גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הגיע הזמן שהבחירות יתקיימו במועדן

המערכת הפוליטית התרגלה למצב בו שום כנסת לא מסיימת את ימיה ● התוצאה: אם אפשר ללכת לבחירות בכל רגע נתון, קמפיין הבחירות מעולם לא נגמר, וכל השחקנים פועלים רק עבור הטווח הקצר והמיידי ● עיוות זה הוא אחד מאבני-היסוד של אי-היציבות הפוליטית בישראל

בחירות 2021 - סבב 4 / צילום: מארק ישראל סלם, "הארץ"
בחירות 2021 - סבב 4 / צילום: מארק ישראל סלם, "הארץ"

שיטת בחירות במדינה דמוקרטית אמורה לספק שלושה דברים: ייצוגיות, יציבות והכרעה. ישראל מצטיינת בראשון, למעשה הפרלמנט הישראלי הוא אולי הכי ייצוגי בעולם הדמוקרטי, אבל נכשלת בשני האחרים. מבחינת היציבות, שום כנסת לא סיימה את ימיה והבחירות לא התקיימו במועדן הרשמי מאז נובמבר 1988. מבחינת הכרעה - אין מפלגה אחת שאי-פעם זכתה ברוב בפרלמנט. הרי הדבר כל כך טבוע בנפש הישראלית שעצמם הרעיון שמפלגה יכולה לקבל את הרוב ולהקים ממשלה לבדה ייתפס כאנטי דמוקרטי על ידי רוב העם למרות שכך המצב במדינות דמוקרטיות רבות החל מאב הטיפוס של הדמוקרטיה הישראלית, בריטניה.

רוב ההצעות לתיקון המצב מתמקדות בשאלת ההכרעה. אני רוצה דווקא להציע פתרונות פשוטים לחוסר היציבות של הפרלמנט הישראלי.

בניגוד לאי-היציבות שאפיינה משטרים פרלמנטריים כמו הרפובליקה השלישית של צרפת או הרפובליקה האיטלקית עד שנות ה-90, אי-היציבות בישראל אינה נובעת מהפלה תכופה של הממשלה אלא מפיזור מוגזם של הפרלמנט.

בעוד שאורך החיים של ממשלה צרפתית טיפוסית ברפובליקה השלישית לא הגיע לשנה, וכך גם באיטליה, ממשלות ישראל מחזיקות מעמד בממוצע כשלוש שנים. זה אפילו יותר מהממשלות של הרפובליקה החמישית הנשיאותית והמאוד יציבה של צרפת. אך אפילו באיטליה הסוערת של אחרי מלחמת העולם השנייה, הבחירות לפרלמנט נטו להתקיים במועדן אם כי ברוב קטן.

איש לא מצפה שהבחירות הבאות יתקיימו בנובמבר 2025

הקדמת בחירות היא אירוע מאוד נדיר בעולם הדמוקרטי שמעיד על משבר פוליטי נקודתי - מלבד ישראל בה זה הפך לנורמה. איש לא מצפה שהבחירות הבאות יתקיימו בנובמבר 2025 כפי שהחוק מחייב. הנורמה המעוותת הזו שהתקבעה בישראל בעלת השלכות רבות על המצב הפוליטי בישראל והראשונה היא שמאחר וכולם מצפים שנלך לבחירות בכל רגע נתון גם הקואליציה וגם האופוזיציה מתנהגות עם ראיה לטווח קצר בלבד כאשר האינטרסים הפוליטיים המיידים גוברים על כל שיקול אחר.

העיוות הזה נובע מהקלות הגדולה בה ניתן לפזר את הכנסת. אני לא מדבר על הליכה לבחירות מיד לאחר בחירות עקב אי-הצלחה להקים ממשלה למרות שזו הייתה הסיבה לשלוש מערכות בחירות ברציפות ב-2019 וב-2020, כי זו תוצאה של פלונטר פוליטי מאוד ייחודי שכנראה לא ישוב על עצמו בעתיד. מעבר לזה קיימות שלוש דרכים: אי-העברת התקציב, החלטה של ראש הממשלה, וחוק פיזור הכנסת. זה שתיים יותר מדי.

נתחיל באי-העברת התקציב - אין אח ורע בעולם הדמוקרטי, לפחות לא בדמוקרטיות הגדולות, לעיקרון המוזר הזה שהפרלמנט צריך להתפזר אם התקציב לא עובר. אפשר להבין את הרציונל הישראלי הטיפוסי: להכריח את חברי הכנסת להצביע על תקציב כי אחרת הם הולכים הביתה. אך בפועל השיטה נכשלה לגמרי והפכה את התקציב לכלי פוליטי שבזכותו כל חבר כנסת בודד מנסה לסחוט הטבות מהממשלה.

השיא הגיע שנה שעברה, כאשר ראש הממשלה דאז נתניהו לא העביר תקציב בכוונה כדי לא לכבד הסכם שהוא חתם עליו ולא לפנות את כיסאו לבני גנץ. כמו שאין בחירות שמתקיימות במועדן, אין כמעט שום תקציב שעבר בזמן, אם עבר בכלל, בעשורים האחרונים אלא תמיד עד הרגע האחרון לפני שאיום פיזור הכנסת יתממש, לקראת ה-31 במרץ. חייבים לבטל את החוק הזה שרק גורם נזק.

אין באמת סיבה שלראש הממשלה תהיה זכות לפזר את הכנסת

בנוסף אין באמת סיבה שלראש הממשלה תהיה זכות לפזר את הכנסת. בתיאוריה מדובר באחד הכלים המעטים שיש לראש ממשלה כדי לבסס את סמכותו ולהבטיח יציבותה של הממשלה. אך בפועל ראשי הממשלה פיזרו את הכנסת כשהיה נוח להם אישית ובלי שום סיבה אחרת.

כמו כן, מעט מאוד דמוקרטיות מקיימות נוהל דומה לחוק פיזור הכנסת וכשזה המצב, הרוב הדרוש הוא שני שליש כמו בבריטניה. נראה לי שכדאי לאמץ גם את זה ולפזר את הכנסת רק ברוב גדול שמהווה הסכמה רחבה על הצורך ללכת לבחירות.

ביטול פיזור הכנסת במקרה של אי-העברת תקציב, שלילת סמכות ראש הממשלה לפזר את הכנסת, ודרישת רוב של שני שליש לחוק פיזור הכנסת יאפשרו להחזיר את היציבות לכנסת ישראל. הבחירות לפחות רובן, יתקיימו במועדן. המשמעות הפוליטית היא שינוי כללי המשחק. ברגע שכולם יפנימו שהכנסת תמלא את ימיה, האופוזיציה לא תקדיש את מרבית מאמציה להפלת הממשלה אלא תתרכז בפיקוח וביקורת, הצבת חלופות, וקידום מדיניותה במידת האפשר - כמו האופוזיציה בדמוקרטיות המתוקנות. הקואליציה תהיה יותר יציבה כי איומי הסחטנות יהיו בעל משקל קטן בהרבה. סביר להניח שיהיו עוד הרבה השלכות שלא ניתן לחזות מראש.

מדובר בצעד ראשון לפני רפורמות במשטר ושאולי מייתר אותן ובכל מקרה ישפר את הנורמות הפוליטיות שלנו. כמובן כל רפורמה שתאומץ תחול רק מהכנסת הבאה כדי לא לשמש ככלי נגד האופוזיציה הנוכחית.

הכותב הוא מנהל חברת ברנדינג ועיצוב גרפי ופעיל במפלגה תקווה חדשה

עוד כתבות

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"