גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ענקיות הטכנולוגיה שוב שברו שיאים. אז למה המשקיעים בכל זאת חוששים?

אפל, מיקרוסופט וגוגל סיימו את הרבעון החולף עם רווח נקי של 57 מיליארד דולר או 620 מיליון דולר פר יום ● הגיוון הרב בתחומי הפעילות העסקית של הענקיות, שמתבסס על רכישות שביצעו לאורך השנים, אפשר להן לצלוח מכשולים כמו המחסור העולמי בשבבים ● האם הצמיחה האדירה תימשך?

טים קוק, מנכ"ל אפל / צילום: Shutterstock, John Gress Media Inc
טים קוק, מנכ"ל אפל / צילום: Shutterstock, John Gress Media Inc

לאחר פרסום הדוחות השבוע של מיקרוסופט, אלפבית (החברה-האם של גוגל) ואפל, ירדו שתיים משלוש המניות במסחר המאוחר בוול סטריט. בעוד מניית אלפבית  עלתה ב-3%, מיקרוסופט  איבדה 2% ואפל  כמעט 1%. הירידות ביטאו את החשש של המשקיעים כי כל כך טוב פשוט לא יכול להימשך לאורך זמן. הדוחות של שלוש ענקיות הטכנולוגיה לחודשים אפריל-יוני שוב שברו שיאים מבחינת הכנסות ורווח, והשאלה מתי הצמיחה האדירה הזאת תאט, הטרידה כך נראה חלק מהמשקיעים.

שלוש החברות ניפצו ברבעון החולף את תחזיות האנליסטים והציגו צמיחה בהכנסות שנעה בין 21% (במקרה של מיקרוסופט), דרך 36% (לאפל) ועד ל-62% (אצל אלפבית-גוגל). בשורה התחתונה הרווח הנקי של שלוש החברות עלה בשיעור אפילו גבוה יותר, של בין 47% למיקרוסופט, 93% לאפל ו-166% אצל אלפבית. בסך הכל רשמו שלושת ענקיות הטק רווח נקי משותף כמעט בלתי נתפס של קרוב ל-57 מיליארד דולר בשלושה חודשים. המשמעות היא רווח נקי יומי של בערך 620 מיליון דולר.

סיבות לדאגה: המחסור בשבבים והתפשטות דלתא

מי שינבור עמוק בדוחות ובהצהרות שאחריהן יכול למצוא פה ושם נקודות מעוררות דאגה למשקיעים. המחסור העולמי בשבבים פגע במכירות של מחשבים ניידים ומערכות הפעלה ליצרני מחשבים אצל מיקרוסופט, למשל. אותו מחסור הוביל את אפל לאובדן הכנסות של כ-3 מיליארד דולר.

במקביל, הצמיחה של מיקרוסופט בתחום משחקי הווידיאו האטה מעט ביחס לתקופת השיא של סגרי הקורונה, כשכל מה שאפשר היה לעשות זה להישאר בבית ולשחק. גם בקצב ההצטרפות המסחרר לשירותי מחשוב הענן נרשמה מעט האטה ברבעון.

 

מעבר לכך, התפשטות וריאנט הדלתא מאיימת על החזרה לשגרה שאפשרו החיסונים בארה"ב ובאירופה ובמקרה של אפל עלולה להוביל לדחייה בהשקת הדגמים החדשים של אייפון 13, המתוכננת לחודש ספטמבר. "הדרך לשיקום תהיה מפותלת", התייחס מנכ"ל אפל טים קוק לכך לאחר פרסום הדוחות.

אולם מעבר לנקודות קטנות אלו, דוחות הרבעון החולף הם ביטוי מוחשי לכוח העצום של ענקיות הטכנולוגיה וההשפעה האדירה שלהן על חיינו. כוח והשפעה אלו גברו משמעותית במהלך השנה וחצי של הקורונה, שכחלק גדול יותר מהחיים של כולנו עבר למרחב האינטרנטי והדיגיטלי, המגרש הביתי של ענקיות הטכנולוגיה. גם אם לא ברור כרגע מתי העולם יצא מהמגפה, כבר ברור שענקיות הטכנולוגיה הן המנצחות הגדולות ביותר שלה וניצחון זה ימשיך להדהד גם אם וכאשר הקורונה תעלם.

