גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המדינה אישרה עד כה כ-35 מיליארד שקל למימוש הסכמי גג; כמה דירות הוקמו?

מדוח החשכ"ל לשנת 2020 שפורסם היום עולה עוד כי עלות תוכנית מחיר למשתכן הגיעה לכ-9 מיליארד שקל, רובם עקב הפסדי ההכנסות של רשות מקרקעי ישראל בגין הקרקעות שנמכרו ליזמים בהנחות

בנייה חדשה / צילום: תמר מצפי
בנייה חדשה / צילום: תמר מצפי

כ-35 מיליארד שקל אישרה המדינה עד כה למימוש הסכמי-הגג שמיועדים להקמת 426 אלף יחידות דיור; עד כה אושרה הקמת 197 אלף מהן - כך עולה מדוח החשכ"ל לשנת 2020 שפורסם היום (ג'). מהדוח עולה עוד כי עלות תוכנית מחיר למשתכן הגיעה לכ-9 מיליארד שקל, רובם עקב הפסדי ההכנסות של רשות מקרקעי ישראל בגין הקרקעות שנמכרו ליזמים בהנחות. 

 

הסכמי-גג הם הסכמים שנחתמים בין המדינה, באמצעות רמ"י ומשרד הבינוי והשיכון, לבין רשויות מקומיות, ומטרתם להגדיל את יכולת הממשלה לשווק קרקעות להקמת יחידות דיור בהיקף נרחב ובזמן קצר. הם נועדו לפתור חסמים בתחום התשתיות היישוביות והפיתוח. 

החלטה בנושא התקבלה ב-2013, ביוזמת שר האוצר דאז יאיר לפיד, והסכמים ראשונים נחתמו בתקופת כהונתו, ואולם רוב מוחלט של ההסכמים נחתם תחת שר האוצר לשעבר משה כחלון, שהרחיב מאוד אותה ואת עלויותיה: ההחלטה המקורית של הממשלה הייתה לאשר במסגרת ההסכמים הקמת 100 אלף יחידות דיור בלבד, ואולם עם השנים התקבלו החלטות שהגדילו את המספר, וכיום הוא מגיע ל-475 אלף דירות, מהן כאמור אושרו עד כה כ-426 אלף, במסגרת הסכמים עם 32 רשויות מקומיות, לרבות יחידות דיור מוגן. ואולם כשמדובר על אישורי תקציבים, האוצר תיקצב עד כה כ-46% מהדירות הללו - 197.5אלף דירות, כ-8.8 מיליון מ"ר למסחר משרדים ותעסוקה ו-5.9 אלף יחידות דיור למלונאות. אלה תוקצבו ב-34.8 מיליארד שקל.

בחינה של הדברים מעלה כי חלק גדול מהדירות המתוכננות במסגרת הסכמי-הגג, כ-36%, מצויות במחוז הדרום; במרכז עתידית להבנות כ-28% מהדירות המתוכננות; במחוזות חיפה והצפון ביחד יוקמו כחמישית מהדירות; במחוז תל אביב כ-9%; ובירושלים כ-7%.

ואכן, חלק ניכר מהערים הבולטות מבחינת תוספת יחידות דיור - ממוקמות בדרום. אשקלון ואשדוד, שבכל אחת מהן צפויות להבנות למעלה מ-30 אלף דירות חדשות, מהוות כמעט 15% מכלל ההסכמים.

דוגמאות להסכמים שנחתמו: בראש העין אושרו במסגרת הסכמי-הגג 13.6 אלף דירות, ואולם עד כה אושרו תקציבים של כ-2.2 מיליארד שקל ל-5.2 אלף דירות ועוד שטחי תעסוקה; בנתניה קיים הסכם-גג ל-12.3 אלף יחידות דיור, ואולם עד כה אושרו תקציבים של כמיליארד שקל למעט יותר ממחצית מהכמות הזו, וגם לשטחי תעסוקה ומלונאות; ברמת גן נחתמו הסכמים להקמת 9.5 אלף יחידות דיור, דיור מוגן ותעסוקה. עד כה אושרו כ-430 מיליון שקל לכשליש מהכמות הזו.

על-פי הדוח, תוכנית מחיר למשתכן עלתה לקופת המדינה כ-8.9 מיליארד שקל, רובם נובעים מאובדן הכנסות המדינה בעבור הקרקעות, אלה הגיעו לכ-6.7 מיליארד שקל לאורך שנותיה של התוכנית. לאלה היתוספו תוספות שניתנו ליזמים שבנו בפריפריה המרוחקת, שהגיעו ל-1.13 מיליארד שקל עד מרץ השנה, ומענקים שקיבלו רוכשים במקומות שבהם ההנחות היו נמוכות במיוחד, שהגיעו לסכום דומה.

