גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הרוחות סוערות והמנכ"ל בחזית: מה עובר על בנק לאומי?

פרידה מתוקשרת ממנכ"לית פפר, סכסוך חריף מול הוועד וקשיים בתחרות על הזירה הדיגיטלית: חנן פרידמן מנהל עד כה קדנציה קצרה וסוערת כמנכ"ל לאומי ● פרופיל

משמאל: חנן פרידמן, מיכל קיסוס–הרצוג ורקפת רוסק–עמינח / איור: גיל ג'יבלי
משמאל: חנן פרידמן, מיכל קיסוס–הרצוג ורקפת רוסק–עמינח / איור: גיל ג'יבלי

ועדת האיתור לתפקיד מנכ"ל בנק לאומי, שהתכנסה במשך חודש לאחר שרקפת רוסק־עמינח הודעה על עזיבתה, עבדה קשה. "קיימנו דיונים רבים על מנת לאפיין את היכולות, התכונות והידע שנדרש מהמנכ"ל הבא", כתב דאז היו"ר סאמר חאג'־יחיא. "הוועדה בחנה מועמדים מתוך ומחוץ לבנק, מישראל ומחו"ל, והגיעה למסקנה שחנן פרידמן הוא המועמד המתאים ביותר להוביל את הבנק בתקופה זו". האמת היא שנראה שפרידמן הוא המינוי הטבעי: הוא נחשב ליד ימינה של רוסק־עמינח, ועמד בראשה של חטיבת האסטרטגיה והחדשנות בבנק. זאת, למרות שלא היה לו ניסיון בנקאי "קלאסי" של מתן אשראי וניהול תיקים. הוא נחשב למנהל חריף ומוכשר, וכניסתו לתפקיד הייתה טבעית.

כיום, שרשרת אירועים בבנק מטלטלת את לאומי ואת התדמית של פרידמן. בראש האירועים הללו עומד כמובן הסכסוך מול מיכל קיסוס־הרצוג, מנכ"לית הבנק הדיגיטלי של לאומי, פפר, שפרידמן הביא לסיום תפקידה לאחר שלא הסכימה להתחייב לכך שאינה פוזלת לג'ובים אחרים במערכת הבנקאות. זו הייתה סיטואציה מורכבת שהיא אתגר לכל מנהל, אך הדי הסכסוך, שנפרשו בעיתונים, חרגו לטונים קיצוניים ולמכתבים מעורכי דין, וסדקו הן את תדמיתו של פרידמן ואת תדמיתו של הבנק.

הפגנת וועד לאומי, השבוע. "המכה הראשונה - קורונה, השניה - חנן" / צילום: אוריאל גיל 

יתרה מזו, הזירה הדיגיטלית היא בטן רכה ללאומי: זהו קרב בו בנק הפועלים מנצח ללא עוררין, לאור השליטה הבלעדית של ביט בשוק העברות הכספים בין אנשים וגם העברות לבתי עסק באמצעות יישומוני התשלום. השליטה של ביט על פני פיי של לאומי ושאר המתחרים כה דומיננטית, עד כדי שברשות התחרות נדרשו לפרסום דוח מיוחד במטרה להצר את צעדיה של אפליקציית התשלומים של הפועלים.

בתזמון כנראה לא מקרי, פתח ועד העובדים של הבנק נגד פרידמן במלחמה חזיתית. באוקטובר הקרוב ייערכו בחירות לוועד הבנק, מה שכנראה מוסיף לחץ על הוועד הנוכחי להגיע להישגים ולהראות נוכחות. טענות העובדים מרובות ונעות החל מנוהג פרסום מודעות אבל ועד לשעות העבודה, אבל עומק הסכסוך ניכר במכתב האחרון של ראשי הוועד לעיתונות: "מאז שנבחר לתפקיד מנכ"ל בנק לאומי לפני כשלוש שנים, חנן פרידמן פועל לרמיסה ולביטול של הזכויות והתנאים הסוציאליים שמגיעות לגימלאי בנק לאומי וקיצץ את תקציביהם. הקורונה הייתה המכה הראשונה - חנן הוא המכה השנייה", נכתב.

