ראש הממשלה בנט, ראש הממשלה החליפי לפיד, ושר האוצר / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט
קצת אחרי חצות אמש (ה') עלתה לאתר משרד האוצר טיוטת חוק ההסדרים לשנים 2021-2022 להערות הציבור. הטיוטה, הפרושה על פני 271 עמודים, כוללת את התכניות של האוצר לפתוח את השוק לייבוא במטרה להפחית את יוקר המחייה, את התוכנית להקמת המטרו, תכניות להמרת שטחי מסחר למגורים במטרה להתמודד עם יוקר הדיור בישראל וגם את התוכנית להעלות את גיל הפרישה לנשים ותוכניות נוספות עליהן הכריז שר האוצר בחודש החולף.
היעלמותה של התוכנית להפחתת עודף הרגולציה
אם בוחנים רק תוכן העניינים של הטיוטה נדמה כי היא כוללת גם את "התוכנית הלאומית להפחתת הרגולציה", עליה הכריזו בחגיגיות ממש לא מזמן ראש הממשלה נפתלי בנט, שר האוצר אביגדור ליברמן ושר המשפטים גדעון סער. אותה תוכנית שאמורה להביא להפחתת הנטל על העסקים בישראל ובהתאם להפחתת יוקר המחיה.
ואולם, בעמוד 180 בטיוטת החוק - שם אמורה להיות התוכנית להפחתת הרגולציה - אין תוכנית. יש עמוד ריק. מכל ההצהרות הגבוהות עליהם הכריזו בנט, ליברמן וסער בעת הצגת התוכנית - ובראשן הקמת "רגולטור על", שיקשר בין הגופים השונים וימנע כפל דרישות - נשארה בעיקר הרפורמה להקלה במתן רישיון עסק.
במקום הרפורמה מופיעה בעמוד המיועד הודעה לפיה "טיוטת הצעת ההחלטה בדבר 'תוכנית לאומית לשיפור הרגולציה' תופץ להערות הציבור בימים הקרובים". האמנם? לא בטוח. הסיבה לכך שהתוכנית השאפתנית לא נכללת בטיוטת להערות הציבור היא התנגדות של היועץ המשפטי לממשלה לתוכנית כפי שהוצגה, לאחר שפנו אליו מספר יועצים משפטיים מהמשרדים השונים בבקשה לעצור את התוכנית.
העסקים ימשיכו לשלם ארנונה ביוקר
רפורמה משמעותית נוספת שהייתה בטיוטת חוק ההסדרים המקורית ונעלמה מטיוטת חוק ההסדרים שהופצה להערות הציבור היא ה"רפורמה בתעריפי הארנונה ועידוד קליטת תושבים לרשויות המקומית". מדובר ברפורמה שנועדה לתקן עוול היסטורי שנעשה לעסקים ולתעשייה בישראל ולצממם את הפער המשמעותי בין תעריפי הארנונה שנגבים מהם, לעומת הארנונה הנגבית מדירות מגורים, באמצעות הקביעה כי תעריף הארנונה העסקית - בסיווגי משרד, שירותים ומסחר, תעשיה, בית מלון, בית מלאכה, בנקים וחברות ביטוח - יופחת ב-10% בשנת 2022.
במקביל באותה רפורמה הוצע להעלות את תעריפי הארנונה למגורים ב-1.5% כל שנה במהלך מדורג שיימשך עשר שנים, כדי להבטיח שההעלאה תהיה מתונה ולא תכביד על משקי הבית אלא תאפשר להם זמן הסתגלות.
מדובר היה בבשורה לעסקים שמלינים כבר שנים על כך שהארנונה עליהם כבדה מדי וגבוהה בעשרות עד מאות אחוזים יותר מהארנונה למגורים, בעוד הם אינם נהנים מיותר שירותים מהרשויות המקומיות בתמורה.
הרשויות המקומיות היו צפויות להתנגד למהלך, בין היתר בשל הפסד ההכנסות המשמעותי שהיה צפוי להן בעקבות אובדן ההכנסות מהארנונה הגבוהה על שטחי המסחר, ואכן מעל 100 ראשי רשויות פנו לאוצר וליועמ"ש בדרישה לבטל את המהלך.
גם המהלך של צמצום הפערים בין תעריף הארנונה על שטחי מסחר לארנונה למגורים שאמור היה לאיין את ההתנגדות הזאת לא הועיל.
ההתנגדות עשתה את שלה ובשלב זה חסם היועץ המשפטי המהלך והוא אינו נכלל בחוק ההסדרים כלל.
האם תהיה גרסה מרוככת לתוכנית השאפתנית?
