שר האוצר אביגדור ליברמן / צילום: דוברות משרד האוצר
משרד האוצר לא נרתע מהביקורת בעולם הרפואה הפרטית ומחמיר את ההנחיות המסתמנות סביב הטלת היטל על השימוש ברפואה פרטית. בטיוטת הפרק הפיסקאלי של חוק ההסדרים שפורסמה הלילה מבהירים באוצר כי החל מה-1 בינואר 2022 יוטל היטל בשיעור של 40% על כל תשלום שישלמו חברות הביטוח או שירותי הבריאות הנוספים של קופות החולים (שב"ן) לרופא או למוסד הרפואי בגין פעילות פרטית של ניתוחים וייעוץ.
כלומר בהמשך לטיוטה הראשונה, שבה דובר על היטל שינוע בין 20% ל-40%, באוצר בחרו ברף הגבוה. על פי הערכת האוצר, המהלך צפוי להוביל לתוספת הכנסות מדינה בהיקף מוערך של כ-940 מיליון שקל מדי שנה.
בנוסף, באוצר השיבו בטיוטה החדשה לשאלה נוספת שלא זכתה למענה בטיוטה הראשונה - מי יישא בהיטל - חברות הביטוח וקופות החולים, או המבוטחים. על פי הטיוטה שפורסמה הלילה, כספי ההיטל ייגבו מחברות הביטוח וקופות החולים על ידי משרד הבריאות ויועברו להכנסות המדינה.
חברות הביטוח וקופות חולים יחויבו לדווח למשרד הבריאות על המחיר ששולם לצוות הרפואי ולמוסד הרפואי בגין ניתוח שבוצע במימון פרטי, הניתן גם במסגרת מימון ציבורי, לרבות מחיר של אביזרים בנוגע לניתוח וכן כל נתון אחר שיידרש לצורך גביית ההיטל.
בטיוטה מבהיר האוצר כיצד הוא מצפה למנוע מקופות החולים לגלגל את העלות הנוספת שתושת עליהן לפתחו של ציבור המבוטחים. באוצר מבקשים להנחות את שר הבריאות להורות לקופות החולים לבצע תוך 60 יום התאמות בתכניות השב"ן, בין היתר, כך שיוסרו מתוכניות אלה שימושים שאינם נמצאים בתעדוף גבוה מבחינת יעילותם הרפואית. זאת, על מנת שלא יהיה צורך בהגדלת סכום דמי החבר שנגבים בתכניות השב"ן כתוצאה מההיטל.
אולם קופות החולים וחברות הביטוח הן לא היחידות עליהן יוטל ההיטל המדובר. הטיוטה החדשה מגדירה בנוסף כי מאותו התאריך, ה-1 בינואר 2022, יוטל היטל בשיעור של 40% על כל תשלום שישולם למוסד רפואי פרטי, בגין פעילות פרטית של ניתוחים אשר בגינה הועבר תשלום לבית החולים או חדר הניתוח הפרטי, והיא איננה מכוסה על ידי חברת ביטוח או שירותי הבריאות הנוספים של קופות החולים.
הגביה מקופות החולים, חברות הביטוח והמוסדות הרפואיים הפרטיים תיעשה על ידי משרד הבריאות. לשם הקמת מערך הגבייה במשרד הבריאות ולשם כך יינתנו לחשבות משרד הבריאות ארבעה תקנים.
תוספת תקציבית לתוכנית קיצור התורים במערכת הציבורית
במקביל, במשרד האוצר מודעים לכך שבלי חיזוק הרפואה הציבורית, כל פעילות שנועדה להצר את צעדיה של הרפואה הפרטית לא תספיק. לכן, הוחלט על תוספת תקציבית לטובת תוכנית קיצור תורים לניתוחים בבתי חולים ציבוריים, שתוסכם בין שר הבריאות ושר האוצר. עם זאת, הטיוטה לא כוללת ולו הערכה גסה לסכום המדובר.
ברפורמה נוספת שנוגעת לסוגיית התורים לרופאים המומחים ונכללה בטיוטה הראשונה וגם בשנייה - לא נעשה שינוי. לפי הטיוטות, יותר מרבע מהתורים שנקבעים "לרפואה יועצת" אינם ממומשים בשל אי הופעת המבוטח. כדי לצמצם את התופעה, מבקשים באוצר שגביית התשלום עבור הביקור אצל הרופא המומחה תיעשה כבר בעת קביעת התור, ולא רק לאחריו כפי שנהוג היום. אם התור לא יבוטל לפחות 24 שעות לפני הביקור, התשלום לא יוחזר למבוטח.
אם לא די בכך, באוצר מבקשים להעלות את סכום תשלום עבור קביעת תור לרופא מומחה ב-20 שקל, אם הוא נעשה ללא הפניה של רופא משפחה.
באוצר צופים כי הצעדים בנושא התורים יגדילו את הכנסתן של קופות החולים מגביית דמי השתתפות עצמית, ולכן מציעים להגדיל בהתאם את שיעור הניכוי מהסכום שמועבר מתקציב המדינה לקופות החולים לצורך השלמת עלות סל שירותי הבריאות . שיעור זה יוגדל מ-6.45% ל-6.80%.