גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

יותר ממחצית הצרכנים מעדיפים שירות אנושי על פני שירות דיגיטלי

כ-46% מעדיפים מענה טלפוני, כ-10% יבחרו לגשת למרכזי שירות, ורק אחוז אחד רוצה לתקשר עם בוטים - השיטה המועדפת על חברות - כך עולה מסקר גיאוקרטוגרפיה עבור גלובס ● שירות הוא השיווק החדש, כתבה שלישית בסדרה

שירות לקוחות. כ–46% מעדיפים מענה טלפוני / איור: גיל ג'יבלי
שירות לקוחות. כ–46% מעדיפים מענה טלפוני / איור: גיל ג'יבלי

בסדרת הכתבות המתפרסמת במדור זה בימים האחרונים העלנו את חשיבות השירות הן בעיני החברות, שמבינות שכחלק מהתחרות עליהן לשפר את ערוצי השירות שלהן, והן בפן השדרוגים הטכנולוגיים, שמטרתם להקל על הצרכנים ועל החברות. הפעם אנו בוחנים עד כמה השירות היא סוגיה מהותית בשיקול הצרכנים בבחירת מוצר או שירות, וכיצד הם מעדיפים לקבל שירות.

לכתבה הראשונה בסדרה

לכתבה השנייה בסדרה

מסקר שערך מכון גיאוקרטוגרפיה עבור גלובס עולה כי השירות רחוק מלהיות הפרמטר העיקרי בבחירת מוצר או שירות. למעשה רק 7% מהצרכנים ציינו כי השירות הוא הפרמטר הכי חשוב להם בבואם לרכוש מוצר שעלותו גבוהה יחסית (מוצר חשמלי, ריהוט) או מנוי קבוע (דוגמת שירותי טלוויזיה, אינטרנט, סלולרי וכיוצא באלה).

ייתכן שההסבר לכך הוא שצרכנים רבים מגלים את חשיבות השירות רק לאחר המכירה. תפיסה זו מגובה במדיניות של חברות שעדיין מבדילות בין הליך הפרה-סייל להליך האפטר-סייל. חברות אחרות הבינו שהשירות מתחיל עוד לפני שהמוצר נמצא בידי הצרכנים, ולכן ההפרדה הזו טושטשה או בוטלה.

מה חשוב לצרכן? לפי 69% מהמשיבים הפרמטר העיקרי הוא איכות, ורק כ-18% ציינו את המחיר, למרות שלעתים הוא נתפס בתודעה כחשוב ביותר. ייתכן שהחשיבות המיוחסת לאיכות כוללת את תקוות הצרכנים כי יזדקקו פחות לשירות, ולממשק חוזר עם החברה. בתוך כך, אין ספק כי בבוא הצרכנים לבחור מוצר/שירות, חוויה טובה של שירות מניסיון העבר תעודד אותם לחזור לחברה מסוימת, ומנגד חוויה רעה תרחיק אותם ואת סביבתם - כשידוע שההד של צרכנים משירות רע חזק הרבה יותר לעומת ההד שמייצרים הצרכנים אחרי קבלת שירות טוב.

כ-5% ציינו את המיתוג כשיקול העיקרי ברכישת מוצר או מנוי - ממצא מפתיע למדי, לאור החיבה העזה למותגים על פי נתוני המוצרים הבולטים בקטגוריות השונות. זאת ועוד, מהירות האספקה, זו שחברות נאבקות לשפר בעולמות האונליין והאופליין - צוינה כפרמטר חשוב עבור פחות מ-1% מכלל המשיבים.

מעניין לציין כי חשיבות השירות בבחירת מוצר או שירות עבור הצרכנים עולה עם הגיל, כך שרק כ-5% ציינו פרמטר זה בקרב בני 18-24, לעומת כ-13% בקרב בני 55 ויותר. מנגד, חשיבות המחיר על פי הסקר יורדת עם הגיל - כ-11% בקרב בני 55 ויותר ציינו את המחיר כפרמטר החשוב לעומת כ-20% בקרב בני 35-54.

השפעת הקמפיינים

מיהן החברות שאליהן הצרכנים פונים הכי הרבה כדי לקבל שירות? בראש הרשימה מופיעות קופות החולים (46%), וחברות התקשורת המספקות שירותי סלולר, טלוויזיה ואינטרנט (44%).

