הגיע הזמן לדבר על בריאות נפשית בארגון / צילום: Shutterstock
חברת החדשות של קשת (12) הציעה לאחרונה לעובדיה טיפולים פסיכולוגיים על חשבונה. בהודעה שהופצה לכלל העובדים הוסבר כי תלאות השנה האחרונה, מגוון האתגרים העצום והאינטנסיביות הנדרשת מהם - כמו גם החשיפה לאירועים קשים במרחב הציבורי - תובעים התייחסות מסודרת גם לנפש, ובימים אילו חובה על ארגונים לתת לה מקום.למעשה, היו השנה לא מעט מקרים של מנהלים שסבלו מחרדות ודכאונות, שהקורונה רק החמירה. אחד מהם, אשר נטל את חייו, היה חבר קרוב שלי.
במאמר "בריאות נפשית במקומות עבודה - המהפכה" שפרסמה חברת מק'ינזי בדצמבר 2020, מובאות סטטיסטיקות קשות הנוגעות לשכיחות גבוהה בקרב עובדים בהפרעות מנטליות, צריכה תרופתית של נוגדי חרדה ואחוז הולך ועולה של התאבדויות על רקע של מצבי לחץ. התופעה היתה קיימת גם לפני הקורונה, ובמחקר מופיעות גם סטטיסטיקות הנוגעות בעליה בממדי דיכאון, לחץ וחרדה בשנה וחצי האחרונות.
מנהלים מהווים אוכלוסיית סיכון טבעית. הם מרכזים אצלם, יותר מאחרים, לחץ וחרדת ביצוע ורמת הלחץ עולה בתקופות כאוס התובעות שינויים. בנוסף, הדרישה האה־פורמלית מהם היא להקרין חוסן ולשדר "עסקים כרגיל". הפאסון המתבקש מוסיף עוד ממד לתעוקה.
ליאור ביטון, המנהל הקליני של חברת totalk2, המעניקה שירותי ייעוץ רגשי לארגונים, מסביר כי הבעיה המרכזית היא הסטיגמה על הנושא, המהווה חסם עיקרי לפניה לעזרה, והתרבות הארגונית הדורשת ממנהלים "להשאיר את הבעיות בבית". המציאות היא שלא ניתן להשאיר את עצמינו בחוץ, ועל כן יש לעבור ממודל של בושה Don’t ask don’t tell למודל של Do ask; do tell; let’s talk.
למנהלים אם כך אחריות כפולה: לדעת לבקש עזרה, ובמקביל להיות מודעים לאתגרי הנפש של אחרים. להיות אמיצים להחליף תרבות של הסתרה ובושה, בתרבות של עזרה ותמיכה. המסר של ביטון ושותפיו הוא הכרה בעובדה שכולנו שבריריים. ניתן לסכם בהנחיה פשוטה: דע/י את עצמך, וכשאת/ה יודע/ת שאת/ה במצוקה, בקש/י עזרה. היו ערים לא.נשים סביבכם, שאלו שאלות פתוחות ועודדו מתן תשובות כנות. במידה ושותפ.ה לדרך מראה סימני מצוקה, דאגו לסיוע מקצועי ממוקד כי בנפשנו היא.
ניל"י גולדפיין היא משנה למנכ"ל קבוצת נירם גיתן NGG, מומחית למנהיגות וניהול בעולם של הפרעה