גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לא תוכלו להפקיד מטבעות קריפטו בבנק, אבל רשות המסים תקבל את חלקה

בנק ישראל נוטה לאשר לרשות המסים להפקיד בחשבונה כספי מסים שמקורם מטבעות דיגטליים וכספים מחו"ל ● בכך תוכל המדינה לעקוף את הבעיה של בנקים מסחריים, שמסרבים לקבל הפקדות של כספים כאלה, לנוכח איסורי הלבנת הון שחלים עליהם ● טרם נקבע המנגנון של בחינת מקור הכסף וזיהוי הלקוח

מכונת ביטקוין / צילום: Reuters, Brendan McDermid
מכונת ביטקוין / צילום: Reuters, Brendan McDermid

רשות המסים תוכל להפקיד כספי מסים שנתפסים על ידה מכספות של נישומים או מועברים אליה מנישומים במזומן או מחשבונות בנק זרים, וכן כספים שמקורם במטבעות קריפטו, ישרות אל חשבון הבנק שלה בבנק ישראל. ההפקדה תיעשה בכפוף לכך שייערך הליך ניהול סיכון וזיהוי הלקוח בטרם קבלת הכספים.

זהו הפתרון המתגבש על ידי היועץ המשפטי לממשלה, המפקח על הבנקים, נגיד בנק ישראל, רשות המסים והרשות לאיסור הלבנת הון, לבעיית הסירוב של הבנקים לקבל כספים של נישומים מחשבונות זרים או ארנקים דיגיטליים, לצורך תשלום חובות מס לרשות המסים. הבנקים מסרבים לעשות זאת גם כשמוצג להם הסכם שומה חתום או הסכם גילוי מרצון שנערך עם רשות המסים.

הפתרון מתגבש בימים אלה לאחר שהנגיד פרופ' אמיר ירון, הודיע ליועץ המשפטי לאחרונה כי הוא מסיר את התנגדות הפיקוח על הבנקים לאפשרות לבצע הפקדות של כספים במזומן, ממטבעות קריפטו ומחשבונות בחו"ל בחשבון של רשות המסים. כך נודע לגלובס.

עם זאת, המנגנון של בחינת מקור הכספים וזיהוי הלקוח טרם נקבע, ולא ידוע על מי תוטל חובת הבדיקה ואיך היא תתבצע.

לפי נתוני אתר CoinMarketCap, שוויו הכולל של שוק המטבעות הדיגיטליים עומד על כ-1.53 טריליון דולר, והוא מגלגל מסחר בהיקף מוערך של מעל 100 מיליארד דולר ביום בממוצע, באלפי זירות מסחר בעולם. המטבע המוביל בשוק מאז 2009 ועד היום הוא הביטקוין, שנסחר ביממה האחרונה במחיר של כ-38 אלף דולר .

הבנקים מערימים קשיים

מדובר בפתרון שאמור להיות מוגש בתקופה הקרובה לבית המשפט בהליכים המתנהלים נגד בנקים שונים, לאחר שאלו סירבו לקבל כספים של ישראלים ממקורות שונים אל חשבונות הבנק שלהם בארץ. הטענה לפיה לא ניתן להכניס כספים למערכת הבנקאית הישראלית חוזרת על עצמה בשנים האחרונות מצד בעלי ארנקים דיגיטליים וחשבונות בנק בחו"ל. גם רשות המסים עצמה מלינה על כך שהמערכת הבנקאית חסומה בפני כספי מסים שהרשות צריכה לגבות.

הבעיה המרכזית היא שרשות המסים גובה מסים גם מהכנסות שמקורן בפעילות עבריינית. כלומר, את הרשות לא מעניין מקור הכספים וכל הכנסה מחויבת במס. לכן, הסכם מס מול נישום שקובע את סכומי המס שהוא חייב לשלם לא מהווה "הכשר" עבור הבנקים, שכפופים לכללי איסור הלבנת הון מחמירים.

