לימודים בקפסולות / צילום: Reuters, RONEN ZVULUN
קבינט המומחים המייעץ לממשלה בנושא הקורונה נפגש על רקע המשך העלייה בתחלואה, גם אחרי התחסנות כשליש מהנוער והחזרת המסכות בחללים הסגורים. מתוך הפגישה נגזרו בין היתר המלצות לשנת הלימודים הבאה.
המומחים מציעים להתחיל את שנת הלימודים עם כיתות קטנות יותר (אולי קפסולות, או למידה אחר הצהריים - את הפרטים יקבע משרד החינוך). לכיתות הגן והיסודי, במידה וימצא ילד חולה, הם ימשיכו בלימודים כרגיל, ובתנאי שיבצעו בדיקה מהירה בטרם הכניסה לבית הספר, בכל יום במשך שבעה ימים. בתי ספר או יחידים המסרבים להיבדק, יכנסו במקום זאת לבידוד. בעבור כיתות החטיבה והתיכון, בני הנוער מחוסנים יוכלו לחזור ללמוד אחרי בדיקה אחת, ובני נוער לא מחוסנים ייכנסו לבידוד של שבוע.
בנוסף, ניתנו המלצה להפעלה נרחבת של תוכנית מגן חינוך, במסגרתה יבוצעו בדיקות שבועיות בבתי הספר במטרה לזהות מוקדי התפרצות חדשים ולקטוע שרשראות הדבקה בטרם יתרחבו מכיתה אחת למגוון כיתות בבתי הספר.
כרגע אין המלצה ללמוד מחוץ לכיתות, אך מומלץ על אוורור הכיתות והמשך עטיית מסכות.
קבינט המומחים כולל את פרופ' רן בליצר (היו"ר), פרופ' נחמן אש, פרופ' ארנון אפק, פרופ' איתמר גרוטו, פרופ' נדב דוידוביץ', ד"ר דרור דיקר, פרופ ' סלמאן זרקא, ד"ר בעז לב, ד"ר עדי ניב-יגודה, ד"ר דורית ניצן, פרופ' גליה רהב .
בין לונדון לאוסטרליה: מציאת דרך הביניים
מטרת פגישת קבינט המומחים, מעבר להמלצות הספציפיות, הייתה גם לבחון שוב את האסטרטגיה שנקבעה בעבר של הכלת התחלואה. כלומר, הצעדים לא נועדו להביא לתחלואה אפס כמו באוסטרליה או ניו זילנד, אך גם לא לשחרר את המשק לחלוטין, איש הישר בעיניו יעשה כמו בבריטניה, אלא לנסות למצוא את דרך הביניים. המומחים אישררו בינתיים את האסטרטגיה, והדגישו את הצורך במדיניות יציבה ותקשורת של מדיניות זו לציבור, תוך הדגשה כי כעת על כל פרט, בעיקר על מי שנמצאים בסיכון, להתאים את אורח החיים שלהם למצב החדש.
המומחים ציינו כי קיימת עדיין אי וודאות לגבי המספרים המדויקים של יעילות החיסון נגד וריאנט דלתא, ולכן אין אפשרות כרגע לצפות באופן מלא את המשך התפתחות הגל, כולל רמות התחלואה הקשה והתמותה. לכן בינתיים הגישה היא שמרנית עם מבט לבריטניה. אם הבריטית יסגו ממדיניות חוסר המגבלות שם - והם כנראה יעשו זאת רק במקרה של קריסה רבתי שבו התרופה היחידה היא סגר - עדיף שאנחנו לא נהיה איתם שם, באותו מצב, אלא במצב טוב יותר עם ארסנל רחב של כלים אפשריים להתמודדות (וזאת בין היתר לאור היענות הציבור המועטה ולכן התועלת המוגבלת של הסגר השלישי בישראל, מצב שיכול לחזור על עצמו).
הבעיה, אומרים המומחים, היא לא רק העומס על בתי החולים אלא גם עומס הבידודים, שיכה בעצמה בעיקר כאשר יחזרו התלמידים לשגרת הלימודים. אמנם הבידוד קוצר ואינו חל על מחוסנים שהם רוב האוכלוסיה הבוגרת, אך הוא עדיין מהווה מעמסה גדולה על הילדים, ההורים והמשק. החשש הוא גם כי עומס בידודים, יוביל להפרות רבות מידי ללא יכולת אכיפה.
אחת ההמלצות הספציפיות הנגזרות מכך, היא החזרת התו הירוק, למרות שגם מחוסנים נדבקים ומדביקים בשיעורים שעדיין אינם ידועים, וזאת מתוך תפיסה שדווקא בתקופה זו, יש לייצא עבור המחוסנים סביבה בטוחה. לא מחוסנים יוכלו להיכנס למתחמים הסגורים המוגנים בתו הירוק, אם יציגו בדיקה שלילית, כאשר בקרוב לבדיקה הזו תהיה עלות. בינתיים התו מומלץ לחללים בהם נמצאים 100 איש ומעלה, וללא הגבלת כמות משתתפים כפי שהיה בעבר. לעסקים שפונים בעיקר לילדים מתחת לגיל 12 ינתן בינתיים פטור, כדי לא לפגוע בהם. זאת, כפתרון בינתיים עד שיוטמע פתרון של בדיקות מהירות.
הצעה נוספת היא ליצור תן נוסף (אולי "התו הלבן" או "התו המהודק"), לעסקים שרוצים לקחת על עצמם מגבלות נוספות, ולהוות מקום בטוח יותר עבור מחוסנים.
המומחים מציינים ארבע פעולות שעליהן הומלץ בעבר וטרם ננקטו: מפוי 200,000 בני 50 ומעלה שטרם התחסנו, זיהוי הסיבות ועידוד התחסנותם. כך מומלץ ברמת עדיפות שניה גם עבור 450,000 בני 20-50 שטרם התחסנו. הקבינט תומך בחיסון בני נוער, כולל בנים, בשל יחס הסיכון מול התועלת בתקופה זו.
המלצות נוספות שטרם יושמו הן: רתימת הרשויות המקומיות להסברה ואכיפה; הגברת הפיקוח בנתב"ג למניעת פספוס בדיקות, אכיפה של תקנות עטיית המסכות, ואכיפה של הבידודים; בדיקה שלישית לחוזרים מחו"ל; אכיפה הדוקה יותר של הבידודים באופן כללי; הרחבת פרוייקט מגן אבות; ניטור הביוב והיערכות אסטרטגית והפקת לקחים לקראת הגל החמישי.