גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מנטסקייפ ועד מאנדיי: למה חברות הטק מפסידות מיליונים אבל שוות מיליארדים

בלי להרוויח דולר, חברות הטכנולוגיה הישראליות מתקבלות בברכה בוול סטריט, והן לא היחידות ● ההנפקות של נטסקייפ ואמזון בשנות ה–90 לימדו את הבורסות להסתכל מעבר לשורה התחתונה ● האם האסטרטגיה שמתעדפת צמיחה על פני רווחיות תתהפך על המשקיעים?

טקס פתיחת המסחר של חברת מאנדיי / צילום: נאסד"ק
טקס פתיחת המסחר של חברת מאנדיי / צילום: נאסד"ק

מה משותף להנפקות האחרונות של החברות הישראליות מאנדיי, ווקמי, סנטינל וואן וסימילרווב הישראליות? ובכן, כל השמות המדוברים עדיין מפסידים כסף, הרבה כסף. ההפסד הכולל של חמשת החברות הסתכם בשנה שעברה ב-337 מיליון דולר, כשמאנדי אחראית לבדה לכמעט מחצית ממנו עם הפסד של 152 מיליון דולר.

למרות זאת, כל החברות הללו זכו לקבלת פנים חמה למדי בוול סטריט וארבעתן קיבלו שווי מצרפי של לא פחות מ-20 מיליארד דולר בהנפקה. כיום נסחרות הארבעה לפי שווי גבוה אפילו יותר, של מעל 25 מיליארד דולר. מאנדיי, כאמור המפסידה הגדולה מכולן, טיפסה משווי של 6.8 מיליארד דולר בהנפקה ביוני ל-9 מיליארד כיום, כששני מייסדיה שווים יחד מעל מיליארד דולר. 

 

התפנית של נטסקייפ

כדי להתחקות אחרי הרגע בו הבורסה התאהבה בחברות טכנולוגיה לא רווחיות, צריך לחזור לא מעט אחורה, ל-9 באוגוסט 1995, היום בו הונפקה נטסקייפ, מפתחת דפדפן האינטרנט הראשון. בניגוד לנורמות המקובלות דאז, נטסקייפ הייתה חברה צעירה בהנפקה, בת 16 חודשים בלבד, שחילקה את מוצריה חינם ומעולם לא הרוויחה. למרות זאת, מנית החברה התקבלה בהתלהבות קיצונית.

מניית נטסקייפ אמורה הייתה להתחיל להיסחר ב-14 דולר למניה, אך ברגע האחרון לפני ההנפקה הוקפצה ל-28 דולר עקב ביקושים. במהלך יומה הראשון זינקה נטסקייפ עד 75 דולר, לפני שסיימה אותו ב-58 דולר ועם שווי שוק של 2.9 מיליארד דולר. שלוש שנים אחר כך נטסקייפ נמכרה ל-AOL תמורת 4.2 מיליארד דולר, עדיין בלי לרשום רווח.

הנפקת נטסקייפ שינתה את הגישה של וול סטריט כלפי חברות מפסידות. לפי מחקר של הפרופסור ג’יי ריטר מאוניברסיטת פלורידה, שפורסם בחודש שעבר, בשנת 1995 רק 29% מחברות הטכנולוגיה שנכנסו לבורסה בארה"ב היו חברות מפסידות, שיעור שעלה עד ל-53% בשנה לאחר מכן. הסובלנות לחברות מפסידות תגיע לשיאה בשנים 1999-2000, שיא בועת הדוט.קום, במהלכה 86% מחברות הטכנולוגיה שהונפקו היו לא רווחיות.

התפיסה שהתבססה בעקבות הנפקת נטסקייפ וחברות האינטרנט אחריה היא שהרווחיות בזמן ההנפקה פחות משמעותית בהשוואה לצמיחה ארוכת הטווח שמראה החברה. במקום רווחיות, החברות נדרשו להראות פוטנציאל לרווחיות, שזה בדרך כלל אומר להוכיח שהשוק שהן פונות אליהן גדול ומשמעותי מספיק. מכיוון שהאינטרנט פתח שווקי ענק חדשים, חשוב להיות זה שכובש בו כמה שיותר שטח לפני כולם והעלות בטווח הקצר, לא ממש משנה.