בין הנפגעים המרכזיים מהבעיה הם הישראלים שמחזיקים מיליונים רבים בחשבונות בחו"ל או בארנקים דיגיטליים, וערכו הליך גילוי מרצון או הסכמי שומה עם רשות המסים כדי "להלבין" את הכסף, אך מצאו עצמם תקועים ללא יכולת להעביר את הכספים מהבנקים בחו"ל או מהארנקים ברשת לבנקים בארץ. וכך, גם ללא יכולת לשלם את המס שהוטל עליהם.

לדברי גורם בכיר ברשות המסים, הבנקים מערימים קשיים "גם ברמה המקומית, כשנתפסים כספים בכספות בבתים של נישומים והרשות לא יכולה להפקיד את המזומן הזה בחשבון הבנק שלה בבנק ישראל, וגם כשהכספים אמורים להגיע לרשות המסים מבנקים בחו"ל. עד היום המפקח על הבנקים לא התערב ולמעשה אמר שהבנקים צודקים כשהם נוקטים גישה מחמירה ולא מקבלים את הכספים".

בפועל אין כל מניעה חוקית או אחרת לקבל את הכספים מחשבונות הבנק בחו"ל או מזירת הקריפטו בארץ. אותם כללי איסור הלבנת הון שמוטלים על הבנקים קובעים מנגנונים שאמורים לאפשר לבנקים לקבל את הכספים בלי לחשוש מפני סנקציות נגדם או העמדה לדין פלילי.

הנושא הזה אף נבחן בפסיקה והוכרע על ידי ביהמ"ש המחוזי שקבע, כי בנק מרכנתיל דיסקונט לא יכול למנוע מבני הזוג רועי ויפעת ערב להעביר לחשבון שלהם אצלו כספים שמקורם במכירת מטבעות דיגיטליים - כ-2 מיליון שקל שמוחזקים עבור בני הזוג בנאמנות בחשבון של Bit2C בבנק דיסקונט.

איסור לחסום כספים

היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, הציג בדיון עמדה לפיה הבנקים לא יכולים לחסום באופן קטגורי את קבלת הכספים והבנק נדרש לבצע הערכת סיכון של הלקוח בכל מקרה ומקרה, על בסיס רשימת נסיבות מפחיתות סיכון שגובשה.

​רשימת הנסיבות, שחלה ביחס ללקוחות פרטיים בלבד, כוללות פעילות בסכום נמוך; נכסים וירטואליים שהתקבלו באופן ישיר מפעילות כרייה, שבה ניתן אישור על ידי גורם חיצוני שמדובר בנכסים וירטואליים שהושגו מכרייה וניתן לזהות את מקור הכספים למימון פעילות זו;​​ נכסים וירטואליים שנרכשו ונמכרו אל או מאותה כתובת ארנק אלקטרוני עבור אותו לקוח; אישור מרשויות המס על תשלום מס בגין רווחים או הכנסות מפעילות בנכסים וירטואליים.

עם זאת, בנק ישראל לא היה שותף למדיניות "ניהול הסיכון" שגובשה והגיש עמדה מנוגדת, לפיה אין לחייב את התאגידים הבנקאיים לתת שירותים הקשורים לנכסים וירטואליים, וזאת בשל הסיכון הגבוה הכרוך במתן שירות העברת כספים לצורך רכישה או מכירה של נכס וירטואלי.

פסק הדין בעניין בני הזוג ערב נמצא בערעור לביהמ"ש העליון. במקביל, הבנקים המשיכו לעמוד בסירובם לקבל כספים מחוץ למערכת הבנקאות הישראלית אל חשבונות הבנק של לקוחות וגם של רשות המסים.

