השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג. היחידה שהצביעה נגד חוק הותמ"ל / צילום: מאיה ברן
לאחר ויכוחים של חודשים ארוכים שגררו עוד מתקופת הממשלה הקודמת, אישרה הבוקר (א') הממשלה את תוכנית "כלכלה דלת-פחמן 2050", המציגה יעדי אקלים להפחתת הפליטות בסקטורים שונים במשק למשך 30 השנים הקרובות. זאת, כמתחייב בהסכם פריז העולמי.
ישראל מתחייבת אומנם לאשר תוכנית ממשלתית להפחתת פליטות כשם שעושות מדינות העולם, אך מדובר בשלב זה בהחלטת ממשלה, והיא איננה מעודנת בחוק ולכן אינה מחייבת את ישראל באופן מלא.
בנוסף, בניגוד למדינות המתקדמות בעולם, ישראל לא מתחייבת לאיפוס נטו של הפליטות עד שנת 2050, וגם לא מציבה יעדי אנרגיה מתחדשת שיאפשרו יציבות למשק האנרגיה עשורים קדימה והתקדמות משמעותית בתחום שתאפשר השגה בפועל של הפחתת פליטות דרסטית.
מה אישרה הממשלה? עד לשנת 2050 תופחת פליטות גזי חממה בהיקף של לפחות 85% ביחס לפליטות ישראל בשנת 2015. ההחלטה קובעת גם יעד ביניים לשנת 2030 של הפחתה של 27% בפליטות.
עוד קובעת ההחלטה הפחתת פליטות גזי חממה שמקורן בתחום הפסולת המוצקה עד לשנת 2030, בהיקף של 47% לכל הפחות ביחס לפליטות שנמדדו בשנת 2015, אשר עמדו על 5.5 מיליון טון; וכן הפחתה בשיעור של 71% בכמות הפסולת העירונית המוטמנת עד לשנת 2030 ביחס לכמות הפסולת העירונית שהוטמנה בשנת 2018, אשר עמדה על כ-4.5 מיליון טון.
בסקטור התחבורה נקבעה הגבלת כמות פליטות גזי החממה מרכב חדש, שמשקלו הכולל עד 3.5 טון, הנרשם החל משנת 2030, לכמות השווה לעד 5% מכמות פליטות גזי החממה הממוצעת לרכב חדש, שמשקלו הכולל עד 3.5 טון, הנרשם בשנת 2020.
עוד נקבע כי החל משנת 2026, כל האוטובוסים העירוניים החדשים שיירכשו יהיו רכבים נקיים. זאת, כאשר נכון להיום בישראל ישנם רק 80 אוטובוסים חשמליים, וישראל נכשלת באופן בולט בהפחתת הנסועה הפרטית, שדווקא גדלה באופן עקבי.
לפי החלטת הממשלה, הפחתת פליטות גזי חממה שמקורן בייצור החשמל עד לשנת 2030 תהיה בהיקף של 30% לכל הפחות ביחס לפליטות שנמדדו בשנת 2015, אשר עמדו על 37.6 מיליון טון. בנוסף, נקבע יעד שלפיו עד לשנת 2030 תעמוד העצימות האנרגטית המושקעת בהפקה של תוצר לאומי גולמי בסך 1 מיליון שקל על 122 מגוואט שעה. למרות דרישת המשרד להגנת הסביבה, לא הוצב יעד ביניים ל-2025 בנושא.
הפחתת פליטות גזי חממה מסקטור התעשייה עד לשנת 2030 תהיה בהיקף של 30% לכל הפחות ביחס לפליטות בשנת 2015, אשר עמדו על 12 מיליון טון.
ההחלטה גם מקדמת כמה יעדים מרכזיים ל-2050: הפחתה של 96% פליטות גזי חממה מסקטור התחבורה, הפחתה של 85% מסקטור החשמל ושל 92% בתחום הפסולת העירונית.
החלטת הממשלה אינה כוללת הקצאת תקציב בפועל ליישומה. לעת עתה מסתפקת ההחלטה בהצהרה כי משרדי הגנת הסביבה, האנרגיה, התחבורה, הכלכלה והתעשייה והפנים מובילים הקצאת תקציב ייעודי לשם יישום היעדים ל-2030, שיכלול בין השאר השקעות ברכש אוטובוסים חשמליים, קידום פריסת עמדות טעינה, השקעה בהפחתת פליטות גזי חממה בתעשייה, בעסקים וברשויות המקומיות ועוד. זאת, תוך שיתוף-פעולה עם נציגי השלטון המקומי והתעשייה.
הממשלה אישרה היום למעשה יעדים נמוכים יחסית לאלה שהציבור המדינות המפותחות בעולם, וגם היעדים ההלו אושרו לאחר רידוד זוחל שהתבצע להצעה המקורית על-ידי משרדי הממשלה השונים. בארגוני הסביבה מוחים על כך נחרצות וטוענים כי התוכנית איננה שאפתנית, וככל שהיא אינה מעוגנת בחקיקה - היא גם לא מחייבת את הממשלה, שמצידה תוכל לא לעמוד ביעדים, כפי שעשתה עד היום בכל תוכניות האקלים והסביבה שאישרה.
בעוד שמדינות אחרות מציבות יעדים לאיפוס פחמני עד שנת 2050, ישראל רחוקה מכך, ואף משרד האנרגיה בראשות קארין אלהרר עמד על סירובו להציב יעדי אנרגיה מתחדשת לשנת 2050 בשלב זה. במקום, נכתבה בהחלטה הבטחה עמומה לפיה שרת האנרגיה תפעל לקביעת יעדים לאנרגיה מתחדשת לשנת 2050 בתוך 12 חודשים מאישור החלטה זו; וכן קביעת מנגנון שמטרתו להבטיח שמדיניות הממשלה תהיה בהלימה ליעדי האקלים הלאומיים של ישראל ולפיתוח יעיל ודל-פחמן של המשק.
שינויים ברגע האחרון
רגעים בודדים לפני שהוכנסה הצעת המחליטים למעטפה ביום שישי, וכך גם היום - שעות בודדות לפני ישיבת הממשלה בה אישרו השרים את ההצעה, משרדי הממשלה ביצעו שינויים בנוסח, כך שיעדי האקלים שיאושרו יהיו צנועים יותר.
כך למשל, לאחר שראש הממשלה נפתלי בנט אישר את הצעת המחליטים ביום שישי, הוסר ממנה סעיף הנוגע לאיפוס אנרגטי של בניינים. בהצעה המקורית נכתב כי ייקבע יעד ממשלתי לבנייה מאופסת אנרגיה בהיקף של 50% לכל הפחות מכל התחלות הבנייה למסחר ו-100% מכל התחלות הבנייה של מבנים לצורכי ציבור, מבני משרדי ממשלה ומבנים לצורכי מגורים עד לגובה של 5 קומות, החל משנת 2030.
אך כאמור, זמן קצר לאחר מכן אותו סעיף נמחק, ובמקומו הוצג סעיף עמום וחסר משמעות ממשית, הקובע כי יוטל על משרד הפנים ומינהל התכנון, בשיתוף המשרדים האחרים, לפעול לקביעת יעדים לבנייה מאופסת אנרגיה לכל סוגי המבנים, בתוך שנה מיום קבלת ההחלטה.
הבוקר מבקשים משרדי הממשלה לבצע עידון נוסף ולהסיר מהנוסח המרודד את המילים "כל סוגי המבנים", כך שלממשלה תוותר גמישות מרובה שנה קדימה ויכולת לא לפעול בנוגע למרבית המבנים אם תחפוץ בכך. זאת, למרות שמדובר בסקטור הצורך את מרבית האנרגיה, ונדרש להיערך לבצע התאמות לעידן שבו הטמפרטורה הולכת ועולה.
עוד נציין כי אותה ממשלה שמאשרת היום את יעדי האקלים הנדרשים במסגרת הסכם פריז העולמי, מתעתדת להכניס לחוק ההסדרים תוכנית רחבת-היקף שתפגע בסמכויותיו של המשרד להגנת הסביבה וביכולתו לפקח על איכות האוויר של תושבי ישראל.
"הותמ"ל יוצר תהליך דורסני ולקוי"
עוד תביא בקרוב הממשלה בפני הכנסת לאישור את חוק הותמ"ל, שלפי ארגוני הסביבה יפגע באופן חסר תקדים בשטחים הפתוחים ובסדרי תכנון המעודדים בנייה המצויה בהלימה ליעדי האקלים של תוכנית "כלכלה דלת-פחמן 2050".
בישיבת הממשלה שהתקיימה היום, לאחר הודעת מזכיר הממשלה כי חוק הותמ"ל יובא לאישור, הייתה השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג היחידה להביע מחאה בעניין ולעמוד על הסתירה בין התוכניות האקלימיות ולמציאות הותמ"ל. לדבריה, "זה עומד בסתירה ליעדים שלנו בנושא אקלים. השטחים הפתוחים זה הפיקדון הכי יקר-ערך שלנו. הותמ"ל יוצר תהליך דורסני ולקוי, וזה גם לא מוריד את מחירי הדיור.
"מילה על התהליך וההתנהלות: אנחנו מקיימים דיונים כבר שבועיים ללא שום התקדמות וללא פשרה מהצד השני. אני רק שומעת שזה מופיע בהסכמים הקואליציוניים. מצפוני מחייב אותי לדווח על כך לממשלה. אני מקווה שתהיה פריצת דרך, ובינתיים לצערי זה לא המצב, ואני חייבת להביע את התנגדותי לסעיף הזה".
זנדברג, בסופו של דבר, הייתה השרה היחידה בממשלה שהצביעה נגד קידום חוק הותמ"ל.
"סירוס מוחלט של ההחלטה המקורית"
יוני ספיר, יו"ר עמותת "שומרי הבית", אמר לאחר האישור: "מדהים לראות את הנגיסות הגסות של משרדי האוצר והאנרגיה ביעדי הצעת ההחלטה המקורית, עד כדי סירוסה המוחלט. מדהים לא פחות לראות את הכוחניות בה משתמש משרד האוצר, משל היה רגולטור-על, כשהוא מעז לשנות על דעתו החלטות שהתקבלו על דעת שבעה משרדים, לרבות משרד ראש הממשלה. לא ברור את מי משרת משרד האוצר. מסתבר שיש לנו שתי ממשלות- ממשלת ישראל וממשלת האוצר. מסתבר עוד שממשלת האוצר היא הפוסקת האחרונה!
"לצערי, היעדים המקוצצים עלובים ברובם. הם אינם כוללים יעד של הגעה לכלכלה מאופסת פחמן כפי שנוהגות מרבית מדינות העולם. הם אינם כוללים יעדי ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת, עם יעדי ביניים נמרצים. הם אינם כוללים מנגנון מיסוי פחמן. הם אינם כוללים מנגנון בעל סמכויות שיבחן את הפרויקטים התשתיתיים המתכוננים לאורה של החלטה זו, כדי שלא תהפוך אות מתה כמו מרבית החלטות ממשלות ישראל לדורותיהן. התוצאה עצובה וכואבת עבור מדינה שהייתה צריכה ויכולה לבצע פריצת דרך בתחום זה, בהיותה ממוקמת באזור שיסבול יותר מאחרים ממשבר האקלים ובהיות כלכלתה תחת סכנת לחץ בינלאומי כבד בסוגיית מיסוי הפחמן".
עמית ברכה, מנכ"ל ארגון אדם טבע ודין, הדגיש כי יישום התוכנית מוטל בספק בשל היעדר חוק, וכי הממשלה נמנעת מהקמת מנגנון שיאפשר הגשת תביעה נגדה במקרה של אי-עמידה ביעדים. לדבריו, "בלי חוק, לא עשינו כלום. למה רוב מדינות ה-OECD יכולות להיות עם חוק, ואנחנו לא? למה אירופה וארה"ב יכולות להתחייב לאפס פליטות, ואנחנו לא? לממשלת ישראל יש כוונות טובות, אבל נוח לה לא לספר לציבור הישראלי ולביידן את האמת, לפיה מבחינה משפטית החלטות ממשלה אינן מחייבות אותה להוציאן לפועל ובוודאי שאינן מחייבות את הממשלות הבאות.
"מאז העשור השני של שנות האלפיים, אנו עדים לאינספור החלטות ממשלה בדבר קידום אנרגיות מתחדשות, הפחתת פחמן ועמידה ביעדי הסכם האקלים, שמעולם לא כובדו. מדוע? מכיוון שאין חובה חוקית לקיימן. חוק חייבים לקיים, ושר וממשלה שלא יקיימו חוק אקלים שאפתני, ייאלצו לתת דין וחשבון לבית המשפט העליון, שעתירה שתוגש לו תדרוש לדעת מדוע הפרה הממשלה את החוק שחוקקה הכנסת".
בעקבות אישור הוותמ"ל, מהחברה להגנת הטבע נמסר: "לצערנו, למרות התנגדות מקצועית מקיפה ורחבה למוסד התכנוני המיותר וההרסני הזה, כל שרי הממשלה - מלבד השרה זנדברג, ששמה את טובת הטבע, הסביבה, החקלאות והחברה לנגד עיניה - ובראשם השרה שקד, נכנעו למכבש הלחצים של רמ"י ומשרד השיכון, שלא מתפקדים כבר שנים ומטילים את האחריות על כישלונותיהם על משרד הפנים ומוסדות התכנון".
מגרינפיס נמסר כי "לאור מצב החירום האקלימי, התוכנית הממשלתית למעבר לכלכלת דלת-פחמן ולמאבק במשבר האקלים שאושרה היום היא ביזיון. אגף התקציבים של האוצר ומשרד האנרגיה הצליחו לרוקן מתוכן מה שבעידן של כאוס אקלימי כבר היה צריך להיות יעד ברור: הפחתה של 100% פליטות עד 2050. בסופו של יום, החלטת הממשלה נותרה עם יעד עלוב של 30% חשמל מאנרגיה מתחדשת ב-2030 במקום ה-42% שסוכמו (שהם גם לא גבוהים), והשמטת היעדים להתייעלות אנרגטית ולבנייה מאופסת אנרגיה - תחומים שגם כך נמצאים כבר עכשיו בפיגור אדיר הארץ. ויתורים אלה מהווים פגיעה חמורה בחוסנה החברתי, הכלכלי והבריאותי של ישראל ויותירו את הציבור הישראלי מופקר בפני גלי החום ההולכים ומחריפים".