכך ספק ● בינתיים, התקציב מתקדם ללא מי שאמור להוביל אותו - ויעד הגירעון כבר מתרחק

הבורסה לניירות ערך בתל אביב / צילום: שלומי יוסף

תל אביב ננעלה בעליות קלות; מניית הבורסה לני"ע קפצה בכ-8%, נאוויטס נפלה

מדד ת"א 35 ננעל ביציבות ● הרשויות הזמניות בוונצואלה יעבירו לארצות הברית כ-40 מיליון חביות נפט ● מיטב: מצבו של שוק הנדל"ן צפוי לתמוך בהורדות ריבית ● אנבידיה ו-AMD ראש בראש: השתיים חשפו שבבי מרכזי נתונים חדשים ● בשל המחסור החמור, מחירי שבבי הזיכרון צפויים להמשיך ולזנק גם ב-2026 - אלו המניות שכדאי לעקוב אחריהן

ח''כ אביחי בוארון / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

אושרו בטרומית: החלשת היועמ"שים ומינוי נציב שירות המדינה ללא מכרז

לפי הצעות החוק שאושרו, היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה יוכפפו למנכ"ל המשרד ולשר במקום ליועצת המשפטית לממשלה, ונתניהו יוכל למנות את נציב שירות המדינה ללא הליך תחרותי – בניגוד לפסיקת בג"ץ

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

רפורמת המסלולים, פערי התשואה והסערה שחוללה בדיקת גלובס ברשת

בעקבות הפרסום בגלובס, לפיו קיימים פערי תשואות בין גופי הגמל והפנסיה במסלולי השקעה שאמורים להיות זהים, ברשתות החברתיות תקפו את הרפורמה ● "זה מה שקורה כששוכחים את התוכן" ● רשות שוק ההון: "השלכות הרפורמה עדיין מצויות בבחינה"