החבות האקטוארית לפורשי מערכת הביטחון זינקה / עיצוב: טלי בוגדנובסקי
דוח החשב הכללי ל-2020 חושף כי הפצצה הגדולה שהולכת וגדלה בכל שנה בדמות החבות האקטוארית הכוללת של הפנסיה התקציבית לעובדי מדינההגיעה נכון לסוף שנת הקורונה ל-839 מיליארד שקל. זהו למעשה הסכום הכולל והנומינלי שהמדינה מעריכה שתידרש לשלם לכל הגמלאים והעובדים המבוטחים בפנסיה תקציבית בעשורים הקרובים, מסוף 2020 ועד שאחרון הזכאים יילך לעולמו אי שם לקראת סוף המאה. ב-2019 עמד הנתון הזה על 797.5 מיליארד שקל.
העובדים שמבוטחים בפנסיה תקציבית מפרישים רק 2% משכרם החודשי לפנסיה בזמן שהמבוטחים בפנסיה צוברת מפרישים 7% מהברוטו. האפשרות להצטרף לפנסיה תקציבית החלה להיסגר כבר ב-1998 ונחסמה סופית ב-2004, שכן זו מתנה של מיליארד שקל בשנה שהמדינה מעניקה לעובדים מכספי משלמי המסים בכל שנה.
אנשי צבא הקבע עברו מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת, אולם בתקופה שבין הפרישה מהצבא ועד לתחילת תשלומי הפנסיה הם זכאים למה שמכונה "פנסיית גישור". כמו בדוחות עבר, החשב הכללי כותב שאין לו יכולת לאמוד את היקף פנסיית הגישור כי הוא לא שולט על הגוף שקובע את גובה הפנסיות. בסוף 2019 עתרה עמותת צדק פיננסי לבג"ץ על מנת להפסיק את הגדלת תשלומי הפנסיה שניתנת לפורשי צה"ל תחת סעיף הגדלת הרמטכ"ל, בטענה כי לרמטכ"ל אין סמכות חוקית לאשר את הגדלת זכויות הפנסיה לאנשי הקבע, ונדרש לעגן תוספת גמלה זו בחקיקה. גם מבקר המדינה ומשרד האוצר תומכים בעמדה זו אך המדינה ממסמסת ומבקשת דחיות לדיון בנושא. גם לגבי פנסיית גישור בגופי ביטחון אחרים, כמו מוסד ושב"כ, אין ביכולתו של החשב לאמוד את היקף החבות האקטוארית בשל מספר הזכאים שנותר מסווג.
החבות האקטוארית על הפנסיה למערכת הביטחון ללא פנסיית גישור הגיעה ל-260 מיליארד שקל ב-2020. מדובר בעלייה של 30% בשנתיים בלבד. לשם השוואה, החבות האקטוארית לעובדי הוראה עומדת על 111 מיליארד שקל ב-2020, וזו של גמלאי המשטרה על 80.86 מיליארד שקל. החבות האקטוארית לגמלאי המדינה עלתה מ-66.5 מיליארד שקל בהשוואה ל-2019 ל-69.6 מיליארד שקל ב-2020, כשמספר הזכאים עלה מ-44,014 גמלאים ל-44,289 גמלאים.
ממוצע קצבאות הזקנה לגמלאי מערכת הביטחון (ללא צה"ל) עלתה מ-19,246 אלף שקל בממוצע ב-2019 ל-19,538 אלף שקל ב-2020. ממוצע קצבאות הזקנה לגמלאי צה"ל עלה מ-14.09 אלף שקל ב-2019 ל-17.5 אלף שקל ב-2020.
הבעיה עם הקצבאות היא שהעלות שלהן גדלה עם השנים. התזרים הצפוי לתשלום פנסיה תקציבית בסך-הכול יגיע ל-35.69 מיליארד שקל לא לפני שתתחיל לרדת בשנת 2038. בשנת 2039 סך התשלום הצפוי בעבור אוכלוסיית מערכת הביטחון יעמוד על 13.7 מיליארד שקל, ומשם יתחיל לרדת.
הנחה זו של החשב הכללי לוקחת בחשבון שהחל מ-2025 ואילך השינוי במדד המחירים לצרכן יהיה במסגרת יעד האינפלציה ויסתכם ב-2% לשנה. עיקר ההתחייבויות של המדינה לפנסיה כולל ארבעה קבוצות עיקריות שהשינוי העתידי בהן הינו פועל יוצא של כמה כיוונים מנוגדים. האחד, תשלומי הפנסיה התקציבית. השני, תמיכה בקרנות הפנסיה וותיקות, השלישי, פנסיית הגישור, והרביעי, סבסוד הריבית באג"ח המיועדות. בהקשר זה, אגף התקציבים באוצר הפיץ הבוקר טיוטה מעודכנת של הפרק הפיסקאלי בחוק ההסדרים, ולפיה יש לעצור את הנפקת אגרות החוב המיועדות לקרנות הפנסיה ולהחליף אותן במנגנון שיבטיח תשואה מינימלית לחוסכים.
ביצועי משרדי הממשלה ירדו בנטרול קופסאות הקורונה
מעניין לראות בדוח החשב הכללי כי ללא ההוצאות של קופסאות הקורונה, היקף הביצוע של משרדי הממשלה ירד ב-2020 (מלבד הוצאות משרד התחבורה שבלטו בעלייה). ביצועי התקציב הוצאות המשרדים כאחוז מהתוצר נטו הגיעו ל-30.8% מהתוצר, אך בנטרול התוכנית הכלכלית של קופסאות הקורונה היוו 24.5% מהתוצר.
מבין עשרת משרדי הממשלה הגדולים לפי היקפי ביצוע ב-2020, משרד הביטחון הוציא 86.5 מיליארד שקל ולזאת יש להוסיף עוד 1.1 מיליארד שקל הוצאות קורונה בלבד. משרד החינוך הוציא 68 מיליארד שקל, מתוכם 1.8 מיליארד שקל הוצאות קורונה. אחר כך לפי גודל ההוצאה יש את העברות לביטוח לאומי שהגיעו ל-46.8 מיליארד שקל, ועוד 19.2 מיליארד שקל הוצאות קורונה. אגב, המשרד לביטחון פנים הוציא 19.9 מיליארד שקל, ועוד 200 מיליון שקל 'בלבד' להוצאות קורונה.