גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חשבתם שספורטאים שנולדו מוקדם יותר מצליחים יותר? המחקר שמצא את היתרון של הקטנים והצעירים

כולם יודעים שספורטאים שנולדו מוקדם יותר בשנה מצליחים יותר כי הם גדולים יותר וחזקים יותר בהשוואה לבני גילם ● אבל מחקרים עכשווים מוצאים את היתרונות של ספורטאים שנולדו בסוף השנה - כמו תום בריידי ולברון ג'יימס

המחקר שמצא את היתרון של הקטנים והצעירים / צילום: Shutterstock
המחקר שמצא את היתרון של הקטנים והצעירים / צילום: Shutterstock

יש תזה מאוד מקובלת בעולם הספורט - אשר קיבלה תהודה בספר המצליח של מלקולם גלדוול Outliers - שככל שספורטאי נולד מוקדם יותר בשנה, כך יש לו יותר סיכוי להפוך לספורטאי מקצוען ולהצליח יותר.

זהו אפקט "הגיל היחסי" והוא מתבסס על ההנחה שהילדים הצעירים במחזור הינם גם פחות מפותחים פיסית וגם פחות בשלים (הן בצד הרגשי והן בצד האנליטי), בהשוואה לילדים הגדולים במחזור.

ואכן, יש לא מעט עדויות מחקריות לגבי ההטיה של מאמנים לבחור את הילדים הגדולים יותר ובאופן מובהק, מי שנולד בחודשים הראשונים של השנה מיוצג באופן לא יחסי בספורט המקצועי. לדוגמא, מחקר מ־2013 על 10,000 שחקני כדורגל צעירים בגרמניה זיהה יחס של כ-60 לעומת 40 אחוזים לטובת כדורגלנים שנולדו בחלק הראשון של השנה (ינואר־יוני).

למעשה, למי שנולד ברבעון הראשון של השנה יש סיכוי כפול להתקבל לקבוצת הכדורגל (הצעירה, כלומר של הגילאים הנמוכים יותר בהשוואה אליו) לעומת מי שנולד ברבע האחרון שלה.

מצד שני, יש הרבה מאוד דוגמאות לספורטאי עילית שנולדו בחלק השני של השנה. לדוגמה שחקני NBA כמו ג'יימס הארדן וקובי בראיינט, שנולדו באוגוסט. ובליגת הפוטבול האמריקאית (ה־NFL) תום בריידי - הקווארטרבק הגדול בהיסטוריה - נולד בחלק השני של השנה. האם אלו רק אנקדוטות או שיש כאן סיפור התנהגותי מורכב יותר?

בואו נעשה סדר. זה נכון שספורטאים שנולדים בחלק המאוחר של השנה מתקשים יותר להפוך למקצוענים. לעיתים בגלל המגבלות הפיזיות ובשל היותם פחות בשלים, ובנוסף "המערכת" מוטה נגדם באופן שיטתי ולאורך שנים מקדמת ומפתחת את ה"גדולים יותר".

אבל מסתבר שמי מה"צעירים" שכן הופך לספורטאי מקצועי, משיג ביצועים טובים יותר מהספורטאים שנולדו מוקדם יותר בשנה. ממצא זה מתכתב עם "השערת האנדרדוג": בבסיס השערה זו הטענה שכדי להיות תחרותיים, או אפילו כדי להשאר חלק מהקבוצה, על ספורטאים צעירים יותר לפתח יכולות יוצאות דופן שנותנות להם יתרון תחרותי - בעיקר דרך יכולת טכניות או יכולת מנטליות, בשל הנחיתות הפיזית.

מחקר מ־2018 חקר 171 שחקני כדורגל צעירים (בגילאים 11־16) אשר לומדים בבתי הספר לכדורגל של המועדונים המקצועניים באנגליה. המשתנה המרכזי שנחקר הוא מידת הוויסות העצמי (self־regulation) של השחקנים: תהליך שבו אדם מסוגל לשלוט ברגשותיו, מחשבותיו והתנהגותו - עם דגש על היכולת לעבור תהליך למידה, אדפטציה ויישום. אנשים עם ויסות עצמי גבוה מאמינים יותר בסיכויים שלהם להצליח במשימה, הם מתאמצים יותר ומחקר קודם בהקשר של כדורגלנים הראה גם שהם שחקנים טובים יותר.