עם זאת, קרו גם שני דברים שקידמו את הפתרון של הפלונטר. הראשון היה חקיקת צו איסור הלבנת הון, שמטיל על נותני שירותי אשראי חובות לזהות ולאמת את הפרטים של הלקוחות שלהם, ולדווח, בהתקיים תנאים מסוימים, על העברות כספיות של אותם הלקוחות. הצו חל גם מתן שירותים לגבי "מטבע וירטואלי", מתוך כוונה לאפשר פיקוח על שירותים פיננסיים שאינם בנכסים מוחשיים.

שינוי בעמדת בנק ישראל

הדבר השני שקרה, ונחשף כאן היום, היה שינוי בעמדת בנק ישראל והפיקוח על הבנקים, שמאפשרת את גיבוש הפתרון להפקדת כספי מסים בחשבון הבנק של רשות המסים.

לדברי גורם ברשות המסים, "אם תפסנו כסף במזומן בכספת או שבעל ארנק דיגיטלי החליט לדווח לנו על הכספים ולשלם את המס בעקבות מבצעי האכיפה שלנו בשוק הקריפטו, אנחנו לא יכולנו להפקיד את הכסף בחשבון הבנק של רשות המסים. הבנק לא מוכן לקחת את הכסף. המשמעות היא שנאלצנו להחזיר לאדם שאמור לשלם מס את הכסף, והתוצאה האבסורדית היא שאנשים שחייבים מסים לא משלמים את החוב לרשות המסים".

לדברי גורם משפטי בכיר שמעורב בגיבוש המתווה, "יש התקדמות משמעותית לגבש את המתווה ולפתור את הבעיה מכיוון שבנק ישראל מסכים למה שהוא לא הסכים עד עכשיו בכלל: שכספי מסים יופקדו לחשבון של רשות המסים בבנק ישראל. זה עדיין לא יאפשר לבעלי הכספים עצמם הפקדה בחשבונות שלהם, שלמרות שאין על זה איסור או מגבלה בחוק, בנקים מסרבים לעשות את זה".

מה שנותר על הפרק כעת כאמור היא השאלה איך יתבצעו בדיקות כספי המסים ומי יבדוק. רשות המסים לא מעוניינת שהחובה הזאת תוטל על כתפיה, אך גם בנק ישראל הוא לא הגורם המתאים, כיוון שהוא לא אמור לנהל את הסיכון האמור. אז מי יעשה זאת? הצוות שעובד עם היועץ המשפטי אמור לתת מענה לשאלה הזאת בקרוב.

ברשות המסים בחרו לא להגיב לידיעה.

מבנק ישראל נמסר בתגובה כי "אין חולק שפעילות פיננסית הקשורה לנכסים דיגיטליים עלולה להיות מנוצלת לרעה ובין היתר להלבנת הון או למימון טרור. מדובר באתגר שלא מיוחד לישראל, ומדינות רבות בעולם מנסות להתמודד עמו. בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים, תוכניות גילוי מרצון או הסדרים אחרים מול רשויות מס אינם פוטרים גופים פיננסיים מבדיקת מקור הכספים נושא ההסדר. לאחר שרשות המיסים הודיעה על נכונותה לפעול לבדיקת מקור הכספים, הציע בנק ישראל, מתוך הכרה בחשיבות של גביית מיסים לקופת המדינה, להקים צוות בשיתוף כלל הגורמים הרלוונטיים ובהם הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, שיגבש את רשימת הבדיקות הנדרשות בהקשר זה.

"אשר למתן שירות על-ידי התאגידים הבנקאיים, בנק ישראל בוחן את הסוגיה, שכאמור נידונה בין היתר גם בבית המשפט. לכשתגובש עמדה רשמית והנחייה רוחבית בנושא זה היא תפורסם לציבור באופן מסודר".

עוד כתבות

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, דוברות לאומית. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אילו קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד?

דוח חדש של משרד הבריאות חושף: מיהן קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד? ● בנוסף חושף הדוח שינוי דרמטי ברמת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

דריכות גבוהה בישראל לקראת אפשרות לתקיפה אמריקאית באיראן על רקע תקיעות השיחות בז'נווה ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים