גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ועדת החוקה דחתה את ההצבעה על הכנסת 4 מדינות לרשימה האדומה. ביקורת נמתחה על האכיפה למבודדים

חברי הוועדה החליטו לדחות את ההצבעה בנושא הכנסת טורקיה, גיאורגיה, קפריסין ובריטניה לרשימת המדינות האדומות • יו"ר הוועדה, ח"כ גלעד קריב: "אם לא יהיו תשובות, הוועדה לא תצביע, וההכרעה תעבור למליאה, או שנקצר את תוקף התקנות ל-48 שעות, וניתן גם להפיל את התקנות"

ח"כ גלעד קריב / צילום: דוברות הכנסת, נועם מושקוביץ
ח"כ גלעד קריב / צילום: דוברות הכנסת, נועם מושקוביץ

משרד הבריאות ביקש להכניס ארבע מדינות לרשימת המדינות שהטיסה אליהן אסורה (אלא באישור ועדת חריגים): טורקיה, גיאורגיה, קפריסין ובריטניה אולם ועדת החוקה דחתה היום (ב') את ההצבעה בנושא. המדינות אמורות להיכנס לרשימה ה"אדומה" ביום שישי ה-30 ביולי. דיון נוסף אמור להתקיים עוד השבוע. משמעות הדחייה של ועדת החוקה היא שהמליאה יכולה לאשר את התקנות.

המדינות שנמצאות ברשימה זו הן: אוזבקיסטן, ארגנטינה, בלארוס, ברזיל, דרום אפריקה, הודו, מקסיקו, רוסיה, ספרד וקירגיזסטן. כל החוזרים מהן מחויבים בבידוד, כאשר היציאה מישראל למדינות אלה מותנית כאמור באישור ועדת חריגים. במקביל לדחיית ההצבעה, בוועדת החוקה נשמעה ביקורת חריפה על האכיפה לחוזרים מחו"ל המחויבים בבידוד.

"האכיפה לוקה בחסר"

יו"ר הוועדה ח"כ גלעד קריב פתח את הדיון: "חייבים להידרש גם היום לשאלת ההלימה עם האמצעי המתרחב של מספר המדינות אל מול ההתקדמות בצעדים הראויים לעיקרון המידתיות".

עו"ד ד"ר גור בליי, יועמ"ש הוועדה העלה סוגיה בעייתית והנוגעת לאכיפה הדלה על המחויבים בבידוד: "אין הפעלה של מלוניות, של אמצעי פיקוח טכנולוגיים, האכיפה לוקה בחסר, על רקע כל זאת, עולה השאלה אם אפשר להצדיק חוקתית את האיסור הגורף ליציאה מהארץ לשורה ארוכה של מדינות, כשלא נעשה שימוש באמצעים שפגיעתם פחותה, שאתם מחויבים לבחון לפי החוק".

לעניין זה אמר אורי בוצ'ומנסקי, יועמ"ש מנהלת האכיפה במשטרה: "יש התקדמות בנושא הפיקוח הטכנולוגי, וזה מנוהל על-ידי המשרד לביטחון הפנים".

אילנה גנס, ראש מטה שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, הסבירה כי "כל המדינות ללא יוצא מן הכלל, כולל מי שאין אליהן תעבורה, מוערכות לפי אותה סקאלה, וכולם מייצרים שקלול של חלוקת המדינות, אזהרת מסע חמורה רגילה כזאת או אחרת. במדינות שהתעבורה אליהן גבוהה כמו יוון וארה"ב - המספרים הגדולים יחסית של חולים החוזרים משם משקפים את היקף התחלואה, אך לא במדינת המקור, ולכן אלו שיקולים למה חלק מהמדינות לא נמצאות. כל שבוע מבצעים הערכה כדי להתרשם מהמגמות, כולל תחלואה נכנסת, וזה מאפשר לקבל תמונת מצב על כלל המדינות מבחינת התחלואה".

גנס התייחסה לפעילותה של ועדת החריגים אליה פונים המבקשים לצאת למדינות האדומות: "אנחנו מקבלים ממנה דיווחים אמיתיים ומה היקף האישורים הניתנים. הוועדה נתנה 1,942 אישורים, על רוסיה יש הכי הרבה פניות של תקשורת". אישורים אלה התקבלו מתוך כ-6,000 פניות.

