גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הגיע הזמן שהבחירות יתקיימו במועדן

המערכת הפוליטית התרגלה למצב בו שום כנסת לא מסיימת את ימיה ● התוצאה: אם אפשר ללכת לבחירות בכל רגע נתון, קמפיין הבחירות מעולם לא נגמר, וכל השחקנים פועלים רק עבור הטווח הקצר והמיידי ● עיוות זה הוא אחד מאבני-היסוד של אי-היציבות הפוליטית בישראל

בחירות 2021 - סבב 4 / צילום: מארק ישראל סלם, "הארץ"
בחירות 2021 - סבב 4 / צילום: מארק ישראל סלם, "הארץ"

שיטת בחירות במדינה דמוקרטית אמורה לספק שלושה דברים: ייצוגיות, יציבות והכרעה. ישראל מצטיינת בראשון, למעשה הפרלמנט הישראלי הוא אולי הכי ייצוגי בעולם הדמוקרטי, אבל נכשלת בשני האחרים. מבחינת היציבות, שום כנסת לא סיימה את ימיה והבחירות לא התקיימו במועדן הרשמי מאז נובמבר 1988. מבחינת הכרעה - אין מפלגה אחת שאי-פעם זכתה ברוב בפרלמנט. הרי הדבר כל כך טבוע בנפש הישראלית שעצמם הרעיון שמפלגה יכולה לקבל את הרוב ולהקים ממשלה לבדה ייתפס כאנטי דמוקרטי על ידי רוב העם למרות שכך המצב במדינות דמוקרטיות רבות החל מאב הטיפוס של הדמוקרטיה הישראלית, בריטניה.

רוב ההצעות לתיקון המצב מתמקדות בשאלת ההכרעה. אני רוצה דווקא להציע פתרונות פשוטים לחוסר היציבות של הפרלמנט הישראלי.

בניגוד לאי-היציבות שאפיינה משטרים פרלמנטריים כמו הרפובליקה השלישית של צרפת או הרפובליקה האיטלקית עד שנות ה-90, אי-היציבות בישראל אינה נובעת מהפלה תכופה של הממשלה אלא מפיזור מוגזם של הפרלמנט.

בעוד שאורך החיים של ממשלה צרפתית טיפוסית ברפובליקה השלישית לא הגיע לשנה, וכך גם באיטליה, ממשלות ישראל מחזיקות מעמד בממוצע כשלוש שנים. זה אפילו יותר מהממשלות של הרפובליקה החמישית הנשיאותית והמאוד יציבה של צרפת. אך אפילו באיטליה הסוערת של אחרי מלחמת העולם השנייה, הבחירות לפרלמנט נטו להתקיים במועדן אם כי ברוב קטן.

איש לא מצפה שהבחירות הבאות יתקיימו בנובמבר 2025

הקדמת בחירות היא אירוע מאוד נדיר בעולם הדמוקרטי שמעיד על משבר פוליטי נקודתי - מלבד ישראל בה זה הפך לנורמה. איש לא מצפה שהבחירות הבאות יתקיימו בנובמבר 2025 כפי שהחוק מחייב. הנורמה המעוותת הזו שהתקבעה בישראל בעלת השלכות רבות על המצב הפוליטי בישראל והראשונה היא שמאחר וכולם מצפים שנלך לבחירות בכל רגע נתון גם הקואליציה וגם האופוזיציה מתנהגות עם ראיה לטווח קצר בלבד כאשר האינטרסים הפוליטיים המיידים גוברים על כל שיקול אחר.

העיוות הזה נובע מהקלות הגדולה בה ניתן לפזר את הכנסת. אני לא מדבר על הליכה לבחירות מיד לאחר בחירות עקב אי-הצלחה להקים ממשלה למרות שזו הייתה הסיבה לשלוש מערכות בחירות ברציפות ב-2019 וב-2020, כי זו תוצאה של פלונטר פוליטי מאוד ייחודי שכנראה לא ישוב על עצמו בעתיד. מעבר לזה קיימות שלוש דרכים: אי-העברת התקציב, החלטה של ראש הממשלה, וחוק פיזור הכנסת. זה שתיים יותר מדי.

נתחיל באי-העברת התקציב - אין אח ורע בעולם הדמוקרטי, לפחות לא בדמוקרטיות הגדולות, לעיקרון המוזר הזה שהפרלמנט צריך להתפזר אם התקציב לא עובר. אפשר להבין את הרציונל הישראלי הטיפוסי: להכריח את חברי הכנסת להצביע על תקציב כי אחרת הם הולכים הביתה. אך בפועל השיטה נכשלה לגמרי והפכה את התקציב לכלי פוליטי שבזכותו כל חבר כנסת בודד מנסה לסחוט הטבות מהממשלה.

השיא הגיע שנה שעברה, כאשר ראש הממשלה דאז נתניהו לא העביר תקציב בכוונה כדי לא לכבד הסכם שהוא חתם עליו ולא לפנות את כיסאו לבני גנץ. כמו שאין בחירות שמתקיימות במועדן, אין כמעט שום תקציב שעבר בזמן, אם עבר בכלל, בעשורים האחרונים אלא תמיד עד הרגע האחרון לפני שאיום פיזור הכנסת יתממש, לקראת ה-31 במרץ. חייבים לבטל את החוק הזה שרק גורם נזק.

