גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  נדל"ן ותשתיות

ה"סרבנים" ישלמו, היזמים ירוויחו: הרפורמה הגדולה בהתחדשות העירונית חוזרת

טיוטת חוק ההסדרים מנסה לעודד התחדשות עירונית באמצעות טיפול בדיירים סרבנים ובהיטלי השבחה • אבל בשוק לא בטוחים שהכלים המופיעים בחוק יעשו את העבודה בקידום פרויקטים

בניין בהריסה בחולון / צילום: Shutterstock
בניין בהריסה בחולון / צילום: Shutterstock

טיוטת חוק ההסדרים שהתפרסמה לאחרונה מציגה את ההתחדשות העירונית במרכזי הערים כ"הכרח" ו"עניין אקוטי" להגדלת היצע הדיור. המבוא הארוך יחסית שכתבו במשרד האוצר להצעת החוק מבקש לשכנע בכלכליות המהלך ומפרט את התועלות השונות עבור הערים הוותיקות ותושביהן: שיפור מרקמים ותיקים, סיוע לאוכלוסיות חדשות ועוד ועוד. המנגנונים המשופרים שהחוק החדש מציע, שמנוסחים בעגה משפטית שאינה מובנת לכל אדם, נועדו לפתרון מקצת החסמים שמקשים כיום על מימוש מהיר פרויקטי התחדשות עירונית. על הדרך, החוק החדש מקשה על סרבנים, מעודד יזמים ונותן לרשויות המקומיות אחריות חדשה.

1. קביעת השיעור להיטל ההשבחה

להיטל ההשבחה יש תפקיד משמעותי מאוד בכלכליות של הפרויקט. במצב כיום, נתון גובה היטל ההשבחה (תשלום חובה הנדרש מבעל מקרקעין על ידי הוועדה המקומית אשר אישרה תוכנית והביאה בכך לעליית שווי המקרקעין שלו) לשיקול הדעת המוחלט של הרשויות המקומיות. סכום ההיטל נקבע רק סמוך למתן היתר הבנייה, לקראת פינוי הדיירים.

חוק ההסדרים החדש קובע שכל רשות עירונית רשאית לחלק את שטח השיפוט שלה לאזורים שונים ולקבוע ששיעור היטל ההשבחה יעמוד או על 50% או על 25%.
לדברי שמאי המקרקעין אריה קמיל, ממשרד קמיל-טרשנסקי-רפאל: "החוק מציע שינוי משמעותי בשיעור היטלי ההשבחה לבניין בודד העובר התחדשות עירונית, בין אם במסלול פינוי-בינוי ובין אם בחיזוק ותוספת קומות. במצב הקיים ניתן פטור מלא לתוספת של 2.5 קומות, 25% היטל לקומה השלישית ו-50% היטל לקומה הרביעית ואילך, אם התב"ע מאפשרת זאת.

"בשינוי המוצע נשמר הפטור המלא מהיטל ההשבחה ל-2.5 הקומות הנוספות בבניין נתון וה-25% היטל לקומה השלישית, אולם אם נוספו לו יותר מ-3.5 קומות, כלל הקומות מעבר ל-2.5 הקומות הראשונות יחויבו בהיטל השבחה מלא של 50%. בכך, המנגנון המוצע יוצר ודאות תכנונית וכלכלית, לצד הגדלת ההכנסות של הרשויות אל מול המטלות הציבוריות הנובעות".

אריה קמיל / צילום: שלומי יוסף

עו"ד ישי איצקוביץ’ ממשרד עו"ד אגמון ושות’ סבור שהחוק החדש לא כיסה את כל הבעייתיות שבמנגנון היטלי השבחה. לפי תפיסתו, צריך היה להקדים ולקבוע את גובה היטל ההשבחה כבר בזמן הגשת התוכנית: "צריך לקבוע את גובה ההיטל במועדים מוקדמים בתחילת הדרך. נכון להיום דנים בהיטל רק לפני תחילת הבנייה - זה אומר בין חמש לעשר שנים אחרי החתימות עם הדיירים. יזם מציע הצעה לדיירים, על פי איזה תחשיב כלכלי, כשיש סימן שאלה גדול מאוד לגבי ההשבחה. צריך לקבוע איך קובעים את השווי ומתי".

