נגיד בנק ישראל, אמיר ירון / צילום: דוברות בנק ישראל
הבוקר אישרה הממשלה את תוכנית "כלכלה דלת פחמן 2050", שמטרתה ליישר קו עם מרבית המדינות בעולם ולהציג יעדים מתקדמים להפחתת פליטות הפחמן בכלכלה עד שנת 2050. לאורך הימים האחרונים, נמתחה ביקורת ערה של ארגוני הסביבה על כך שהתוכנית מציגה יעדים לא שאפתניים - ודאי ביחס לעולם, לצד מטרות עמומות ולא מחייבות ובהיעדר של תקצוב ליישום.
אך ביקורת משמעותית נשמעה דווקא סביב שולחן ישיבת הממשלה, רגע לפני אישור התוכנית וההודעות הנוצצות שנשלחו לעיתונות: נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, הזהיר את הממשלה כי "יש להיערך לכך שעל רקע האצה לא צפויה בהשפעות ההתחממות הגלובלית, עלולה להידרש גם האצה בתהליך הפחתת הפליטות מעבר למוצע היום. חשוב שהגופים האמונים על הנושא ייערכו עם תוכניות חלופיות למקרה שסיכון זה יתממש, שכן צעדים פתאומיים עלולים להשית על המשק עלויות גבוהות".
במילים אחרות, ירון מזהיר כי תוכנית לא שאפתנית תפגוש את ישראל בעתיד במצב שבו היא איננה ערוכה להתמודד עם מצבים שהייתה יכולה להתכונן אליהם מראש. דבר שידרוש ממנה להגדיל משמעותית את ההוצאה הממשלתית על טיפול בנזקי משבר האקלים והתאמת החיים המקומיים לזירה שבה אירועי אקלים קיצוניים הופכים תדירים יותר, ממושכים יותר וקיצוניים יותר - כפי שמראים המודלים המדעיים.
לפי ירון, התוכנית לשנת 2050 מחייבת הצבה של יעדים ל-2030 ובחינה, "כבר עתה", של היתכנות להגעה ליעדים המוצעים לשנת 2030 - שלב אחד לפני הפיכת היעדים למחייבים. זאת, כאשר ייתכן שהיעדים של הממשלה לשנת 2030 להשקפתו של ירון הם שאפתניים מדי ביחס למצב בשטח, ובכדי שהם יתקיימו - נדרש צירוף הישגים וטכנולוגיות מורכב.
"ראוי להבהיר שיעדי המשנה הם מפת דרכים בלבד"
לפי ירון, התוכנית לשנת 2050 מחייבת הצבה של יעדים ל-2030, וכך גם בחינה, "כבר עתה", של היתכנות להגעה ליעדים המוצעים לשנת 2030 - לפני הפיכת היעדים למחייבים. נזכיר, כי ישראל אכן לא עמדה ביעדי עבר שהציבה לעצמה במסגרת תוכניות אקלימיות. כך, למשל, השנה יוצרו פחות מ-6% מהחשמל באמצעי אנרגיה מתחדשת, חרף יעד ממשלתי של 10%. גם כעת, התוכנית המסתכלת קדימה לשנת 2050 קובעת קווים כלליים, אך איננה משרטטת מפת דרכים להגעה אליהם, ואיננה קובעת יעד לאנרגיה מתחדשת לשנת 2050 - אשר בלעדיו לא ניתן להשיג הפחתת פליטות משמעותית בפועל. יעד בנושא לא נקבע במסגרת ההחלטה שעברה היום, לבקשת משרד האנרגיה בראשות השרה קארין אלהרר, ולאור התנגדותו המסורתית של המשרד לכך. לפי משרד האנרגיה, צוות מיוחד יבחן את הדברים ויגבש יעד במהלך השנה.
יעדים ברורים, יכולים לספק יציבות למשק. ואכן, ירון מדגיש כי יציבות רגולטורית ארוכת טווח למשק האנרגיה, חשובה הן בהיבט האקלימי והן בהיבט הכלכלי, וכי נכון לעת עתה התוכנית שהוצגה היא הצהרת כוונות של הממשלה, אך היא נטולת יעדים קשיחים. לדבריו, "החלטת הממשלה היום כוללת מספר יעדי משנה להפחתת הפליטות לפי תחומי הפעילות ומקורות הפליטה תוך הגברת השימוש באנרגיות מתחדשות. יש ליעדים אלה חשיבות בכך שהם מהווים איתות למשק והבהרה לכל הנוגעים בדבר, הן בממשלה והן במגזר הפרטי, כי הפחתת הפליטות בהתאם ליעד דורשת פעולה רב-מימדית. עם זאת, היות וחלק ניכר מהפחתת הפליטות צפויה להתבסס לאורך זמן על פיתוחים טכנולוגיים שעדיין אינם קיימים, ראוי להבהיר שיעדי המשנה הם מפת דרכים בלבד, ולא מסגרת כמותית פרטנית קשיחה".
עוד מדגיש ירון כי מפת דרכים לכלכלה דלת פחמן, מוטב יהיה אילו תעמוד בהלימה למנגנון תמחור פליטות גזי חממה שיופעל ויעלה בהדרגה, למשל על ידי אימוץ "מס פחמן". לדבריו, "תמחור כזה יתמוך ביישום ההתאמות הנדרשות על ידי השוק, ויאפשר לציבור ולעסקים לבחור את ההתאמות היעילות ביותר לאורך זמן, ואת הטכנולוגיות שיסייעו להגיע ליעדים בעלות המשקית הנמוכה ביותר. על רקע אי-הוודאות לגבי סוגי ומאפייני הטכנולוגיות העתידיות שיאפשרו את הפחתת הפליטות, תמחור הפליטות הוא כלי שהשפעותיו הרחבות יוכלו להביא לתוצאה היעילה ביותר בהפחתת הפליטות לצד צמצום העלות המשקית של התהליך". בתקציב המדינה הקרוב, הצהירו משרדי האוצר והגנת הסביבה כי יוצג מנגנון למיסוי פחמן, אך פרטיו טרם נמסרו לציבור.
מדוע מנגנון לתמחור פחמן הוא קטליזטור להצלחת התוכנית הממשלתית? כאשר ככל שישנם יעדים קשיחים, ככל שהם נשענים על טכנולוגיות עתידיות שאינן קיימות היום בנמצא - קשה לשרטט תמונה ברורה שמציגה היכן הכי יעיל ונדרש להפחית פליטות וכיצד. לפי אמיר, זוהי הסיבה שעדיף לתת לשוק לעשות זאת בהכוונה של תמחור פליטות, שניתן להתאים בהדרגה לפי הערכת ההתקדמות.