בעוד חברות בעולמות מסורתיים ידרשו להראות רווח מהיום הראשון, חברות טכנולוגיה נדרשות לדאוג קודם לנתח שוק. הרווח אמור לבוא אחר כך. למעשה חברות טכנולוגיה אפילו מצופות לא להכניס רווחים אלא להשקיע את ההכנסות חזרה בצמיחה ועצם ההגעה לרווחיות יכול להעיד על כך שהשוק אליו החברה פונה אינו גדול מספיק. 

 

הגאות והשפל

תפיסה זו מושרשת עמוק בלב המשקיעים ולפי הנתונים של פרופ’ ריטר, המניות של חברות טכנולוגיה לא רווחיות הפגינו ביצועים טובים יותר בממוצע בהשוואה למניות טכנולוגיה של חברות רווחיות בשלוש השנים לאחר ההנפקה. כך למשל חברות טכנולוגיה רווחיות שהונפקו עם הכנסות של מעל 100 מיליון דולר רשמו תשואה ממוצעת של 62% מעל השוק בשלוש השנים הבאות. לעומת זאת, חברות טכנולוגיה לא רווחיות עם אותן הכנסות רשמו תשואה ממוצעת גבוהה יותר של 73.8%.

דוגמה בולטת לכך היא טסלה של אילון מאסק. החברה הוקמה ב-2003, הונפקה ב-2010 והגיעה לשנה הראשונה של רווחיות רק ב-2020. למרות זאת, במשך שנים וגם היום השוק המשיך לתמחר אותה מעל כל חברת רכב אחרת בעולם.

בנסיבות כאלה מנכ"לים לא ממהרים להבטיח רווחים. ספוטיפיי הושקה כבר ב-2009 ומאז רשמה הפסדים של מיליארדים. למרות זאת, בשנה שעברה הבהיר מנכ"ל החברה, דניאל אק, כי החברה עדיין נמצאת בשלבי צמיחה ותמשיך לבצע השקעות ענק במוזיקה ופודקאסטים על חשבון רווחיות, כדי למשוך עוד מיליוני מאזינים.

אי אפשר לטעון שהתפיסה הזו של דגש על צמיחה לא הוכיחה את עצמה לאורך השנים. ההוכחה המשמעותית ביותר בהקשר זה היא כמובן אמזון כשהונפקה ב-1997, כשעדיין הפסידה כסף בשל השקעות בתחומים חדשים. רק ב-2003 הגיעה אמזון לשנה מלאה של רווחיות ולחברה לקח עוד שנים לכסות את 3 מיליארד הדולר שהפסידה בתחילת הדרך. אולם כיום אמזון היא כבר מכונת רווחיות משומנת עם 21.3 מיליארד דולר ברווח נקי ב-2020.

הדגש על הצמיחה על פני הרווחיות בטווח הקצר מקובע היטב בוול סטריט, אך הסבלנות של המשקיעים להפסדים עדיין משתנה לאורך זמן, כאשר בתקופות של גאות בשוק ההון, המשקיעים נותנים לחברות יותר חופש להקריב את הרווחיות. בעוד כאמור בשנת 2000 היו 86% מחברות הטכנולוגיות שהונפקו מפסידות, שיעור זה ירד בשנים לאחר מכן כאשר המומנטום בשוק ההון השתנה לרעה. בשנים האחרונות שוב עלה שיעור חברות הטכנולוגיה המפסידות מבין המונפקות ועמד על 82% אשתקד.

ההון והסיכון

אלא שלא כל החברות המפסידות יהפכו בסופו של דבר לאמזון או לטסלה. החשש המרכזי הוא שהתפיסה שמאפשרת לחברות להתמקד בצמיחה לאורך שנים, תיצור חברות שלא מגיעות לרווח אף פעם. אם לאמזון לקח תשע שנים להיות רווחית, חברת טווילו, שמפתחת פתרונות תקשורת לעסקים בענן, כבר בת 13 ועדיין לא הגיעה לרווח. חברת יוניטי, המפתחת מנוע גרפי, הוקמה לפני 17 שנה אך מעולם לא הייתה רווחית, מה שלא הפריע לה להנפיק אשתקד לפי שווי של 13.6 מיליארד דולר. כיום השווי שלה כבר מתקרב ל-30 מיליארד.

