גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האוצר מטיל פצצה ומציע להפסיק את הנפקת איגרות החוב המיועדות לקרנות הפנסיה

בטיוטת הפרק הפיסקאלי של חוק ההסדרים מציע משרד האוצר להחליף את איגרות החוב המיועדות לפנסיה במנגנון של "הבטחת תשואה" ● מדובר בצעד דרמטי שעשוי לפגוע בגובה קצבאות הפנסיה העתידיות של החוסכים, ולהערכת האוצר יחסוך מיליארדי שקלים בשנה ● בהסתדרות תקפו את המהלך

יוגב גרדוס, ממלא מקום הממונה על התקציבים במשרד האוצר / צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה
יוגב גרדוס, ממלא מקום הממונה על התקציבים במשרד האוצר / צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה

אגף התקציבים באוצר הפיץ הבוקר (ג') טיוטה מעודכנת של הפרק הפיסקאלי בחוק ההסדרים, ובתוך שלל הרפורמות המוצעות מסתתרת פצצה שקשורה לפנסיה של כולנו.

באוצר מציעים לעצור את הנפקת אגרות החוב המיועדות לקרנות הפנסיה ולהחליף אותן במנגנון שיבטיח תשואה מינימלית לחוסכים. להערכתם, הדבר יביא בתוך עשור לחיסכון תקציבי של כ-20 מיליארד שקל בשנה.

האוצר מצדו מבטיח תשואה שנתית מינימלית של 5%, ולכן טוען שהדבר לא יפגע ואפילו ישפר את מצבם של החוסכים לפנסיה שנהנים כיום מתשואה של 4.86% באג"ח המיועדות.

מדובר בהצעה שעוררה בעבר ביקורת חריפה מצד ההסתדרות ומומחים לפנסיה, בטענה שמדובר בהפחתה משמעותית בהטבה לחוסכים לפנסיה. החשש שלהם הוא שהמדינה לא תעמוד בהבטחה, במיוחד בתקופות משבר, אז התשואות נמוכות, ולא תהיה רשת ביטחון מובטחת מהמדינה.

בדברי ההסבר לחוק נכתב כי המדינה מנפיקה כיום "אגרות חוב ממשלתיות מיועדות, לא סחירות, לקרנות הפנסיה החדשות המקיפות ולקרנות הפנסיה הוותיקות בהיקף של 30% מנכסיהן, צמודות מדד ונושאת ריבית שנתית אפקטיבית קבועה בגובה 4.86%... אגרות החוב המיועדות מונפקות לתקופה של 15 שנה ומשלמות ריבית תקופתית (קופון) חצי שנתית. עם פדיון האיגרת, משולמת הקרן בתוספת הפרשי הצמדה.

"כיום עומד היקף אגרות החוב המיועדות שהונפקו לקרנות הפנסיה על כ-230 מיליארדי שקל. מאחר שהיקף הנפקות אגרות החוב המיועדות נקבע כשיעור קבוע מסך נכסי קרנות הפנסיה, ומאחר שהיקף נכסים זה צפוי לגדול במהלך העשורים הבאים, בין היתר, בשל מגמות דמוגרפיות ותשואות בשוק ההון, הרי שסך ההנפקות והיקף המלאי של אגרות החוב המיועדות צפוי לגדול בעשורים הבאים".

באוצר מוסיפים כי בעשור האחרון, תשואה של 4.86% מהווה תשואה עודפת ביחס לתשואת איגרת חוב ממשלתית צמודה סחירה לתקופה זהה. "התשואה העודפת אותה משיאות אגרות החוב המיועדות משיתה עלות עודפת בתקציב הריבית הנאמדת בסך של כ-8.9 מיליארד שקל בשנת 2021 וכ-7.4 מיליארד שקל בשנת 2020. לנוכח הגידול הצפוי בהיקף הנפקות אגרות החוב המיועדות בעשורים הבאים, עלות עודפת זו צפויה לגדול תוך עשור לכ-20 מיליארד שקל בשנה".

המנגנון החדש של האוצר

המודל החלופי שמציעים באוצר הוא להחליף את המנגנון הקיים של אגרות החוב המיועדות, במנגנון חדש של "השלמת תשואה".