מידת הוויסות העצמי נמדדה דרך סדרה של שאלות על תכנון ("יש לי יעד ברור לכל אימון"), הערכה עצמית ("לאחר כל אימון אני חושב על האימון ומעריך האם ביצעתי את הדברים הנכונים כדי להגיע ליעד שלי") ושיקוף עצמי (reflection - "במהלך האימון אני בוחן האם אני משפר את יכולות הכדורגל שלי").

במחקר אף נמדדו הגיל ומידת הבשלות הפיסית של השחקן (על פי הגובה). המחקר הראה שהשחקנים הצעירים יותר בכל מחזור אמנם לא מתכננים יותר מהשחקנים המבוגרים יותר אבל כן משתמשים יותר בכלים של הערכה ושיקוף עצמי.

בנוסף, מחקרים מראים שאותם ספורטאים צעירים יותר, שכן הצליחו להתקבל לליגות המקצועיות - כנראה בגלל שהיו חייבים לפתח יתרון תחרותי כלשהו - גם מצליחים יותר.

מחקר על ספורטאים שזכו בפרסי הצטיינות (על פני מספר תחומי ספורט) מגלה כי 55% מהם נולדו בחלק השני של השנה ובאופן כללי נמצא במחקר זה שאפקט הגיל היחסי לא מתקיים בקרב ספורטאים מצטיינים. מחקר אחר על שחקני הוקי קרח (NHL) הראה שלשחקנים הצעירים במחזור קריירה ארוכה יותר בליגה והם אף מרוויחים בממוצע יותר מהשחקנים המבוגרים במחזור.

מה אפשר ללמוד מזה? זהו סיפור מחקרי של התמודדות עם אתגרים. אין משהו פיזי שמי שנולד צעיר יותר בשנה לא יכול לעשות. אבל הנכונות ללמוד, להשתנות והיכולת למצוא את היתרון התחרותי (אולי אני קטן פיסית אבל אני הכי מהיר; אולי אני קטן אבל הכדור דבוק לי לרגל) ולא לוותר לעצמנו הוא לקח חשוב.

כמנהלים, אפשר ללמוד על כך שחברות בצמיחה צריכות למצוא את היתרון הייחודי שלהן בסביבה התחרותית אם הן רוצות לשרוד את התחרות. מנהלים צריכים להיות ממוקדים בפיתוח יכולות אדפטיביות, מוטיבציה גבוהה ואמונה עצמית. דוגמה קלאסית לכך היא ישראל, אשר כמדינה דלה במשאבי טבע שהייתה צריכה להמציא את עצמה מחדש סביב יתרונות ההון האנושי.

וכמובן, אם אתם אנשי מקצוע בעולם הספורט (מאמנים, מגייסים) היו מודעים להטיה שלכם להעדיף את הגדולים והבשלים. בטווח הארוך - דווקא הקטנים והצעירים הם שהופכים לספורטאים המצטיינים.

תקציר המחקר ב-4 משפטים:

שאלת המחקר: כיצד משפיע הגיל היחסי של ספורטאים צעירים על הסיכוי שלהם להפוך לספורטאים מקצועיים ולהצליח בקריירה זו?

