גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  נדל"ן ותשתיות

ה"סרבנים" ישלמו, היזמים ירוויחו: הרפורמה הגדולה בהתחדשות העירונית חוזרת

טיוטת חוק ההסדרים מנסה לעודד התחדשות עירונית באמצעות טיפול בדיירים סרבנים ובהיטלי השבחה • אבל בשוק לא בטוחים שהכלים המופיעים בחוק יעשו את העבודה בקידום פרויקטים

בניין בהריסה בחולון / צילום: Shutterstock
בניין בהריסה בחולון / צילום: Shutterstock

טיוטת חוק ההסדרים שהתפרסמה לאחרונה מציגה את ההתחדשות העירונית במרכזי הערים כ"הכרח" ו"עניין אקוטי" להגדלת היצע הדיור. המבוא הארוך יחסית שכתבו במשרד האוצר להצעת החוק מבקש לשכנע בכלכליות המהלך ומפרט את התועלות השונות עבור הערים הוותיקות ותושביהן: שיפור מרקמים ותיקים, סיוע לאוכלוסיות חדשות ועוד ועוד. המנגנונים המשופרים שהחוק החדש מציע, שמנוסחים בעגה משפטית שאינה מובנת לכל אדם, נועדו לפתרון מקצת החסמים שמקשים כיום על מימוש מהיר פרויקטי התחדשות עירונית. על הדרך, החוק החדש מקשה על סרבנים, מעודד יזמים ונותן לרשויות המקומיות אחריות חדשה.

1. קביעת השיעור להיטל ההשבחה

להיטל ההשבחה יש תפקיד משמעותי מאוד בכלכליות של הפרויקט. במצב כיום, נתון גובה היטל ההשבחה (תשלום חובה הנדרש מבעל מקרקעין על ידי הוועדה המקומית אשר אישרה תוכנית והביאה בכך לעליית שווי המקרקעין שלו) לשיקול הדעת המוחלט של הרשויות המקומיות. סכום ההיטל נקבע רק סמוך למתן היתר הבנייה, לקראת פינוי הדיירים.

חוק ההסדרים החדש קובע שכל רשות עירונית רשאית לחלק את שטח השיפוט שלה לאזורים שונים ולקבוע ששיעור היטל ההשבחה יעמוד או על 50% או על 25%.
לדברי שמאי המקרקעין אריה קמיל, ממשרד קמיל-טרשנסקי-רפאל: "החוק מציע שינוי משמעותי בשיעור היטלי ההשבחה לבניין בודד העובר התחדשות עירונית, בין אם במסלול פינוי-בינוי ובין אם בחיזוק ותוספת קומות. במצב הקיים ניתן פטור מלא לתוספת של 2.5 קומות, 25% היטל לקומה השלישית ו-50% היטל לקומה הרביעית ואילך, אם התב"ע מאפשרת זאת.

"בשינוי המוצע נשמר הפטור המלא מהיטל ההשבחה ל-2.5 הקומות הנוספות בבניין נתון וה-25% היטל לקומה השלישית, אולם אם נוספו לו יותר מ-3.5 קומות, כלל הקומות מעבר ל-2.5 הקומות הראשונות יחויבו בהיטל השבחה מלא של 50%. בכך, המנגנון המוצע יוצר ודאות תכנונית וכלכלית, לצד הגדלת ההכנסות של הרשויות אל מול המטלות הציבוריות הנובעות".

אריה קמיל / צילום: שלומי יוסף

עו"ד ישי איצקוביץ’ ממשרד עו"ד אגמון ושות’ סבור שהחוק החדש לא כיסה את כל הבעייתיות שבמנגנון היטלי השבחה. לפי תפיסתו, צריך היה להקדים ולקבוע את גובה היטל ההשבחה כבר בזמן הגשת התוכנית: "צריך לקבוע את גובה ההיטל במועדים מוקדמים בתחילת הדרך. נכון להיום דנים בהיטל רק לפני תחילת הבנייה - זה אומר בין חמש לעשר שנים אחרי החתימות עם הדיירים. יזם מציע הצעה לדיירים, על פי איזה תחשיב כלכלי, כשיש סימן שאלה גדול מאוד לגבי ההשבחה. צריך לקבוע איך קובעים את השווי ומתי".