בכל זאת כאשר מדברים על חברות לא רווחיות, השם הבולט ביותר הוא אובר שנודעה בהפסדי הענק שלה. ב-2020 הפסידה אובר 6.7 מיליארד דולר, שיפור יחסי בהשוואה ל-8.5 מיליארד ב-2019. מתי החברה תהיה רווחית? יש מי שמעריכים שזה יקרה רק כאשר אפשר יהיה להחליף את הנהגים האנושיים במכוניות האוטונומיות.

עוד כתבות

צ'רצ'יל מסמן V. ביום הניצחון על גרמניה הנאצית / צילום: Reuters, IMAGO/piemags via Reuters

לסיים מלחמה: עצתו הפיקטיבית של צ'רצ'יל לנתניהו

אבי הכישלון הגדול של המלחמה הקודמת הוביל את הבריטים אל חוף מבטחים, וזכה בסליחה ובהערצה. הוא הבין כי אנחת הרווחה חשובה יותר מתרועת הניצחון

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

"המשך הסטת כספים מחו"ל יכול לתדלק את הראלי הבא בשוק המקומי"

יוני הפך לאחד החודשים החזקים בבורסת תל אביב, גם הודות להזזת כספי משקיעים מקרנות נאמנות המשקיעות במדד S&P 500 אל הבורסה המקומית ● לידר: "קשה לראות תפנית שלילית משמעותית או תיקון בשוק" ● במגדל מזהים הזדמנות במניות נדל"ן מסחרי ותקשורת

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים החמירה את הכללים ועוררה סערה: "עלולה לגרום לתאונות מס רבות"

תזכיר חוק חדש של רשות המסים קובע שמי ששהה בארץ למשך 75 יום בשנה - ייחשב לתושב לצרכי מס וכלל הכנסותיו בישראל ובחו"ל ימוסו ● המהלך צפוי להשפיע לרעה על ישראלים ברילוקיישן ותושבי חוץ שמרבים לבקר בארץ ● מהם עיקרי השינוי ואילו השלכות יהיו לו על תכנון מס עתידי? ● גלובס עושה סדר

עמית סגל / צילום: אריק סולטן

אחרי שבע שנים בידיעות אחרונות: עמית סגל עובר לישראל היום

הפרשן הפוליטי של חדשות 12 צפוי להצטרף לשורת הכותבים של מוסף סוף השבוע החדש של העיתון, לאחר שבע שנים במהלכן החזיק טור במוסף לשבת של ידיעות אחרונות ● מוקדם יותר היום, פורסם כי העורך הראשי של מקור ראשון, אלעד טנא, יעבור להיות עורך העל בידיעות אחרונות

חרדים בלשכת גיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

צה"ל מסיר כפפות: המהלך הדרמטי לגיוס משתמטים - והאכיפה

עשרות אלפי צווי הגיוס שיישלחו, והמחסומים שיוקמו בכניסה לאזורים מיושבים ● שעות לפני יציאת המשלחת: השרים הצביעו בעד חלוקת סיוע הומניטרי לעזה ● בקטאר מדווחים: סבב המשא ומתן העקיף בין חמאס לישראל החל בדוחה ● צה"ל יירט טיל בליסטי ששוגר מתימן ● "האויב ממתין לשאננות": חמאס מזהיר את המחבלים לקראת הפסקת האש ● 50 חטופים - 639 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

בורסת ת"א ננעלה בעליות קלות; ישרוטל קפצה בכ-12%, סלקום ירדה ב-3%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.3% ● השקל התחזק בחדות מול הדולר ● בוול סטריט נתוני התעסוקה מגבירים את החשש שהורדות הריבית מתרחקות ● מנגד, בארץ, הכלכלנים מעריכים שההקלה המוניטרית מתקרבת, אולי כבר ביום שני ● וגם: המניה שזינקה ב-1000% בשנה ועדיין צופים לה אפסייד

