נגיד בנק ישראל, המפקח על הבנקים והממונה על שוק ההון השתתפו בכנס שדן באיגוח ככלי להגדלת האשראי במשק • ירון: "כמדינה, ישראל אינה מהמובילות בעולם בחדשנות פיננסית, בניגוד לתעשיית הפינטק הישראליות שהיא מהמובילות בעולם"
אמיר ירון נגיד בנק ישראל / צילום: יונתן בלום
בשנים האחרונות נראה כי הרגולטורים בישראלים עוסקים לא מעט בפיתוח שוק האשראי בישראל, אך יש כלי אחד שכבר 15 שנים נדמה שפיתוח תקוע - האיגוח. היום התכנסו רגולטורים מובילים על מנת לדון כיצד לשחרר את החסמים שיאפשרו להגדיל את שוק האשראי בישראל באמצעות שימוש באיגוח, בהם נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, המפקח על הבנקים יאיר אבידן, ראש רשות שוק ההון, ד"ר משה ברקת ובכירים נוספים במערכת הכלכלית.
איגוח הינו תהליך שבמסגרתו בעל תקבולים, כגון בנק המעניק הלוואות ללווים, ממיר את התשלומים העתידיים מהלווים לכסף מיידי. ההליך מתבצע באמצעות מכירת מספר רב של הלוואות - שהן נכסים לבעליהן - לתאגיד ייעודי שפעילותו מוגבלת לרכישת ולהחזקת נכסים אלו. התאגיד הייעודי רוכש את הנכסים בהנחה מערכם הנקוב מכיוון שמדובר בתזרים מזומנים עתידי.
התאגיד הייעודי מממן את רכישת הנכסים באמצעות הנפקת תעודות התחייבות למשקיעים. החזר ההשקעה בניירות ערך אלה, והתשואה בגין ההשקעה מותנים בגבייתם בפועל של חובות הלווים, כאשר אין לתאגיד הייעודי מקור הכנסות אחר לתשלומים למשקיעים. כך המשקיעים קונים חשיפה, לטוב ולרע, לתיק מסוים של תקבולים.
"לאחר שנים בהם ישנו עיסוק נרחב של כלל הרגולטורים בנושא, דומה כי בקרוב נראה התקדמות מעשית", אמר הנגיד בכנס שהתמקד באיגוח, בשיתוף פעולה בין הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב ובנק ישראל. "האיגוח הוא פתח להזדמנויות חדשות ושכלול השוק בישראל, ונושא בעל חשיבות רבה לכלכלה הישראלית. הצבתי אותו כאחד מהיעדים האסטרטגיים של הבנק בעת כניסתי לתפקיד הנגיד", ציין ירון.
במהלך נאומו המחיש הנגיד כי שוק האיגוח כמעט ואינו קיים בישראל, אך נמצא בשימוש נרחב בשווקים מובילים בעולם. הוא ציין כי פיתוח שוק האיגוח בישראל יאפשר פיתוח של שוק האשראי החוץ-בנקאי והוזלת מקורות המימון, שוק שאינו מפותח דיו בישראל.
לדברי הנגיד, פיתוח שוק האיגוח יאפשר הרחבת אפיקי ההשקעה של המוסדיים בשוק המקומי, מה שהנגיד הגדיר כנקודה קריטית בימים בהם חלק ניכר מכספם של הגופים הפיננסיים הגדולים מושקע בחו"ל. "הפיתוח גם יאפשר פינוי הון במערכת הבנקאית מתוך מטרה שההון יוקצה, בין היתר, למימון של עסקים קטנים ובינוניים. בנוסף, חשוב להדגיש כי כלי האיגוח ישמש חברות ריאליות כמו חברות ליסינג, תשתיות רשויות מקומיות, ולא רק חברות פיננסיות ויאפשר פיזור סיכונים יעיל יותר בכלכלה. זאת מאחר שאיגוח מאפשר לאגד תחת מכשיר אחד מספר רב של הלוואות, ואת אותו המכשיר לחלק ולמכור למספר רב של משקיעים", הסביר ירון.