עו"ד אדם צסוואן, ראש תחום התחדשות עירונית במשרד עו"ד גינדי כספי, חושב שהיטל ההשבחה צריך להיקבע כפונקציה של רווחיות העסקה: "התיקון קובע שכברירת מחדל יוטל היטל השבחה של 25%, עם אפשרות להוריד או להעלות במקומות ספציפיים. הצד הרע בעיניי בתיקון הוא ש-25% משומה שהיא גבוהה מדי עלולה לפגוע באופן משמעותי בכדאיות הפרויקט. אני חושב שהיטל ההשבחה צריך להיקבע כפונקציה של רווחיות העסקה. גם בשלב ההיתר".

2. צמצום הרוב הדרוש לתביעת דייר סרבן

יזמים ודיירים מספרים לעתים קרובות על דיירים סרבנים, ולעתים סחטנים, שמעכבים פרויקט במשך שנים. כיום הרוב הדרוש לתביעת דייר סרבן (שמתנגד לפינוי-בינוי) יהיה ארבע חמישיות מכלל הדיירים. החוק החדש משנה את היחס לשני שלישים. כמו כן, מוצע שבעלי דירות שעשו עבירות בנייה, לא יוכלו להיכלל במניין הרוב הנדרש לתביעת דייר סרבן - יש כאן ניסיון למנוע מדיירים שהרחיבו את דירותיהם ללא היתר לסכל התחדשות עירונית.

עו"ד איצקוביץ’ מבהיר: "החוק בנוי באופן כזה שמי שתובעים הם הדיירים, שלהם נגרם הנזק, ולא היזם. הסירוב הבלתי סביר של אותו דייר שנמנע לחתום מונע מהם לכאורה את האפשרות לקבל דירה חדשה, כולל ממ"ד. מדובר פה בנזיקין, המטרה היא לכפות את ההסכם.

"לפני שנתיים הוסיפו עוד סעיף, שלפיו הדיירים יכולים לפנות לבית משפט בטענה שהדייר הסרבן מונע משאר הדיירים לעשות פינוי-בינוי של המבנה, וזה כבר אינטרס ציבורי. לכן, הפנייה לבית המשפט היא למנות עו"ד או רואה חשבון שיחתום במקום הדייר הסרבן - מדובר בתביעה לאכיפה. מתוך הבנה שיש מצב שבו דיירים לא רוצים לתבוע, מאפשר חוק ההסדרים האחרון גם ליזם, לראשונה, להגיש תביעה נגד הדייר הסרבן תחת סעיף אכיפה".

עו"ד צסוואן חושב שהתיקון נדרש: "הכלל שבו צריך 100% הסכמה במקרקעין כדי לבנות לא משתנה. כאשר חלפו 15 שנים מאז שנולדה ההפחתה של הרוב יש מהלך נוסף. הבינו שגם הרוב המופחת יכול לייצר וטו של אותו מיעוט סרבן שלא צריך לתת דין וחשבון על עצם הסירוב שלי. עצם העובדה שמפחיתים את הרוב הדרוש ל-66% מביא לתוצאה שבא הסירוב של הדייר יקבל את יומו בבית המשפט".

3. תנאים לסיום התקשרות בין דיירים ליזם

חוק ההסדרים מחדש וקובע שאם הסכם ההתקשרות של דיירים עם יזם לא קודם לכדי תוכנית מפורטת בתוך פרק זמן של ארבע שנים, או שהיזם לא התקשר עם לפחות מחצית מבעלי הדירות בתוך שנתיים, כי אז יכולים הדיירים לבטל את העסקה. עו"ד איצקוביץ’ מסביר: "הכלל הראשון בעניין קידום התוכנית המפורטת הוא בעייתי בעיניי, משום שזה לא תמיד תלוי ביזם. לפעמים זה תלוי גם בשיתוף הפעולה של הרשות המקומית, שלפעמים שמה מקלות בגלגלי היזם. התיקון החדש יכול ליצור מצב שהיזם יוצא נפסד. זה נותן לרשות המקומית יכולת להתערב ביחסים שבין דייר ליזם".