תהליך המחקר: נבדקה מידת הוויסות העצמי של 171 שחקני כדורגל צעירים דרך סדרה של שאלות על תכנון, הערכה עצמית ושיקוף עצמי כמו גם הגיל ומידת הבשלות הפיסית

מסקנות: המחקר הראה שהשחקנים הצעירים יותר משתמשים יותר בכלים של הערכה ושיקוף עצמי. בנוסף, ספורטאים צעירים שכן הצליחו להתקבל לליגות המקצועיות - גם מצליחים יותר

מה אפשר ללמוד מהמחקר? הנכונות ללמוד ולהשתנות, כמו גם היכולת למצוא את היתרון התחרותי ("אולי אני קטן פיסית אבל אני הכי מהיר") ולא לוותר, הוא לקח חשוב

פרופ’ גרינשטיין מרצה וחוקר שיווק ויזמות באוניברסיטת Northeastern בבוסטון ו-VU באמסטרדם. כותב בטוויטר על מחקר התנהגותי @AmirGrinstein. יאנה שכטרמן היא יועצת ארגונית ומאמנת מנהלים ומלמדת באוניברסיטת Northeastern בבוסטון yanashechterman.com 

עוד כתבות

דונלד טראמפ / צילום: ap, Manuel Balce Ceneta

טראמפ הודיע כי חתם על הסכם סחר עם וייטנאם

"זה יהיה הסכם שיתוף פעולה נפלא בין שתי המדינות שלנו. התנאים הם שוייטנאם תשלם לארצות הברית מכס בגובה 20% על כל המוצרים שיישלחו לשטחנו, ומכס של 40% על כל העברה דרך מדינה שלישית", כתב טראמפ

גיא דוננפלד, יו''ר איגוד מהנדסי ואדריכלי ערים / צילום: אלעד מלכה

"ההרס עצום": יו"ר איגוד מהנדסי הערים על קשיי השיקום ביום שאחרי

יו"ר איגוד מהנדסי ואדריכלי הערים, האדריכל גיא דוננפלד, מתריע על המגבלות במענה למתקפות הטילים מאיראן: "ברמת המדינה יש הרבה בלבול וחוסר תקשורת" ● כמהנדס עיריית בית שמש לא חווה מקרה של פגיעת טיל ישירה, אך הוא מודע היטב לקושי שאיתו מתמודדים הקולגות: "בזירות הקשות צפויה עבודה של ימים ואפילו שבועות"

החוסכים הישראלים מסכמים חצי שנה פנומנלית / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

החודש ההיסטורי שסידר לחוסכים הישראלים את אחת התקופות הטובות אי פעם

המחצית הראשונה של שנת 2025 הייתה עמוסה בטלטלות בארץ ובעולם, ועדיין חוסכי הגמל והפנסיה צפויים ליהנות מתשואות שלא נראו כמותן זה שנים ● הסיבה המרכזית: הבורסה בתל אביב שהפכה לאחת החזקות בעולם, ושברה שורה של שיאים היסטוריים ● ובכל זאת, במסלול אחד ייצאו מאוכזבים

ח''כ משה גפני, יו''ר ועדת הכספים / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

עשרות אלפים נותרו מחוץ למתווה החל"ת - המאבק מגיע לכנסת

עובדי החנויות והקניונים ששבו לעבוד בעת הקלת הנחיות פיקוד העורף נאלצים כעת לראות כיצד מתווה החל"ת שגובש מדלג עליהם ● באיגוד לשכות המסחר יוצאים בחריפות נגד המתווה, ויוצאים בקמפיין שאמור למשוך את תשומת ליבם של חברי ועדת הכספים, במטרה למנוע את אישור הנוסח הנוכחי

לחיזבאללה יש דרישות מישראל בתמורה להתפרקות מנשקו

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: הפרשן שמסביר איך פוטין הרוויח מהמלחמה באיראן; "בגידה"- בכירים באיראן כועסים על רוסיה; איראן מסרבת לשתף פעולה עם האו"ם בנושא הגרעין;  וגם: הדרישות של חיזבאללה כדי שיתפרק מנשקו • כותרות העיתונים בעולם

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: ap, Evan Vucci

טראמפ סוחט ניצחון דחוק: הסנאט אישר את "החוק הגדול היפה" שלו במחיר כבד

החקיקה שמוביל הנשיא פוערת גירעון ענק בתקציב האמריקאי: עד 5 טריליון דולר בעשור הקרוב ● במרכזה עומדים קיצוצי מסים, לצד הקצאות למניעת הגירה והוצאות ביטחון ● הפוליטיקאים ממשיכים מסורת של 40 שנה, ומשתמטים מטיפול במשבר הפיננסי הגדול ביותר מאז ומעולם

