גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הגיע הזמן שהבחירות יתקיימו במועדן

המערכת הפוליטית התרגלה למצב בו שום כנסת לא מסיימת את ימיה ● התוצאה: אם אפשר ללכת לבחירות בכל רגע נתון, קמפיין הבחירות מעולם לא נגמר, וכל השחקנים פועלים רק עבור הטווח הקצר והמיידי ● עיוות זה הוא אחד מאבני-היסוד של אי-היציבות הפוליטית בישראל

בחירות 2021 - סבב 4 / צילום: מארק ישראל סלם, "הארץ"
בחירות 2021 - סבב 4 / צילום: מארק ישראל סלם, "הארץ"

שיטת בחירות במדינה דמוקרטית אמורה לספק שלושה דברים: ייצוגיות, יציבות והכרעה. ישראל מצטיינת בראשון, למעשה הפרלמנט הישראלי הוא אולי הכי ייצוגי בעולם הדמוקרטי, אבל נכשלת בשני האחרים. מבחינת היציבות, שום כנסת לא סיימה את ימיה והבחירות לא התקיימו במועדן הרשמי מאז נובמבר 1988. מבחינת הכרעה - אין מפלגה אחת שאי-פעם זכתה ברוב בפרלמנט. הרי הדבר כל כך טבוע בנפש הישראלית שעצמם הרעיון שמפלגה יכולה לקבל את הרוב ולהקים ממשלה לבדה ייתפס כאנטי דמוקרטי על ידי רוב העם למרות שכך המצב במדינות דמוקרטיות רבות החל מאב הטיפוס של הדמוקרטיה הישראלית, בריטניה.

רוב ההצעות לתיקון המצב מתמקדות בשאלת ההכרעה. אני רוצה דווקא להציע פתרונות פשוטים לחוסר היציבות של הפרלמנט הישראלי.

בניגוד לאי-היציבות שאפיינה משטרים פרלמנטריים כמו הרפובליקה השלישית של צרפת או הרפובליקה האיטלקית עד שנות ה-90, אי-היציבות בישראל אינה נובעת מהפלה תכופה של הממשלה אלא מפיזור מוגזם של הפרלמנט.

בעוד שאורך החיים של ממשלה צרפתית טיפוסית ברפובליקה השלישית לא הגיע לשנה, וכך גם באיטליה, ממשלות ישראל מחזיקות מעמד בממוצע כשלוש שנים. זה אפילו יותר מהממשלות של הרפובליקה החמישית הנשיאותית והמאוד יציבה של צרפת. אך אפילו באיטליה הסוערת של אחרי מלחמת העולם השנייה, הבחירות לפרלמנט נטו להתקיים במועדן אם כי ברוב קטן.

איש לא מצפה שהבחירות הבאות יתקיימו בנובמבר 2025

הקדמת בחירות היא אירוע מאוד נדיר בעולם הדמוקרטי שמעיד על משבר פוליטי נקודתי - מלבד ישראל בה זה הפך לנורמה. איש לא מצפה שהבחירות הבאות יתקיימו בנובמבר 2025 כפי שהחוק מחייב. הנורמה המעוותת הזו שהתקבעה בישראל בעלת השלכות רבות על המצב הפוליטי בישראל והראשונה היא שמאחר וכולם מצפים שנלך לבחירות בכל רגע נתון גם הקואליציה וגם האופוזיציה מתנהגות עם ראיה לטווח קצר בלבד כאשר האינטרסים הפוליטיים המיידים גוברים על כל שיקול אחר.

העיוות הזה נובע מהקלות הגדולה בה ניתן לפזר את הכנסת. אני לא מדבר על הליכה לבחירות מיד לאחר בחירות עקב אי-הצלחה להקים ממשלה למרות שזו הייתה הסיבה לשלוש מערכות בחירות ברציפות ב-2019 וב-2020, כי זו תוצאה של פלונטר פוליטי מאוד ייחודי שכנראה לא ישוב על עצמו בעתיד. מעבר לזה קיימות שלוש דרכים: אי-העברת התקציב, החלטה של ראש הממשלה, וחוק פיזור הכנסת. זה שתיים יותר מדי.