עו"ד ישי איצקוביץ,  משרד אגמון ושות' / צילום: תמונה פרטית

4. עידוד העירייה להוציא היתרי בנייה ובמהירות

חוק ההסדרים החדש מציג סדרה של חידושים שתכליתם לתמרץ את הרשות המקומית לפעול לקידום התחדשות עירונית. בין היתר מדובר על חתימת "הסכם מסגרת" בין הרשות להתחדשות עירונית לרשות המקומית, תוך התחייבות של האחרונה להוציא היתרי בנייה ל-3,500 יחידות דיור ובקצב של 600 יחידות דיור בשנה.

החוק קובע אף סנקציה שלפיה המדינה תהיה רשאית לבטל את הסכם המסגרת אם הרשות המקומית לא מצליחה לעמוד ביעד של הוצאת היתר בנייה במשך שנה.
בתמורה לחתימה על הסכם המסגרת מקבלת הרשות המקומית תקציב של עד 30 אלף שקל לצורך הקמת תשתיות תומכות לפרויקטים (מים וביוב, מוסדות חינוך, תשתיות חשמל ועוד).

לדברי עו"ד אדם צסוואן: "הרשויות המקומיות הן שחקן סופר מרכזי בעולם ההתחדשות העירונית. בסופו של דבר, ראש עיר שלא רוצה, או שהמערכת שלו לא עובדת, תוקע בפועל את ההתחדשות העירונית. הדרך לטפל ברשויות זה לתת להן את המרכזיות שלהן ובה בעת, אחריות למימוש והאצת תהליכי ההתחדשות. "כלומר, רשות מקומית שלוקחת את זה קדימה תקבל תמריצים והקלות. לעומת זאת, רשות מקומית שלא תתקדם עם התחום - יילקחו ממנה סמכויות".

עו"ד אדם צסוואן,  שותף גינדי כספי ושות' / צילום: סם יצחקוב

לדברי שמאי המקרקעין אריה קמיל, "השינויים המוצעים לעניין מתחמי פינוי-בינוי, כולל מדרגות היטל השבחה מפטור מלא ועד לשיעור של 50%, הם צעדים חיוביים, שיביאו בין השאר להגברת הוודאות הכלכלית של יזמי הפרויקטים.

"עם זאת, צעדים אלה ריקים מתוכן כל עוד המדינה לא תמצא פתרון לצורכי הרשויות המקומיות, בעיקר באזורי הביקוש. לאותן רשויות תוכניות מקומיות להתחדשות עירונית, שאמורות לספק להן את ההכנסות לפיתוח שירותים מוניציפליים נלווים, כמו מוסדות חינוך, שטחי ציבור ותשתיות.

"בנוסף, קיימות תוכניות ארציות אשר מקשות על הרשויות בקידום תוכניות התחדשות בשל מגבלות ההוראות והיעדר היכולת למצות את מלוא פוטנציאל הזכויות והתמורות. לכן, על הממשלה ליצור איזון מתבקש בין עידוד ההתחדשות על-ידי היזמים, לצד תמיכה כספית בצורכי הרשויות, בדגש על ערים במרכז הארץ.

"ללא איזון זה, ימשיך ויתקיים המצב הנוכחי, כך שלמרות ההארכה הצפויה של התמ"א במסלול פינוי-בינוי, הוועדות המקומיות ימשיכו להערים קשיים על היזמים ביישום בפועל של התוכניות".

5. ועדת ערר ייעודית להתחדשות עירונית

חוק ההסדרים החדש מציע שבכל מחוז שבו יש שלוש ועדות ערר, תיוחד אחת מהן ל"ועדת ערר לענייני היתרים בפרויקטי התחדשות עירונית".

עמית גוטליב, יו"ר הוועדה להתחדשות עירונית בהתאחדות הקבלנים בוני הארץ, מברך על הרעיון: "אחד המכשולים הגדולים בהוצאת היתרי בנייה בשנים האחרונות נובע מוועדות הערר. יש תור ארוך מאוד לוועדות הערר.