"המנגנון החדש יבטיח את המשך ההגנה על יציבות התשואות בחיסכון הפנסיוני בקרנות הפנסיה, באופן שאינו מביא לפגיעה כלשהי בעמיתי קרנות הפנסיה אלא רק מאפשר להם לשפר את מצבם לעומת המצב כיום. זאת, הואיל ו-30% מנכסי קרן הפנסיה שהוגבלו במנגנון הישן בתשואה שנתית של 4.86% (צמודה למדד), יושקעו מעתה בשוק ההון בו וייהנו מהבטחה לתשואה שנתית מינימלית של 5% (צמודה למדד)", כותבים באוצר ומוסיפים כי "לפי המנגנון החדש, ככל שהתשואה השנתית שהושגה תהיה נמוכה מ-5% (צמודה למדד), המדינה תשלים לקרנות הפנסיה את ההפרש, כך שמצבם של העמיתים לא יורע לעומת המנגנון הישן. בנוסף, המנגנון החדש יתרום לשכלול שוק ההון הישראלי באמצעות הגברת הסחירות והנזילות בבורסה, וכן יתרום להגברת התחרות בשוק החיסכון הפנסיוני.

"המנגנון החדש יאפשר להפחית את הגידול המשמעותי הצפוי בהוצאות הריבית על אגרות החוב המיועדות. כמו כן, המנגנון החדש ישפר את הוודאות בניהול החוב הממשלתי, יפחית את דחיקת החוב הסחיר ובכך יתרום להפחתת עלויות גיוס החוב הממשלתי, ועשוי לתרום לשיפור הסחירות והנזילות של אגרות החוב הממשלתיות הסחירות".

בעבר הונפקו האג"ח המיועדות גם לביטוחי המנהלים וקופות הגמל, אבל זה הופסק, בוודאי לחוסכים חדשים, לפני שנים רבות. כיום זה קיים רק בפנסיה, שם המיועדות מחולקות לפי גיל. למבוגרים ניתנים יותר אג"ח מיועדות מאשר לצעירים. משום שמדובר בשוק צומח מאוד, המחויבות של המדינה כנגד המיועדות תופחת מדי שנה.

נציין כי היו שנים בהן המיועדות לא היוו כרית בטחון מסובסדת עבור החוסכים, וזה קרה בשנים טובות בשוק הסולידי.

בהסתדרות תקפו

"ההסתדרות לא תאפשר לשמוט את הקרקע מתחת לרגליו של ציבור החוסכים לפנסיה. המנגנון שמוצע כעת בטיוטת חוק ההסדרים מסכן את הביטחון הכלכלי של אוכלוסייה רחבה וחייב להיבחן מחדש. הגנת הפנסיה היא משימה ראשונה בחשיבותה ויו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, יהיה שותף לכל הידברות מול המדינה לבחינת חלופות נכונות וטובות יותר. ככל שהאוצר יבחר להמשיך עם המחטף על גב החוסכים, לא נהסס לפעול בכל הערוצים כדי לסכל את המהלך".

עוד כתבות

אוניברסיטת הרווארד / צילום: Shutterstock

קרן המיליארדים של הרווארד תפסיק להשקיע בתעשיות מזהמות

קרן ההשקעות של אוניברסיטת הרווארד, המוערכת ב-42 מיליארד דולר, הודיעה שתפסיק להשקיע בתעשיות מזהמות, ובמקום זה תתמוך בכלכלה ירוקה ● בצעד זה מצטרפת האוניברסיטה לגל ההולך ומתעצם של משקיעים המתרחקים מתעשיות אלו

נפתלי בנט / צילום: שלומי יוסף

בנט על הסכמי אברהם: " פרק חדש בהיסטוריה של השלום"

ראש הממשלה התייחס היום לציון שנה לחתימת הסכמי אברהם, לאחר שכמעט לא דיבר עליהם במהלך כהונתו ● הוא הודה לכל המעורבים למעט לראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו

סדרת הטלויזיה הסמויה / צילום: יח''צ

הגיע הזמן להכניס את "הסמויה" לסילבוס באקדמיה. ברצינות.

אם האקדמיה מבקשת להשפיע ולהשאיר חותם, אל לה לטעות, היא חייבת להסיר את החומה הענקית המפרידה בינה לבין אלו שנמצאים "בצד השני": אלו שחיים בעוני ובמצוקה ולא מקבלים הזדמנות שווה

חיסון שלישי לקורונה בתל אביב / צילום: Reuters, אמיר כהן

ההסכם שיאפשר למחוסנים ישראלים גישה לתו הירוק באיחוד האירופי

ישראל והאיחוד האירופי הגיעו להסכמה על הכרה הדדית בתעודות המתחסן ● תשתית טכנולוגית תעביר את המידע על המחוסנים ותוודא שאכן התעודות שהם נושאים תקפות

תמונתו של נשיא ז'ובנל מואיז על קיר חדר הישיבות / צילום: Reuters, Ricardo Arduengo