אחריהן פונים הצרכנים לבנקים (34%), לחברות כרטיסי האשראי (34%) ולמוסדות ממשלתיים (כ-31%). התחומים הבאים שמעסיקים את הצרכנים בכל הנוגע לקבלת שירות קשורים לעולמות הקניות - רשתות אופנה (כ-25%), חברות פנסיה וביטוח (כ-18%) ורשתות קמעונאיות למוצרי מזון או פארם (16%).

"הפנייה לקבלת שירות אינה קשורה בהכרח לגובה ההוצאה, אלא לתדירות העיסוק שלנו במוצרים או בשירותים", אומר אלי משולם, סמנכ"ל קבוצת גיאוקרטוגרפיה. לדבריו, הצרכנים מושפעים גם מהעיסוק התקשורתי והקמפיינים הפרסומיים של חברות עסקיות, "שדוחפות את הצרכנים להיות אקטיביים יותר, ולהגדיל משמעותית את כמות הפניות אליהן.

"מוצרי תקשורת, למשל, אנחנו צורכים על בסיס יומי, ובעולם הדיגיטלי של 'כאן ועכשיו', האם אנחנו יכולים להשלים עם שירות בתחום הזה שאינו כולל מענה מיידי? כנראה שלא.

"מנגד, בתחום הפנסיה והביטוח, שמידת החשיבות שלו עבור הציבור גבוהה משמעותית ממידת ההבנה שלו בתחום, יש פחות פניות - משום שאנשים מעדיפים שלא לעסוק או להתעמת עם תחומים שבהם ההבנה שלהם נמוכה יחסית. עם זאת, מעניין לגלות בהקשר זה כי תדירות הפנייה לחברות בתחום הפנסיה וביטוח עולה עם העלייה בגיל, ועם העלייה ברמות ההשכלה וההכנסה".

המעבר מקול לטקסט

הסקר מוכיח כי כיצורים אנושיים נעדיף לתקשר עם בני אדם בכל הנוגע לפתרון תקלות: כ-46% מהצרכנים מעדיפים לקבל שירות במענה טלפוני אנושי, ו-10% אף מעדיפים לגשת אל מרכזי השירות ולפגוש נציג שירות פנים מול פנים. הסקר מלמד כי ככל שהגיל עולה, הרצון לקבל שירות במענה אנושי עולה גם כן, ומנגד, ככל שמדובר בצרכנים הצעירים - הם יעדיפו שירות דיגיטלי.

מבין כלל הצרכנים, כ-23% מעדיפים לתקשר בווטסאפ, שהוא דרך התקשורת שלנו עם העולם הן בתחום החברתי והן בכל הנוגע לעולם העבודה, כ-13.5% מעדיפים לקבל שירות באמצעות אתר האינטרנט של החברה, וכ-6% מעדיפים לשלוח אימייל. שיעור נמוך במיוחד - כ-1% בלבד - מעדיפים לקבל שירות מבוט או מתיבת שיח.

 

"אמנם כמעט מחצית מהצרכנים מעדיפים מענה אנושי, אבל ההעדפה השנייה בחשיבותה, לקבל שירות בווטסאפ, משקפת את הטמעת ההרגל של מעבר מקול לטקסט, כך שליותר ויותר צרכנים נוח להתכתב עם נותני השירות מאשר לדבר איתם", אומרת ד"ר גילה אורן, ראש ההתמחות בשיווק וניהול אסטרטגי, בביה"ס למנהל עסקים במכללה למנהל.

לדברי אורן, "מהנתונים בולטת העובדה שמרבית השירות הנצרך הוא בעולמות השירותים, כלומר קופות חולים, בנקים, פנסיה ביטוח ומוסדות ממשלתיים, יותר מאשר בעולמות של מוצרים. השאלה היא האם החברות שפועלות בעולמות השירותים מתקשות להעניק 'מוצרי שירות' טובים יותר מהחברות שפועלות בתחום המוצרים המוחשיים, ולכן הציבור נדרש לפנות אליהן יותר".

רמת ההכנסה משפיעה

כאשר מבצעים חלוקה מגדרית עולה כי נשים מעדיפות יותר מענה אנושי או מרכז שירות לקוחות, וגברים מעדיפים יותר שירות בווטסאפ, אימייל או דרך אתר החברה. בנוסף, גברים פונים יותר למרכזי שירות בנושאי פנסיה וביטוח, כרטיסי אשראי וחברות תקשורת, בשעה שנשים פונות יותר לקופות החולים (ייתכן שגם לטובת קבלת שירות עבור ילדים), לרשתות מזון ופארם ולרשתות אופנה.