"אדם שיש לו וילה ורוצה להגדיל אותה במטר, או אחד שרוצה לסגור מרפסת, ובעצם כל מי שמרגיש שהוועדה המקומית לא נתנה לו את ההיתר כפי שהוא ביקש, הולך לוועדות ערר. נוצר מצב אבסורדי שמגדל של 100 דירות עומד בתור לוועדת ערר בגלל מישהו שחושב להגדיל את המרתף שלו במטר.

"אנחנו חושבים ששינוי החוק שמדבר על ועדות ערר מקצועיות, רק להתחדשות עירונית, יגרום לכך שאותו שופט יהיה מאוד מקצוען והחלטותיו יהיו ספציפיות. התחדשות עירונית צריכה מישהו שזה תחום התמחותו".

עוד כתבות

גרג אייבל, קתי ווד, ביל אקמן / צילום: AP-Nati Harnik, REUTERS, ענבל מרמרי

משקיעי־העל נוטשים בעיקר מניה אחת. לאן הם עוברים?

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הדיווחים הרבעוניים חושפים תפנית חדה בתיקי המשקיעים החזקים בוול סטריט ברבעון שחלף ● המגמה הבולטת: צמצום החזקות באלפאבית, החברה האם של גוגל ● קת'י ווד האמינה באנבידיה רגע לפני הסחרור, היורש של באפט מהמר על נדל"ן, ומה עשה המיליארדר ביל אקמן?

צילומים: יח''צ, AP- Dan Kitwood

המחיר של שיפוץ הבנק המרכזי: 450 עובדים הולכים הביתה

בנק אנגליה מקצץ מאות משרות לפני שיפוץ המטה ● טינדר מתמודדת עם קנס על הסתרת נתונים ● והתביעה בארה"ב אחרי שמערכת AI חשבה ששקית דוריטוס זה אקדח ● זום גלובלי

מניות טק / צילום: Shutterstock

לראשונה זה 20 שנה: שפל בשיעור ההחזקה של מנהלי קרנות במניות טק

סקר מנהלי הקרנות של בנק אוף אמריקה מציג ירידה היסטורית בחשיפה למניות הטכנולוגיה, לצד חששות גוברים מהשקעות היתר ב–AI וממשבר חוב בענף ● עם זאת, רק 3% צופים מיתון, החזקות המזומן בשפל והמשקיעים מחפשים הזדמנויות במקומות אחרים

נמל תעופה בן גוריון / צילום: פולי טובמן

פוטנציאל ל-180 מיליון שקל: החברה שתפעיל את החניונים בנתב"ג

מרחבים טל זכתה במכרז ותפעיל כ-20 אלף מקומות חניה ב-27 חניונים בנתב"ג, בחיפה, ברמון ובמסוף בגין ● הפדיון מהחניה הגיע לכ-180 מיליון שקל ב-2023 ולכ-147 מיליון שקל ב-2025 ● רשות שדות התעופה דרשה מהמתמודדות להציג מחזור הכנסות שנתי של 50 מיליון שקל לפחות במשך ארבע שנים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות חדות; אנתרופיק זינקה בכ-16% ביומה הראשון

וול סטריט סגרה יום שישי רצוף של ירידות, נאסד"ק ירד ב-2% ● המסחר באנתרופיק נפתח בזינוק של 34% מעל מחיר ההנפקה, אך התמתן בהמשך ● AMD ירדה בחדות בעקבות תחקיר חריף נגד החברה ● וולמארט עקפה במעט את תחזיות הרבעון השלישי אך סיפקה תחזית זהירה לעונת החגים

ארז בלשה, מנכ''ל ג'נריישן קפיטל / צילום: כדיה לוי

דוחות ג'נריישן: הרווח הוכפל פי יותר משלושה, הדיבידנד עלה

הזינוק ברווח מגיע בעיקר בשל עלייה בשווי של חברת התחבורה הציבורית מטרופולין, בעקבות הסדרה ענפית מול משרד התחבורה ● גם ההכנסות הוכפלו פי יותר משניים לעומת הרבעון המקביל אשתקד ועמדו על 202 מיליון שקל