עו"ד אדם צסוואן, ראש תחום התחדשות עירונית במשרד עו"ד גינדי כספי, חושב שהיטל ההשבחה צריך להיקבע כפונקציה של רווחיות העסקה: "התיקון קובע שכברירת מחדל יוטל היטל השבחה של 25%, עם אפשרות להוריד או להעלות במקומות ספציפיים. הצד הרע בעיניי בתיקון הוא ש-25% משומה שהיא גבוהה מדי עלולה לפגוע באופן משמעותי בכדאיות הפרויקט. אני חושב שהיטל ההשבחה צריך להיקבע כפונקציה של רווחיות העסקה. גם בשלב ההיתר".

2. צמצום הרוב הדרוש לתביעת דייר סרבן

יזמים ודיירים מספרים לעתים קרובות על דיירים סרבנים, ולעתים סחטנים, שמעכבים פרויקט במשך שנים. כיום הרוב הדרוש לתביעת דייר סרבן (שמתנגד לפינוי-בינוי) יהיה ארבע חמישיות מכלל הדיירים. החוק החדש משנה את היחס לשני שלישים. כמו כן, מוצע שבעלי דירות שעשו עבירות בנייה, לא יוכלו להיכלל במניין הרוב הנדרש לתביעת דייר סרבן - יש כאן ניסיון למנוע מדיירים שהרחיבו את דירותיהם ללא היתר לסכל התחדשות עירונית.

עו"ד איצקוביץ’ מבהיר: "החוק בנוי באופן כזה שמי שתובעים הם הדיירים, שלהם נגרם הנזק, ולא היזם. הסירוב הבלתי סביר של אותו דייר שנמנע לחתום מונע מהם לכאורה את האפשרות לקבל דירה חדשה, כולל ממ"ד. מדובר פה בנזיקין, המטרה היא לכפות את ההסכם.

"לפני שנתיים הוסיפו עוד סעיף, שלפיו הדיירים יכולים לפנות לבית משפט בטענה שהדייר הסרבן מונע משאר הדיירים לעשות פינוי-בינוי של המבנה, וזה כבר אינטרס ציבורי. לכן, הפנייה לבית המשפט היא למנות עו"ד או רואה חשבון שיחתום במקום הדייר הסרבן - מדובר בתביעה לאכיפה. מתוך הבנה שיש מצב שבו דיירים לא רוצים לתבוע, מאפשר חוק ההסדרים האחרון גם ליזם, לראשונה, להגיש תביעה נגד הדייר הסרבן תחת סעיף אכיפה".

עו"ד צסוואן חושב שהתיקון נדרש: "הכלל שבו צריך 100% הסכמה במקרקעין כדי לבנות לא משתנה. כאשר חלפו 15 שנים מאז שנולדה ההפחתה של הרוב יש מהלך נוסף. הבינו שגם הרוב המופחת יכול לייצר וטו של אותו מיעוט סרבן שלא צריך לתת דין וחשבון על עצם הסירוב שלי. עצם העובדה שמפחיתים את הרוב הדרוש ל-66% מביא לתוצאה שבא הסירוב של הדייר יקבל את יומו בבית המשפט".

3. תנאים לסיום התקשרות בין דיירים ליזם

חוק ההסדרים מחדש וקובע שאם הסכם ההתקשרות של דיירים עם יזם לא קודם לכדי תוכנית מפורטת בתוך פרק זמן של ארבע שנים, או שהיזם לא התקשר עם לפחות מחצית מבעלי הדירות בתוך שנתיים, כי אז יכולים הדיירים לבטל את העסקה. עו"ד איצקוביץ’ מסביר: "הכלל הראשון בעניין קידום התוכנית המפורטת הוא בעייתי בעיניי, משום שזה לא תמיד תלוי ביזם. לפעמים זה תלוי גם בשיתוף הפעולה של הרשות המקומית, שלפעמים שמה מקלות בגלגלי היזם. התיקון החדש יכול ליצור מצב שהיזם יוצא נפסד. זה נותן לרשות המקומית יכולת להתערב ביחסים שבין דייר ליזם".