אלעד טנא / צילום: איה אפרים

ידיעות אחרונות במגעים עם העורך הראשי של מקור ראשון לתפקיד בכיר בקבוצה

אחרי שעורך העל של הקבוצה, אבי משולם, הודיע על סיום תפקידו, בקבוצת התקשורת מנהלים מגעים עם אלעד טנא - העורך הראשי של מקור ראשון מקבוצת ישראל היום ● לטנא יש רקורד בתקשורת הישראלית ואף בידיעות אחרונות עצמה

משרד הפרסום העתידי, כפי שנוצר באמצעות ChatGPT / צילום: ChatGPT

סוף עידן משרדי הפרסום? כך ייראה הענף בעוד חמש שנים

אמיר גיא, יו"ר איגוד חברות הפרסום לשעבר, קורא למשרדים להתעורר: אנחנו פועלים בעולם שמתערער, עם שיבוש מוחלט של המודל הכלכלי, תהליך העבודה והיחסים עם המותגים ● מי שישרוד הוא זה שימזג קריאייטיב, דאטה ונרטיב למוצר אחד, ויהפוך לשותף טכנולוגי של הלקוח

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון / צילום: יוסי זמיר

כשמנכ"ל משרד השיכון והבינוי מציע לרכוש דירות שנפגעו מהטילים האיראניים - למה הוא מתכוון

יהודה מורגנשטרן, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, בישר בכנס חיפה של מרכז הנדל"ן, כי נשקלת האפשרות שהמדינה תרכוש דירות שנהרסו במלחמה ● לגלובס נודע כי מטרת המהלך היא לספק מענה נקודתי לדיירים שדירתם נהרסה, ולא ירצו להצטרף להליך התחדשות עירונית בבניין שלהם ● יש לציין כי מהלך כזה טרם נעשה על ידי המדינה עד היום

שלמה אליהו, אהרון פרנקל, אלון עמרם / צילום: עמית באום מתוך ויקיפדיה, עינת לברון, תמר מצפי

האחים שמכרו מניות של חברת נדל״ן והבעלים שמימש אחרי זינוק של 80% בשנה: גל המימושים החריג בבורסה

עליות השערים החדות בבורסה הובילו בשבועיים האחרונים לגל מימושים ע"י בעלי שליטה ומנהלים, בעיקר בחברות נדל"ן ופיננסים ● האם מדובר באיתות למשקיעים הקטנים שהשוק עלה יותר מדי וגם להם כדאי לממש? לא כולם מסכימים: "גם בעלי עניין יכולים להיות מופתעים"

ג'ף בזוס / צילום: ap, John Locher

ג'ף בזוס מכר מניות אמזון בשווי 737 מיליון דולר

ג'ף בזוס מכר כ-3.3 מיליון מניות בשווי 737 מיליון דולר, במסגרת תוכנית מכירה מוסדרת שמתפרסת עד מאי 2026 ● לאחר המכירה, בזוס מחזיק בכ‑905 מיליון מניות, ועדיין מהווה הבעלים הפרטי הגדול ביותר בחברה

אלוף במיל' יואב (פולי) מרדכי. פרש מצה''ל ב-2018 / צילום: דובר צה''ל

קטאר-גייט: האלוף במיל' יואב (פולי) מרדכי נחקר באזהרה

מרדכי - שפרש מצה"ל ב-2018, אחרי ששימש, בין היתר, כמתאם פעולות הממשלה בשטחים - הוא בעליה של חברה החשודה כי העבירה מאות אלפי שקלים ליונתן אוריך, יועצו הקרוב של רה"מ נתניהו, במהלך 2024 ● זאת, לכאורה, לטובת קמפיין לטובת קטאר ● מטעמו של מרדכי נמסר: "פולי מרדכי שרת ומשרת את מדינת ישראל מזה עשרות שנים, ולא דבק רבב בפעילותו"