ח"כ יבגני סובה (ישראל ביתנו): "אנחנו מופגזים בפניות של אנשים שקיבלו תשובה שלילית תוך חצי שעה מפנייתם. אבקש שתכללו רופא דובר רוסית לוועדת החריגים, שיהיה מוסמך לבחון את המקרה. למה לא לקבוע ברירת מחדל שניתן יהיה לבקר אב או אם מעל גיל 80? רוסיה היא מדינה ענקית, יש הבדלים של 8,000 ק"מ בתוכה. צריך לבדוק האם אפשר לחלק מדינות גדולות לאזורים כדי להתייחס לכל אזור בנפרד, ולא להתייחס לרוסיה כמקשה אחת כי היא גדולה מאוד".

"ההחלטות שמתקבלות לא מקצועיות אלא פוליטיות"

ההחלטה להכניס את טורקיה לרשימה האדומה מגיעה בתזמון שבו אלפים טסים מדי יום לנופש בטורקיה במסגרת חגיגות חג הקורבן. ח"כ אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): "ההחלטות שמתקבלות לא מקצועיות אלא פוליטיות. הציבור הערבי פוקד את טורקיה בחג ואין שום הסבר מקצועי ורפואי להוצאתה והשארתה של יוון, מיוון חזרו 22 מאומתים, ומטורקיה 24. מה ההבדל ביניהן? בנוסף לכך, יש 250 סטודנטים אזרחי המדינה שכבר שנה לא מורשים לצאת לרוסיה להמשך לימודיהם והאוניברסיטה כבר מאיימת עליהם.

גם ח"כ אחמד טיבי (הרשימה המשותפת) טען לקבלת החלטות לא עניינית: "שר החוץ של יוון הגיע לכאן ונפגש עם שר החוץ שלנו וביקש להחריג את יוון. ואיזה פלא ממשלת ישראל נענתה לבקשתו, כשהממשלה משאירה את גאורגיה, טורקיה ונפגעים רק התיירים לטורקיה ש-95% מהם ערבים. מה שטוב ליוון טוב גם לתיירים לטורקיה. האזרחים נפגעים בגלל שיקולים מדיניים פוליטיים".

ענת סרגוסטי מארגון העיתונאים ביקשה להחריג עיתונאים מהצורך לבקש אישור לנסיעה לאחת מהמדינות האסורות.

היו"ר ח"כ קריב סיכם, "בשבוע האחרון על-פי משרד הבריאות נכנסו בשערי נתב"ג ממדינות אסורות לנסיעה 400 חולים מאומתים. אבקש תשובה אם הם נסעו בתחבורה ציבורית, אם ביקרו אותם בבידוד, האם היו הפרות? למה למנוע מאנשים לנסוע למדינות אסורות כשהם לא מטופלים כשהם חוזרים. לי אין ספק שהאחוז הנמוך של האישורים בוועדת החריגים קשור גם בכך שאנחנו לא סומכים על מה יקרה כשיחזרו. יכונס דיון נוסף עוד לפני יום שישי. אנחנו רוצים תשובות ברורות מה קרה מאז שהעלינו את השאלות לגבי אכיפה בנתב"ג והבידודים, איפה עומד הצימוד האלקטרוני".

"אני לא מוכן להצביע על תקנות מס' 7 (הרחבה לעוד 4 מדינות) עד שתביאו תשובות", הוסיף קריב. "אבקש התייחסות לנושא העיתונאים ואני רוצה פירוט מלא והתייחסות לכל הצעדים החלופיים. אצפה לשמוע ממנהלת האכיפה על אכיפת הבידודים והתחבורה הציבורית. אני רוצה תשובה לפרוטוקול של מנהלת האכיפה האם הם מוותרים על אכיפת החזרה בתחבורה ציבורית הביתה. משהועלו טענות לגבי טורקיה ורוסיה אבקש שיובאו הנתונים בעניינן. אם לא יהיו תשובות, הוועדה לא תצביע, וההכרעה תעבור למליאה, או שנקצר את תוקף התקנות ל-48 שעות, וניתן גם להפיל את התקנות".