כל אלה הן חזיתות שמתווספות לאתגרים הקיימים של לאומי: לאומי מנהל מזה זמן רב קרב ראש־בראש מול בנק הפועלים על תואר הבנק הגדול ביותר בישראל. במהלך הרבעון הראשון של 2021 הקרב נראה צמוד יותר מאי פעם כשהשניים הציגו שורת רווח דומה להפליא - הפועלים עם רווח נקי של 1.35 מיליארד שקל ולאומי עם רווח של 1.34 מיליארד שקל. עם זאת, פרידמן יכול לרשום לעצמו הצלחה עם התשואה להון הגבוהה ביותר בענף - 15%, ועם היות הבנק עם היקף האשראי הגדול ביותר לציבור, לאחר קפיצה של 4.1% בהיקף האשראי לציבור.

ברמת המותג "לאומי", כאשר צוללים אל תוך הדירוג של מדד המותגים של גלובס לשנת 2021, רואים כי בקטגוריית הבנקאות והפיננסים הפועלים הוא עדיין המותג החזק ביותר מבחינת הציבור, למרות שלאומי רשם הישג כשעקף אותו מבחינת שווי השוק. את ההצלחה של הפועלים לשמור על המקום הראשון אפשר לזקוף בין היתר לביט, ששולט באופן מובהק בשוק העברת התשלומים הדיגיטליים - ועל כך עוד בהמשך.

"הוא חושב יותר מהר מרוב האנשים"

פרידמן, בן 50, בוגר ישיבה תיכונית, נשוי ואב לארבעה, מונה למנכ"ל בנק לאומי באוגוסט 2019 ונכנס לנעליהן הגדולות של רוסק עמינח וקודמתה בתפקיד, גליה מאור. קודם למינויו למנכ"ל, שימש כראש חטיבת האסטרטגיה והחדשנות, ולפני כן כיועץ המשפטי של הבנק. בטרם הצטרף לבנק לאומי, כיהן כיועץ המשפטי של הראל, תחת יאיר המבורגר, שיש האומרים כי התעצב בדמותו.

מי שדחפה את מינויו למנכ"ל, היא רוסק־עמינח, שפרידמן היה יד ימינה ואיש אמונה, עד כדי כך שיש מי שכינו אותו: "האיש של רקפת למשימות מיוחדות". מינויו למנכ"ל הבנק, הסב גאווה בקרב אנשי המגזר הדתי, ובאתר "סרוגים" אף נכתב בעקבות המינוי "כבוד למגזר".

פרידמן נחשב לאיש מקצוע חכם וחד. "הוא חושב נורא מהר", מתאר מכר שלו, "ומתעצבן מכך שרוב האנשים איטיים ממנו". אחר החמיא כי "הוא צופה מהלכים הרבה לפני שאחרים רואים".

מנגד, בכירים במערכת הבנקאות מעידים שהאופן שבו התנהל מול קיסוס־הרצוג חשף טפח נוסף וכוחני באישיותו. "חנן הוא 'וואן אוף אה קיינד, לטוב ולרע", אומר גורם המכיר אותו היטב, "הוא לא בן אדם קונבנציונאלי. וברור שיש דברים שהוא יכול לעשות בצורה אחרת, אבל חנן הוא אדם של 'איטס מיי וויי אור נו וויי'".

חנן פרידמן, מנכ"ל לאומי / צילום: אורן דאי 

ברמה הפנים־ארגונית, ביצע פרידמן מהלך של הצרחה בהנהלה והכניס מדדים לבחינת תוצאות העובדים. בהתאם לכך נכנסו שינויים במודל התגמול. "אם בעבר זה היה כמו קיבוץ, שאנשים באותו תפקיד קיבלו אותו דבר, היום אנשים מתוגמלים לפי התוצאות שלהם", מסביר גורם בבנק, תומך נלהב של המהלכים של פרידמן. "התוצאה, מלבד הוגנות, היא שזה מביא לצמצום פערי השכר. בין היתר כי אין יותר בונוס של מספר משכורות, או כאחוזים מהשכר, אלא לפי כסף".