מי רצח את נשיא האיטי? חלפו חודשיים, והעלילה רק מסתבכת

בחודשיים שחלפו מאז נרצח הנשיא ז'ובנל מואיז, ראיינו כתבי הוול סטריט ג'ורנל יועצים פוליטיים, חוקרים ועורכי דין, קראו הודעות וואטסאפ של החשודים, האזינו להקלטות של פגישת המזימה, בחנו תצלומים מהתגרה שהובילה למות הנשיא - וחזרו עם יותר שאלות מתשובות | מיטב הסיפורים מהעולם

מנכ''ל ונשיא נייקי ג'ון דונהיו / צילום: Reuters, Mike Blake

הדרך המפתיעה שבה מנכ"ל נייקי ג'ון דונהיו מתחיל את היום שלו

שגרת יום שני בבוקר של נשיא נייקי והמנכ"ל: ליטר מים, אימון ומדיטציה של הכרת תודה

מד''א מחסן את תושבי קרני שומרון - חיסון קורונה / צילום: דוברות מד''א

הוועדה המייעצת ל-FDA החליטה שלא להמליץ על מנת חיסון שלישית לקורונה

צוות המומחים הביע תסכול מכך שפייזר סיפקה מעט מידע על בטיחות המינונים הנוספים ● משרד הבריאות הודיע היום כי יותר מ-3 מיליון ישראלים התחסנו במנה השלישית

איילת שקד, שרת הפנים / צילום: יוני קלברמן

במשרדי הממשלה מכינים תוכניות לעזור לשוק הדיור, אבל אף אחד לא מצפה להן

קצב העליות בעליית מדד מחירי הדירות השנתית חוצה את ה-10%, ובמשרדי הממשלה שומרים על שתיקה בכל הנוגע לתוכנית הדיור שהם אמורים לפרסם ● הציבור מרגיש שהוא היה כבר בסרט הזה, אבל שמחיר הכרטיס כל הזמן עולה, אז עדיף שלא להמתין לסוף, כי אין למה

זיסאפל רועי / צילום: יח''צ

בדרך לאקזיט ענק? מאחורי הקלעים של אימפריית ההייטק הוותיקה של משפחת זיסאפל

לפי דיווח ב-cnbc, חברת הטכנולוגיה הישראלית הנסחרת בשווי של 1.7 מיליארד דולר, מנהלת מגעים  להימכר לקרן פרייבט אקוויטי אמריקאית ● למשפחת זיסאפל החזקות בשווי שוק של מעל 200 מיליון דולר ברדוור, אותה מוביל רועי זיסאפל

המשטרה עצרה צעיר סורי בחשד שתיכנן לתקוף בית כנסת ביום כיפור בעיר האגן, גרמניה / צילום: Reuters, Henning Kaiser

גרמניה: המשטרה עצרה צעיר סורי בחשד שתיכנן לתקוף בית כנסת ביום כיפור

הצעיר בן ה-16 חשוד כי תיכנן מתקפה בעזרת חומרי נפץ ביתיים על בית כנסת בעיר האגן בערב יום הכיפורים ● נעצרו גם אביו ושני אחיו ● לפי הערכות בגרמניה, הצעיר שיתף מידע בקבוצה איסאלמיסטית או התכתב עם גורם כלשהו על הפיגוע המתוכנן

רפאל שטרן, מכון ויצמן / צילום: איל יצהר

"גדלתי בפחד מההתחממות של כדור הארץ"

רפאל שטרן, בן 33, לקראת סיום דוקטורט במעבדה של פרופ' דני יקיר במחלקה למדעי כדור הארץ, מכון ויצמן ● חוקר את ההשפעה של פאנלים סולאריים על האקלים ● פרויקט מיוחד

חיסונים של פייזר לקורונה / צילום: Shutterstock, Jeppe Gustafsson

חיסון שלישי רק לקבוצות סיכון ומבוגרים: מה עומד מאחורי המלצת המומחים ל-FDA?

על רקע העלייה החדה בתחלואה בארה"ב, ועדת מומחים חיצונית של ה-FDA המליצה על אישור זריקה שלישית של החיסון של חברת פייזר נגד קורונה עבור בני 65 ומעלה ועבור אנשים בסיכון גבוה ● ממשרד הבריאות נמסר: "ה-FDA נתן תוקף למבצע החיסון השלישי אשר החל בישראל ובעקבותיה בקנדה, אוסטריה, גרמניה, צרפת ומדינות נוספות"

הסבירות להירשם לריצת מרתון בגיל שנגמר בספרה 9 (29, 39, 49, 59) גבוהה ב-48% ביחס לשאר הגילים / צילום: Shutterstock, Pavel1964

זמן למוטיבציה: אחרי החגים ואפקט ההתחלה החדשה

מדוע אנשים נרשמים למרתון לראשונה בחייהם דווקא בפתח העשור הבא לחייהם ואיך אפשר ליצור סמני זמן מלאכותיים כדי להתניע פרויקט שנתקע