"כלי האיגוח עשוי להיות משמעותי מאוד בתקופות משבר כדוגמת הקורונה בהן הרגולטור מעוניין לתמרץ את הבנקים להעמיד אשראי לעסקים קטנים ובינוניים - בדגש על אלו עם רמת סיכון גבוהה יותר. הפלטפורמה המשפטית והתפעולית של איגוח עשויה להגדיל את מגוון הבטוחות עבור הלוואות מוניטריות וכך לשמש את הבנק המרכזי בהנגשת אשראי לעסקים קטנים ובינוניים במהלך משבר", הוא הסביר.
לאחר שציין את היתרונות שבאיגוח, הוא הוסיף כי יש לאסור - באמצעות חוק - איגוח של נכסים מאוגחים. זאת לאור הקושי בתמחור הסיכונים במכשיר זה והסיכון המערכתי שעלול לנבוע מכך. גם בעולם - הדירקטיבה האירופית אוסרת איגוח של נכסים מאוגחים למעט במקרים חריגים.
"אם אנחנו רוצים לפתח את השוק אז צריך להתחיל איפשהו"
הנגיד אמר עוד כי יש לייצר חובת דיווח שוטפת על שיעור הסיכון שמחזיק היזם. כך, לדבריו, החשש מפגיעה בתמחור ניירות הערך יתמרץ את היזם להחזיק בשיעור הסיכון הקבוע בחוק לכל אורך חיי העסקה, והמידע הקיים אצל המשקיעים יהיה מעודכן ככל האפשר. |כתוצאה ממידע א-סימטרי בין היזם ובין ציבור המשקיעים בנוגע לסיכונים הנובעים מהנכסים המגבים עלול להיווצר כשל שוק. לכן, בכדי למנוע העברת נכסים מסוכנים במיוחד בתהליך האיגוח על היזם להשאיר אצלו ולהחזיק חלק מהתיק המאוגח בידיו", אמר ירון.
הממונה על שוק ההון, ברקת, הוסיף מצדו כי אין בידיו ספק שהאיגוח בא לשכלל את שוק ההון. "אחת הסיבות שזה לא מתקדם היא שאנחנו זהירים ושמרנים מדי. אם אנחנו רוצים לפתח את השוק אז צריך להתחיל איפשהו, ומכיוון שיש פה סוגיות משפטיות קרדינליות החלק של משרד המשפטים חשוב מאוד", הסביר ברקת.
"צריך לדבר על המוטיבציה של השחקנים. לא אפשר היה למצוא את התמריץ של הבנקים להרוויח ובתקופות שההון במצב טוב לא בטוח שתמיד יש להם מוטיבציה. הזכירו שאנחנו בסבב של 15 שנים, אבל אין ספק שאפשר להשתמש באיגוח כדי להגדיל את מגוון המכשירים, וגם להגדיל את ההשתתפות של המוסדיים בתחום האשראי. גם אנחנו ברשות שוק ההון צריכים להקל קצת כדי שזה יקרה", אמר הממונה על שוק ההון.
יאיר אבידן, המפקח על הבנקים, ציין גם הוא כי עסקת איגוח היא כלי חשוב להתפתחות שוק ההון, כצעד משלים לפיתוח התחרות בשילוב עם הנגשת המידע על לקוחות במסגרת הבנקאות הפתוחה. "האיגוח מאפשר להעביר לשוק ההון חלק מהנכסים והסיכונים ולפנות מקורות מימון למתן הלוואות חדשות למגזרים מסוימים. בכך ביכולתו לאפשר הוזלה והנגשת מקורות מימון לשחקנים בנקאים וחוץ בנקאים ומשם ללקוחות, הנגשת אשראי לעסקים קטנים ובינוניים ולסייע לגיוון החלופות להשקעה של גופים מוסדיים. כדי לעשות זאת נכון יש להתאים את עסקת האיגוח למשקיעים שונים עם תיאבון שונה לסיכון ולהסתפק בעסקאות איגוח פשוטות לתיקים בעלי מאפיינים הומוגניים - כגון משכנתאות, הלוואות לרכב".