סיכום שווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילום: AP

שמונה מניות עם הזדמנות ושתיים שכדאי להיזהר מהן - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בנק אוף אמריקה מפרסם רשימה של מניות מעניינות להשקעה ● הבורסה בתל אביב הפכה לאחת החזקות בעולם, ושברה שורה של שיאים היסטוריים ● ההצלחה של קת'י ווד ● וגם: האם יכול להיות שאחת הדרכים הכי יקרות להשקיע בשוק ההון היא גם הכי משתלמת?

בניין בשכונת סיגליות בבאר שבע / צילום: יובל ניסני

עליית שווי של 60%: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים בבאר שבע?

ביום האחרון של מבצע "עם כלביא" נרכשה דירת 4 חדרים, בשכונת הסיגליות בבאר שבע ● מדובר בדירת "מחיר למשתכן" שהזוכים מכרו עתה ● לדברי השמאי, "השוני במחירים בשכונה נעוץ בעיקר ברמת ההשקעה של הרוכשים המקוריים, שיכולה להעלות או להוריד את המחיר ב־50־80 אלף שקל"

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: באדיבות עיריית קריית אונו

הרוב קובע, גם כשהבניין שלכם נהרס מטיל. וזה לא תמיד כל כך פשוט

השאלה הגדולה העומדת בפני דיירים שהבית המשותף בו הם מתגוררים נפגע היא האם קיים רוב לשיקום הבניין ● אם כן - המחוקק מעודד זאת ● במידה ואין הסכמה שכזו - יכול להתבטל רישום הזכויות הפרטניות והדיירים הופכים לשותפים במקרקעין ללא זיקה לחלק מסויים בשטח ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

נתב''ג / צילום: Shutterstock

ההצעה והסערה: האם מי שנתקעו בחו"ל בזמן המלחמה יקבלו פיצוי של עד 450 דולר ליום?

ועדת הכלכלה היתה אמורה לדון במתווה לפיצוי הישראלים שנתקעו בחו"ל במבצע "עם כלביא" ● על הפרק: מתווה שמציע החזרי הוצאות לינה ומחיה שיכול להגיע אף ל-450 דולר לנוסע ● אז למה ההצעה לא עלתה לדיון ומי יפצה את הנוסעים?

ח''כ אושר שקלים / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהצעה למנות בכירים ללא אישור ועדת גרוניס

לפי הצעת החוק של ח"כ אושר שקלים מהליכוד, שתעלה היום לדיון בוועדת השרים לחקיקה - מינויים בכירים, ובהם ראש השב"כ, יתבצעו על ידי הממשלה, ללא צורך באישורה של הוועדה המייעצת ● באחרונה ביקש רה"מ נתניהו מבג"ץ לקבוע כי הוועדה תתחיל לקדם את מועמדותו של דוד זיני לראשות השב"כ

סניף של שירותי בריאות כללית -קופת חולים כללית / צילום: עינת לברון

יו"ר ועד העובדים בכללית מזהיר: "אם משרד הבריאות ימנה מנהל מטעמו - כל העובדים ישבתו"

יו"ר הוועד של הכללית מצטרף למאבק על מינוי המנכ"ל ונעמד מול משרד הבריאות: "איומים אגרסיביים יכשלו. לא ניתן להפוך את הכללית לסניף של האוצר ואגף התקציבים במשרד הבריאות" ● ועד עובדי הכללית הוא לא גורם שמשתתף רשמית בבחירת המנכ"ל, אבל יש לו בהחלט השפעה מכרעת על הישרדותו

ישי דוידי / צילום: כדיה לוי

מעצמה ביטחונית: המניות שהציפו לפימי רווחים של כ־3 מיליארד שקל

בפחות משנה מימשה קרן ההשקעות מניות בחמש חברות תעשייה ביטחוניות שבשליטתה תמורת מיליארד שקל וברווחים עצומים ● איתות למשקיעים? הקרן נותרה עם החזקה משמעותית בחברות

