גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ביידן יפחית חיכוכים במטרה לסייע לבנט ולפיד להאריך את ימי הממשלה

בוושינגטון יימנעו בתקופה הקרובה מלהעלות לסדר היום סוגיות נפיצות, כמו הקמת קונסוליה אמריקאית במזרח ירושלים, כדי שהממשלה החדשה בירושלים תוכל להתייצב ● וגם: כך סייעו האקרים איראנים ומזרח אירופים להבעיר את המהומות בישראל במבצע שומר חומות

פגישת שר החוץ לפיד עם מזכיר המדינה בלינקן בחודש שעבר בוושינגטון / צילום: Associated Press, Andrew Harnik
פגישת שר החוץ לפיד עם מזכיר המדינה בלינקן בחודש שעבר בוושינגטון / צילום: Associated Press, Andrew Harnik

הממשל האמריקאי וממשלת בנט-לפיד סיכמו על דחייה של כמה חודשים של במספר נושאים מדיניים שעל הפרק. לפי מקורות אמריקאים וישראלים, הדחייה נועד לאפשר לממשלה החדשה להתייצב ולעבור את המשוכה של תקציב המדינה.

בישראל מודעים לכך שממשל ביידן מצדד בממשלה הנוכחית ומעוניין שתזכה לכהונה ארוכה ככל שניתן, הן מהסיבה שבכאוס פוליטי של בחירות קשה לממש מדיניות, והן בשל העדפת הממשלה הזו על ממשלת בנימין נתניהו. "שמענו זאת במפורש מהנציגים האמריקאים - מה דרוש לכם כדי לחזק את מעמד הממשלה, הייתה אמירה אחת שחזרה על עצמה אל מול כמה מבכירי הממשלה הנוכחית", אומר בכיר ישראלי.

המשמעות המעשית היא שבחודשי הדחייה הממשל יתאמץ לא להערים קשיים על הממשלה או להציג בפניה דרישות מדיניות שתתקשה לעמוד בהן.

המחלוקות המדיניות שבדרך

פקיד האמריקאי בכיר הסביר שגישת הממשל תכלול מניעת חיכוכים וחיזוקים בתחומים כלכליים או תמיכה בזירות המדיניות הבינלאומיות. לפי הפקיד, לממשלה בנט-לפיד יהיה קשה להעביר החלטות מדיניות סבוכות, אבל יש בה תמהיל שבוושינגטון מכבדים, שכולל ימין ושמאל ובעיקר שיתוף הנציגות הערבית של רע"מ. לדבריו, גם לאחר אישור התקציב "לא יהיו דרישות בסגנון ממשל אובמה - אלא דברים שהממשלה הזו תוכל לעמוד בהן, לפי תפיסתנו".

אחת המחלוקות שבכל זאת תצוף נוגעת לקונסוליה האמריקאית במזרח ירושלים, שבעבר הייתה הנציגות הדיפלומטית של ארה"ב לרשות הפלסטינית. היא נסגרה ב-2019 על ידי הנשיא דונלד טראמפ ואילו הנשיא ג'ו ביידן הבטיח לפתוח אותה מחדש במסגרת חימום הקשר עם הפלסטינים. ראש הממשלה נפתלי בנט התנגד לכך בעבר וגם כעת הוא לא נלהב. עם זאת, שותפיו מהמרכז ומהשמאל מצדדים. ויש עוד נושאים, כמו היתר לפלסטינים לפתח אזורי תעשייה ולבנות שכונות חדשות, לצד הקפאה ולו חלקית של הבנייה בהתנחלויות. למנכ"ל מועצת יש"ע לשעבר נפתלי בנט, זה יהיה קשה במיוחד.

מה שאמור להמתיק את הגלולה הוא ההיבט הכלכלי, הממשל יהיה נדיב בסיוע הביטחוני וכבר דובר על חידוש מלאי טילי כיפת ברזל. כאן ביידן ניצב מול התנגדות של הצד הפרוגרסיבי במפלגתו, אבל בינתיים הוא דוחה אותה.

מי הצית את מהומות מאי?

"הגפרור להצתת הלהבה", כך מכנים גורמי ביטחון העוסקים ברשתות החברתיות פרסום של הודעה שמעודדת או מקדמת אירוע אלים בין קבוצות. השיטה הזו יושמה בהצלחה בארה"ב, כשקבוצות האקרים שמומחי סייבר מקשרים לרוסיה, התערבו בכמה אירועי אלימות כמו לאחר מותו של ג'ורג' פלויד.

לפי גורמי ביטחון, השיטה הזו הועתקה לישראל באירועים האלימים במבצע שומר החומות. אירועים אלה, ברובם בחברה הערבית, כללו נסיונות לינץ' ביהודים, חסימות כבישים ועוד. מהצד היהודי היו אירועים דומים, אך פחותים בהיקפם. לכל אלה קדמה הסתה של ממש ברשתות ולפי גורמי ביטחון, לפחות לחלק מההסתה הזו אחראים אותם האקרים, שעודדו אלימות, הפגנות זעם והתקפות על בני העם השני.

מנטרי האירועים ברשת זיהו משתמשים, שהיו מהגורמים המתסיסים ביותר ברשתות החברתיות בעברית ובערבית, ואשר עקבותיהם הובילו למזרח אירופה.

באחת מקבוצות הוואטסאפ שהוקמו בקרב יהודים במהלך האירועים לאחר הפרסומים על אירועי לוד והערים הערביות, כתב אחד מהמשתמשים: "היום בשעה 19:00 טיילת בת ים נפגשים בעיגול כמו בכל כיפור ומחזירים את הכבוד היהודי של העם שלנו". גורמים ביטחוניים ניטרו את הכותב - משתמש אירופי - באמצעות מספר סלולרי ישראלי שנרכש על ידי תייר. זה היה ב-12 במאי של בערבו של הלינץ' בבת ים שבו הוכה קשות סעיד מוסא.

לאירוע קדמו הודעות הסתה רבות בשלל רשתות חברתיות, כשטלגרם מככבת, ולא מעט מהן, כך מתברר, היו של האקרים מעוררי הסתה. אחת מההודעות המזוייפות כללה תמונה ובה ארבעה אקדחים, דגלון ישראל וכיתוב "גם היהודים מצויידים אל תדאגו". החקירה של גורמי הביטחון העלתה כי מדובר בתמונה שמקורה ברוסיה ודגלון ישראל נוסף לה באמצעים דיגיטליים.

כאמור גם ברשתות החברתיות הערביות הופצו הודעות מודעות וקריאות לאלימות, שמקורן בהאקרים כאלה.

לפי גורמי הביטחון, ישנם רמזים המובילים לכך שמדובר בקבוצות האקרים עצמאיות ממזרח אירופה, הן האחראיות לכך, והן ככל הנראה שימשו קבלן משנה למדינה עויינת, ככל הנראה איראן.

הפעילות של האיראנים

ואין זו הפעם הראשונה שזה קורה. על פי תחקיר של "הניו יורק טיימס" שהתפרסם לפני כשלושה שבועות, והתבסס בין השאר על ממצאים של דף הטוויטר "פייקריפורט", האקרים איראניים, ככל הנראה סוכנים של שירותי המודיעין של איראן, נכנסו לקבוצות טלגרם ו-וואטסאפ ששימשו את תומכי המחאה נגד נתניהו והסיתו לאלימות ולפעולות קיצוניות. על פי הדיווח האמריקאי, פייסבוק, הבעלים של וואטסאפ הסירה כמה מהחשבונות של ההאקרים לאחר שהעיתון הציג בפני אנשי החברה את הממצאים שנתגלו על ידי "פייקרפורטר".

מפייסבוק נמסר לעיתון האמריקאי כי "גורמים עוינים ומסיתים ברשת היושבים באיראן הם כמה מהקבוצות העקשניות והממומנות טוב ביותר שפועלים ברשת, כולל בפלטפורמות שלנו". וכך גם בטלגרם. איש מודיעין בכיר אמר ל"ניו יורק טיימס" כי קבוצות רשת סגורות כמו בטלגרם הן כר פעילות אידיאלית מבחינת איראן להיכנס אליהן, משום שהן מכילות קבוצה מלוכדת של אנשים עם תפיסת עולם זהה.