דוגמה אחת לכך היא ההכנסות של גוגל מפרסום דיגיטלי שזינקו ברבעון החולף ב-69%. גם לאחר פתיחה מלאה של הכלכלה וחזרה לשגרה בעולם של פוסט-קורונה, ברור שיותר כסף יושקע בערוצי פרסום דיגיטלי על חשבון ערוצים מסורתיים בהשוואה לסטנדרט בעולם של לפני המגפה. גוגל, שהיא המובילה הבלתי מעורערת בפרסום דיגיטלי עם כ-30% מהשוק העולמי, תמשיך להיות כמובן המרוויחה הגדולה ממגמה זו.

ותודה לגיוון

אחת הסיבות המרכזיות לכך שענקיות הטכנולוגיה התחזקו כל כך במהלך המגפה היא הגיוון האדיר בפעילויות העסקיות שלהן. גיוון זה מתבסס בין השאר על שורת הרכישות שביצעו הענקיות לאורך השנים ובמהלך הקורונה הוכחו כמשתלמות במיוחד.

אף שמיקרוסופט נפגעה בהכנסות ממכירת ווינדוס ומהאטה בצמיחה ממשחקי וידיאו, החברה הצליחה לפצות על אלו בצמיחה במכירות של שירותי מחשוב ענן ושירותי אופיס. גם ההכנסות מפרסום של לינקדאין, הרשת החברתית שמיקרוסופט רכשה ב-2016 בסכום עתק, צמחו ב-46% ברבעון האחרון. מנכ"ל מיקרוסופט סאטיה נאדלה ציין כי בשלוש השנים האחרונות הפכו שלוש יחידות עסקיות של החברה- לינקדאין, גיימיניג ואבטחה - לעסקים שמגלגלים הכנסה שנתית של מעל 10 מיליארד דולר.

סאטיה נאדלה / צילום: Reuters

אפל רשמה את הרבעון החזק ביותר לחודשים אפריל-יוני ב-45 שנות קיומה. הישג זה הושפע מעלייה של 50% במכירות האייפונים של החברה, ברבעון שנחשב מסורתית חלש יחסית בתחום זה, בשל הקרבה להשקה של דגמים חדשים. אך מעבר להצלחה הנמשכת של דגמי האייפון 12, אפל רשמה גם רבעון שיא במכירות של מחשבי מק ואייפודים. אפל היא כבר מזמן לא רק חברת מוצר והענקית המשיכה לצמוח בהכנסותיה משירותים כמו טלוויזיה, מוזיקה וענן, שהגיעו לשיא של 17.5 מיליארד דולר ברבעון, עלייה של 33%.

ההכנסות של גוגל מפרסום גדלו כתוצאה מהפתיחה היחסית של ענפים כמו קמעונאות ותיירות ואלו באו לידי ביטוי במיוחד בהכנסות של אתר הסרטונים יוטיוב, שהיה המגזר הצומח ביותר של הענקית. יוטיוב, רכישה של גוגל אי שם מ-2006, רשם הכנסות של 7 מיליארד דולר ברבעון, עלייה של 84% שביטאה את ההעדפה של המפרסמים לפרסום בווידיאו. גם מחלקת שירותי הענן של גוגל צמחה ב-54% וצמצמה את ההפסד התפעולי שלה מ-1.42 מיליארד דולר ברבעון המקביל אשתקד ל-591 מיליון דולר כעת.

סונדאר פיצ'אי, מנכ

חמש חברות מחזיקות בכוח עצום

מיקרוסופט, אלפבית ואפל שוות יחד מעל 6 טריליון דולר לאחר שמניותיהן זינקו במהלך תקופת הקורונה. כשמצרפים להן גם את אמזון ופייסבוק, שצפויות להראות מגמות דומות של צמיחה בדוחות שיפרסמו השבוע, השווי של החמישה עולה כבר מעל ל-9 טריליון דולר. שווי זה מהווה כרבע ממדד S&P 500, שכולל בתוכו את 500 החברות הגדולות בארה"ב.