נתחיל באי-העברת התקציב - אין אח ורע בעולם הדמוקרטי, לפחות לא בדמוקרטיות הגדולות, לעיקרון המוזר הזה שהפרלמנט צריך להתפזר אם התקציב לא עובר. אפשר להבין את הרציונל הישראלי הטיפוסי: להכריח את חברי הכנסת להצביע על תקציב כי אחרת הם הולכים הביתה. אך בפועל השיטה נכשלה לגמרי והפכה את התקציב לכלי פוליטי שבזכותו כל חבר כנסת בודד מנסה לסחוט הטבות מהממשלה.

השיא הגיע שנה שעברה, כאשר ראש הממשלה דאז נתניהו לא העביר תקציב בכוונה כדי לא לכבד הסכם שהוא חתם עליו ולא לפנות את כיסאו לבני גנץ. כמו שאין בחירות שמתקיימות במועדן, אין כמעט שום תקציב שעבר בזמן, אם עבר בכלל, בעשורים האחרונים אלא תמיד עד הרגע האחרון לפני שאיום פיזור הכנסת יתממש, לקראת ה-31 במרץ. חייבים לבטל את החוק הזה שרק גורם נזק.

אין באמת סיבה שלראש הממשלה תהיה זכות לפזר את הכנסת

בנוסף אין באמת סיבה שלראש הממשלה תהיה זכות לפזר את הכנסת. בתיאוריה מדובר באחד הכלים המעטים שיש לראש ממשלה כדי לבסס את סמכותו ולהבטיח יציבותה של הממשלה. אך בפועל ראשי הממשלה פיזרו את הכנסת כשהיה נוח להם אישית ובלי שום סיבה אחרת.

כמו כן, מעט מאוד דמוקרטיות מקיימות נוהל דומה לחוק פיזור הכנסת וכשזה המצב, הרוב הדרוש הוא שני שליש כמו בבריטניה. נראה לי שכדאי לאמץ גם את זה ולפזר את הכנסת רק ברוב גדול שמהווה הסכמה רחבה על הצורך ללכת לבחירות.

ביטול פיזור הכנסת במקרה של אי-העברת תקציב, שלילת סמכות ראש הממשלה לפזר את הכנסת, ודרישת רוב של שני שליש לחוק פיזור הכנסת יאפשרו להחזיר את היציבות לכנסת ישראל. הבחירות לפחות רובן, יתקיימו במועדן. המשמעות הפוליטית היא שינוי כללי המשחק. ברגע שכולם יפנימו שהכנסת תמלא את ימיה, האופוזיציה לא תקדיש את מרבית מאמציה להפלת הממשלה אלא תתרכז בפיקוח וביקורת, הצבת חלופות, וקידום מדיניותה במידת האפשר - כמו האופוזיציה בדמוקרטיות המתוקנות. הקואליציה תהיה יותר יציבה כי איומי הסחטנות יהיו בעל משקל קטן בהרבה. סביר להניח שיהיו עוד הרבה השלכות שלא ניתן לחזות מראש.

מדובר בצעד ראשון לפני רפורמות במשטר ושאולי מייתר אותן ובכל מקרה ישפר את הנורמות הפוליטיות שלנו. כמובן כל רפורמה שתאומץ תחול רק מהכנסת הבאה כדי לא לשמש ככלי נגד האופוזיציה הנוכחית.

הכותב הוא מנהל חברת ברנדינג ועיצוב גרפי ופעיל במפלגה תקווה חדשה

עוד כתבות

שר המשפטים יריב לוין / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

הוועדה לבחירת שופטים בחרה 28 שופטים ורשמים חדשים

16 שופטים נבחרו לבתי המשפט לענייני משפחה, תעבורה ולבתי משפט השלום, ו־12 רשמים בכירים מונו במרכז, בדרום ובצפון ● בבימ"ש השלום ובביהמ"ש המחוזי בירושלים טרם מונו שופטים בשל מחלוקת על זהותם ובשל דרישתו של לוין שכל המינויים יהיו בהסכמת כל חברי הוועדה, על אף שהחוק לא מחייב זאת