מתחילת יישום תוכנית מחיר למשתכן בסוף 2015, ועד לסוף 2020, פורסמו מכרזים לשיווק קרקעות ליותר מ-133 אלף יחידות דיור, לרבות מכרזים בהם טרם נבחרו זוכים; יזמים זכו רק ב-79.2 אלף מהן, כלומר כ-60% בלבד. ההיענות הלא גבוהה יחסית של היזמים למכרזי הקרקעות מוסברת בכך שרבים מהם התקיימו על קרקעות בפריפריה, והיזמים חששו כי יציפו את הערים הללו בעודפי היצע ולא יוכלו למכור את הדירות.

בנוסף, המדינה העמידה ערבויות לבנקים בגין משכנתאות לזוגות צעירים שרכשו דירות במסגרת התוכנית, והבנקים סירבו לתת להם משכנתה, בהיקף של 2.366 מיליארד שקל, להקמת 2,723 דירות ב-23 פרויקטים בערים כגון עפולה, לוד, קריית מוצקין, אופקים, דימונה, קריית שמונה ועוד.

הדוח מנתח גם את פעילות חברת "דירה להשכיר" - אף היא תוצר של החלטות שהתקבלו באוצר מימי לפיד, ומטרתה להכין תוכניות לדיור וקידום פרויקטים להשכרה ארוכת-טווח.

עד לסוף שנה שעברה שווקו קרקעות ל-4,486 דירות להשכרה ארוכת-טווח ועוד מאות דירות שיימכרו בשוק החופשי דירות רגילות ב-16 פרויקטים, כשאומדן החשכ"ל לאובדן הכנסות המקרקע מגיע ל-1.04 מיליארד שקל. 

עוד כתבות

יו''ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול / צילום: Associated Press

הפד הודיע על הורדת הריבית בארה"ב, צופה עוד שתי הורדות עד סוף השנה

האינפלציה מעל ליעד, אבל שוק עבודה חלש הכריע את הכף, ולאחר תשעה חודשים - הריבית ירדה ב-0.25% ל-4.25% ● יו"ר הפד ג'רום פאוול תיאר את המהלך ככזה שנועד לניהול סיכונים, השוק קיבל את זה באכזבה ● הפד צופה עוד שתי הורדות ריבית עד סוף השנה ● סטיבן מירן, המינוי של טראמפ לפד הצביע נגד ודרש הפחתה של 0.5% ● וגם האזהרה של ג’יי.פי מורגן

מנכ''ל אנבידיה ג'נסן הואנג ומנכ''ל אינטל ליפ–בו טאן / צילום: אינטל

מה עומד מאחורי עסקת אינטל-אנבידיה, והמרוויחה הישראלית המפתיעה

קשה שלא לראות בהצהרת אנבידיה, לפיה תשקיע 5 מיליארד דולר באינטל, מעין מס נוסף מבית היוצר של הנשיא טראמפ ● יותר מאשר תוכנו של שיתוף הפעולה, חשובה הזרמת ההון הגדולה לאינטל, שתאפשר לה להימנע מהמשך פיטורים ומכירה בחסר של נכסים ● גם חברות הפורטפוליו של אינטל ירוויחו מהמהלך, ובראשן מובילאיי הישראלית

איך להשקיע? / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המומחים מנתחים: האם הראלי בתל אביב מתקרב לסופו?

הנאום של ראש הממשלה נתניהו הציף חששות של משקיעים רבים מפני בידוד המשק הישראלי ● אומנם תגובת השוק לנאום הייתה זמנית, אך היא מצטרפת לדעיכה של העליות בת"א בתקופה האחרונה ● האם הראלי מתקרב לסיומו, ואילו שינויים כדאי לבצע בתיק ההשקעות כבר עכשיו?

החיסכון שלנו עבר לידיים של המוסדיים בעקבות רפורמת בכר / איור: Shutterstock

ממיליארד ל-100 מיליארד שקל: 20 השנים שבנו את השליטים החדשים של שוק ההון

לא סתם צבי סטפק ממיטב מכנה את רפורמת בכר "המפץ הגדול של שוק ההון". היא הפכה את חברות הביטוח ואת בתי ההשקעות למנהלים של טריליוני שקלים של הציבור בקופות גמל, קרנות פנסיה וקרנות נאמנות ● הללו הפכו לקבוצה עם כוח עצום, ויש הטוענים שאף ריכוזית לא פחות מהבנקים ● אבל בשוק מסבירים: התחרות ללא ספק מגיעה גם לשם ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד 

שלומי ויוסי אמיר, בעלי השליטה ברשת שופרסל / צילום: יונתן בלום

פעם שנייה תוך שנה: שופרסל תיקנס ב-2 מיליון שקל. האם זה מספיק?