הסוכנים האיראנים הפיצו תעמולה אלימה, קריאות להסלים את ההפגנות והם אחראים הפיצו תמונות של ראש הממשלה לשעבר בדמות הצורר הנאצי היטלר. במקרה הזה החשבונות אותרו בשל שימוש בעברית קלוקלת, ובערבוב בין ביטויים בשפה גבוהה לביטויי סלנג. בדיווח נאמר עוד מפי איש שב"כ, כי הארגון פתח, בעקבות התלונות, בחקירה משלו בנוגע לחדירת הסוכנים האיראניים לקבוצות. טוויטר הגיבה לפרסומים וכתבה כי היא מסירה באופן קבוע תכנים ופרופילים של פעילים של מדינות שפועלים על מנת לפגוע ולהפיץ הסתה.

מה כל זה אומר? המהומות במאי פרצו מסיבות רבות בחברה הערבית, וכך התגובה להן בקרב יהודים. כל המעורבים באירועים האלימים מדברים על הרשתות החברתיות כגורם מדרבן. המעורבות של גורמים זרים בתוך הרשתות חייבת להדליק נורות אדומות בקרב האחראים על ביטחון המדינה גם לסוגיה הזו, שכן מדובר בלוחמת סייבר של ממש, במתכונת אחרת, ועוצמת אירועי מאי מעידה על כך.

עוד כתבות

חוות השרתים באלבניה / הדמיה: APPA Architects

החברה הישראלית שתבנה את חוות השרתים הראשונה באלבניה

חברת ADC הישראלית תקים את החווה הראשונה עבור ממשלת אלבניה, שתתבסס על מעבדי אנבידיה ועל חשמל ירוק ● המיזם נהנה ממימון אירופי ומהיתרים מהירים בצל הידוק היחסים ● ראש ממשלת אלבניה אדי רמה הפך לאחד מתומכיה הבולטים של ישראל באירופה מאז פרוץ המלחמה

מנכ''ל מִנהל התכנון רפי אלמליח ויו''ר מטה התכנון הרב נתן אלנתן / צילום: רז רוגובסקי

מינהל התכנון: "רווחיות עודפת של יזמים אינה עילה לצמצום נפח הבנייה"

בעקבות עדכון התקן השמאי שהגדיר רווח מזערי לפרויקטים של פינוי־בינוי, מדגישים גופי התכנון כי מבחן הרווח הוא רק "שלב מסייע", אחרי פרמטרים כמו "צפיפות ראויה, איכות עירונית ועוד"

קמפיין החוצות נגד צביקה נווה / צילום: מיכל אריאלי

לאחר קמפיין החוצות נגדו: צביקה נווה תובע 10 מיליון שקל מאלכס סקלר

נווה הגיש לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו תביעה נגד סקלר וחברות הפרסום, בטענה כי קמפיין שלטי החוצות שערכו נגדו כלל פרסומים שקריים שפגעו במוניטין שלו, בעסקיו ובחיי הפרט שלו, ונועד להרתיעו מתמיכה בגרושתו של סקלר בהליכים המשפטיים שהיא מנהלת נגדו

מנכ''ל קרן מנור אוורגרין, אבי אורטל / צילום: אורן דאי

בבוקר מכרה נדל"ן, בצהריים את השליטה: היום העמוס של יצרנית הנייר

יותר מ-35 אחרי שייסדו את החברה בני הזוג אברהם ואילנה ברנט מוכרים את השליטה בחברת שניב לידי קרן ההשקעות מנור אוורגרין לפי שווי של עד 485 מיליון שקל ● מוקדם יותר היום הודיעה שניב על מכירת מחצית מפעילות הנדל"ן שבבעלותה לקרן הריט מניבים תמורת כ-58 מיליון שקל

שוק ההון והשקעות / צילום: Shutterstock

וול סטריט מסכמת את ינואר: אלו הסקטורים שהשאירו אבק למניות הטכנולוגיה

וול סטריט סגרה את חודש ינואר בירוק, אך סקטור ה-IT של ה-S&P 500 דווקא ירד, ומגמת המעבר ממניות הטכנולוגיה לאזורים אחרים של השוק נמשכה ● גם מדד המניות הקטנות ראסל 2000 עקף את מדד הדגל האמריקאי בפער, ואנליסטים מציינים כי הרוטציה הפכה ל"מסחר המומנטום" החדש