בלאומי הוועד חזק, והעובדים מתאפיינים בוותק ארוך. הגיל הממוצע בבנק בסוף שנת 2020 עמד על 44 שנים לערך - בהשוואה ל־43 בשנת 2019 והוותק הממוצע בבנק בסוף שנת 2020 מגיע כמעט ל־16 שנים. השכר הממוצע לעובד עמד בשנת 2020 על 21.5 אלף שקל בחודש לעומת 20.35 בשנה שקדמה לה.

באופן טבעי, המהלך עורר התנגדות בקרב לא מעטים מהעובדים ואולי שפך דלק על הקשיים שממילא התגלעו מול הוועד כבר לפני שנה, כשרצה להוציא חלק מעבודת המחשוב למיקור חוץ. המהלך, שהגיע לבית המשפט, הועבר לגישור, וחלה עליו סודיות. כיום טוענים העובדים בתסכול כי ההנהלה גוררת רגליים בכל הנוגע למו"מ בנושא העבודה ההיברידית. את מכתבם שצוטט קודם, ובו בקשה להכריז על סכסוך עבודה, הם חתמו במילים: "זה לא הבנק שהכרנו".

"כשאתה מוביל שינוי כזה", אומר גורם המקורב לנושא, "זה מעורר התנגדות. זה שינוי תרבות ארגונית. בעבר, המצב היה כזה שגם אם יש לך עובד שלא עושה כלום, אתה לא יכול לגעת בו, כי יש לו את ההגנה של הוועד, וכיום זה השתנה. ולהוביל שינוי תרבותי כזה זה לא דבר פשוט". השינויים הללו משפיעים על אלפי עובדי הבנק: בשנת 2020 צומצמו כ־420 משרות, מתוך כ־9,000 עובדים בבנק בארץ ובחו"ל.

מעבר לכך, מציינים גורמים בכירים במערכת הבנקאות, כי במצב התחרותיות הקיימת מול הבנקים האחרים, הרי שאין שאין מנוס ממהלכים אגרסיביים. "אתה צריך כל הזמן להיות בהיכון, להבין לאן הרוח נושבת, לתכנן מהלכים".

ואכן פרידמן חתום על לא מעט מהלכים משמעותיים בשנה האחרונה, שאת חלקם החל להוביל עוד בתפקידו הקודם, כראש אגף אסטרטגיה. הוא שם לנגד עיניו צמיחה מואצת בתחומי החוזקה של הבנק, מצד אחד, כמו נדל"ן ואשראי מסחרי; ומצד שני, חיזוק אפיקים שהבנק לא הצטיין בהם, כמו משכנתאות. טרם כניסתו לתפקיד, ירד לאומי בנתח השוק של משכנתאות, באופן מכוון, אך פרידמן הפך את המגמה, ואף משך אליו טאלנט מבנק המזרחי - אורי יוניסי, אותו מינה לסמנכ"ל משכנתאות וקשרי לקוחות.

מהלך נוסף שמוביל פרידמן, הוא שיתוף פעולה עם חברות פינטק שונות. כזה למשל הוא שיתוף הפעולה של לאומי עם חברת הפינטק טריא, לצורך פיתוח מערך המשכנתאות של הבנק, שיאפשר לו להגדיל את נתח השוק שלו בענף.