מנכ''ל הבורסה לני''ע, איתי בן זאב / צילום: ניקי וסטהפל

שתי בעלות המניות הגדולות בבורסה לני"ע מוכרות מניות ב-700 מיליון שקל

קרן מאניקיי האוסטרלית וקרן נובו נורדיסק, שתי בעלות המניות הגדולות של הבורסה לניירות ערך, מוכרות חלק גדול מהחזקותיהן בסכום מצטבר של 700 מיליון שקל

קת'י ווד / צילום: Reuters

קת'י ווד שוב כובשת את צמרת התשואות בוול סטריט: האם ההצלחה תימשך

קת'י ווד היא אחת המשקיעות הצבעוניות בוול סטריט ● עם אמונה בלתי מתפשרת בקריפטו ובטסלה, ווד יודעת לעיתים להציג תשואות שאף אחד אחר לא יודע, אבל גם להתרסק ● מתחילת השנה, היא זוכה להצלחה מסחררת. אבל האם זה יימשך?

עידן דוד / איור: גיל ג'יבלי

השר אמסלם מקדם: מנכ"ל עיריית אשקלון לשעבר ימונה ליו"ר נתיבי איילון

עידן דוד יהיה אחראי במסגרת תפקידו על תקציב של כ־3 מיליארד שקל ● בענף יש מי שכבר מרימים גבה על המינוי, בשל חוסר הניסיון שלו בתחום

מערכת ההגנה האווירית SPYDER בתצורת All in One / צילום: רפאל

המערכת שמאחורי עסקת הענק של רפאל, ולמה היא לא ממש פועלת בישראל?

רומניה תרכוש את מערכת ההגנה האווירית ספיידר של רפאל, בעסקה בשווי של כ־2.2 מיליארד דולר ● העובדה שמכירתה לא דורשת אישור אמריקאי, לצד התאמתה לאיומים מתמרנים כמו מל"טים וטילים בליסטיים, הופכת אותה למבוקשת במיוחד בשוק הביטחוני הנוכחי

הוספת ממ''ד לבניין בראשון לציון במסגרת תמ''א 38 / צילום: Shutterstock

האם בקרוב הממ"דים יגדלו? הצעות החוק בנושא עולות שלב

הצעת החוק להגדלת שטח הממ"ד אושרה לקריאה ראשונה אחרי הקפאה ארוכה ● ברשויות המקומיות צפויים להתנגד, אלא אם יקבלו פיצוי על אבדן דמי השבחה ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

אוטובוס בבאר שבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

הנתונים מראים: "צדק תחבורתי" של מירי רגב הביאה לעלייה במחירי הנסיעה

במשרד התחבורה טוענים כי רפורמת "צדק תחבורתי" מקזזת את עליית המחירים ומיטיבה עם רוב אזרחי המדינה, אלא שבדיקת גלובס מגלה תמונה שונה ● גורמי מקצוע מתריעים: שיפור התדירות והשירות הוא הסוגיה החשובה ביותר

אילוסטרציה: Shutterstock

פסק הדין החדש שכל זוג נשוי צריך להכיר. וההשלכות

בית המשפט העליון קבע השבוע באופן תקדימי כי ניתן לחלק בין בני זוג המתגרשים גם נכס שהיה שייך לאחד מהם לפני הנישואים ● כל מה שכדאי לדעת על הסכסוך שמאחורי ההלכה החדשה, ההשלכות וגם - למה מעכשיו "חייבים לעשות הסכם ממון"

דן בודנר, מנכ''ל ורינט / צילום: איל יצהר

לא הסיבוב הראשון בארץ: הקרן שעשויה להפוך לגלגל ההצלה של מניית ורינט

חברת הטכנולוגיה הוותיקה שנסחרת בשווי של 1.1 מיליארד דולר עשויה לעבור לידי קרן ההשקעות תומא בראבו, לה היסטוריה מוצלחת עם חברות בישראל ● ורינט המספקת פתרונות למוקדי שירות, איבדה שליש מהשווי שלה רק השנה