ועדת הכנסת בראשות ח''כ אופיר כץ. הנושא: חלוקה ופיצול חוק ההסדרים / צילום: נעם מושקוביץ, דוברות הכנסת

בגלל מרפאה אחת בנתיבות: החוק הכלכלי החשוב ביותר בתחום הבריאות פוצל מחוק ההסדרים

חוק ה־CAP, ההסדר הכלכלי המרכזי במערכת הבריאות, פוצל לראשונה מזה 29 שנה לאחר לחץ פוליטי סביב מרכז רפואי שהקים בית חולים הדסה בנתיבות ●  מאז שעות הבוקר פיצלה ועדת הכנסת חוקים רבים, ונראה שחוק ההסדרים כולו מתפורר

חץ דורבן, מערכת ההגנה של אלביט / צילום: אלביט

עם צבר הזמנות דמיוני: מה יכול לבלום את המומנטום בפעילות אלביט מערכות

מניית החברה הביטחונית נסחרת בשיא, לאחר שהפכה בשנתיים האחרונות ל"מפעל לאומי" ● במקביל אלביט לא זונחת את ההתרחבות הגלובלית, כשמרוץ ההתחמשות באירופה ומעמד אסטרטגי בארה"ב מבטיחים לה אופק יציב לשנים קדימה ● המחיר: השקעות עתק ותלות בשערי החליפין ● ניתוח חברה, מדור חדש

פינוי בינוי בתל אביב / צילום: שי אשכנזי

כשהיזם מבקש לפתוח את החוזה מחדש: על מה אסור לוותר ובמה ניתן להתפשר

שחיקה ברווחיות פרויקטים של התחדשות עירונית דוחפת יזמים לדרוש קיצוצים בתמורות שהובטחו לדיירים במעמד חתימת החוזה ● הדיירים נדרשים לבחור בין פשרות ו"הצלת" הפרויקט לבין קיפאון של שנים בהמתנה להשלמת המלאכה ● גלובס עושה סדר

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

תתחרה בפולימרקט? החברה הישראלית שמזנקת לשווי שיא של 13.5 מיליארד שקל

הפלטפורמה הפיננסית Plus500 דיווחה על התרחבות לשוק החיזוי עבור לקוחות ריטייל: "באזוורד משוגע בארה"ב"

קמפוס וויקס בגלילות. ''העובדים יגיעו ברכב'' / צילום: איל יצהר

החזרה למשרד והמספרים שמאחוריה: כך נראית וויקס בתחילת 2026

לצד החזרה לשבוע עבודה מלא במשרד, נתוני חברת אתוסיה חושפים זינוק בשיעור העובדים הבוחנים חלופות בחוץ ● במקביל, מספר המשרות הפתוחות נחתך בחצי

מגדלי YOO בתל אביב / צילום: Shutterstock

דוח מומחה: הסרת קיר מגן בדירה באחד ממגדלי YOO מסכנת אותו

דוח מומחה, שהוגש במסגרת סכסוך משפטי סביב עסקה שבוטלה באחד ממגדלי YOO בת"א, קובע כי במגדל בוצעו עבודות שיפוץ ללא היתר ● על פי הדוח, השיפוץ גרם לפגיעה בקונסטרוקציית המבנה, והדבר מגדיל את הסיכון להרס המבנה או לחלקים ממנו

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ / צילום: חיים צח-לע''מ

המאבק על התקציב מתחמם: הקלף שעשוי לעצור את רפורמות הדגל של האוצר

יועמ"שית הכנסת הודיעה כי תתנגד לשורת סעיפי חקיקה בחוק ההסדרים, בהם רפורמות החלב, הבנקים הקטנים ומס קרקעות ● בסביבת שר האוצר אומרים כי ההמלצות אינן מחייבות, אבל בממשלה מעריכים: בגלל החשש ליצור עימות מול הייעוץ המשפטי סמוך לחוק הגיוס - הוצאת הרפורמות מחוק ההסדרים לא תיתקל בהתנגדות

כך הקפיץ המעבר למסחר ביום שישי את המחזורים בת''א / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

"בהתחלה היה חשש": חודש למעבר למסחר ביום שישי - מה קרה למחזורי הבורסה?