על כך אומרת אורן כי "ממצאי הסקר עונים לכאורה על הסטראוטיפ המגדרי - גברים טכנולוגיים יותר, ולכן פונים יותר מנשים לקבלת שירות בעולמות הבנקים, הביטוח, הפנסיה וכרטיסי אשראי".

עד כמה משפיעה רמת ההכנסה על היקף הפניות של הצרכנים למוקדי השירות? כמעט בכל הקטגוריות (להוציא כרטיסי אשראי, קמעונאות ותחבורה), בעלי ההכנסה הנמוכה פונים פחות לקבל שירות מבעלי ההכנסה הגבוהה. זה בולט במיוחד בעולמות הבנקים, הפנסיה והביטוח, ואורן מסבה את תשומת הלב לשאלה האם זה קורה כיוון שהם מסתפקים בפחות, או שאולי הם מרגישים שלא 'מגיע להם' (Not Entitled), ולכן פונים פחות.

עוד כתבות

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית לישראל / צילום: יוסף יהושע

בתעשייה האווירית רוצים לחתוך את הדיבידנד למדינה. הבעיה: הבונוס לעובדים ייתקע

אחרי שיא בהכנסות וזינוק ברווח הנקי, לגלובס נודע שבתעשייה האווירית יבקשו מרשות החברות לנצל את הכסף למחקר ופיתוח ● עד שלא יסוכם הדיבידנד למדינה, גם המענקים לעובדים בהקפאה

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים גרטנר נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● הטענות לתרמית ומצגי השווא שטענו האחים נדחו

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

מסחר מסביב לשעון? בוול סטריט שוקלים שינוי קיצוני

בורסת ניו יורק שלחה סקר לסוחרים בנושא מפתיע במיוחד ● על פי דיווח בפייננשל טיימס, הבורסה בדקה מה דעתם על מסחר מסביב לשעון - 24/7, או 24 שעות בשבוע המסחר ● ומי מציע את זה כבר היום?

רחפן Autel EVO 2 Enterprise / צילום: Reuters, Steve Marcus

אלפי רחפנים מתוצרת סין בדרך לצה"ל. אלו החששות

אלפי רחפנים תוצרת DJI ואוטל הסיניות נרכשו כדי למלא את השורות בצבא, לאחר ערב רב של דגמים שהגיעו מתרומות ואנשי מילואים ● למרות האיסור בארה"ב ובעוד שצבאות מערביים חוששים מריגול סיני, בצה"ל מבהירים: "נעשו התאמות כדי לשמור על ביטחון המידע"

נתב''ג. השהייה נוספת של הקווים לתל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

חברות התעופה שמאריכות את ביטולי הטיסות לישראל

רוב חברות התעופה חזרו לפעול בישראל לאחר שהפסיקו את הטיסות בעקבות המתקפה מאיראן, אך עדיין יש כאלה שמהססות ● שתי חברות תעופה האריכו היום את תוקף השהיית הטיסות לארץ

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

עלי רזא אסגארי, שהיה גנרל במשמרות המהפכה ועקבותיו נעלמו ב-2007 / צילום: ויקיפדיה

האיראנים טוענים: בכיר במשמרות המהפכה ערק לארה"ב. ומה הקשר הישראלי?

סוכנות הידיעות איראן אינטרנשיונל מדווחת כי עלי רזא אסגארי, בכיר לשעבר במשמרות המהפכה שעקבותיו נעלמו ב-2007, מתגורר בארה"ב תחת זהות בדויה ● אסגארי נחשב לדמות קרובה מאוד לראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה, עימאד מורנייה, שחוסל ב-2008 בסוריה

אסדת הקידוח איתקה. בעיגול: יצחק תשובה / צילום: אתר החברה, שלומי יוסף

האם העסקה הזו תשנה את מומנטום המניה של יצחק תשובה?

החברה הבת של קבוצת דלק סיכמה על רכישת פעילות נפט וגז בים הצפוני, לפי שווי של קרוב למיליארד דולר, בדרך של מיזוג ● איתקה צופה כי בעקבות הרכישה תחלק דיבידנדים שמנים לבעלי המניות שלה בשנתיים הקרובות ● אז למה מניית החברה נופלת בבורסת לונדון?