הקרע שיצרה העזיבה של קיסוס-הרצוג

ובכל זאת, אי אפשר להתעלם מכך שמאז מונה פרידמן לתפקידו, עזבה את הבנק שורה ארוכה של בכירים, רובה בשנה הנוכחית. בין העוזבים, ניתן למנות את ראש חטיבת הדאטה בבנק, אילן בוגנים; היועצת המשפטית, עירית רוט; ראש חטיבת הרגולציה, נועם הויזליך; עו"ד לבנת עין־שי וילדר, שהייתה היועצת המשפטית של דירקטוריון לאומי וגם מזכירת הבנק, ועברה למשרד עמית פולק מטלון; מנכ"לית לאומיטק, יפעת אורון, שעברה לבלקסטון; אילון דחבש, ראש אגף פיתוח עסקי; שי בסון, סמנכ"ל בכיר וראש חטיבת לאומי טכנולוגיות; אריק צ'יקוטאי, ראש ענף בנקאות לעסקים בחטיבה הבנקאית וחגי הוכברגר, ראש ענף הדיגיטל בבנק, שעבר לתפקיד המקביל בבנק המתחרה, הפועלים.

בסביבתו של פרידמן מדגישים שמדובר בתהליכים טבעיים, ולא במשהו שיחודי לבנק, "תהליך שקורה לא פעם כשנכנס מנכ"ל חדש לארגון". דווקא מי שהתמודדו מולו בשעתו על תפקיד המנכ"ל, כמו שמוליק ארבל, המשנה למנכ"ל וראש החטיבה הבנקאית (ולפני כן ראש החטיבה העסקית) ורונן אגסי, ראש החטיבה העסקית ולפני זה ראש חטיבת שוקי הון - נשארו בבנק (אם כי אגסי, יש לציין, הגיש מועמדותו למנכ"לות כלל ביטוח, לפני כשנה, אך בהמשך הסיר אותה).

מיכל קיסוס הרצוג / צילום: בן הרצוג 

ובכל זאת המקרה הדרמטי של קיסוס־הרצוג, מנכ"לית פפר היוצאת, הוא יוצא דופן. פפר, הבנק הדיגיטלי של לאומי, נכון לנקודת הזמן הזו, לא מסב לבנק רווחים - ואף נוחל כישלון לנוכח המשאבים שהושקעו בו. אך בלאומי רואים בפפר מנוף לפעילות הדיגיטלית העתידית של הבנק, בזירה שברור שלא נאמרה בה המילה האחרונה. פרידמן קיבל החלטה מושכלת, להוריד רגל מאפליקציית "פיי", לאחר כניסתם של ענקי הטכנולוגיה, אפל וגוגל, לעולם התשלומים הדיגיטליים. בעקבות זאת, החליט הבנק כי תחת פיתוח פיי, הוא יפתח את היכולת לשלם בנייד לבתי עסק.

בנוסף, דווקא בקורונה, שאז התפתחה משמעותית תופעת ההשקעות העצמאיות, פפר אינווסט משך אליו משקיעים צעירים ותשומת לב ציבורית. בכל אופן, את המספרים של פפר, לאומי שומר קרוב לחזה - ומדגישים שם כי אין לכך קשר לעזיבתה של קיסוס־הרצוג.
הסכסוך המתוקשר עם קיסוס־הרצוג החל משמועה שעלתה לאחר שרון וקסלר, מנכ"ל ישראכרט, הודיע כי הוא פורש. השמועה הייתה כאילו קיסוס־הרצוג היא המועמדת להחליפו, זאת לאור הקשרים החמים בין יו"רית ישראכרט, תמר יסעור - שהקימה בזמנו את פפר - לבין קיסוס־הרצוג, שהייתה העוזרת האישית שלה ולימים החליפה אותה בתפקיד.

בעקבות השמועה שנפוצה, ביקש ממנה פרידמן להחליט לאן פניה: האם היא עוזבת, או נשארת. ואם היא בוחרת להישאר, עליה להתחייב לשנה לפחות. קיסוס־הרצוג טענה, מנגד, כי אינה הולכת לישראכרט - אך סירבה להתחייב להישאר. בתגובה החליט פרידמן להפסיק את העסקתה. הפרסומים שדלפו לעיתונות הביעו את השבר העמוק שנוצר בין הצדדים: "בשבועות האחרונים התגלה וגבר עד מאוד תהליך של אובדן אמון הבנק כלפייך", נכתב במכתב הפיטורים שצוטט ב"כלכליסט". הסכסוך עם קיסוס־הרצוג תרגם עצמו, כמובן, לדיאלוג בין עורכי דין ובימים האחרונים גובש בין הצדדים מתווה עזיבה.