עו"ד ישי איצקוביץ,  משרד אגמון ושות' / צילום: תמונה פרטית

4. עידוד העירייה להוציא היתרי בנייה ובמהירות

חוק ההסדרים החדש מציג סדרה של חידושים שתכליתם לתמרץ את הרשות המקומית לפעול לקידום התחדשות עירונית. בין היתר מדובר על חתימת "הסכם מסגרת" בין הרשות להתחדשות עירונית לרשות המקומית, תוך התחייבות של האחרונה להוציא היתרי בנייה ל-3,500 יחידות דיור ובקצב של 600 יחידות דיור בשנה.

החוק קובע אף סנקציה שלפיה המדינה תהיה רשאית לבטל את הסכם המסגרת אם הרשות המקומית לא מצליחה לעמוד ביעד של הוצאת היתר בנייה במשך שנה.
בתמורה לחתימה על הסכם המסגרת מקבלת הרשות המקומית תקציב של עד 30 אלף שקל לצורך הקמת תשתיות תומכות לפרויקטים (מים וביוב, מוסדות חינוך, תשתיות חשמל ועוד).

לדברי עו"ד אדם צסוואן: "הרשויות המקומיות הן שחקן סופר מרכזי בעולם ההתחדשות העירונית. בסופו של דבר, ראש עיר שלא רוצה, או שהמערכת שלו לא עובדת, תוקע בפועל את ההתחדשות העירונית. הדרך לטפל ברשויות זה לתת להן את המרכזיות שלהן ובה בעת, אחריות למימוש והאצת תהליכי ההתחדשות. "כלומר, רשות מקומית שלוקחת את זה קדימה תקבל תמריצים והקלות. לעומת זאת, רשות מקומית שלא תתקדם עם התחום - יילקחו ממנה סמכויות".

עו"ד אדם צסוואן,  שותף גינדי כספי ושות' / צילום: סם יצחקוב

לדברי שמאי המקרקעין אריה קמיל, "השינויים המוצעים לעניין מתחמי פינוי-בינוי, כולל מדרגות היטל השבחה מפטור מלא ועד לשיעור של 50%, הם צעדים חיוביים, שיביאו בין השאר להגברת הוודאות הכלכלית של יזמי הפרויקטים.

"עם זאת, צעדים אלה ריקים מתוכן כל עוד המדינה לא תמצא פתרון לצורכי הרשויות המקומיות, בעיקר באזורי הביקוש. לאותן רשויות תוכניות מקומיות להתחדשות עירונית, שאמורות לספק להן את ההכנסות לפיתוח שירותים מוניציפליים נלווים, כמו מוסדות חינוך, שטחי ציבור ותשתיות.

"בנוסף, קיימות תוכניות ארציות אשר מקשות על הרשויות בקידום תוכניות התחדשות בשל מגבלות ההוראות והיעדר היכולת למצות את מלוא פוטנציאל הזכויות והתמורות. לכן, על הממשלה ליצור איזון מתבקש בין עידוד ההתחדשות על-ידי היזמים, לצד תמיכה כספית בצורכי הרשויות, בדגש על ערים במרכז הארץ.

"ללא איזון זה, ימשיך ויתקיים המצב הנוכחי, כך שלמרות ההארכה הצפויה של התמ"א במסלול פינוי-בינוי, הוועדות המקומיות ימשיכו להערים קשיים על היזמים ביישום בפועל של התוכניות".

5. ועדת ערר ייעודית להתחדשות עירונית

חוק ההסדרים החדש מציע שבכל מחוז שבו יש שלוש ועדות ערר, תיוחד אחת מהן ל"ועדת ערר לענייני היתרים בפרויקטי התחדשות עירונית".

עמית גוטליב, יו"ר הוועדה להתחדשות עירונית בהתאחדות הקבלנים בוני הארץ, מברך על הרעיון: "אחד המכשולים הגדולים בהוצאת היתרי בנייה בשנים האחרונות נובע מוועדות הערר. יש תור ארוך מאוד לוועדות הערר.

"אדם שיש לו וילה ורוצה להגדיל אותה במטר, או אחד שרוצה לסגור מרפסת, ובעצם כל מי שמרגיש שהוועדה המקומית לא נתנה לו את ההיתר כפי שהוא ביקש, הולך לוועדות ערר. נוצר מצב אבסורדי שמגדל של 100 דירות עומד בתור לוועדת ערר בגלל מישהו שחושב להגדיל את המרתף שלו במטר.

