גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

גם אם למשותפת אין עניין לתמוך בתקציב, לפחות שישקיעו בנימוק

ח"כ עאידה תומא סלימאן מהרשימה המשותפת טענה כי היא לא מוכנה להצביע בעד התקציב, כי "40% ממנו הולך לצבא ולהתנחלויות" ● האם זה נכון? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

עאידה תומא סלימאן, הרשימה המשותפת הכל פוליטי, כאן 11, 10.7.21 / צילום: יצחק הררי - דוברות הכנסת
עאידה תומא סלימאן, הרשימה המשותפת הכל פוליטי, כאן 11, 10.7.21 / צילום: יצחק הררי - דוברות הכנסת

האתגר הגדול של ממשלת ה-61 בראשות נפתלי בנט עומד להיות העברת תקציב המדינה. האם לשם כך הם יוכלו להסתייע גם ברשימה המשותפת שנמצאת באופוזיציה? גם דב גילהר תהה לגבי הסוגיה בראיון שערך עם ח"כ עאידה תומא סלימאן, וזו השיבה לו: "קודם כל, אני לא מוכנה להצביע עם תקציב ש-40% ממנו הולך לצבא ולהתנחלויות".

כולנו יודעים שישראל משקיעה משאבים רבים בביטחון, אבל האם 40% מהתקציב מופנה לתחום זה ולהתנחלויות? נגלה לכם כבר כעת שהנתון הנכון אפילו לא קרוב למספר הזה. אולי חברת הכנסת השתמשה בנתון הזה כאמצעי רטורי, דרך להדגים שנתח עצום מהתקציב מופנה ליעדים הללו? פנינו אליה אבל לא קיבלנו כל תגובה. לבסוף החלטנו בכל זאת להיעזר בהתבטאות שלה כדי לבחון את הנושא: גם כי שימוש במספר מדויק, "40%", עשוי לנטוע אצל הצופה את הרושם שמדובר בנתון נכון ואמין, וגם כי מעניין לדעת איזה אחוז מהתקציב בכל זאת מופנה בפועל לשני היעדים הללו.

תקציב המדינה האחרון שאושר היה לשנת 2019, והיקפו עמד על 479.6 מיליארד שקל. תקציב הביטחון בשנה זו עמד במקור על 55.16 מיליארד שקל, ולאחר שינויים שנעשו בו הגיע לכמעט 59 מיליארד. כלומר, האחוז שהוא היווה מהתקציב עמד על בין 13% ל-14%. מדובר, אגב, בירידה מתמשכת שמהווה הנתח של משרד הביטחון מתוך סך התקציב, לאחר שבשיאו, ב-2006, הוא עמד על 19.4% ו-23.6%, בהתאמה.

ומה לגבי ההשקעה בהתנחלויות? כאן מעניין קודם כל להבין איך מחשבים את הנתון הזה. מתברר שיש דרך. מאז שנות ה-90 מעמידה ארה"ב לרשות ישראל ערבויות לגיוס אג"ח (כיום ישראל לא משתמשת בהן בפועל). מכיוון שהאמריקאים לא מעוניינים לתמוך בהתנחלויות הוסכם בין הצדדים כי מהערבויות יקוזז הסכום שישראל משקיעה בהן. משרד האוצר מכין חישוב כזה מדי שנה. מאחר שאין סעיפים מיוחדים להתנחלויות שמופיעים בתקציב, החשב בכל אחד ממשרדי הממשלה צריך לבצע הפרדה וחישוב של הכספים שהלכו ישירות להתנחלויות. הכספים הללו יכולים לכלול צורכי בנייה בשטחים, מענקים לרשויות המקומיות שם, הקלות מס לתושבים, מימון החטיבה להתיישבות בהסתדרות הציונית העולמית ועוד.