אין באמת סיבה שלראש הממשלה תהיה זכות לפזר את הכנסת

בנוסף אין באמת סיבה שלראש הממשלה תהיה זכות לפזר את הכנסת. בתיאוריה מדובר באחד הכלים המעטים שיש לראש ממשלה כדי לבסס את סמכותו ולהבטיח יציבותה של הממשלה. אך בפועל ראשי הממשלה פיזרו את הכנסת כשהיה נוח להם אישית ובלי שום סיבה אחרת.

כמו כן, מעט מאוד דמוקרטיות מקיימות נוהל דומה לחוק פיזור הכנסת וכשזה המצב, הרוב הדרוש הוא שני שליש כמו בבריטניה. נראה לי שכדאי לאמץ גם את זה ולפזר את הכנסת רק ברוב גדול שמהווה הסכמה רחבה על הצורך ללכת לבחירות.

ביטול פיזור הכנסת במקרה של אי-העברת תקציב, שלילת סמכות ראש הממשלה לפזר את הכנסת, ודרישת רוב של שני שליש לחוק פיזור הכנסת יאפשרו להחזיר את היציבות לכנסת ישראל. הבחירות לפחות רובן, יתקיימו במועדן. המשמעות הפוליטית היא שינוי כללי המשחק. ברגע שכולם יפנימו שהכנסת תמלא את ימיה, האופוזיציה לא תקדיש את מרבית מאמציה להפלת הממשלה אלא תתרכז בפיקוח וביקורת, הצבת חלופות, וקידום מדיניותה במידת האפשר - כמו האופוזיציה בדמוקרטיות המתוקנות. הקואליציה תהיה יותר יציבה כי איומי הסחטנות יהיו בעל משקל קטן בהרבה. סביר להניח שיהיו עוד הרבה השלכות שלא ניתן לחזות מראש.

מדובר בצעד ראשון לפני רפורמות במשטר ושאולי מייתר אותן ובכל מקרה ישפר את הנורמות הפוליטיות שלנו. כמובן כל רפורמה שתאומץ תחול רק מהכנסת הבאה כדי לא לשמש ככלי נגד האופוזיציה הנוכחית.

הכותב הוא מנהל חברת ברנדינג ועיצוב גרפי ופעיל במפלגה תקווה חדשה

עוד כתבות

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן הגידור שחשף: אני בשורט על השוק האמריקאי

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

היקף העסקאות בירידה, אבל מחירי הדיור עולים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דירה ממוצעת נמכרת כבר ב־2.3 מיליון שקל, ומשכנתאות היוקרה מטפסות

היקף העסקאות שבוצעו בשנה שעברה עמד על 80% לעומת שנה ממוצעת, אבל המחיר הממוצע של דירה ברבעון הרביעי של 2025 היה הגבוה ביותר אי־פעם ● 40% מהמשכנתאות נלקחו על דירות של 3 מיליון שקל ומעלה, וחלק ניכר מהעסקאות מתרכזות בתל אביב והמרכז

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס במכולות ובפיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

עפולה / צילום: Shutterstock

קשישה חיה 50 שנה בדירה שלא רשומה על שמה. האם היא הבעלים החוקיים?

קשישה בת 80 גילתה כי הדירה שבה התגוררה מאז שנות ה־60 רשומה על שם המדינה ● למרות היעדר כל מסמך בכתב, בית המשפט קבע כי בנסיבות חריגות של "זעקת ההגינות" ניתן להכיר בבעלותה על הדירה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות קלות; נמשכו הירידות במניות התוכנה

נאסד"ק עלה ב-0.1% ● צים זינקה לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו זינקה בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, שיתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אילו קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד?

דוח חדש של משרד הבריאות חושף: מיהן קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד? ● בנוסף חושף הדוח שינוי דרמטי ברמת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

"עסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים": מניית הפג־לויד צנחה בעקבות רכישת צים

התגובה המיידית בשווקים להכרזה כי החברה תרכוש את צים הייתה שלילית ● אנליסטים מיהרו להסביר בתקשורת הגרמנית כי ישנה מגמת קונסולידציה כעת בשוק התובלה הימית, וכי רכישות ומיזוגים הם רוח התקופה

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה זינקה

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

כביש 90 לקריית שמונה / צילום: Shutterstock

תוכניות ענק, ביצוע חלקי: למה שיקום הצפון נגרר מהחלטה להחלטה

הממשלה הקצתה תקציב משמעותי לשיקום יישובי קו העימות בצפון, אך בפועל ההחלטות נגררות בין משרדים, מטות היישום לא מאוישים והתוכניות הרב־שנתיות עוד לא גובשו ● דוחות רשמיים מגלים קצב התקדמות איטי שספק אם בכוחו לשקם את האזור או להצמיח אותו

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%