למרות האפקט השלילי של האירוע על תדמיתו של הבנק ושל המנכ"ל, נראה כי לנוכח התוצאות נכון לעכשיו, פרידמן עדיין יכול להרגיש בנוח. גורמים מקורבים לבנק רואים בו מנהל מוכשר, שמקדם את עסקי הבנק. "הוא בחור מאוד שנון ומבריק", אומרים עליו בבנק. "נכון אמנם שהוא לא התנסה לפני כן בניהול גוף בקנה מידה גדול כזה, אבל דברים נלמדים לפעמים תוך כדי תנועה. אין אדם שמגיע מבושל מכל הכיוונים. הוא לא ניהל מאות עובדים ויכול להיות שהעניין עם מיכל זה איזה שכר לימוד שהוא משלם. לאחריו אולי הוא יהיה זהיר יותר".

עזיבות רועשות נוספות

בשוק דווקא היו מי שביקרו בחריפות את ההתנהלות הכוחנית של פרידמן בעניינה של קיסוס־הרצוג וראו בכך פגיעה לכאורה בחופש העיסוק. "זו מדינה קטנה, והביצה של הבנקאות היא ביצה קטנה, וכל הזמן כולם פוזלים החוצה", מסביר גורם המכיר היטב את האירוע. בפועל, האירוע גנז כל סיכוי, אם היה כזה, שקיסוס־הרצוג תמונה למנכ"לית ישרכארט. "אני לא הייתי מגיע למצב הזה", אומר גורם בכיר במערכת הבנקאות, המכיר היטב את פרידמן. "לא יודע מה הייתי עושה במקומו, אבל בטח שלא הייתי מגיע לזה".
האירוע מצטרף לדרמה אחרת, אמנם פחותה בעוצמתה, סביב עזיבת סמכ"ל השיווק של פפר, ערן בר־יוחאי, לבנק הדיגיטלי, שלאומי רואה בו כמתחרה המשמעותי שלו כרגע.

לאומי טען כי בר־יוחאי לקח איתו מסמכים, וביקש לחייבו בצינון של שנה, במקום שלושת החודשים שגוזר החוזה איתו. "ריצתכם הבהולה לתקשורת", הגיבו בבנק הדיגיטלי, "מעידה בראש ובראשונה על הפאניקה, בלשון המעטה, שאחזה בלאומי נוכח התחרות הצפויה עם הבנק הדיגיטלי. למעשה, חלף ניהול תחרות באמצעים כשרים, כמקובל, בחר לאומי לנהל מאבק אישי בבנק הדיגיטלי באמצעים כוחניים ודורסניים, ולהלך אימים על הבנק".

אך אירועים כאלה ודומים, קורים לעתים במערכת הפיננסית: "לבנקים יש תקציבים ענקיים להוצאות משפטיות, והם לא מהססים לעשות בכך שימוש", אומר בציניות גורם בכיר במערכת הבנקאות, "הם לא עושים הרבה חשבון. מה היה עם יוניסי, שעבר ללאומי מהמזרחי? גם שם המזרחי פנה לבית משפט (המזרחי דרש צו מניעה וצינון של 6 חודשים מיוניסי בטרם יעבור ללאומי, ה"מ)".

"אחד הדברים שהכי חשובים לחנן, זו נאמנות", מנסה להסביר גורם שבקיא בפרטים. "הוא איש שדורש לויאליות קיצונית. יש לו דרישות מאוד גבוהות מעצמו, וגם מאחרים. וכך גם בנושא של הנאמנות".