מצד שני, החישוב לא כולל את מימון החינוך בהתנחלויות כי התושבים שם ממילא זכאים לכך גם אם היו חיים בתחומי הקו הירוק. גם כבישים ראשיים וקווי חשמל לא מחושבים, שכן הם משמשים גם את הפלסטינים. החישוב כולל את רמת הגולן ויהודה ושומרון (עד להכרה של ארה"ב בריבונות הישראלית בגולן ב-2018), אך לא את מזרח ירושלים.

ומה מגלה החישוב הזה? בשלום עכשיו אספו את נתוני האוצר מ-2009 וגילו כי בשיאה, בשנת 2017, עמדה ההשקעה הזו בהתנחלויות על 1.65 מיליארד שקל. ב-2019 מדובר בכ-1.37 מיליארד שקל, שהם פחות מ-0.3% מהתקציב. בארגון, אגב, טוענים כי העלות השנתית בפועל של ההתנחלויות היא גדולה יותר, בין היתר בגלל שעלויות הביטחון לא כלולות בחישוב שעורך האוצר עבור האמריקאים. מבחינת הבדיקה שלנו, שעל רקע ההתבטאות של תומא סלימאן ממילא כורכת את תקציב הביטחון יחד עם עלות ההתנחלויות, ההפרדה הזאת אינה רלוונטית.

 

בשורה התחתונה: דבריה של ח"כ תומא סלימאן אינם נכונים. תקציב הביטחון מהווה בין 13% ל-14% מתקציב המדינה. היקף ההשקעה השנתי בהתנחלויות מוערך בפחות מ-2 מיליארד שקל, שמהווים פחות מחצי אחוז מהתקציב.

תחקיר: אוריה בר-מאיר

עוד כתבות

המומחים מסבירים - כך חיסול חמינאי ישנה את המציאות / צילום: Shutterstock

"תם עידן באיראן": המומחים מעריכים - כך המשטר האיראני יקרוס

החיסול ההיסטורי של המנהיג העליון עלי חמינאי דוחף את איראן לצומת של הכרעות ● מי יהיה היורש, איך מדיניות החוץ האיראנית תשתנה - ומה יקרה למנגנון הדיכוי הפנימי? ● המומחים מנתחים את ההתפתחויות ומעריכים: בלי השינויים האלה, המשטר האיראני יקרוס ● גלובס עושה סדר

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המבצע באיראן יפגוש את השווקים: מה צפוי מחר במסחר?

המבצע הצבאי נגד איראן יעמוד במרכז תשומת לבם של המשקיעים ● הכלכלנים מעריכים: הבורסה תחווה תנודתיות בטווח הזמן הקצר, ותזכה לזריקת עידוד בטווח היותר ארוך ● המערכה מול איראן תופסת את וול סטריט בנקודה רגישה במיוחד ● וגם: תנועת הספינות במיצרי הורמוז נחתכה בחדות, ומה עלול לקרות למחיר הנפט? ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

בצלאל מכליס ואלי גליקמן / צילום: אסף שילה ישראל סאן, איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

המניה שמחקה 60% משוויה ואלו שירוויחו מהמלחמה

מחר יגיבו השווקים לראשונה לפעולה הצבאית הישראלית-אמריקאית נגד איראן ● על רקע המבצע, גלובס מסמן את הישראליות בוול סטריט שצפויות לבלוט בשבוע המסחר, וגם את אלו שעשו תנועות משמעותיות במהלך סוף השבוע החולף

קיבלתם סמס מפיקוד העורף? תיזהרו - מדובר בקישור זדוני

מערך הסייבר הלאומי מזהיר מהודעות SMS המתחזות לפיקוד העורף ומכילות קישורים זדוניים. הקישורים מפנים להורדת אפליקציות מזיקות שעלולות לאפשר גישה למידע אישי ● המערך ממליץ: לא ללחוץ על קישורים, לעדכן אפליקציות רק דרך Google Play ו-App Store, ולבדוק עדכונים רק בערוצים הרשמיים של פיקוד העורף ● במקרה של פעילות חשודה ניתן לפנות למוקד 119

עלי חמינאי / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader

בישראל גוברת ההערכה שחמינאי חוסל. איך ייבחר המחליף?