הרשות להגנת הצרכן מטילה את הקנס על שופרסל בגין אי-הצגת מחיר והטעיה במחיר המוצר בקופה ● קנסות דומים הוטלו על יוחננוף, קרפור ורמי לוי, אך לא בטוח שהם מצליחים לייצר הרתעה ● הממונה על הרשות להגנת הצרכן: "הכול שיקול כלכלי. אם היו מקבלים קנס של 100 מיליון שקל, היו מעסיקים מאה אנשים שיסמנו מחירים ומשלמים בהתאם"

פצצת MPR - 500 חודרת קירות בטון של אלביט / צילום: אלביט מערכות

"היינו צריכים מניות בשווי מיליארד שקל": למה הבורסה חיכתה שנתיים להשקת מדד ביטחוני?

מדד חדש שיושק בנובמבר יכלול כמה מהכוכבות הגדולות של הסקטור הביטחוני בבורסה בת"א - אלביט, נקסט ויז'ן וארית, שהניבו תשואה של מאות אחוזים ● בבורסה טוענים כי לא איחרו את הרכבת: "זה לא מדד ליום או יומיים. התפקיד שלו הוא לייצר מכשיר פיננסי בר־מעקב"

פרופ' ליאו ליידרמן / צילום: ענבל מרמרי

התגובה בשווקים, ומה יעשה בנק ישראל? ליאו ליידרמן מנתח את הורדת הריבית של הפד

לאחר תשעה חודשים של המתנה, הפד הוריד את הריבית, והשאלה הגדולה היא מה צפוי בהמשך ● פרופ' ליאו ליידרמן מנתח את ההשפעות הצפויות על הבורסה האמריקאית, מעריך שבנק ישראל יכול לנקוט צעד דומה בסוף החודש, ומתייחס לפער הריביות ההיסטורי שייפתח בין המדינות

הפגנה פרו־פלסטינית ברומא / צילום: Reuters, Anadolu

האשמת ישראל הפכה למנוף עולמי לרווח פוליטי והסחת דעת מצרות פנימיות

כמעט "שנתיים של חקירה מדוקדקת" היו נחוצות כדי להחיל על ישראל 4 קטגוריות של רצח עם ● חוקרי האו"ם מייחסים זאת להכרזת נתניהו מ־7 באוקטובר על עונשה הצפוי של "עיר הרשע" ● הם שוללים מישראל רמז של שעת חסד ומסתמכים על תרגום עברי לא מדויק

אילוסטרציה: Shutterstock

עלייה בהשמנה, בשימוש בתרופות נוגדות דיכאון וברעב אצל ילדים: דוח מדדי האיכות ברפואת קהילה

דוח מדדי האיכות ברפואת קהילה ל-2024: המצב הסוציו-אקונומי והשיוך המגזרי ממשיכים ליצור פערים גבוהים בבריאות הציבור ● הפערים מתבטאים בין היתר ברזון של הילדים בשכבות החלשות ובפערים באיזון הסוכרת ● הציבור נראה חרד יותר ומדוכא יותר

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

המניה שמשקיע העל הימר עליה: 3 הזדמנויות ליום שאחרי הריבית

הורדת ריבית נחשבת לבשורה טובה לשווקים, אבל יש מי שירוויחו במיוחד ● ניר אורגד מבנק לאומי מסמן מניות עם פוטנציאל גדול לעליות אחרי השינוי המוניטרי בארה"ב. אחת מהן נהנתה רק לאחרונה מהשקעת ענק מביל אקמן ● נתון בשבוע

שי פולונסקי (מימין) ומיקי זיסמן / צילום: יח''צ

יזמי הנדל"ן שיש להם מלאי של 3 מיליארד שקל בת"א

ברקע המציאות המורכבת של ענף הנדל"ן, שני המייסדים של חברת ההתחדשות העירונית בולווארד־ג'נסיס, מיקי זיסמן ושי פולונסקי, ממשיכים להאמין בתל אביב ● לאחרונה חתמו על הסכם עם חברת העיר הלבנה, נהנים לבנות ברובעים 3 ו־4 ולא חוששים משדה דב בתור תחרות

ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב / צילום: ap, Jacquelyn Martin