עוד כתבות

מיכלית נפט בחוף בוונצואלה / צילום: ap, Matias Delacroix

פוטנציאל הנפט הלא-ממומש של ונצואלה יכול להתהפך לטובת ארה"ב

ניהול גרוע של מונופול הנפט הממשלתי בידי נשיאי ונצואלה, הוגו צ'אבס וניקולס מדורו, וסנקציות אמריקאיות חסמו את "הזהב השחור" מלבוא לכדי מימוש ● כעת, בשל הפלת השלטון בוונצואלה, מזקקות הנפט בחוף הדרומי של ארה"ב יכולות להפוך לגורם מרכזי בעיבוד הנפט הזה לכדי מוצרי דלק לרחבי העולם

אבי לוי, יו''ר דלק ישראל / צילום: יח''צ

גם דלק ישראל מביעה התעניינות ברכישתה של הוט מובייל

חברת דלק ישראל מביעה התעניינות ברכישת הוט מובייל, וזאת לאחר שפלאפון ופרטנר הגישו גם הן הצעות לרכישתה ● בשלב זה, רכישה פוטנציאלית של הוט מובייל ע"י דלק ישראל עשויה להתבצע באופן בלעדי על-ידה, אך ייתכן כי היא תבחר לעשות זאת עם שותפים אסטרטגיים

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת משיק את "הסל של המדינה"; ברשתות טוענים: אין כאן בשורה

שר הכלכלה הציג היום את פרויקט "הסל של המדינה" - סל של 100 מהמוצרים הנמכרים ביותר בישראל, שישווקו במחיר הזול ביותר ● הסל יוצע ללקוחות ברשת מזון אחת שתיבחר במכרז ● ברקת טוען כי המהלך יסייע לבלום את יוקר המחיה, אך ברשתות השיווק לא מתרשמים

מיליציות של אזרחים חמושים תומכי הנשיא מדורו יוצאים לרחובות / צילום: ap, Matias Delacroix

התגובות למהלך של טראמפ, ואיפה חוששים להיות הבאים בתור?

התגובות בעולם למהלך ההתקפי של ארה"ב על ונצואלה נעו בין גינויים חריפים מצד מתנגדי המדיניות האמריקאית, להימנעות מביקורת מצד מי שאמורים להיות בעלי בריתה של ארה"ב ● נשיא ברזיל טען בתגובה כי ארה"ב "חצתה רף מסוכן מאוד", ואילו באיחוד האירופי פרסמו הודעה מתונה שבה אמרו כי הם "בעד העברת השלטון בוונצואלה בדרכי שלום"

הילה ויסברג והלית ינאי-לויזון בשיחה עם ינקי קוינט / צילום: לע''מ

האיש שאחראי על קרקעות המדינה: "מחירי הדירות ימשיכו לרדת, אפילו ב-10%"

שיחה עם ינקי קוינט, מנהל רשות מקרקעי ישראל היוצא ● על העימותים עם האוצר, ההישגים במחיר למשתכן והטענות כלפיו לאפליית ערבים: "חשוב שבקו הגבול יישב ציבור שיודע להגן על היישובים"

מי הן קרנות הגידור המצטיינות של השנה? / אילוסטרציה: Shutterstock

הקרנות של המיליונרים שהיכו את ת"א כשרוב תעשיית הגידור נשארה מאחור

בשנה החולפת השאיר מדד הדגל של ת"א אבק לרוב קרנות הגידור המנייתיות - למעט 3: ורטיקל לונג, ואר אקוויטי וספרה וואליו ● מנהל הקרן המצטיינת מסביר את סוד ההצלחה: "חשיפה גבוהה לסקטורים הביטחוני והפיננסי" ● במבט ל–3 שנים בין קרנות הגידור, בלטו לטובה גם נוקד וטוטאל

התקנת גג סולארי ביתי / צילום: Shutterstock

חברת החשמל מחייבת במפתיע בעלי גגות סולאריים באלפי שקלים רטרואקטיבית

אחרי עיכוב של שנים ביישום הרגולציה, חברת החשמל החלה לחייב בעלי גגות סולאריים בעלויות ניהול מערכת על חשמל שנצרך בבית - כולל גבייה רטרואקטיבית של עד שנתיים ● החיוב, המבוסס לעיתים על הערכות ולא על נתוני צריכה בפועל, עלול להגיע לאלפי שקלים בשנה

איך 2025 עמדה במבחן העובדות? / צילום: AI ננו בננה

המשרוקית מסכמת שנה: איך 2025 עמדה במבחן העובדות?