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן, אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

השקל נחלש בחדות מול המטבעות הזרים. אלו הסיבות

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון, אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה, אפי סנדרוב, המנהל המיוחד שמינתה רשות שוק ההון / איורים: גיל ג'יבלי

המנהל הממונה מצא: בסלייס לא החזירו ללקוחות 2 מיליון שקל

מבדיקת המנהל המיוחד שמונה לסלייס, עולה שחברת ניהול הקופות לא השיבה למבוטחים את כספם כפי שחויבה ע"י רשות שוק ההון, בגין ניהול לא תקין ● עוד התגלה שהסכומים שצריכים להיות מוחזרים גבוהים יותר ● אסף גולדברג, שעמד בראשות החברה: "לא נגרמה פגיעה בעמיתים"

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Associated Press, Tsering Topgyal

גוגל את היכתה את הציפיות ותחלק לראשונה דיבידנד; המניה מזנקת ב-13% במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו הרבה מעל הציפיות, 80 מיליארד דולר לעומת צפי של 78.6 מיליארד ● הרווח היה 1.89 דולר למניה, ב-20% מעל הצפי ● החברה תחלק לראשונה בתולדותיה דיבידנד ותבצע רכישה חוזרת של מניות

שי ג'ינפינג, נשיא סין, עם מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן בבייג'ינג / צילום: Reuters, LEAH MILLIS

סין והמערב: בינתיים ממשיכים לדבר ולחרוק שיניים

מזכיר המדינה האמריקאי מגיע לבייג'ינג עם הפתעה לא נעימה: טיוטת סנקציות על בנקים סיניים, התומכים בתעשיית הנשק הרוסית ● איך לדבר עם סין? איך לחזות את מניעיה ומהלכיה? ומה לעשות במרגליה, ביישומוניה ובסטודנטים שלה? הדמוקרטיות המערביות מוסיפות להתלבט

תחנת אוטובוס. מדלגים על תחנות או כלל לא מגיעים / צילום: איל יצהר

על חשבון הנוסעים: השיטה המעוותת שמקפיצה את רווחי חברות התחבורה

הסבסוד הממשלתי של נסיעות אוטובוסים גדל עם השנים, אך בשטח לא תמיד מורגש שיפור בשירות ● אחת הסיבות המרכזיות טמונה בבחירת המפעילות במכרזים לפי פרמטר של מחיר ● כעת, נוכח "המרוץ לתחתית" שמדרדר את איכות התחבורה הציבורית, גוברת הדרישה לשינוי המנגנון

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

לקראת כניסה לרפיח: מדוע מדובר במוקד משמעותי עבור חמאס?

מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

הפגנה פרו פלסטינית באוני' קולומביה, ניו יורק / צילום: ap, Yuki Iwamura

״אוניברסיטת קולומביה נכנסה ללחץ, הקמפוס נראה כמו בסיס צבאי סגור״

השיעורים בקולומביה שבניו יורק הופסקו עד הודעה חדשה בשל מחאות פרו-פלסטיניות ● סטודנטים יהודים קיבלו המלצה שלא להגיע למקום, ונמנעה כניסתו של פרופ' שי דוידאי לקמפוס ● עומר לובטון-גרנות מבית הספר למדיניות ציבורית: "האוניברסיטה נכנסה ללחץ. הכול מגודר, שוטרים מסביב, כל השערים נעולים, בריקדות, עשרות ניידות ומסוקים באוויר"

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

מייסדי Deci / צילום: יח''צ

דיווח: אנבידיה בדרך לרכוש חברה ישראלית נוספת

חברת הסטארט-אפ דסי (Deci AI), אחת משלוש החברות הישראליות המפתחות מודלים של שפה, הוקמה לפני ארבע שנים בלבד וגייסה עד כה 55 מיליון דולר ● אמש רכשה אנבידיה את ראן איי.איי (Run:AI) הישראלית, בכ-680 מיליון דולר

רונן דר (מימין) ועמרי גלר, מייסדי Run:AI / צילום: Run:AI

עכשיו זה רשמי: אנבידיה קונה את החברה הישראלית הזו בסכום עתק

אנבידיה הודיעה על רכישת חברת הסטארט-אפ ראן איי.איי (Run:AI), בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר, מתוכם 100 מיליון דולר יוקצו לשימור יזמים ועובדים ● החברה פיתחה מערכת הפעלה למעבדים גרפיים, המשפרת את יעילות פעילותם