מצעד בסין / צילום: Reuters, Thomas Peter
מניות הטכנולוגיה הסיניות נחתכות בימים האחרונים, וחוות את הירידה היומית החדה ביותר מאז המשבר העולמי של 2008. הירידות הן תוצאה ישירה של פעולות הממשל הסיני בחודשים האחרונים. אין שום דרך אחרת לומר זאת - הממשל בסין החליט "למשמע" (Discipline) את ענקיות הטכנולוגיה במדינה. זה כולל בין היתר קנסות, חקירות, סנקציות, רגולציה, הלאמה.
מדוע? הממשל מפרט מגוון סיבות, בין היתר עבירות על חוקי התחרות במדינה, חדירה לפרטיות המשתמשים ובמקרים מסוימים פגיעה פוטנציאלית בביטחון הלאומי.
הנה רשימה חלקית של פעולות שביצע הממשל בזמן האחרון:
הממשל הודיע לענקית המדיה Tencent שעליה לוותר על זכויות הסטרימינג לשירים שבבעלותה; הכריז שחברות למידה אונליין יהפכו לארגונים ללא מטרות רווח, הגביל את פעילותן ואסר עליהן לפרסם את עצמן - בתגובה ירדו מניות הלימודים אונליין בכיותר מ-70%; דחה את ההנפקה של האפליקציה הפופולרית טיקטוק; התלבש על חברות הקריפטו ואסר על שימוש במטבעות קריפטוגרפיים; אם לא די בכך, הממשל הסיר מהחנויות את האפליקציות של חברת התחבורה הטכנולוגית DIDI וכעת מתנהלת חקירה נגד החברה; ביטל את הנפקת ענקית הפיננסים הטכנולוגית Ant Group, ותכלס הלאים את החברה; וקנס במיליארדים את חברת עליבאבא. ברקע, פועל הממשל הסיני להקשות על חברות סיניות להשיג מימון מהמערב.
החברות מנפיקות בארה"ב, ולא כולם מרוצים
בעשור האחרון אנחנו רואים חברות סיניות רבות מנפיקות את מניותיהן בבורסה האמריקאית. המשקיעים אוהבים זאת. מי שפחות נלהב זה הממשל הסיני. סין לא אוהבת בעלות זרה על חברות סיניות ציבוריות, ומטילה על כך מגבלות שונות, בעיקר אם מדובר בסקטורים "רגישים", כלומר טכנולוגיים.
לאורך השנים השתמשו חברות סיניות במנגנון חשבונאי שנקרא VIE, על מנת לעקוף את המיגבלות של הממשל. כך זה עובד:
1. מקימים חברה במקלט מס, כמו איי קיימן, זו ה-VIE.
2. כותבים חוזה בין החברה לבין החברה הסינית שרוצה להנפיק בארה"ב.
3. מנפיקים את ה-VIE בשוק האמריקאי.
4. עכשיו זרים יכולים לקנות את המניות של ה VIE ולחשוב שהם מחזיקים במניות של החברה הסינית.
עד כה העלים עין הרגולטור הסיני, אבל כעת הולכות להתפרסם תקנות חדשות אשר חוסמות את המנגנון הזה.
מה הוביל לבליץ? כמה השערות
אם להתייחס רגע ברצינות לטענות הממשל, סביר מאוד שחברות סיניות אכן נוקטות בפרקטיקות גבוליות, אבל הבליץ המתוזמן על כל כך הרבה חברות בצורה רוחבית מעלה תהיות רבות. נראה כאילו התקבלה החלטה במסדרונות המפלגה הקומוניסטית לטפל בחברות הללו, וייתכן שיש סיבות עמוקות יותר למה שקורה. הנה כמה השערות.
חשוב לציין, אנחנו בוחנים את הדברים דרך עיניים מערביות, ופעמים רבות מחמיצים סיבות שנובעות מפערי התרבות. מאחר ואין שום דרך לאמת את הסיבות למה שקורה עכשיו, ההשערות שמועלות פה הן בגדר ספקולציה בלבד:
ראשית, חשש מפני חוסר יציבות בשווקים הסיניים. בשנים האחרונות סין ניסתה למשוך השקעות זרות פנימה. נראה שב-2020 זה הצליח מעבר למצופה: עלייה של יותר מ-60% בהשקעות במניות סיניות ועלייה של 50% בהשקעת זרים באג"ח של סין.