תשעה חודשים של ציפייה: האירוע שכל הכלכלה העולמית מחכה לו מגיע

בשוק מעריכים בהסתברות של 96% שהפד יוריד את הריבית הערב ב-0.25% - לראשונה השנה ואחרי חמש החלטות רצופות ללא שינוי ● ב-CNBC סימנו מספר מניות שצפויות להרוויח מהורדת הריבית המסתמנת

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ ויו''ר ה־SEC פול אטקינס / צילום: Reuters, Kevin Lamarque

טראמפ רוצה לבטל את הדיווחים הרבעוניים. וול סטריט לא תיתן לו

נשיא ארה"ב קרא השבוע לבטל את הדוחות הכספיים הרבעוניים וטען: "פעם בשישה חודשים זה אמור להספיק". ברשות ני"ע החלו לקדם את השינוי ● אלא שירידה בדיווחים עלולה להוביל לתנודתיות במחירי המניות וייתכן שחברות ימשיכו בתדירות הנוכחית כדי לזכות באמון השוק

בנייה / צילום: Shutterstock

העדכון ההיסטורי של מדד תשומות הבנייה הפתיע לרעה את הקבלנים

בלמ"ס שינו את הרכב המדד לראשונה זה 14 שנה, ובענף ציפו לקפיצה חדה ● לאחר שנרשמה עלייה של 0.4% בלבד, הקבלנים טוענים: לא משקף את העלויות האמיתיות של שכר העובדים

פרויקט &EAST של רבוע כחול נדל''ן / צילום: רבוע כחול נדלן

כפי שנחשף בגלובס: Jfrog תשכור משרדים בעסקה של כ־650 מיליון שקל

עפ"י ההסכם עם רבוע כחול נדל"ן, חברת התוכנה תתפוס שטח של 15 אלף מ"ר בפרויקט, ותוכל להתרחב עד ל־20 אלף מ"ר • ההכנסות המוערכות לרבוע כחול נדל"ן בגין כל תקופת השכירות, כולל תקופות האופציה, הן כ־500 מיליון שקל

מדד חדש למיתוג מעסיק / צילום: פלייטיקה

שבע תובנות על תפקיד מיתוג המעסיק ועל מה שהוא דורש

מה צריך כדי להיכנס לתפקיד מיתוג מעסיק? ● עיון ב-15 מודעות למשרות מסוג זה העלה תובנות על משמעות התפקיד, מקומו בארגון ולאן התחום מתקדם ● טור אורח

מערכת PULS של חברת אלביט / צילום: אלביט מערכות

אחרי ספרד, גם יוון מאיימת לבטל עסקת נשק עם ישראל

טורקיה מתקדמת עם פיתוח מטוס הדור החמישי קאאן וצפויה להטיס אב־טיפוס ב־2026 ● הקרבות בעזה מאיימים על עסקה ביטחונית של מאות מיליונים עם יוון ● לוקהיד מרטין ו־BAE מפתחות מל"טים אוטונומיים שילוו מטוסי קרב ● וארה"ב חושפת פצצות ימיות חדשות ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אימי עירון ויעל גל / איור: גיל ג'יבלי

"לשים את העובד במרכז": מיתוג מעסיק הוא לא קוסמטיקה אלא כלי קריטי

גלובס ופלייטיקה משיקים את מדד מיתוג המעסיק 2025 ● שתיים מבין חברות הוועדה המייעצת, אימי עירון ויעל גל, שוחחו עם גלובס על המשמעות של מיתוג מעסיק לחברה, ואיך התחום צמח ב־13 השנים האחרונות

זוהר לוי, מנכ''ל אמפא / צילום: תמר מצפי

מעל מיליארד וחצי שקל: אמפא השלימה גיוס חוב ענק

החברה, שהונפקה לפני כחודשיים ופועלת בתחום הנדל"ן המניב והמימון, גייסה סדרת אג"ח בהיקף כולל של 1.75 מיליארד שקל ● החברה מתכננת להשתמש בכספים לפירעון הלוואות שנטלה, תוך חיסכון ניכר בעלויות המימון

מימין: נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין ושרת מדיניות החוץ של האיחוד האירופי קאיה קאלאס, בריסל / צילום: ap, Geert Vanden Wijngaert

הסנקציות של האיחוד האירופי: השפל ביחסים ומי עדיין תומך בישראל?

הנציבות האירופית הכריזה על תוכנית חסרת תקדים לסנקציות חריפות על ישראל, וחלק מהצעדים כבר יצאו לדרך ● מה יהיו השלבים הבאים, כמה כסף נפסיד ואילו מדינות מובילות את המהלך? ● שאלות ותשובות