חודש אחרי שהושק, המהלך לשינוי ימי המסחר בבורסה המקומית נותן את אותותיו ● עם מעורבות גוברת של משקיעים זרים ואימוץ הדרגתי של השינוי מצד משקיעי הריטייל המקומיים, נדמה שבבורסה כבר יכולים לחייך: "לא מדובר בקוריוז, המהלך עשה טוב לשוק המקומי"

המומחה שמעריך: "סיכון מוגבר למלחמה עם איראן דווקא בימים הקרובים"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: התרחישים האפשריים בחזית האיראנית, שלב ב' בעזה תלוי בפירוז חמאס וזה לא יהיה פשוט, ולמה ישראל מחזרת אחרי הימין הקיצוני באירופה? • כותרות העיתונים בעולם

היועצת המשפטית לכנסת, עו''ד שגית אפיק / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

יועמ"שית הכנסת נגד התנהלות האוצר: “הליך החקיקה פוגע בכנסת”

בדיון בפיצולי החוקים מחוק ההסדרים, עו"ד שגית אפיק טענה כי הליך החקיקה פוגע ביכולת הכנסת לפקח על הרפורמות, וקראה לצמצום דרמטי של היקף החוק ● באוצר טוענים: זהו ה"ניו נורמל" של התקציב שאחרי המלחמה

פרויקט רוח של זפירוס בפולין / צילום: מצגת החברה

איתות שמניות האנרגיה הגיעו לשיא? הקרן שנפרדת מהשקעותיה ברווח גדול

בשבועות האחרונים חתמה קרן תש"י על עסקאות למכירת החזקותיה במפעילת תחנות הכוח דליה ובחברת האנרגיה המתחדשת זפירוס ● הקרן של ירון קסטנבאום, הראל ועו"ד יהודה רווה גייסה עד היום מיליארדי שקלים מגופים מוסדיים ומניבה תשואה שנתית המוערכת בכ-15%

אופיר שריד, מנכ''ל מליסרון / צילום: רמי זרנגר

מליסרון מבקשת לתת למנכ"ל אופציות בהיקף של 17.6 מיליון שקל

חברת הקניונים מליסרון של ליאורה עופר (50.8%) מבקשת להקפיץ את שכרו של המנכ"ל אופיר שריד, לצד מענק בדמות שני סוגי אופציות ● קבוצת המסעדות נונו מימי ממנה מנכ"ל חדש, וגם לבנק ישראל יש מנכ"ל חדש - שמגיע מעיריית נתניה ● אירועים ומינויים

המוסדיים מעריכים שהשקל ימשיך להתחזק / אילוסטרציה: Shutterstock

המהלך שתומך בהתחזקות השקל ומסמן - השיא כנראה עוד לפניו

החשיפה של הגופים המוסדיים בישראל למטבע חוץ צומצמה בהדרגה, עד שהגיעה לפחות מ-20% - רמות שפל שלא נראו מאז סוף 2022 ● בכך הם מצטרפים לגורמים המקומיים והגלובליים התומכים בהתחזקות השקל ● איך הם עשו זאת, ואילו גופים צמצמו את החשיפה בצורה חדה במיוחד?

קמפיין החוצות נגד צביקה נווה / צילום: מיכל אריאלי

נקמה במיליון שקל: המספרים מאחורי "את מי אתה סוחט היום"

בשלטי חוצות שהוצבו בימים האחרונים באיילון ובמקומות נוספים נכתב: "צביקה נווה, את מי אתה סוחט היום?" ● מאחורי הקמפיין האגרסיבי עומד איש העסקים אלכס סקלר, שבימים אלה מנהל מאבק משפטי מול גרושתו - שהיא כיום אשתו של צביקה נווה, חוקר פרטי ובעלי חברת המודיעין העסקי CGI

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: שלומי יוסף

למרות התרעות האוצר: רפורמת שדות התעופה פוצלה מחוק ההסדרים

הרפורמה שנועדה להקים ולהפעיל שדות תעופה על ידי זכיינים פרטיים פוצלה מחוק ההסדרים ● מוקדם יותר היום (ג'), משרד האוצר התריע מפני "משבר תעופה חמור" בישראל, אם אכן תתקבל עמדת הייעוץ המשפטי של הכנסת