לשכת התעסוקה בראשל"צ / צילום: אביבה גנצר
הלמ"ס פרסמה היום (ב') את שיעורי האבטלה לחודש יוני שעמד על 8.8%, זאת לעומת 9.5% - שיעור האבטלה שהיה בשבועיים הראשונים של חודש יוני.
הנתונים הללו הם רק הפרומו למה שצפוי בפרסום הבא, אז תחשוף הלמ"ס מה קרה ביולי. למה צריך לצפות להבדל? מאחר שמודל החל"ת הגיע לסיומו בסוף יוני, ולראשונה ניתן יהיה לראות מה קרה לשוק העבודה לאחר סיום מודל החל"ת.
הואיל ובחלק מענפי המשק עדיין חלו מגבלות בזמן שחלו התנאים לסיום מודל החל"ת, כמו למשל בענף תיירות החוץ, שפעילותו מוגבלת עקב החלטות הממשלה, נוצרה דילמה בין קיום ההחלטה לסיום התוכנית לבין דחייתה. סיום מודל החל"ת תמך במתן תמריצים לעבודה, וחידד את בעיית התמריץ שמתבטאת בנתונים - לפיהם קיימת רמה גבוהה של משרות פנויות שאינן מאוישות בגלל בעיית תמריצים בהיצע העבודה. נתון זה הגיע בחודש החולף למעל 128 אלף משרות פנויות.
עיקר השאלה האם ההתאוששות וחזרה לתעסוקה שנצפתה ביוני תימשך גם בחודש יולי. כלכלני בנק פועלים כותבים בסקירתם השבועית כי "ההודעה על הפסקת החל"ת מחודש יולי (לבני 45 ומטה) השיבה עובדים למעגל העבודה כבר בחודש יוני. למעגל העבודה נוספו בשבועיים האלו קרוב לחמישים אלף איש. מגמת הירידה בעובדים הנעדרים זמנית מהעבודה בגין הקורונה נמשכה (חל"ת), וכעת אלו עומדים על 42 אלף איש בלבד. 102 אלף איש איבדו את מקום עבודתם בתקופת הקורונה והם כרגע מחוץ לכוח העבודה, נתון זה יורד אך בקצב מאוד איטי, וכנראה שחלק מאוכלוסייה זו לא תחזור לכוח העבודה. שיעור האבטלה בהגדרה הפורמלית (הצרה) עולה בהדרגה לרמה של 5.6%. במהלך חודש יולי נראה עוד עשרות אלפים של עובדים חוזרים לעבוד ושיעור האבטלה הרחב ירד כנראה מתחת ל- 8%.
"תשלומי האבטלה לעובדים בחל"ת עיכבו את ירידת האבטלה, אך הם לא הגורם היחיד שהשתנה בשוק העבודה בתקופת הקורונה, ולכן ביטולם לא צפוי להחזיר את הדברים לקדמותם. בארה"ב לדוגמה, חלק מהמדינות סיימו את תכניות הסיוע למובטלים, ומספר דורשי העבודה ירד בהן ב- 18%, לעומת 14% במדינות שממשיכות לשלם למובטלים עד ספטמבר, פער נמוך יחסית בין שתי האוכלוסיות שמראה, שלא רק תשלומי האבטלה עיכבו את חזרת העובדים".
כלכלני בנק לאומי מסבירים, כי "ירידת היקף העובדים שהוצאו לחל"ת צפויה להימשך עקב הודעת משרד האוצר על ביטול תשלום דמי אבטלה לעובדים שבחל"ת החל מסוף יוני. יחד עם זאת, חזרתם של העובדים שפוטרו עלולה להיות איטית ביותר, תוך כדי יצירת ‘צלקות’ כלכליות מתמשכות". בהקשר זה, בדוח המדיניות המוניטרית למחצית השנייה של 2021 שפורסם השבוע הזהיר בנק ישראל כי קיום בו-זמני של מובטלים ומשרות פנויות מעיד על חיכוכים מבניים בשוק העבודה, שיכולים להתבטא בחוסר יעילות של תהליך חיפוש העבודה ובשל כך בקושי באיוש המשרות.
על-פי דוח התעסוקה של ה-OECD לשנת 2021 על אף שישראל צלחה את משבר הקורונה עד כה בצורה טובה יחסית למרבית המדינות המפותחות שוק העבודה הישראלי צפוי להיות האחרון להתאושש מבין המדינות שחברות בארגון.