ייבוא רכבים / צילום: Shutterstock

כשהיצע הרכבים והמותגים בשיא, מי צריך את הרפורמה ל"הגברת התחרות"

בוועדת הכלכלה דורשים "לפתוח את שוק יבוא הרכב לתחרות", אבל ניתוח המסירות במחצית הראשונה של 2025 מגלה תמונה של שוק היפר־תחרותי, ביקוש ריכוזי ומלחמת מחירים שכבר שוחקת את הרווחיות ● אז למה כולם רוצים, ורצים, לקבל זיכיונות יבוא בחסות הרגולטור?

חיסכון לכל ילד / אילוסטרציה: Shutterstock

מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד, מי קופת הגמל שבראש?

נתוני ביטוח לאומי שמתפרסמים היום מראים כי מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד ב-3.6 מיליון חשבונות, מאז שהחלה התוכנית ב-2017 ● אלטשולר שחם מובילים עם כמעט מיליון חשבונות חיסכון

מייסדי רובינהוד. מימין: ולדימיר טנב, ובאיג'ו באט / צילום: ap, Mark Lennihan

וול סטריט סוף סוף מתגמלת את החברה של שני האאוטסיידרים שהפכו למיליארדרים

אפליקציית המסחר האמריקאית רובינהוד הגיעה לוול סטריט בסערה לפני כארבע שנים וספגה כישלון חרוץ ● סאגת מניות ה"מם" סיבכה את החברה עם הרגולטורים, היא נזקקה למיליארדי דולרים לערבויות ואף הגיעה לסף פשיטת רגל ● אבל מאז השפל ההוא, המניה זינקה ביותר מ־1,300%, הרווחים רק גדלים, והמוניטין השתקם

רשויות הצפון מתחרות על קמפוס הענק של אנבידיה / צילום: מועצה אזורית חוף הכרמל, יח''צ

לפחות חמישה אזורי תעשייה בצפון יתחרו על השקעת הענק של אנבידיה

אנבידיה הצהירה על כוונתה לשלש את היקף הנדל"ן שהיא מחזיקה בישראל בהשקעה של כ־2 מיליארד שקל, ולבנות קמפוס ענק בקרבת משרדיה ביקנעם ● רשויות מקומיות באזור הצפון כבר מציעות קרקעות בשטחן - מעפולה עד חיפה ● ההערכה: הפרויקט יכלול מעבדות שיאפשרו לפתח את שבבי התקשורת העתידיים של החברה - מנוע צמיחה מרכזי שלה

אלעד טנא / צילום: אריק סולטן

במקום אבי משולם: אלעד טנא מונה לעורך העל בידיעות אחרונות

אלעד טנא ימונה לתפקיד עורך העל של ידיעות אחרונות וב-Ynet במקום אבי משולם, שמילא את התפקיד בשנתיים האחרונות ● טנא, מגיע לאחר כשנתיים בתפקיד העורך הראשי של "מקור ראשון"

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: עודד קרני

הלחצים על הנגיד ובית ההשקעות שמעריך: "הריבית עשויה היום"

בנק ישראל צפוי לפרסם את החלטת הריבית היום (ב'), שצפויה על פי רוב הכלכלנים להישאר על רמה של 4.5% ● עם זאת, בלידר שוקי הון מעריכים שהסיכוי שנראה כבר הפחתה היום עומדת על 65%

תקיפות של חיל האוויר הישראלי בתימן (ארכיון) / צילום: ap

"פצצות עוצמתיות": צה"ל תקף תשתיות טרור של החות'ים בתימן

"מבצע דגל שחור": 20 מטוסי קרב השתתפו במבצע בתימן הלילה, ותקפו באמצעות יותר מ-50 חימושים ● שעות לאחר התקיפה: 2 טילים שוגרו מתימן לשטח ישראל - תוצאות היירוט בבדיקה ● טראמפ בשיחה עם כתבים: ניתן להגיע לעסקה בעזה עוד השבוע ● 50 חטופים - 640 ימים בשביעדכונים שוטפים