פרופ' דן עמירם, סגן דקאן הפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב, הבהיר בין היתר כי: "חוק האיגוח צריך לעבור ומהר. ישנה הסכמה רחבה מצד גורמים רבים בקרב הרגולטורים, המגזר העסקי והאקדמיה שהיתרונות של שוק איגוח מפותח עולים משמעותית על הסיכונים שאכן קיימים בו. שוק איגוח מפותח הוא אחד האינדיקטורים הבינלאומיים המקובלים לקדמה פיננסית של מדינה, ומדינת ישראל מפגרת משמעותית אחר העולם בנושא. לדעתי, כל יום שעובר ללא שוק איגוח גורם נזק לאזרחי ישראל".
"ההשקעות בחברות פינטק ישראליות - 5% מההשקעות בפינטק בעולם"
הנגיד התייחס בנאומו לפיתוח הפיננסי של המשק. "אנחנו רואים שכמדינה, ישראל אינה מהמובילות בעולם בחדשנות פיננסית, ואף נמצאת מתחת לממוצע העולמי. רמת הפיתוח הפיננסי הנמוכה כאמור מבטאת בעיקר את מיעוט הכלים הפיננסיים בשוק ההון הישראלי כגון: איגוח, ריביות סמן, מאגר נתוני אשראי עסקי, מאגר השאלות יעיל ותחרותי, ושוק פקטורינג מפותח", אמר ירון.
עם זאת, הוא ציין את הפינטק כאלמנט של חדשנות פיננסית בו ישראל היא מהמובילות בעולם. "בדומה לתעשיית ההייטק כולה, קטר הצמיחה של המשק הישראלי, תעשיית הפינטק בישראל היא ללא ספק מהמובילות בעולם: כיום ישנן כ-530 חברות פינטק בישראל, שגדלות מהר בשנים האחרונות ומייצרות עניין רב למשקיעים זרים. כפי שאתם יכולים לראות, בשנה החולפת ההשקעות בחברות פינטק ישראליות הגיעו לכ- 1.8 מיליארד דולר, המהוות כ-5% מכל ההשקעות בפינטק ברחבי העולם", הוא הסביר.
"לצערנו, רובה המוחלט של פעילות סקטור הפינטק אינה מתקיימת בישראל אלא מיוצאת למדינות אחרות, ולמרות שישנן עוד נקודות חיוביות בעולם הפיננסי בישראל כמו איתנות המערכת הבנקאית, כפי שראינו אנחנו עדיין נמצאים מאחורי הממוצע העולמי ועלינו לשאוף לשפר זאת", הסביר הנגיד.
לדבריו, אחד האינדיקטורים החשובים אשר מצביעים על חולשה בשווקים הפיננסיים בישראל הוא יחס החוב של המגזר הפרטי, כלומר ללא ממשלה, לתוצר. "הנתון בישראל נמוך בהשוואה בינלאומית והפער אף התרחב באופן בולט בתקופת הקורונה והגיע למעל 50 נקודות האחוז. לאורך זמן, רמת האשראי הנמוכה משליכה על רמת השקעות נמוכה יותר, מה שפוגע בצמיחה הכלכלית. הפערים קיימים הן באשראי הבנקאי והן בחוץ בנקאי", ציין ירון.
"הסקטור הפיננסי מהווה את ה'שמן במנוע' של הכלכלה הריאלית. הקשר בין רמת הפיתוח הפיננסי, המתבטאת באיכותם ובהיקפם של שווקי האשראי וההון, לבין צמיחה כלכלית והשקעה נחקר רבות, ונמצא בעבר שהוא חזק וחיובי. כך למשל במשק שבו שוק ההון מפותח דיו זרימת האשראי למימון הפעילות הריאלית והחברות הפועלות בו יעילה יותר וחשופה פחות לתנודתיות במחירי הנכסים. לכן, פיתוח העולם הפיננסי בישראל - שיתבטא במכשירים חדשים ובגידול היצע האשראי - יגדילו את הפריון במשק כולו ויתרום להעלאת רמת החיים בישראל", הוא הסביר.