"מה היית עושה במקומו?", מוסיף בתסכול גורם בכיר במערכת הבנקאית. "יש לו מנהלת שנמצאת בתפקיד שהוא חוד החנית של התחרות. השמועה כבר נפוצה וכל העובדים יודעים. הוא ביקש ממנה להצהיר שאין שחר לדברים ושהיא נשארת, והיא לא הייתה מוכנה. מה הוא יכול היה לעשות במקרה כזה?! אני חושב שלא הייתה לו ברירה, ולא הייתי נוהג אחרת במקומו".

"אני יכול להגיד לך", אומר גורם אחר שבקיא מאוד בפרטים, "שהוא מאוד מעריך את מיכל ומאוד רצה שהיא תישאר. הוא הציע לה הרבה מאוד כדי שהיא תישאר, אבל היא לא רצתה. במקרה כזה, באמת שאין לו מה לעשות. פפר זה נכס אסטרטגי לבנק. וברגע שמיכל לא הייתה מוכנה לתת לו מילה שהיא ממשיכה אותו, לא הייתה לו ברירה". 

השתתף בהכנת הכתבה: רועי ויינברגר

עוד כתבות

מרכז חדשנות, קרית שמונה / צילום: אוליבייה רוזנטל

סניף הבנק המיושן הפך למרכז מחקר לפודטק

ניסן זאבי, מנהל הפעילות של Margalit Start Up City בגליל: "הסטארט־אפים בגליל זה לא כמו בשדרות רוטשילד. הם מתחבאים. כשמקימים מקום מכוון לסטארט־אפים, כולם רוצים להיות חלק ממנו"

יהב יולזרי, גל קרובינ, אביטל פרדו - בעלי פאגאיה / צילום: רועי פרי

מכשול בדרך למיזוג פאגאיה? האשמות בדילול יתר של מניות ה-SPAC

שני משרדי עורכי דין הוציאו מכתבים לבעלי המניות שהם פותחים בחקירה על טענות ל"דילול יתר של המניות" ● עסקת הספאק מגלמת שווי חברה של 8.5 מיליארד דולר, ובמסגרתה צפויים בעלי המניות הקיימים ב-SPAC להחזיק פחות מ-6% מהחברה לאחר המיזוג

פתיחת דיוני חוק ההסדרים בוועדת הכספים / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

אנשי האוצר גרמו לחברי הממשלה להתגעגע לריבים והצעקות עם האופוזיציה

העתירה בבג"ץ מתנהלת בעצלתיים, במשכן עדיין רחוקים מלהגיע להסכמות והחרם של האופוזיציה על ועדות הכנסת נמשך כבר שבועות ● האבסורד מתחדד עם דיוני התקציב: מאחורי הקלעים חברי קואליציה מודים שיש לא מעט תיקונים נחוצים בחוק ההסדרים שהם לא יוכלו לעשות בלי האופוזיציה

מד''א מחסן את תושבי קרני שומרון - חיסון קורונה / צילום: דוברות מד''א

הוועדה המייעצת ל-FDA החליטה שלא להמליץ על מנת חיסון שלישית לקורונה

צוות המומחים הביע תסכול מכך שפייזר סיפקה מעט מידע על בטיחות המינונים הנוספים ● משרד הבריאות הודיע היום כי יותר מ-3 מיליון ישראלים התחסנו במנה השלישית

חוף הים בראשון לציון. חניוני ענק עד הים / צילום: Shutterstock

השכפול, הזלזול, ההזנחה: כל חטאי התכנון של ישראל

אין צל, אין תכנון שמתאים לקנה מידה אנושי, אין חן לבניינים וכולם נראים אותו דבר ● גלובס פנה לאנשי התכנון העירוני הבכירים בארץ בבקשה שיצביעו על הכשלים, ויציעו פתרונות

כלי רכב צבאיים סיניים נושאים טילי DF-41. הטילים מיועדים לשאת עד 10 ראשי נפץ שניתן לשלוח למטרות שונות / צילום: Associated Press, Mark Schiefelbein