אבל לפעמים "יותר מדי מדבר טוב - זה רע". כל הכסף הזה שזורם לסין מאיים על יציבות השווקים הפיננסיים. בנוסף, זרם ההון מחו"ל מחזק את המטבע שלה, וזה לא טוב לכלכלה הסינית. לעובדה שהממשל האמריקאי הדפיס השנה 20% מכלל הדולרים שיש בעולם יש קשר הדוק לכך - הדולר נחלש מול היואן המתחזק.
למה לא טוב לסין שהמטבע שלה מתחזק? כי כל עוד הוא חלש זול לקנות מוצרים סיניים - לכן האבטלה שם נמוכה, היצוא גבוה, והכלכלה פורחת. התחזקותו מאיימת על המצב.
כשחברות סיניות יוצאות להנפקה בארה"ב, הדולרים שקונים את המניות הסיניות זורמים לסין. זה מחזק את שער המטבע הסיני. אז אפשר היה אולי לחשוב שהמהלך של הממשל הסיני נועד להחליש את זרם הדולרים למדינה.
אבל יש בעיות עם הרעיון הזה, כי הדולרים מההנפקות הם טיפה בים. ובנוסף, יהיה טפשי מצד סין לעשות מהלך של דה גלובליזציה.
מי כאן הבוס?
סברה נוספת היא שמדובר בהפגנת כוח של השלטון כנגד השוק הפרטי ושכבת המתעשרים במדינה. באופן כללי הממשל הסיני פוחד מאובדן שליטה. השלטון רואה איך יזמים סיניים מתעשרים ופונים למדינות זרות כדי להשיג מימון. אם יש משהו שחשוב לסינים זו השליטה, וההכפפה של כולם למרות השלטון.
בעשורים האחרונים אנחנו שומעים על עשירים סיניים שמבריחים כסף מהמדינה, מחפשים אזרחויות זרות, ושולחים את הילדים שלהם ללמוד בחו"ל. החולשה הגדולה של סין היא שהיא לא קוסמת לסינים שהצליחו. לכן יכול להיות שמדובר בבליץ רוחבי שמזכיר למיליונרים החדשים "מי הבוס".
ענקיות הטכנולוגיה הסיניות הוקמו בזכות (סוג של) יוזמה עצמאית בשוק חופשי. עכשיו הגיע הזמן של הממשל לקחת את המושכות לידיים. הממשל רוצה את מה שיש להן, את המידע, ואת הכסף. נראה שסין מכירה בכוחו של שוק חופשי להרים חברות ענק מתקדמות, ולאחר שהן משגשגות הממשל שם עליהן את ידיו, והופך אותן לכלי.
יש לי קושי גם עם הטיעון הזה, מכיוון שאם סין מראה ליזמים שלה שההצלחה שלהם מולאמת, לא בטוח שהעתיד כל כך ורוד בכל מה שנוגע ליזמות במדינה.
המשקיעים חסרי ודאות - והם רצים למממש
בימים האחרונים פורסמה ברשתות סברה נוספת: המהלכים של הממשל הם חלק ממדיניות התיעוש של סין.
לאחר המלחמה הקרה, שינתה ארה"ב מיקוד - במקום חברות תעשייה, חברות שעשועים ומוצרי צריכה. בארה"ב, חברות טכנולוגיה אינטרנטיות הפונות לצרכנים כדוגמת פייסבוק, אפל, נטפליקס וכו', הן החברות היקרות בשוק, וברוב המקרים שוויין עולה על זה של חברות טכנולוגיה תעשייתיות, המפתחות ציוד וחומרה.
התזה החדשה גורסת שייתכן והממשל הסיני החליט "להעמיד במקום" חברות אינטרנט הפונות לצרכנים, מאחר שבעיניו הן גורפות רווחים עצומים אך לא מייצרות "ערך אמיתי".
יש בסין מי שמאשים את חברות האינטרנט הצרכניות בטמטום ההמונים. אפליקציות כמו טיקטוק או פייסבוק מציעות הסחת דעת מפעילות יצרנית. ייתכן וסין לא מעוניינת להפוך לאומה שתושביה מבלים שעות ברשתות חברתיות, ועושים שופינג אונליין.
נשיא סין התבטא בנושא בשנה שעברה כשאמר "עלינו לזכור את החשיבות הפונדמנטלית של כלכלה ׳אמיתית׳, ולעולם לא לזנוח את התעשייה הסינית". את דברים הללו אמר זמן קצר לפני שהממשל העביר מספר חוקי רגולציות "נגד פגיעה בתחרות".
לא ברור כרגע איך העתיד ייראה, מה שבטוח זה שמשקיעים מממשים בבהלה מניות סיניות, כי לאף אחד לא ברור לאן כל זה הולך.
הכותב הוא משקיע, יזם, ומנהל את קהילת הפייסבוק "Money Talks"