כלכלה, משפט וביטחון: מתברר שהפוליטיקאים אוהבים לזרוק נתונים בנושאים האלה, אבל אי־אפשר להסתמך עליהם באופן עיוור ● ואפשר גם בכלל לברוח משיח עובדתי - מתברר שמי שסיגלה לעצמה את המנהג הזה המשיכה איתו גם השנה ● ואיפה אנחנו צריכים להשתפר? ● המשרוקית של גלובס

ענקיות הפיננסים העולמיות / עיצוב: אלישע נדב

הבנק הבינלאומי שממליץ: הגדילו חשיפה למניות וחפשו הזדמנויות בסין

ב־UBS מעריכים המשך תנופה בשוקי המניות הסיניים בשנה הקרובה ● בדויטשה בנק דווקא סבורים כי סין עלולה לאבד מומנטום בגלל משבר הנדל"ן וצופים קאמבק של הדולר; ולמרות האופטימיות בג'יי.פי מורגן לגבי הצמיחה הגלובלית, הם מזהים גם סכנת מיתון ● התחזיות של ענקיות הפיננסים ל־2026

אילוסטרציה: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע זינק ב-4.6% בנובמבר. וכמה מרוויחים בהייטק?

עפ"י הלמ"ס, השכר הממוצע למשרה של עובד ישראלי בחודש נובמבר 2025 עומד על 13,587 שקל ● בסך-הכול שוק העבודה ממשיך להיות חזק והדוק למדי, עם ביקוש ניכר לעובדים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ במסיבת עיתונאים לאחר התקיפה בוונצואלה, משמאלו מזכיר המדינה מרקו רובי / צילום: Reuters, Jonathan Ernst

ביל אקמן צופה שמחיר הנפט יצנח לאחר נפילת מדורו, ולאיראן יש סיבה לדאגה

מבצע ארה"ב בקראקס מציב את שוק הנפט הגלובלי במרכז השיח ● שינוי מאזן הכוחות עשוי להפחית את מחירי האנרגיה, ולפגוע באינטרסים של איראן, סין ורוסיה ● במקביל, נראה כי למבצע ולשינויים שחלים במדינות השכנות לאחרונה עשויה להיות השפעה גם על מדינת ישראל

מי מוכן לקחת משכנתא בריבית דו־ספרתית / צילום: Shutterstock

מי מוכן לקחת משכנתא בריבית דו־ספרתית

סקטור המשכנתאות החוץ־בנקאיות עדיין מהווה אחוזים בודדים בלבד משוק ההלוואות לדיור, אך צומח במהירות, כשעוד ועוד חברות ממהרות להיכנס אליו ● בענף מעריכים כי בתוך שנים יגיע לנתח של עשרות אחוזים - אלא שבשוק שבו ליועצים תפקיד מרכזי והפיקוח עדיין חלקי, עולות גם שאלות של סיכון והסדרה ● למי זה מתאים, מהם הסיכונים - ואיך המדינה מנסה לצמצם את הפרצות?

מסחר בביטקוין / צילום: ap, Petr David Josek

ברשות המסים ציפו למיליארדים מהסדרת הקריפטו, אבל גבו רק 31 מיליון שקל

ברשות המסים קבעו נוהל להסדרה, שהיה עתיד להכניס מאות מיליוני שקלים למדינה ● נתונים שהגיעו לגלובס מגלים כי מאז דצמבר 2023, נגבו 31 מיליון שקלים בלבד ● המשקיעים חוששים מדרישות חודרניות ומכסף שנותר "תקוע" מחוץ למערכת הבנקאית: "הנוהל לא עובד"

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

"ההחלטה לא תהיה פשוטה": מה צפוי בהחלטת הריבית של בנק ישראל?