סין רואה בארסנל הגרעיני שלה יותר מגורם הרתעה

בייג'ינג מוסיפה ראשי נפץ, טילים וצוללות בקצב מדאיג. המטרה שלה היא דומיננטיות כלל עולמית

דורי נאוי / צילום: איל יצהר

"התחרות האמיתית שלנו היא הבנקים": דורי נאוי מסכם תקופה סוערת ומספר על הקרע המשפחתי

דורי נאוי, בעל השליטה בחברת האשראי החוץ-בנקאי אחים נאוי, מסכם שנה וחצי סוערות, שכללו מאבק מול אחיו ושותפו לשעבר, מסביר למה רצה לעבור בלב משבר הקורונה למיאמי, מדבר על תרומת החברה לפריחת הענף ומספר מדוע אינו חושש מהתלות באשראי לענף הנדל"ן

סדרות מומלצות

הדרמה הבלתי נסבלת שתגרום לכם להתמכר והסדרה של מארוול שתעביר לכם את הסופ"ש: המלצות טלוויזיה

הסדרה הצפויה שתדביק אתכם למסך, המשפחה שבנתה לעצמה טירה - ותיעדה הכול, סיפור האונס שכמעט כולם מכחישים ועונה שלישית לקופה ראשית ● מה שכדאי לראות בטלוויזיה עכשיו

עבודות תשתית. ההיטל מותנה בכך שהרשות מבצעת את עבודות הפיתוח / צילום: Shutterstock

לרשויות מקומיות אסור לגבות היטלי פיתוח אם לא מימנו בעצמן את התשתיות המשרתות את הנכס

בית המשפט שב ומבהיר כי לא כל תוספת בנייה גוררת אוטומטית היטל פיתוח, וכי הנוהג שלפיו עיריות גובות תשלום גם על עבודות פיתוח של גורמים חיצוניים כמו רמ”י - איננו חוקי ● בנוסף כתב בית המשפט כי החיוב בהיטלים ואגרות הוא חד–פעמי ולא ייתכן חיוב כפול

רגעי לכידת האסירים הנמלטים / צילום: דוברות המשטרה

הציבור הערבי נמצא במלכוד נוכח בריחת האסירים הביטחוניים

בריחת האסירים מכלא גלבוע הציפה מחדש את הפלונטר הטעון שניצבים בפניו ערביי ישראל ● למי להיות נאמנים, למדינה או לזהותם הלאומית?

נפתלי בנט / צילום: שלומי יוסף

בנט על הסכמי אברהם: " פרק חדש בהיסטוריה של השלום"

ראש הממשלה התייחס היום לציון שנה לחתימת הסכמי אברהם, לאחר שכמעט לא דיבר עליהם במהלך כהונתו ● הוא הודה לכל המעורבים למעט לראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו

הדירות ''הכלואות'' הן אלה שבעליהן לא מעוניינים למכור אותן בשל החשש לתשלום מס שבח בעת מכירתן / צילום: Shutterstock, Pormezz

הפתרון המיידי למחסור בדירות המגורים: שחרור הדירות הכלואות

יש לחוקק הוראת שעה ולבטל מס שבח למשך שנה, מה שישחרר לשוק דירות מוכנות רבות

עומר אדם בפרסומת לבזק / צילום: ליאור נורדמן

בריחת העובדים מענף הפרסום וניצחון וולט על המסעדנים: 10 הפספוסים הגדולים של השנה בתחומי המדיה, השיווק והפרסום

הם היו יכולים להצליח, אבל המציאות הסתדרה אחרת: המותג שנסגר כשכולם חגגו, הרשתות שלא הרוויחו מהנהירה לאונליין, המסעדנים שאיחרו את הרכבת, ההזדמנויות שרשת 13 החמיצה ועוד 6 דברים ש(לא) התרחשו השנה