ריכוז כוח כלכלי עצום זה, שכנראה לא היה כמותו בהיסטוריה, מעלה תהיות משמעותיות לגבי היכולת לפתח חדשנות מחוץ לחברות הענק והיכולת של גופים אחרים להתחרות מול מפלצות אלו. אחרי זמן ארוך של חוסר פעולה, שאפשרה לענקיות האינטרנט לגדול ולהתרחב ללא מפריע, בשנים האחרונות הרגולטורים והמחוקקים, תחילה באירופה ומאוחר יותר בארה"ב, מתעוררים להבין את הסכנה בריכוז העוצמה החריג.

כל ענקיות הטכנולוגיה מתמודדות כיום עם מאמצים כאלו ואחרים לרסן את כוחן. גוגל, למשל, נתבעת בארבע תביעות הגבלים עסקיים שונות בארה"ב, אחת על ידי משרד המשפטים ועוד שלושה על ידי קואליציות שונות של תובעים כלליים במדינות. במקביל החברה נתבעת ונחקרת על ידי רשויות ורגולטורים נוספים ברחבי העולם.

אלא שתהליכים אלו ייקחו לכל הפחות שנים רבות עד שיביאו לתוצאות ונראה שלפחות כרגע הם לא מאוד מטרידים את המשקיעים. עם כל כך הרבה עוצמה בידיים, קשה לי לראות מי ואיך יכול לרסן את ענקיות הטכנולוגיה, שיישארו דומיננטיות מאוד בחיינו גם בעשורים הבאים.

עוד כתבות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

שעון החול לחתימה על הסיוע האמריקאי התהפך. היעד: בחירות האמצע לקונגרס

הקונגרס עומד לבחור מחדש את חבריו, וההחלטות על הסיוע עלולות להשתנות בהתאם ● במקביל, סעיף ההמרות, המאפשר להמיר חלק מהכסף לשקלים ולתמוך בתעשייה המקומית, מצטמצם במהירות ● בישראל מציעים פתרונות: לראות את ההסכם כ"שיתוף פעולה" ולא כ"סיוע"

בינה מלאכותית / צילום: צילום מסך מתוך הצ'אט

איפה מוצאת הבינה המלאכותית את התשובות לשאלות שלכם

מחקר בדק 150 אלף תשובות שסיפקו מערכות בינה מלאכותית, ומשרטט תמונה מפורטת של מקורות המידע שמהם שואבים הצ’אטים את התוכן שהם מציגים למשתמש ● למרבה ההפתעה, הממצאים מצביעים על כך שהמקורות הדומיננטיים אינם בהכרח מאגרי ידע מוסדיים או כלי תקשורת גדולים

גיוס הון לחברות הייטק / צילום: Shutterstock, Pushish Images

לראשונה: הקרנות הזרות עוקפות את הקרנות הישראליות בהשקעות סייבר

נקודת מפנה בתעשיית הסייבר הישראלית: הקרנות הזרות דוחקות את הישראליות ומובילות את סבבי הסיד בסייבר המקומי ● במקביל, נרשמה האצה חדה בהשקעות באבטחת בינה מלאכותית, שזינקו ל-2.5 מיליארד דולר ומהוות כבר 64% מהשקעות הסייבר בישראל

עומס תנועה בנתיבי איילון / אילוסטרציה: Shutterstock

אלקטרה זכתה במכרז להקמת מערך מס הגודש בגוש דן

הפרויקט נועד לעודד מעבר לתחבורה ציבורית ולצמצם את עומסי התנועה בכניסה לתל אביב ובצירים המרכזיים ● הטמעת מס הגודש בישראל צפויה להניב לקופת המדינה 1.3 מיליארד שקל מדי שנה, ומיועדת למימון פרויקטים של תחבורה ציבורית, כולל פרויקט המטרו

פערי שכר / אילוסטרציה: Shutterstock, Ink Drop

ישראל במקום הרביעי מהסוף: פערי השכר בין נשים לגברים לא הצטמצמו בשני העשורים האחרונים

