אנשים מפנים את ההריסות בעמק אהר בגרמניה, השבוע / צילום: Reuters, CHRISTIAN MANG
את תחילת השבוע העביר פרידר ל', בן יותר מ־70, בפינוי האשפה הרבה, הסחף והבוץ מהבתים והרחובות בעיירה ארויילר שבעמק האר, אחד ממוקדי השיטפונות הקטלניים, שפקדו את גרמניה החודש. הוא נסע מביתו שליד מינכן, לן לילה אצל קרובי משפחה בבון ויצא לדרך מוקדם ביום ראשון כדי לסייע לתושבי האזור. הוא לא היה לבד. אלפי מתנדבים זרמו בימים האחרונים מרחבי גרמניה לאזור שנפגע באחד מאסונות הטבע הגדולים ביותר שידעה המדינה בעשורים האחרונים.
באמצעות פוסטים בפייסבוק, או אפילו באופן מאולתר ללא קבוצה מגובשת, הגיעו מתנדבים רבים לכפרים ולעיירות שבאזור, כאשר תרומות של מי שתייה ומזון נשלחות מרחבי גרמניה וחברות שולחות בחינם גנרטורים ומשאבות כדי לפנות את המרתפים המוצפים. קבלנים עצמאים העוסקים בבנייה ובשיפוץ השעו את תכניות חופשת הקיץ שלהם ונהרו לאזור כדי לסייע. טרקטורים ודחפורים של חקלאים מהאזור עבדו מסביב לשעון בפינוי כמויות האשפה האדירות. למעשה, מספר המתנדבים היה גדול כל כך, ודרכי הגישה מצומצמות כל כך אחרי היסחפותם של כמה גשרים, עד כי פקקים של שעות נרשמו בכניסה לעמק האר.
180 קורבנות ו־150 נעדרים
אסון השיטפונות שאירע לפני קרוב לשבועיים עדיין מעסיק את הגרמנים. קרוב ל־180 קורבנות נרשמו עד כה, והרשויות עדיין מגדירות כ־150 בני אדם כ"נעדרים". כמה נהרות באזורים שונים בגרמניה וגם מעבר לגבול עלו על גדותיהם במהירות, לאחר ימים של גשם בלתי פוסק, והרשויות המקומיות מדברות על "אירוע של פעם בהיסטוריה" ועל כך שמערכות ההתראה לא היו מסוגלות להתמודד עם התסריט הנדיר. פעמוני הכנסיות צלצלו להתראה כמה דקות לפני השיטפון בעמק האר, למשל, וגם סירנות נשמעו בכמה אזורים ובכמה כפרים. בעיירות הגדולות מכבי האש אפילו הספיקו לעבור ולקרוא לתושבים להתרחק מהנהר או לעבור לקומה גבוהה. אבל ההתראה לא עבדה באופן מקיף והרשויות נכשלו בהצלת מאות בני אדם.
סוגיה זו מרכזת את מרבית הזעם של התושבים לצד הביקורת על מיעוט הכוחות שנשלחו לסייע לתושבים. לפי הערכות ראשוניות, הנזק שנגרם כתוצאה מהשיטפונות עומד על כ־560 מיליארד אירו. לשכת המסחר הגרמנית העריכה את הנתונים, ואמרה כי הם כוללים נזק למבנים, אך גם אובדן של מכונות, תשתיות ותעשייה. כ־1,600 עסקים נפגעו ברמה כזו או אחרת מהשיטפונות, רובם עסקים קטנים. בנוסף, אובדן ההכנסות של תעשיית התיירות של העמק שעונת הקיץ היא הזמן שבה הייתה אמורה לשגשג - במיוחד עם ההגבלות על נסיעות לחו"ל בשל מגפת הקורונה - מעצים את הנזק הכלכלי כתוצאה מאסון השיטפונות.
"אחרי הקורונה, השיטפונות האלה היו הרסניים לכלכלה המקומית, ובמיוחד לבעלי המסעדות ומקומות הלינה לאורך עמק האר", אמר דובר לשכת הסחר והתעשייה הגרמנית (IHK). השלטונות הבטיחו עזרה מהירה "ללא ביורוקרטיה", וכל עסק כבר קיבל או יקבל בימים הקרובים מענק חירום של 5,000 אירו.
30 אלף איש איבדו בתיהם
"אני מבין את הזעם ואת הרגשות הקשים", אמר תומאס לינרץ, האחראי על שירותי החירום במדינת המחוז ריינלנד־פפאלץ, שבה נרשמו מרבית הקורבנות, "חלק איבדו בני משפחה. החיים שלהם בהריסות. אבל אני חייב לומר שזה היה אירוע שאף אחד לא היה יכול לצפות, המים עלו במהירות רבה מאוד". הוא סיפר כי גובה המים היה יותר מכפול בהשוואה לשיטפונות הקודמים. לפי הערכות, כ־30 אלף בני אדם איבדו את בתיהם, חלק מהם באופן זמני עד שישוקמו וחלק באופן קבוע. אין קליטה סלולרית בחלקים גדולים של העמק וגם תשתיות החשמל והמים נפגעו.