מתחם הבניינים במהלך ההריסה. עמדו נטושים במשך שנים וניזוקו / צילום: מתוך יוטיוב

סין מציגה: כך הורסים 15 בניינים ב-45 שניות בלבד

שכונה שלמה בעיר קונמינג בסין נהרסה בשבוע שעבר באמצעות חומרי נפץ ● הבניינים בני פחות מעשר שנים אולם מעולם לא הושלמו

יהב יולזרי, גל קרובינ, אביטל פרדו - בעלי פאגאיה / צילום: רועי פרי

לפי שווי של 8.5 מיליארד דולר: חברת התשלומים פאגאיה תמוזג לספאק

חברת הפינטק חתמה על הסכם מיזוג עם ספאק לפי שווי של 8.5 מיליארד דולר ● במסגרת העסקה צפויים בעלי המניות הקיימים בחברה לשמור על כ-94% ממנה בבעלותם

הכתבות הנקראות ביותר בתשפ״א

הונאת הפונזי החדשה והחסימה בסואץ: אלו הכתבות הנקראות ביותר בתשפ"א

לא צריך להיות מיליונר כדי לרכוש דירה בכמה מהשכונות הטובות ביותר בארץ ● הקשר בין חסימת תעלת סואץ ובין מיזמי התשתית הישראלים ● איך הגיעו פירמות עוה"ד הגדולות לרווחי שיא בשנת הקורונה ● ההשקעה בנדל"ן משתלמת, אבל בשוק ההון הרבה יותר ● ועוד שש כתבות שאהבתם ב-12 החודשים האחרונים

רונאל פישר / צילום: יונתן בלום

הסאגה שלא נגמרת כבר 6.5 שנים, והיד עוד נטויה: מה קורה במשפטו של רונאל פישר?

בדיקת גלובס מעלה כי ההליך בתיק פישר, שנמשך שנים רבות וסבל מליקויים ועיכובים, ממשיך להתנהל באיטיות - בין היתר בשל עיכוב בהחלטות מצד השופט משה סובל, לצד עיכוב שנבע מהחלפת ייצוג הנאשמים בתחילת 2021

חנויות סגורות / צילום: כדיה לוי

הממשלה מתעלמת מההשפעות החברתיות של הקורונה

הפגיעה הכלכלית של הקורונה קשה יותר בקרב האוכלוסיות החלשות ● אלה סופגות מכה כפולה: הכנסתן השוטפת של רבים בקרבן קטנה בגלל האבטלה ויכולתן לשמור על מעט ההון שבידיהן נפגעה ● הממשלה מתעלמת מההשפעות החברתיות של הקורונה ומהגידול הצפוי באי השוויון

ראיון עבודה. סוג הניסיון עושה חלק גדול מההבדל / צילום: Shutterstock, tsyhun

שבע טעויות שעשיתי בדרך היזמית שלי - ולמה טעויות חדשות הן הדבר הכי טוב שאפשר לאחל לי לשנה החדשה

חשבתי שמספיק רק רעיון מגניב, סיפקתי ללקוחות את מה שהם רוצים בלי להבין לעומק מה הם צריכים, ולא חשבתי שצריך להבין בניהול תזרים ● השנה אני מאחלת לעצמי - ולכולם - לעשות טעויות חדשות לגמרי. רק ככה יודעים שמתקדמים

הפגנת תמיכה באסירים הביטחוניים בנצרת / צילום: Reuters, Ammar Awad

בריחת האסירים הוכיחה שוב: החברה הערבית תמיד חשודה במשהו במדינת ישראל

מפלגת רע"ם ניצלה השבוע את זכות השתיקה שלה, בעוד הרשימה המשותפת הפכה לקולנית במיוחד והכל בגלל שאלה אחת - האם כל האסירים הביטחוניים צריכים לשלם על ההימלטות מכלא גלבוע? ● וגם: כך השתנו דף המסרים של המשטרה ויחסה של התקשורת לחברה הערבית בבת אחת