הדוח, שנערך על ידי ד"ר אלינה רוזנפלד, מראה כי בקרב שכירים ושכירות בעלי תואר ראשון בגילאי 64-25 המועסקים במשרה מלאה, הפערים בשכר מגיעים ל-36% ● בעוד מדינות ה-OECD הצליחו לצמצם פערים והגיעו לממוצע של 11.4% בין השכר החציוני לגברים ונשים, ישראל דרכה במקום ונותרה עם פער של 20.8% לפי חישוב הארגון, לנתוני 2022

תאונת דרכים / צילום: פביו טרופה

הכאוס יידחה: משרד התחבורה מאריך בשנה את הרישיון של שמאי הרכב

לאחר חשיפת גלובס, משרד התחבורה ממהר למנוע מצב שבו חברות הביטוח לא יכולות לשלם על תיקון רכבים, ולכן מוסכים לא יתקנו והציבור יתקע בלי כלי רכב לאחר תאונה ● עד כה, ניתנו לשמאים רישיונות רק לחמש שנים, וכעת אלו יהיו תקפים לשש שנים

ביה''ס לרפואה באוניברסיטת רייכמן / צילום: רמי סיני

החברה הקטנה שרוצה לממן למנכ"ל לימודים במעל 100 אלף שקל לשנה

אולמד סולושנס מעוניינת לממן למנכ"ל החברה, פרופסור עוז שפירא, לימודי תואר שני באוניברסיטה רייכמן ● עלות שכרו השנתית צפויה להגיע לכ-1.5 מיליון שקל

דמי ניהול בקרנות נאמנות יעלו. איך אפשר להיערך? / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

לידיעת משקיעי קרנות הנאמנות: יכול להיות שדמי הניהול שלכם יעלו בקרוב. מה אפשר לעשות?

גורמים בשוק קרנות הנאמנות מעריכים כי בקרוב צפויה עלייה רוחבית בדמי הניהול ● אחרי שנה של תשואות פנומנליות, למנהלי הקרנות קל למכור התייקרות ● המשקיעים בפלונטר: אם יעבירו את הכסף, ישלמו 25% מס על הרווח, אבל אם יישארו מה ימנע העלאה נוספת בשנה הבאה?

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

תל אביב ננעלה בעליות קלות; מדד הביטוח זינק בכ-3.5%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.2% ● השקל התחזק מול הדולר ● מנורה הופכת לבעלת עניין בקבוצת לוזון ● שתי מניות החלו להיסחר היום בבורסה: אוריון זינקה בכ-17% ביום המסחר הראשון שלה, סוגת עלתה בכ-2% ● מיטב: חוץ מישראל - כמעט בכל המדינות שהורידו ריבית, תשואות האג"ח זינקו ● לראשונה מזה עשור, אין מתאם בין שוק המניות לביטקוין ● בלומברג: עליית הריבית הצפויה ביפן תרחיק משקיעים מנכסי סיכון

פיוניר / צילום: Shutterstock, Primakov

חברת פיוניר מפטרת כ-4% מהעובדים בישראל

מספר העובדים בישראל עומד על כאלף איש, והפיטורים יכללו עשרות עובדים ● המהלך מתרחש במקביל לשינוי ארגוני רחב שמעביר את החברה לעבר מבנה עבודה "רזה" בסגנון סטארט-אפ

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

בפה אחד: ועדת ה-FDA הצביעה נגד אישור המוצר של החברה הישראלית

ועדת ה-FDA הצביעה נגד אישור המוצר של V-Wave הישראלית, שרק לפני כשנה עשתה אקזיט ● רק לפני כחודש מונה ראש תחום תרופות ב-FDA אך הוא סיים את תפקידו לאחר חילוקי דעות עם בכירים בארגון ● החברה הישראלית שפיתחה מערכת לשיקום ממשיכה בגל הרכישות ● הפיתוח שיאפשר לנטר באופן לא פולשני צהבת יילודים ● וזו הזוכה בתחרות איתור טכנולוגיות להתמודדות עם סרטן השד ● השבוע בביומד

פרופ' אמנון שעשוע / צילום: Nasdaq, Inc

מובילאיי מפטרת כ-200 עובדים, הרוב מישראל

החברה מפטרת כ-5% מכח האדם שלה, רוב המפוטרים יהיו בישראל, ויגיעו מחלקים שונים בחברה ● מובילאיי: "החברה תפעל לתמוך בעובדים המושפעים ובמקביל תמשיך לגייס למשרות הנדרשות למימוש תוכניותיה ארוכות הטווח"