"אנחנו חושבים ששינוי החוק שמדבר על ועדות ערר מקצועיות, רק להתחדשות עירונית, יגרום לכך שאותו שופט יהיה מאוד מקצוען והחלטותיו יהיו ספציפיות. התחדשות עירונית צריכה מישהו שזה תחום התמחותו".

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock

"מה שלא משקיעים עכשיו, יעלה לנו פי 10": המחיר של הרפורמה בהתפתחות הילד

הרפורמה שהייתה אמורה לשקם את מערך התפתחות הילד פוגשת מציאות עגומה ● משפחות רבות נתקלות בזמני המתנה ארוכים מאוד בקופות החולים וללא יכולת לממן טיפול פרטי ● "אין בכלל תור פנוי ואפילו אין צפי", מעידה אחת האימהות ● המטפלות בשירות הציבורי מוצאות את עצמן נחנקות מתחת לעומס בירוקרטי ושכר נמוך: "מי שחשב שזו הדרך לגייס כוח אדם למערכת - טעה"

נדב בלילה / צילום: רמי זרנגר

כ-400 מיליון שקל לקרקע: נדב בלילה וקבוצת AWZ Global מקדמים פארק שבבים באשקלון

נדב ב. לוגיסטיקה חתמה על הסכם עם קבוצת AWZ Global בהובלת המייסד והמנכ״ל ירון אשכנזי, שבה שותף הרמטכ״ל לשעבר אביב כוכבי ● הקרקע תירכש מרמ״י בפטור ממכרז ● ההשקעה המתוכננת ברכישת הקרקע ובהקמת המבנים היא כ-1.5 מיליארד שקל, ובטכנולוגיה ובציוד כ-3.5 מיליארד שקל נוספים

רמי גרינברג, ראש עיריית פתח תקוה. הכניס את האפליקציה אחרי רצח זלקה / צילום: צילום מסך פייסבוק

בחשד לשוחד: שימוע לפני כתב אישום לראש עיריית פתח תקווה

פרקליט המדינה החליט לזמן לשימוע את ראש עיריית פתח תקווה רמי גרינברג, מנכ"ל העירייה ושמונה חשודים נוספים, בחשד לעבירות שוחד, מרמה, זיוף ועבירות מס ● לפי החשד, גרינברג קיבל טובות הנאה בשווי של יותר ממיליון שקל במהלך קמפיין הבחירות ב-2018, בתמורה לקידום אינטרסים במסגרת תפקידו הציבור ● ב"כ גרינברג: "כופר מכל וכל. יזים את החשדות בשימוע"

רנה האס, מנכ''ל ARM / צילום: ap

עבד 7 שנים באנבידיה: המנכ"ל הוותיק שכבר קיבל פנייה להחליף את ג'נסן הואנג

רנה האס, מנכ"ל ARM, קיבל פנייה מדירקטוריון אנבידיה ונחשב למועמד מוביל להחלפת ג'נסן הואנג ● ניסיונו הקודם באנבידיה והובלת ARM הפכו אותו למועמד בולט, על רקע סימני השאלה סביב המשך כהונתו של הואנג ● למינוי עשויה להיות גם משמעות לישראל, בזכות פעילות הפיתוח של ARM ברעננה והקשרים עם תעשיית השבבים המקומית

מטה אנבידיה ביוקנעם / צילום: Shutterstock

עד 15 מיליארד שקל: אומדן חדש מגלה כמה אנבידיה קריטית להכנסות ממסים

כלכלנים מעריכים שגביית המסים מפעילות אנבידיה בישראל השנה תהיה גדולה פי שלושה בהשוואה לאשתקד ● הסכום, שעולה על התחזיות, עשוי לממן את תוספות הביטחון

חיפה / צילום: Shutterstock

הדירות בחיפה חוזרות להגרלה עם מחיר בסיס משנת 2020

כמעט שבע שנים אחרי המכרז, 41 דירות בפרויקט שעבר מחנן מור לחברת שתית מוצעות בהגרלות המשך, במחיר בסיס של כ-8,000 שקל למ"ר לפני מע"מ והצמדה ● לצד המחיר הנמוך, הזוכים יצטרכו להביא בחשבון את המלאי שנותר ואת ההמתנה: בחוזה של אחד המתחמים נקבעה מסירה בדצמבר 2029