שפד''ן / צילום: אתר חברה

ההמלצה שהוגשה למשרד הפנים: כך יחולקו ההכנסות מהשפד"ן

המלצת הוועדה הגאוגרפית עשויה להזרים עשרות מיליוני שקלים בשנה לרשויות במרכז על חשבון ארנונת השפד"ן ● ראשון לציון צפויה לקבל את הנתח הגדול ביותר, בעוד שבת ים, חולון, יבנה, נס ציונה וגן רווה ייהנו מהכנסות קבועות אף שאינן מספקות שירותים למתקן עצמו

מטוס ישראייר / צילום: מוני שפיר

מתרחבת באמריקה: שיתוף הפעולה החדש של ישראייר וצפי ההכנסות

ההסכם יאפשר לישראייר לשווק טיסות המשך של אמריקן ליעדים בארה"ב ובקנדה, ולהתחרות גם על נוסעים שיעדם הסופי אינו ניו יורק ● החברה מעריכה כי המהלך ירחיב את קהל היעד הפוטנציאלי שלה ב-20%-25% וייצר הזדמנויות להכנסות נוספות של 20-40 מיליון דולר בשנה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ וראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Brandon

גורם ישראלי: מחכים לטראמפ, גוברים הסיכויים לפעולה באיראן

טראמפ עדיין לא קיבל החלטה סופית באשר למערכה נגד איראן, ובישראל ממתינים לו במוכנות גבוהה • לפי מקורות מערביים, ראש המוסד הציג לאמריקנים מידע על קידום תוכנית הגרעין  ● עדכונים שוטפים

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

ענקית השבבים צונחת בחדות ומושכת מטה את וול סטריט. הסיבה: חשד להפרת סנקציות מול סין

מניית AMD צונחת ומושכת את מדד נאסד"ק מעלייה של 2.1% בפתיחה אל סביב האפס ● הסיבה: תחקיר של Hunterbrook העלה חשש לשימוש בטכנולוגיה שלה בידי חברה סינית הכפופה להגבלות יצוא אמריקאיות ● ברקע, הקרן שמאחורי Hunterbrook מחזיקה בפוזיציית שורט על מניית AMD, ועורכי התחקיר מדגישים כי אין בידיהם הוכחה להפרת הסנקציות

יאיר לוינשטיין, מנכ''ל אלטשולר שחם פיננסים / צילום: סם יצחקוב

"ברגע שעסקת אלטשולר שחם תאושר, נצא כמו כדור מלוע של תותח"

דוחות הרבעון השלישי של אלטשולר שחם פיננסים חושפים את עומק השחיקה רגע לפני העברת השליטה לחברת הביטוח ווישור ולמנכ"ל יאיר לוינשטיין: נכסי הגמל צנחו ב-15% מתחילת השנה ● מנגד, פעילות האשראי החוץ-בנקאי הכפילה את הכנסותיה ● לוינשטיין לגלובס: "הכול ייצא החוצה ביום שהעסקה עם ווישור תאושר"

רונית אשד לוי, מנכ''לית אפריקה ישראל מגורים / צילום: ענבל מרמרי

שיחת הוועידה של אפריקה מגורים חשפה נתון מדהים: 30% מהדירות נמכרות לתושבי חוץ

המנכ"לית רונית אשד-לוי ציינה כי החברה מזהה עניין גובר מצד קהילות יהודיות בחו"ל, בין היתר בארה"ב ובארגנטינה ● רווחי אפריקה מגורים צנחו בחדות על אף הגידול בהיקף מכירת הדירות, שעמד על 76 יחידות לעומת 34 ברבעון המקביל אשתקד ● הצניחה מיוחסת לירידה חדה ברווח מהתאמת שווי הוגן של נדל"ן להשקעה ובעלייה בהוצאות המימון

תעשיות ביטחוניות / צילום: אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: קולוגו בע''מ, smart shooter, XTEND, אריאל גבאי

הצפת ערך גדולה לאר.פי אופטיקל: אלביט תשקיע 80 מיליון דולר בחברה־הבת

יצרנית המכ"מים ראדומטיקס, שבבעלותה המלא של אר. פי. אופטיקל צפויה לקבל הזמנות גדולות מאלביט בתמורה להקצאה של עד 40% ממניותיה ● זאת, שנה וחצי בלבד לאחר שאר.פי אופטיקל רכשה את הפעילות תמורת 30 מיליון שקל בלבד