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

עם ניסיון בארגון ידידי צה"ל: המנכ"לית המפתיעה בחברה החדשה של כצמן

חברת אוריון השלימה את הפיצול מג'י סיטי והחלה להיסחר בבורסה ● מנכ"לית החברה היא עו"ד ששימשה עד כה כמנהלת בארגון ידידי צה"ל בארה"ב והיו"ר הוא ערן יעקב, מנהל רשות המיסים לשעבר

מושגים לאזרחות מיודעת. סקר כוח אדם / צילום: Shutterstock

אתה גר בדירה בבעלותך? כך השאלה הזאת משפיעה על כל המדינה

מצב שוק העבודה משפיע על קבלת ההחלטות הכלכליות החשובות ביותר • כיצד הוא משתקף בפני קובעי המדיניות? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

מגרש רכבים / צילום: Shutterstock

ישראל עיכבה חידוש זיכיונות יבוא רכב, וסין דורשת הבהרות

סין פנתה רשמית לישראל בדרישה להבהרות אחרי שעיכוב בחידוש רישיונות יבוא, לרבות של מותגים בבעלות ממשלתית סינית, יצר חשש לפגיעה בפעילותם ● רשות התחרות בוחנת הגבלות נוספות על יבואנים גדולים, בעוד המתיחות בין המדינות כבר מתרחבת לזירת הביטחון

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: איל יצר, שאטרסטוק

הפערים בנתונים ומי משלם הכי הרבה: 3 גרפים על שיטת המיסוי בישראל

מחקר חדש של רשות המסים חושף פערים ביחס לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בכל הנוגע להכנסות לפי עשירונים ● ממה נובעים הפערים, איזה עשירון נושא ברוב נטל המס ומי מצליח "להתחמק" ממנו?

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

השקל מתחזק היום בחדות מול הדולר. אלו הסיבות

השקל נסחר קרוב לשפל של 3.5 שנים ומתחילת החודש הוא המטבע החזק ביותר בעולם ● הורדת הריבית הצפויה בארה"ב מול היציבות היחסית פה מגדילה את פער הריביות לטובת ישראל ● גורם נוסף הוא נתון הגירעון הממשלתי, שהפתיע לטובה ומהווה אינדיקציה לאיתנות המשק ● האם התחזקות נוספת תביא את בנק ישראל להתערבות בשוק המטבע?

רג'פ טאייפ ארדואן, נשיא טורקיה / צילום: ap, Achmad Ibrahim

טורקיה החלה להזרים כוחות לצפון סוריה. ישראל צריכה לדאוג?

ע"פ דיווחים ברשתות הכורדיות, טורקיה החלה להזרים כוחות לצפון סוריה ● ברקע, סירובם של הכורדים להשתלבות מלאה בממשלה שמנהיג א-שרע ● האם המהלך ישמש "אליבי" לנוכחות צבאית טורקית מובהקת בצפון סוריה?

תאונת דרכים / צילום: Shutterstock

"כאוס": האם בקרוב לא יהיה אפשר לתקן בישראל כלי רכב אחרי תאונה?

משרד התחבורה מתעכב בחתימה על תקנות חדשות, ויותיר 800 שמאים ללא רישיון החל מינואר ● המשמעות: הם לא יתנו חוות דעת, חברות הביטוח לא ישלמו - ומוסכים לא יתקנו את כלי הרכב

משטרת ישראל מפתחת מערכת אכיפה מתקדמת / צילום: Shutterstock, trekandshoot

המדינה מקצה עשרות מיליונים למערכות למדידת מהירות. איך זה יעבוד?

המשטרה יצאה במכרז למצלמות חדשות שמודדות מהירות לאורך מקטעי כביש שלמים, כך שלא יתאפשר להאט לפני שמגיעים אליהן ● כ–80% מהאכיפה בכבישי ישראל היא ידנית ורק כ־20% דיגיטלית, ההפך משאר מדינות ה–OECD ● עלות הפרויקט: 14.4 מיליון שקל