אילוסטרציה: Shutterstock

סעד חריג בגין איחור במסירת דירות: אלפי שקלים עוד לפני שהתביעה התבררה

בית משפט השלום בהרצליה נקט צעד חריג וחסר תקדים, כשנתן צו עשה זמני לתשלום פיצוי סטטוטורי שוטף בסכום מצטבר של אלפי שקלים על איחור במסירת דירות בפרויקט התחדשות עירונית בפתח תקווה - וזאת עוד בטרם התבררה התביעה לגופה וניתן פסק דין

ג'נסן הואנג / צילום: ap, Godofredo A. Vásquez

הוא יחזור? קריאות להשבת מנכ"ל אנבידיה לתפקידו

שתי קרנות שהחזיקו בסוף יוני במניות אנבידיה בשווי 2.13 מיליארד דולר מבקשות מהדירקטוריון להימנע ממינוי מנכ"ל קבוע לפני שיתבררו העובדות • במקביל, אילון מאסק הצטרף לעצומה הקוראת להחזיר את המייסד לתפקיד ● כמה כבר חתמו עליה?

מודי שפריר, אסטרטג ראשי לשווקים פיננסיים בבנק הפועלים / צילום: אילן בשור

בבנק הפועלים נפגשו עם קרנות גידור בלונדון וחזרו עם מסר: בתרחיש הזה הדולר יירד ל־3 שקלים

בסבב שיחות שערך הבנק עם משקיעים זרים, עלו שני סיכונים שמטרידים אותם יותר מכול • ויש שאלה אחת שחזרה כמעט בכל פגישה - והיא קשורה לגדי איזנקוט

תחנת הכוח רוטנברג, אשקלון / צילום: יוסי ליאון, חברת החשמל

הוועדה המקומית אשקלון ניסתה לגבות 117 מיליון שקל. היא תשלם 50 אלף שקל

ועדת הערר מחוז דרום ביטלה דרישה של עיריית אשקלון מחברת החשמל לתשלום היטל השבחה בסך 117.3 מיליון שקל בעקבות הסבת תחנת הכוח רוטנברג מפחם לגז ● נקבע כי התוכניות אינן מצדיקות גביית היטל וכי לא הוכחה עלייה בשווי התחנה או ברווחיות החברה ● בעקבות התנהלות הוועדה המקומית והשומה חסרת הבסיס, היא חויבה לשלם לחברת החשמל 50 אלף שקל הוצאות

אורי נתן / צילום: אורן דאי

המשרות והתנאים: בליץ גיוסים לקראת הקמת הבנק החדש

רבולוט הבריטית, שקיבלה רישיון בנקאי מותנה מבנק ישראל, מעוניינת לאשר שורה של משרות לקראת הקמתו ● ענקית הפינטק אמנם לא פרסמה את השכר המוצע, אך לפי הערכות בענף, לתפקידים המוצעים הוא נע בין 15־45 אלף שקל בחודש

ניר צוק / צילום: ענבל מרמרי

בנק אש יגייס לפחות 150 מיליון שקל; ניר צוק ישתתף בגיוס

שווי הבנק בגיוס עדיין לא נקבע ● ההון שיגוייס נועד להתחיל את הפעילות המסחרית של הבנק, שעדיין לא החלה ● ככל הידוע, המערכות של בנק אש כבר מוכנות להציע לציבור בישראל חשבונות עובר ושב באופן דיגיטלי

שבתאי אדלרסברג, אורן הולצמן, עופר דרוקר / צילום: תמר מצפי, יח''צ, ענבל מרמרי

דוחות משופרים לצד ספקנות האנליסטים: רכבת ההרים של אודיטי טק בוול סטריט נמשכת

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● המנכ"ל אדלרסברג רוכש מניות ומאותת על אמון, בזמן שהמניה משלימה זינוק שבועי של 15.5% ● נקסן עקפה את תחזיות האנליסטים ברבעון השלישי ורווח ה-EBITDA קפץ ב-22% ● וגם: הדוחות של אודיטי טק מציגים שיפור הדרגתי ועקיפה של התחזיות, אך האנליסטים נותרים זהירים וג'פריס מוריד את מחיר היעד ל-20 דולר

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: ap, Mark Schiefelbein

מרחק נגיעה מהגבול התחתון: מה הפיל את המדד רגע לפני החלטת הריבית?