נבות בר, מנכ''ל ומייסד קרן קיסטון / צילום: דודי מוסקוביץ'

מנכ"ל קיסטון: "90% מבקשות החיבור לחשמל של הדאטה סנטרים לא יתממשו"

אחרי סגירה פיננסית בסך 5.6 מיליארד שקל להקמת תחנת כוח שורק, נבות בר מסביר מה מחפשת ענקית התשתיות בעולם הקבלנות ● הוא מזהיר מהתנגדויות שיעכבו את גל התחנות החדשות, ומפרט מה צריך להנחות את הרגולטור במתן היתרים: "צריך לגבש קבוצות בעלות הרכב החזקות אחיד יותר. אנו פועלים בכיוון הזה"

בית חולים ברזילי / צילום: Shutterstock

יש שוטרים בכל בית חולים, אבל האם הצוותים הרפואיים מוגנים יותר?

שבע שנים נדרשו כדי להציב שוטרים בבתי החולים הגדולים שידעו מספר גבוה של אירועי אלימות ● היעד הושג, אבל המרפאות בקהילה נותרו מחוץ לתוכנית ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי התוכנית למניעת אלימות נגד סגל רפואי

מסיושי סאן, מנכ''ל סופטבנק / צילום: Reuters, Koichi Mitsui/AFLO

צנחה ב-15%: המניה שצבעה את בורסות אסיה באדום

סופטבנק, שהשקיעה 64.6 מיליארד דולר ב-OpenAI, צונחת בכ-16% – בדרך ליום המסחר הגרוע ביותר שלה ביותר משנתיים ●  ברקע: הפסד רבעוני של 7.1 מיליארד דולר, חשיפה כבדה לתעשיית ה-AI וחששות המשקיעים מהתשואה על ההשקעות העצומות בתחום

אנתרופיק / צילום: Shutterstock

"החומה האחרונה נשברה": משקיעי הריטייל כובשים את הנפקות הענק

במשך שנים "הציבור הרחב" הביט מבחוץ בהנפקת חברות בוול סטריט, כשהגיוס הראשוני הוצע רק לגופי ההשקעה הגדולים ● הנפקת אנתרופיק, כמו זו של ספייס אקס לפניה, עשויות לבשר על שינוי המטוטלת - עם הכרה בכוח העצום של משקיעי הריטייל הקטנים ● בשוק מסבירים את עוצמת השינוי, ולמה הוא לא יגיע בקרוב לבורסה שלנו

לקסוס ES הייבריד

בפנים לימוזינה בחוץ חללית: המכונית שרק מחכה לתחרות מסין

מכונית הסאלון ההיברידית החדשה של לקסוס מציעה מרווח פנים של לימוזינה, חיסכון בדלק, בידוד מצוין ולראשונה גם עיצוב נועז שפונה לקהל יעד חדש ● מעבר לפינה יחכו לה המתחרות מסין

פרויקט פינוי־בינוי. תוצאת המס תלויה בסוג המיזם / צילום: שרון ענבי

ירשתם דירה בפרויקט התחדשות עירונית? לא בטוח שירשתם גם את הטבות המס

רשות המסים פרסמה שתי עמדות שמבהירות מתי יורשים נכנסים לנעלי המוריש וזוכים לפטורים ממס שבח, ומתי הם עלולים לאבד הטבות שהיו מגיעות לו כקשיש ● ההבדל עשוי להגיע למאות אלפי שקלים ● גלובס עושה סדר

אבי לוי, מנכ''ל דיסקונט / צילום: ישראל הדרי

בנק אוף אמריקה מזהה הזדמנות במניית דיסקונט

בנק אוף אמריקה מותיר המלצת "קנייה" לדיסקונט אחרי ירידה של 8% במניה, ומציב מחיר יעד של 41.2 שקל - אפסייד של 37% (ויותר מ-40% כולל דיבידנדים) ● למרות הצפי לרבעון רביעי חלש, האנליסטים בונים על מהלכי ההתייעלות והמיזוג עם מרכנתיל שיחסכו מאות מיליוני שקלים החל מ-2027: "סיפור של ביצוע"