סטנלי לפידוס / צילום: לינקדאין

היזם ששינה את שוק הבדיקות לאבחון סרטן מגלה מה הופך חברה למצליחה

סטן לפידוס המציא מחדש את בדיקות הפאפ לגילוי סרטן צוואר הרחם ואז שינה לגמרי את האופן שבו מאבחנים את סרטן המעי הגס ● בשבוע הבא הוא יגיע לישראל כדי להשתתף בכנס Biomed 2024, ויש לו כמה עצות ליזמים צעירים

יהודה בר און / צילום: כדיה לוי

יהודה בר און, המועמד המוביל לתפקיד מנכ"ל נת"ע, הסיר את מועמדותו

בר און, שכיהן כמנכ"ל נת"ע בעבר ונהנה מתמיכתו של ינקי קוינט, מ"מ מנהל רשות החברות הממשלתיות, הודיע על פרישתו מהמרוץ לתפקיד "מסיבות אישיות ● הליך האיתור למנכ"ל נת"ע מהווה את מוקד החיכוך העיקרי בין החברה ובין משרד התחבורה ורשות החברות סביב השאלה מי ינהל את נת"ע ובתוך כך גם את פרויקט המטרו

תחנת כוח אשכול / צילום: יוסי וייס חברת החשמל

דליה השיגה מימון לתחנת הכוח אשכול

חברת דליה חברות אנרגיה בע"מ, בשותפות עם חברות נוספות, חתמו על הסכם למימון רכישת תחנת הכוח אשכול בהיקף כולל של כ־9.15 מיליארד שקל לא כולל מע"מ ● רכישת האתר, שממוקם בחלקו הצפוני של אזור התעשייה באשדוד, כוללת את תחנת הכוח הקיימת וגם שטחי נדל"ן עבור מסחר ותעשייה באזור מבוקש בין נמלי אשדוד

עו''ד ד''ר גיל-עד נועם במהלך הדיון / צילום: Reuters, Yves Herman

ישראל לבית הדין בהאג: משמעות עצירת המלחמה - 132 חטופים ירקבו במנהרות חמאס

אחרי שבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג קיים דיון בבקשה שהגישה דרום אפריקה להוציא צווים להפסקת המלחמה, המשלחת הישראלית השיבה על טענותיה ● המשנה ליועמ"שית למשפט בינלאומי, עו"ד ד"ר גיל-עד נועם, העומד בראש המשלחת: "לקרוא למשהו 'רצח עם' שוב ושוב, לא הופך את זה לרצח עם" ● במהלך הדיון נקראו קריאות ביניים והדיון הופסק למספר שניות

דב קוטלר בכנס הפוטנציאל והתשואה של החברה הערבית בישראל / צילום: כדיה לוי

דב קוטלר מדבר לראשונה על הפרישה, בריחת גופים מממנים זרים והפוטנציאל של החברה הערבית

מנכ"ל בנק הפועלים הפורש השתתף בכנס הפוטנציאל של החברה הערבית של גלובס והתייחס למצב הכלכלי של ישראל ● "יחסית למלחמה אנחנו בהחלט במצב סביר, אבל השאלה היא התשקיף קדימה ואותי הוא מטריד", אמר דב קוטלר ● "יש לבנק 20 סניפים בחברה הערבית. אין ספק שבהרגלי הצריכה של עולם האשראי, יש הבדלים משמעותיים אבל יש גם התקדמות וצריך להשקיע גם בחינוך"

אבי גבאי, בכנס הפוטנציאל של החברה הערבית של גלובס / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל פרטנר אבי גבאי: "המשק מפספס את החברה הערבית בענק"

מנכ"ל קבוצת פרטנר אבי גבאי דיבר הערב בכנס הפוטנציאל של החברה הערבית בישראל ואמר כי "החברה הערבית היא קטר צמיחה"  ● "אני מאמין שכל ממשלה היא מכונה משומנת להרחבת פערים. בבסיסה, זה מה שהיא עושה"