מדד המחירים ירד באוקטובר בניגוד לתחזיות, למרות התחזקות הדולר ביותר מ־3.6% בתוך חודש, והאינפלציה השנתית התמתנה ל־1.1% בלבד ● רונן מנחם ממזרחי טפחות מסביר מדוע הפיחות בשקל עדיין לא הגיע למדד, ומזכיר כי השפעתו עוד עשויה להופיע בחודשים הקרובים ● לאחר הנתון המפתיע הוא אומר, מרחב השיקולים של בנק ישראל לקראת החלטת הריבית בשבוע הבא השתנה

נשיא לשכת סוכני הביטוח, שלמה אייזיק / צילום: רמי זרנגר

עוד מכה לנשיא לשכת סוכני הביטוח לשעבר: רשות שוק ההון שוקלת לשלול את הרישיון של שלמה אייזיק

נשיא לשכת סוכני הביטוח לשעבר זומן לשימוע בפני הממונה, לאחר כתב האישום נגדו בפרשת יונט קרדיט, בחשד שהיה שותף למרמה ב-50 מיליון שקל ● לפני שנתיים הרשות קנסה אותו ב-160 אלף שקל על העברת מניות לבתו

בנקים בישראל

שבוע דרמטי לבנקים: האנליסט שצופה שהרווחים יירדו בכל המערכת

הבנק הבינלאומי פתח עונת הדוחות של הרבעון השלישי, והציג ירידה ברווח על רקע הורדות הריבית והאינפלציה המתונה ● לפי תחזית מחלקת המחקר של לידר שוקי הון, התמונה צפויה להיות דומה אצל ארבעת הבנקים האחרים, שידווחו השבוע ● איזה בנק יהיה שיאן הרווח?

הדס שטייף / צילום: תמר מצפי

הדס שטייף מנסה לגייס מהציבור 800 אלף שקל. יותר מהסכום שיקבל אפי נוה

העיתונאית הדס שטייף פתחה בקמפיין גיוס תרומות בעקבות פסק הדין שחייב אותה בפיצויים לעו"ד אפי נוה ● שטייף טוענת כי אין ביכולתה לשאת בתשלום, וכי היא חוששת מעיקולים ומהליכי הוצאה לפועל ● במקביל, נותרה אי-ודאות לגבי חלקה של המדינה בתשלום הפיצויים שנפסקו גם נגד גלי צה"ל

אחד המסכים בבורסת וול סטריט משדר חדשות על מניית אנבידיה / צילום: ap, Yuki Iwamura

המניה הלוהטת בעולם בחצי מחיר: שאלנו את המומחים האם כדאי לקנות אנבידיה

מניית השבבים צנחה ביותר מ־30% מהשיא בצל הסקנדל שהביא לעזיבת המנכ"ל המיתולוגי ● הירידות דרדרו את אנבידיה למכפיל רווח עתידי שלא נראה מאז 2012, והישראלים מנצלים את ההזדמנות להסתער על המניה ● בינתיים המומחים חלוקים: האם זה הזמן לקנות?

גד זאבי / צילום: פולי בלום

כעשור לאחר שמכר את מניותיו באוברסיז, גד זאבי ישלם מס מלא על הרווחים

המחוזי בת"א דחה את ערעור חברת זאבי שינוע, שביקשה לקזז הפסדים נטענים מרווחי הון ממכירת מניות אוברסיז ● השופטת קבעה כי החובות האבודים נרשמו בדיעבד כדי להפחית את חבות המס של גד זאבי, וכי החברה לא הוכיחה את קיומם ● בעקבות ההחלטה יידרש זאבי לשלם מס על רווחים של כ-65 מיליון שקל, לצד קנס גירעון

BYD ATTO 3 / צילום: יח''צ

השתלטות הרכבים הסינים על השוק הישראלי עשויה להיעצר מכיוון מפתיע

נתח השוק של כלי הרכב הסיניים מתקרב ל־50%, ומותגים חדשים ממשיכים לנחות בארץ כמעט מדי שבוע ● שלושה גורמים עשויים להאט את הקצב בשנת 2027: שינוי מיסוי בבייג'ינג שיעלה את המחירים, חשש של חברות הליסינג מצניחת ערך - והירידה באהדה לסין בישראל