התחדשות עירונית בקליין 1, המושבה הגרמנית, ירושלים / הדמיה: avi ben chamo

"התהליך כולו נמשך כבר כ-12 שנים. אני לא מבינה למה זה ככה. זה צריך לקחת חודשים"

הבניין ברחוב קליין 1 במושבה הגרמנית בירושלים עובר חיזוק ושיפוץ. רוב הדיירים עזבו על חשבונם, ומחכים לחזור לדירה המחודשת. "מאוד רצינו חניה אבל לא היתה אפשרות"

הכתבות הנקראות ביותר בתשפ״א

הונאת הפונזי החדשה והחסימה בסואץ: אלו הכתבות הנקראות ביותר בתשפ"א

לא צריך להיות מיליונר כדי לרכוש דירה בכמה מהשכונות הטובות ביותר בארץ ● הקשר בין חסימת תעלת סואץ ובין מיזמי התשתית הישראלים ● איך הגיעו פירמות עוה"ד הגדולות לרווחי שיא בשנת הקורונה ● ההשקעה בנדל"ן משתלמת, אבל בשוק ההון הרבה יותר ● ועוד שש כתבות שאהבתם ב-12 החודשים האחרונים

פתיחת דיוני חוק ההסדרים בוועדת הכספים / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

אנשי האוצר גרמו לחברי הממשלה להתגעגע לריבים והצעקות עם האופוזיציה

העתירה בבג"ץ מתנהלת בעצלתיים, במשכן עדיין רחוקים מלהגיע להסכמות והחרם של האופוזיציה על ועדות הכנסת נמשך כבר שבועות ● האבסורד מתחדד עם דיוני התקציב: מאחורי הקלעים חברי קואליציה מודים שיש לא מעט תיקונים נחוצים בחוק ההסדרים שהם לא יוכלו לעשות בלי האופוזיציה

ציור קיר של קריקו בבודפשט, כמחווה לתרומתה למלחמה בקורונה / צילום: Reuters, KRISZTINA FENYO

"הייתי הולכת באוניברסיטה ואומרת לחוקרים 'קחו RNA'!": החוקרת שמאחורי חיסוני הקורונה בראיון בלעדי

ד"ר קטלין קריקו, החוקרת שגילוייה אפשרו את פיתוח חיסוני הקורונה של פייזר ומודרנה, היא היום סמנכ"לית בכירה בביונטק וכבר מוזכרת כמועמדת לפרס נובל, אבל הדרך להכרה הייתה רצופה כישלונות ● בראיון לגלובס היא מספרת שמבחינתה, חיסוני הקורונה הם רק ההתחלה

ניל צור, האוני' העברית / צילום: יוסי זמיר

"בעקבות ההרצאה 'המתמטיקה של המלחמה' הבנתי שאפשר לשלב יחסים בינלאומיים ופיזיקה"

ניל צור, בן 34, דוקטורנט במחלקה ליחסים בינלאומיים ומכון דיוויס ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית ● חוקר תופעות של סינכרון חברתי, השייכות לתחום הפיזיקה של מערכות מורכבות ● פרויקט מיוחד

חיסון לקורונה. האם ה-FDA יאשר לראשונה חיסון DNA לבני אדם? / צילום: Shutterstock

חיסון חדש לקורונה תוצרת הודו: ללא מחט והראשון בעולם שמבוסס DNA

לראשונה בעולם: חיסון נגד קורונה המבוסס על טכנולוגיית DNA, אושר לשימוש בבני אדם בהודו ● החיסון הוא רצף DNA שיודע לקודד את חלק הספייק של וירוס הקורונה ● ה-DNA של החיסון לא משתלב בגנום האנושי

פליט מותש שוכב על החוף לאחר ששחה קילומטרים למובלעת הספרדית סאוטה בגבול מרוקו וספרד, מאי / צילום: Associated Press, Javier Fergo

האנטישמיות, הפליטים ומשבר האקלים: גם באיחוד האירופי נדרשים לחשבון נפש

בעוד שהאיחוד האירופי הוא סיפור הצלחה מובהק של סולידריות, אינטרסים משותפים וערבות הדדית, הוא מחזיק באמתחתו גם רשימת "חטאים" שכוללת טיפול לקוי בבעיית הפליטים, 15 שנות הבטחות שווא לטיפול בסוגיית האקלים, הכישלון המהדהד להתמודד עם בעיית האנטישמיות הגוברת ועוד ● לקראת יום כיפור אספנו כמה סיבות לחשבון הנפש שמדינות האיחוד חייבות לעשות