חייבים להגדיר מטרות אובייקטיביות / אילוסטרציה: Shutterstock
רבים מהטורים שלי עוסקים בהצלחה בקריירה, וכמעט תמיד עולה השאלה מהי הצלחה. אם תבחנו את הנושא, תגלו כי ההגדרות להצלחה הן רבות, והן נעות מהצד האובייקטיבי שבוחן אותה בפרמטרים כמו שכר, בכירות, איכות הארגון המעסיק ושאר משתנים כמותיים - אל הצד הסובייקטיבי שמגדיר הצלחה במונחים רכים דוגמת מימוש עצמי, התפתחות, תחושת גאווה וכדומה.
הכול חוץ ממימוש עצמי
כמובן שהחלוקה איננה חד-משמעית, ולעתים קרובות הסובייקטיבי מושפע מהאובייקטיבי ומהאופן שבו הצלחה נתפסת על-ידי הסביבה, אבל מבחינתי, ובניגוד למה שנדמה מקריאת הטורים שלי, ההתייחסות להצלחה בקריירה היא סובייקטיבית בלבד, דהיינו כפי שהאדם תופס הצלחה - אך בהבדל אחד.
לשיטתי, התפיסה הסובייקטיבית של הצלחה חייבת להיות מוגדרת גם במשתנים אובייקטיביים כמותיים ולא רק איכותיים, אחרת מאד קשה להגיע אליה. מדוע? כי ללא הגדרה מדידה לא יודעים לאן ללכת. הדבר דומה לאדם העומד עובד עצות באמצע צומת ולא יודע לאן לפנות, וכששואלים אותו: "לאן אתה צריך להגיע?", הוא עונה: "למקום יפה". זה פחות או יותר המצב של מי שמגדיר הצלחה כמימוש עצמי.
יתרה מכך, ההגעה ליעד הזה היא תהליך ארוך שחלק לא מבוטל ממנו הוא הכול חוץ ממימוש עצמי, שהרי כדי להגיע לנקודה שבא אדם חש כי הוא מצליח לממש את הפוטנציאל המקצועי שלו, או לפחות להתקרב אליו, הוא נדרש לצבירת ידע, ניסיון ושלל מיומנויות שרכישתן כרוכה לעתים קרובות בכמות אינסופית של "עבודה שחורה" ומשמימה.
וזו בדיוק הסכנה, שלא לומר המלכודת, שבה נופלים רבים מהאנשים שמבחינתם הצלחה פירושה עבודה מעניינת, מאתגרת, כזו שמאפשרת מימוש עצמי, אבל הם מצפים לכך בכל רגע נתון. הם בוחנים כל תפקיד במשקפיים הללו, וכתוצאה מכך הם נוטשים משרות המהוות מקפצות קריירה משובחות אל עבר תפקידים בהם יוכלו לממש עצמם לאורך זמן.
מעסיקים לא משלמים על מימוש עצמי
לכך תוסיפו את העובדה שהדרך למימוש עצמי יכולה לעבור במגזרים תעסוקה, תעשיות ומקצועות שונים, רק שבניגוד ל"מקומות יפים" אליהם אין בעיה להגיע מכל מקום - בקריירה ההסתברות להגיע ל"מקום יפה" היא פונקציה של המקומות בהם ביקרתם קודם. כלומר, לאחר הבחירה במגזר תעסוקתי/תעשייה/מקצוע כלשהם אתם עלולים לגלות כי הדרך למגזרים/לתעשיות/מקצועות אחרים בהם אתם שואפים לממש את עצמכם חסומה בפניכם, בפרט כשמדובר בכאלה שממוצבים גבוה יותר מהמגזר/תעשייה/מקצוע ראשונים בהם בחרתם לממש את עצמכם (הרחבה בטור "הפירמידה התעסוקתית").
המשמעות הפרקטית היא כי שוק העבודה לא ייתן לכם את ההזדמנות לממש את עצמכם ברבים מ"המקומות היפים" אליהם אתם שואפים להגיע, ולא משום שאינכם מוכשרים מספיק, אלא מפני שמעסיקים, שלא סובלים טיפוס בפירמידות מיצוב, משלמים על ידע וניסיון - ולא על מימוש עצמי.
אז מה עושים? יודעים בכל רגע נתון לאן נוסעים. אחרי שהגדרתם לעצמכם מטרה במונחים איכותיים, תרגמו את ההגדרה הסובייקטיבית למסלול קריירה שיוביל אתכם לשם, לרבות התפקידים בדרך, אותם יש להגדיר ברחל בתך הקטנה.
מימוש עצמי ופרנסה
התהליך הזה מורכב למדי, שכן נדרשת היכרות טובה של שווקי העבודה במגזרים/תעשיות/מקצועות שרלוונטיים עבורכם ושל המסלולים בכל אחד מהם, כולל מפת החסימות שתבהיר מראש מאיפה לאיפה כמעט בלתי אפשרי להגיע, אבל אין ברירה. חייבים ללמוד את השוק ולבנות מפת התפתחות קריירה לעשור הקרוב, כי המחיר של העדר מפה הוא יקר בהרבה, ולמי שדואג ששוק עבודה ישתנה - אין בעיה לשנות את התוכנית תוך כדי תנועה ולהתאים אותה לשינויים בשוק, בהעדפות ובצרכים.
כמובן שתמיד ישנה אופציה למימוש עצמי שלא במתכונת של שכיר, אבל היא מורכבת הרבה יותר, בפרט עבור מי שלא יכול להרשות לעצמו את המהמורות הכלכליות הכרוכות בבעלות של עסק עצמאי, מה גם שהקושי בעסק איננו לבצע את העבודה אלא להביא אותה.
והערה לסיום: רוב השיח ברשתות החברתיות סביב הצלחה ומימוש עצמי נוטה להזניח את הפרמטר שמבחינתי הוא הראשון והחשוב ביותר להצלחה בקריירה - היכולת להתפרנס בכבוד. ובכן, מימוש עצמי ללא פרנסה בצדו זו הצלחה בלה לה לנד.
בהצלחה!
הכותבת היא מומחית לשוק העבודה