בשוק צופים שבנק ישראל יותיר היום את הריבית ללא שינוי, על אף מורכבות ההחלטה ● בינתיים, העיניים נשואות אל תחזית הבנק הרבעונית למתווה הריבית, הצמיחה והאינפלציה שתפורסם היום, לאחר שהתחזית הקודמת פורסמה בספטמבר האחרון, לפני תום הלחימה בעזה

נשיא ונצואלה ניקולס מדורו / צילום: ap, Ariana Cubillos

המומחה שמסביר: כך ונצואלה הפכה מכלכלה מהחזקות בעולם, למוקד משבר פליטים עצום

פרופ' דני בכר מסביר בראיון לגלובס כיצד המשטר של ניקולס מדורו, הפך את ונצואלה מאחת המדינות העשירות בעולם לכישלון כלכלי עם רעב המוני ● המשבר הכלכלי הוביל למשבר הפליטים הגדול ביותר בהיסטוריה של יבשת אמריקה, ואחד הגדולים ביותר בעולם, במהלכו מיליונים מאזרחי המדינה עזבו את ונצואלה

עבודות על המטרו בשכונת כפר גנים בפתח תקווה / צילום: דרור מרמור

פרויקט המטרו מתקרב לשוק ההון: נת"ע בוחנת גיוס חוב בבורסה

בנת"ע מקדמים הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק של פרויקט המטרו לבין ההכנסות ממסים ● המהלך זוכה לתמיכה ברשות החברות, אך ממתין להכרעת החשכ"לית הבאה

נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרן ברק / צילום: איל יצהר

האזהרה החריפה של אהרן ברק: "אנחנו כבר לא דמוקרטיה ליברלית"

בנאום מצולם ששודר בהפגנה לציון 3 שנים לנאום השר יריב לוין בהכרזה על המהפכה המשפטית - תקף נשיא העליון לשעבר אהרן ברק את רה"מ בפרט ואת הממשלה בכלל: "זכויותינו כאזרחים מופרות יום-יום - מפעל החיים של כולנו בסכנה" • הוא מתח ביקורת על המשטרה: "מפעילה את כוחה בצורה לא שוויונית ולא מרוסנת" • וקרא למפלגות שעתידות להתמודד בבחירות: "שיתחייבו שיעצרו את ההפיכה המשטרית"

5 הערות על השנה ששברה את כל השיאים בשוק הגמל / צילום: Shutterstock

"שוק ההון התנתק מהכלכלה": האם אחרי שנה פנטסטית הגיע הזמן להקטין חשיפה למניות?

2025 הייתה השנה הכי טובה שראו החוסכים בישראל זה 16 שנה, אבל מסלול אחד פופולרי במיוחד אכזב את המשקיעים ● את טבלת התשואות הובילו שתי חברות ביטוח עם אהדה להשקעות בארץ ● ואיפה ממליצים המומחים לשים את הכסף ב־2026?

הנתונים נחשפים: כמה הרוויחו עורכי הדין ב־2025, ואיזה תחום בלט במיוחד

אחרי תקופה של זהירות, ענף המשפט חוזר להעלאות שכר מדודות ● מסקר קודקס ל־2025 עולה כי השכר הממוצע טיפס ב־2.4%, כאשר לצד הדומיננטיות של תחום ההייטק, נרשמת התחזקות משמעותית בתחומי הרגולציה והגנת הפרטיות, המבססים את מעמדם בצמרת טבלת השכר

חנות ברחוב אלנבי ליד נחלת בנימין בתל אביב / צילום: ניר וייס־ודררו

מה עשו חפירות הרכבת למחיר חנות באלנבי פינת נחלת בנימין?

חצי חנות ברחוב אלנבי בת"א נרכשה ב־1.5 מיליון שקל, כשלפני שלוש שנים עסקה זהה נסגרה ב־1.6 מיליון שקל ● שמאי המקרקעין ארז כהן: "כיום, כשאלנבי חסום לתנועת רכבים ולתחבורה ציבורית והפך לאתר בנייה עבור הרכבת הקלה, הגישה לנכס נפגעה אנושות, ועמה גם הפוטנציאל העסקי של שטחי המסחר"