ההתנגדות של משרדי הממשלה השונים לתוכנית הרגולציה היתה צפויה כיוון שבפועל היא מכפיפה אותם ל"רגולטור על" שמפקח על הרגולציה שהם יכלו לפרסם עד היום ללא מפריע ומבלי להתחשב ברגולטורים אחרים. כל רגולטור היה אדון לעצמו, ואם משרד הבריאות רצה להוציא דרישה מסויימת מעסק וזו במקרה סתרה דרישות של רשות הכבאות מאותו עסק אף אחד מהרגולטורים לא ממש התרגש. רק העסק נפגע. התוכנית היתה אמורה לפתור את הבעיה הזאת מאחר שדרשה תיאום וכללה פיקוח על כל רגולציה חדשה ועל הרגולציה הקיימת, אך בימים האחרונים פורסם כי מספר יועצים משפטיים במשרדים השונים פנו במכתב ליועץ המשפטי לממשלה כדי להביע את התנגדותם לאופן שבו מנסים להעביר רפורמה בנושא הרגולציה בישראל, בין היתר בטענה כי הרפורמה הונחתה על המשרדים ולא נעשתה בהתייעצות איתם.
אז בינתיים התוכנית שאמורה לפתור שלל בעיות וביורוקרטיה שהוטלה על העסקים בישראל והכבידה עליהם, ובהמשך התגלגלה למחירים לציבור - אאוט. בימים הקרובים נגלה האם ישנה גרסה מרוככת שתהיה מקובלת על דעתם של היועצים המשפטיים או שהתוכנית תצא לחלוטין מחוק ההסדרים הקרוב למועד בלתי ידוע.
"תפיסת היועצים המשפטיים שגויה"
לדברי עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, מדובר בתקלה. "אסור לתת ליועצים המשפטיים לנהל את המדינה. לא על שום שנכון לזלזל בשומרי החוק אלא על שום שראייתם את הצורך בקידום משימות לאומיות בנויה על ראייה צרה של צורכי המדינה והחברה".
עוד הוסיף לין, כי "אין ספק, אנו מדינת חוק ויש לשמור על החוק. אולם פיתוח גישה שהשגת מטרות לאומיות וכלכליות חייבת להיעשות מעבר לשמירה על החוק, על פי תפיסת העולם של היועצים המשפטיים, שגויה. הם לאמיתו של דבר שואפים לשמר את הכח הבלתי מוגבל של הרגולטור הסטאטוטורי ולהפוך אותו למי שיכול לעצב את דפוסי החברה והכלכלה, ללא איזון ותוך התעלמות מהצורך להשיג מטרות-על של צמיחת המשק ויצירת מקומות עבודה. כדי להסביר את הצורך בשכבות נוספות של רגולציה, הרגולטור מסוגל להתייחס לצרכן כאל אינפנטיל נעדר שיקול דעת. הרגולטור בהרבה מקרים שואף כל העת לייצר עוד רגולציה כדי להצדיק את קיומו. הוא שואף לגדול ולינוק עבור עצמו עוד משאבים מתקציב המדינה. איפוא היו היועצים המשפטיים כשהרגולטור בישראל לא ביצע את החלטת הממשלה 2118 מאוקטובר 2014. המשק סבל מעודף רגולציה גם בתקופה בה עסקים קטנים נאבקו על הישרדות בעידן הקורונה".
לטענת לין, "גישת היועצים המשפטיים משמעותה שלילת הכח מן הממשלה להציב יעדים לאומיים ובפועל לנהל את המדינה".
"להחזיר את התוכנית לצמצום הרגולציה"
גם נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר נשיאות המעסיקים והעסקים, ד"ר רון תומר, פנה ליועץ המשפטי בבקשה ליישם באופן מיידי את תוכנית הממשלה לצמצום הרגולציה. תומר שלח ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, מכתב בו ביקש כי "יפעל באופן מיידי להחזרת רפורמת הרגולציה לחוק ההסדרים, שמהווה את אחד מקווי היסוד של הממשלה".
נשיא ההתאחדות כתב בין היתר, כי "למרות הרתיעה הטבעית של הרגולטורים אשר הביאו אותנו למצב הנוכחי, יש ליישם באופן מידי את תוכנית הממשלה שהוצגה (לאחר עבודת מטה ארוכה ומקיפה) לשיפור מדיניות הרגולציה והפחתת הנטל הרגולטורי. תוכנית שראש הממשלה הכריז כי היא תוכנית הדגל של הממשלה למען עסקים בישראל. ביטול הטיפול ברגולציה ימנע מהמשק לצאת מהמשבר. העלות העודפת של הרגולציה על פי משרד האוצר עומדת על 75 מיליארד שקל, ובייחוד לאור המשבר העמוק בו מצוי המשק הישראלי נוכח התפרצות משבר הקורונה, ישנה חשיבות עליונה להפחתת רגולציה זו על מנת לשפר את כושר התחרות של המשק הישראלי, לפתח את המגזר הפרטי והעסקים ולהעלות את רמת החיים והשכר של כלל האזרחים".