מנכ''ל מקורות, עמית לנג / צילום: מקורות

מנכ"ל מקורות חושף איך סייעו להציף מנהרות בעזה ואיך נערכים לתרחיש של הסלמה

חברת המים הממשלתית "מקורות" התגייסה בחודשים הראשונים למלחמה למשימה דחופה וחשאית - הצפת מנהרות הטרור בעזה ● בראיון מספר המנכ"ל עמית לנג על הניסויים שנערכו בארץ, והציוד שהוטס בדחיפות ● וגם: עד מתי יהיה ניתן לדעתו למנוע את התייקרות המים?

ירידות בבורסת ת''א / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

נעילה אדומה בבורסה על רקע ההסלמה הביטחונית; תשואות האג"ח זינקו

מדד ת"א 35 ירד ב-1.6% ● מנכ"ל נייס, ברק עילם פורש מתפקידו, החברה פרסמה תחזית פושרת להמשך השנה ● נקסט ויז'ן מעלה את יעד הצמיחה השנתי לכ-110% ● חברת הנדל"ן עמרם אברהם הונפקה בבורסה, ישנן עוד חברות נדל"ן בדרך לבורסה ● הבורסה בתל אביב מתכננת מהלך שבו ייפתח המסחר בימי שישי ● וגם, התעלומה שנפתרה: נחשפה המניה שוורן באפט רוכש בסתר כבר חצי שנה

איזיה צ׳צ׳יק ז''ל / צילום: באדיבות המשפחה

הלך לעולמו איזיה צ'צ'יק שכיהן כמנהל בכיר בחברות טכנולוגיה, פיננסים ותעשייה

תפקיד הניהול המפורסם של צ'צ'יק היה כמנכ"ל קבוצת עורק בשנות ה-90 ● בהמשך כיהן כיו"ר אליאנס ובמשך שנים סייע להצמחתה ● בעשורים האחרונים כיהן בתפקידים בכירים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות שונות, ועד חודש ינואר השנה עדיין נשא בתפקיד דירקטור בחברת נקסטקום הציבורית

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

סמוטריץ' רוצה להחריב את קשרי הסחר עם טורקיה, אך עלול לדרוס הסכם עם האיחוד האירופי

סמוטריץ' הודיע על כוונתו להחיל מכס של 100% ממחירו של כל מוצר המיובא מטורקיה, בנוסף למכסים הקיימים ● המשמעות של המהלך: דריסה של הסכם PAN-EURO-MED CUMULATION שבו חברות ישראל וטורקיה, אבל גם האיחוד האירופי ומדינות נוספות

איתי בן זאב, מנכ''ל הבורסה בתל אביב / צילום: קובי וולף

הבורסה רוצה שהציבור "יעבוד" גם בשישי, ועלולה לצאת קרחת מכאן ומכאן

הטיעונים של הבורסה בעד המהלך של מעבר למסחר גם בימי שישי, הם בעצם הסרת מגבלות מסחר מול העולם ● אך יחד עם זאת, הבורסה עלולה לייצר אנטגוניזם בקרב קהל הלקוחות המקומי שלה, והתוצאה עלולה להיות גרועה הרבה יותר ממה שחושבים בבורסה כעת

צילומים: מרים אלסטר/פלאש90, חיים צח/לע''מ, AP, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

החנינות פורחות בימי המלחמה: "ימים קשים מצדיקים את הפעלתן"

מתנדבי זק"א שפינו גופות, מילואימניקים שלחמו ברצועה ומי שאיבדו קרובים בנובה הם חלק משורה של אנשים שקיבלו חנינה מאז ה־7.10 ● מה זה אומר על הרעיון הבסיסי של שלטון חוק, ומה הסיכוי שהאנשים שחננו יחזרו לסורם?