שר הפנים הגרמני הורסט זיהופר אמר בתגובה כי הממשלה תתכנן ותבצע ברמה הפדרלית הקמה של מערכת התראה באמצעות טלפונים ניידים, שתוכל להזהיר במקרה של שיטפונות נוספים. הוא לא סבור כי השיטפונות מצדיקים רפורמה מן היסוד בשירותי החירום של גרמניה, או במערכת ההתראות מפני אסונות טבע.
לא רק הצד הטוב של גרמניה מוצג באמצעות ההתגייסות האזרחית הגדולה והנהירה מערבה, לסייע לתושבי האזור. התושבים המקומיים דיווחו גם על סוחרי גרוטאות ש"חוטפים" מהמדרכות ציוד שהם השאירו שם לייבוש. גם מפלגת הימין "אלטרנטיבה לגרמניה" קפצה על העגלה, והיא מנסה לנכס את ההתגייסות ההמונית לטובת התושבים. תחקיר של המגזין "שפיגל" הציג פעילים של המפלגה המגייסים באמצעות האינטרנט מתנדבים לפינוי ההריסות ומבטיחים לתושבים טיפול בילדים ואספקת מזון, תוך כדי שהם מדגישים את הכישלון של הרשויות בהתמודדות עם אתגר הניקוי והבנייה מחדש. גם פעילים נגד הגבלות הקורונה מעורבים בקמפיינים האינטרנטיים לסייע לתושבים, מצא התחקיר. הארגונים השונים מפיצים מידע כוזב באזור לגבי החלטת הממשלה לצמצם את הכוחות שיישלחו לאזור, והעובדה כי אין כמעט קליטה של רשת סלולרית, או תשתיות חשמל, גורמת לכך שתושבים רבים נמצאים בחשיכה מבחינת מידע עדכני.
בחיפוש אחר מסקנות פוליטיות
התקשורת הגרמנית גם תוהה בימים אלו אילו מסקנות פוליטיות, אם בכלל, יסיקו תושבי גרמניה כתוצאה מאסון הטבע. "הירוקים", המקדמים אג'נדה הקוראת להתייחס להתחממות הגלובלית כאיום מיידי שיש להיערך אליו, נזהרים שלא לקשר את השיטפונות באופן ישיר לשינויי האקלים. תנועת "ימי שישי למען העתיד" עם זאת, קיימה עצרת זיכרון למתים באסון וקראה להם קורבנות של שינויי האקלים. אל ההשלכות הפוליטיות מצטרפת תקרית התיעוד המביך של מועמד הנוצרים־דמוקרטים (CDU) לראשות הממשלה, ארמין לאשט, כשהוא צוחק במהלך ביקור שהיה אמור להיות עגום באזור האסון. הוא מיהר להתנצל על כך.
שיטפונות קיץ הוכיחו בעבר כי הם עשויים לשחק תפקיד פוליטי. העובדה כי גרהרד שרדר "ירד לשטח" במגפי גומי במהלך השיטפונות המסיביים שאירעו במזרח גרמניה בקיץ 2002 נחשבת לאחת הסיבות שהצליח להיבחר מחדש לתפקיד הקאנצלר. נכון לסקר המקיף האחרון, שפורסם בסוף השבוע, המפלגה השמרנית (CDU/CSU) בראשות לאשט נחלשה ב־2% לעומת השבוע שעבר, וזוכה ל־27% תמיכה, אך שומרת על יתרון שך 10% על "הירוקים", שנחלשו גם הם וזוכים ל-17.5% תמיכה. שיעור דומה מהציבור אמר בסקר כי יצביע ל"סוציאל־דמוקרטים" (SPD) ורק המפלגה הליברלית שבאופוזיציה (FDP), התחזקה משמעותית וזוכה ל־13%, חודשיים לפני הבחירות הכלליות שיתקיימו ב־26 בספטמבר.
בנוסף לאסון הטבע עצמו, גרמנים רבים מצביעים על השנים בהן המדינה שמרה על תקציב מאוזן ונמנעה מלבצע השקעות גדולות בתחומי התשתיות או החירום, וחשים כי הגיע הזמן לשינוי. מגפת הקורונה והצורך בתוכניות חילוץ ותמיכה למשק הביאו את הכלכלה הגדולה באירופה לזנוח את המדיניות הזו, אולם פרשנים פוליטיים תוהים אם הדבר ישתקף בירידה בתמיכה בלאשט, שנחשב ל"ממשיך־דרכה" של מרקל, שהובילה אותה.
הקאנצלרית עצמה כבר סיירה באזור האסון, ואמרה כי המצב "סוריאליסטי". היא הבטיחה להושיט עזרה פיננסית ולוגיסטית לכפרים ולעסקים, שרבים מהם לא רכשו ביטוח נגד סוג כזה של אסון טבע.