היועמ''שית גלי בהרב-מיארה וראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: איל יצהר, יוסי זמיר

למרות התנגדות היועמ"שית: ועדת השרים אישרה לקדם את חוק הגיוס מהכנסת הקודמת

ועדת השרים לחקיקה אישרה היום להחיל דין רציפות על הצעת חוק הגיוס מהכנסת הקודמת - זאת למרות שהיועמ"שית הודיעה כי יש מניעה משפטית לקדם את ההצעה מאחר שהמציאות השתנתה, וההצעה הקודמת "אינה מגלמת את הצרכים של צה"ל במציאות של מלחמה ממושכת" ● שרי המחנה הממלכתי הגישו ערר על החלטת ועדת השרים

מטוס קרב F-15. ''עשרות אם לא יותר כלי חיל האוויר'' / צילום: דובר צה''ל

"התאמנו ליותר מזה": המתקפה האיראנית מעיניים של נווט קרב

כחלק מההכנות לאחד מרגעי השיא של חיל האוויר במלחמה, טייסי הקרב דימו תרחישים של מתקפה מאיראן באמצעות סימולטורים - כך מספר נווט הקרב רס"ן (מיל') א' שנטל חלק ביירוט ● "המאמן מאפשר לתרגל כמה גזרות, יום או לילה"

קניות בקניון. הצריכה הפרטית בעלייה / צילום: Shutterstock, YIUCHEUNG

אחרי הצניחה בתחילת המלחמה: ריבאונד לתוצר של ישראל ברבעון הראשון, אבל יש גם חדשות רעות

התמ"ג ברבעון הראשון של 2024 זינק בשיעור של 14.1% בחישוב שנתי, זאת לאחר ירידה דרמטית של מעל 20% ברבעון בו פרצה המלחמה ● מדובר בהתאוששות חלקית בלבד מהמשבר: התמ"ג עדיין נמוך ב-1.4% בהשוואה לרבעון המקביל ב-2023, וגם הצריכה הפרטית נמוכה ביחס לימים שלפני המלחמה

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

לאחר הודעת הפרישה של המנכ"ל והתחזיות הפושרות: מניית נייס נופלת בתל אביב

עילם צפוי לפרוש מתפקידו בסוף שנת 2024 וציין כי יהיה "שותף פעיל" בחיפוש אחר מחליפו ● עלות השכר המצטברת של עילם עמדה על כ-125.6 מיליון דולר בין השנים 2014-2023 ● בתוך כך, נייס פרסמה היום דוחות והציגה תחזית פושרת להמשך השנה

פעילות כוחות צה''ל ברצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

לוחם צה"ל נפצע קשה בהיתקלות עם מחבלים בצפון הרצועה

חמוש ניסה להצית בית כנסת בעיר רואן שבצרפת, כוחות ביטחון במקום נטרלו אותו ● בשעת בוקר מוקדמת: שורת אזעקות על חדירת כלי טיס עוינים וירי רקטות הופעלו בנהריה והסביבה, צה"ל: בוצע לפחות יירוט אחד • שר ההגנה של ארה"ב אוסטין לשר הביטחון גלנט: יש להגן על אזרחים לפני כל מבצע ברפיח • בית הנבחרים של ארה"ב אישר חוק שימנע עצירת משלוחי נשק לישראל • עדכונים בולטים

הדמיה של פרויקט The LINE מוצגת בתערוכה בינלאומית / צילום: Reuters, Balkis Press/ABACA

פרויקט הבנייה הגדול בעולם נאלץ להתמודד עם המציאות

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● התוכניות של ערב הסעודית להקים גורדי-שחקים תאומים בגובה אלפי רגל ולאורך 105 מייל בעיר העתיד ניאום, איבדו מומנטום כשנקלעו לסחרור עלויות ולרצף תקלות בנייה

נשיא אוני' בארה"ב הוצא לחופשה אחרי שנכנע לדרישות פרו-פלסטינים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: בממשל האמריקאי מאמינים שגלנט הוא האיש שיכול להביא לסיום המלחמה, נשיא אוניברסיטה בארה"ב הוצא לחופשה אחרי שנכנע לדרישות מוחים פרו-פלסטינים ומחוקקת אוסטרלית האשימה ישראל בג'נוסייד וגונתה ● כותרות העיתונים בעולם