בישראל מעריכים שהמנהיג העליון של איראן חוסל • מה קורה כשצריך למנות לו מחליף, ואיך זה ישפיע על המבנה המסועף של משטר האייתוללות? • המשרוקית מסבירה

מרכז ביג / צילום: ביג מרכזי קניות

ביג וקניוני עופר הודיעו לשוכרים: "לא נחייב שכר דירה כשסגור"

על רקע המלחמה מול איראן והגבלות פיקוד העורף, קבוצת ביג הודיעה לשוכרי המרכזים המסחריים כי בשלב זה לא תגבה עבור חודש מרץ את שכר הדירה הבסיסי ● עסקים חיוניים במרכזי ביג ימשיכו לפעול כרגיל ● בקניוני עופר לא ייגבו הוראות קבע לפחות עד 15 במרץ או התבהרות המצב

אילוסטרציה: Shutterstock

בזמן ההפצצות: מתקפת הסייבר באפליקציית התפילות הפופולרית באיראן

במקביל לגל התקיפות, מיליוני איראנים קיבלו דרך אפליקציית תפילות מסרים המבטיחים חנינה לחיילים שיניחו את נשקם ● בישראל שומרים על עמימות, אך ההערכה היא כי מדובר במבצע מתוכנן היטב

נמל התעופה בן גוריון ריק מנוסעים לאחר מבצע עם כלביא, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

לא יחזרו עד 7 במרץ לפחות: חברות התעופה הזרות שהתחילו לבטל טיסות

המרחב האווירי בישראל נסגר אמש בעקבות ההתפתחויות הביטחוניות, ונכון לעכשיו הסגירה מוגדרת עד יום שלישי ● עם זאת, חברות התעופה החלו להאריך את הביטולים מעבר למועד זה ● קבוצת לופטהנזה וחברת Wizz Air הודיעו כי טיסותיהן לישראל יושבתו עד 7.03 כולל

קיר סטארמר בהצהרתו על המצב במזרח התיכון / צילום: ap, Jonathan Brady

יבשת חצויה: חילוקי הדעות באירופה ומי הוציאו הודעות גינוי נגד ישראל וארה"ב

אירופה ניצבת מול המלחמה באיראן ללא עמדה אחידה: חלק מהמדינות מגנות את טהרן, אחרות מבקרות את ישראל וארה"ב, ורובן קוראות להרגעת הרוחות ● בעוד האיחוד האירופי עצמו נדחק לשוליים ומסתפק בהצהרות זהירות על דיפלומטיה וחוק בינלאומי

אזור פגיעת הטיל האיראני בתל אביב / צילום: ap, Oded Balilty

הסיוע המיידי למפונים במלחמה עם איראן: 500 שקל בלבד

משרדי ראש הממשלה, האוצר והפנים הודיעו כי אושר מתווה פיצוי מיידי למי שבתיהם נפגעו במהלך המבצע כך שאינם ראויים למגורים: 500 שקל לתושב ו-1,500 שקל לרשות המקומית ● המתווה דומה לזה שאושר במהלך מבצע "עם כלביא" ביוני האחרון

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן במיצרי הורמוז / צילום: ap, Zachary Pearson

בזו אחר זו: חברות הספנות הגדולות עוצרות את הפעילות במיצרי הורמוז

חברות כמו מארסק והפג-לויד, כמו גם MSC ו-CMA CGM, הורו לספינותיהם להישאר במים בטוחים ולא להתקרב לאזור המלחמה הפעיל של המפרץ הפרסי ● עפ"י דיווחים, ישנן כרגע 170 ספינות שתקועות במפרץ ● כיצד יושפעו מחירי הנפט?

בנקים בישראל

בלי מס רווחי יתר: האם משרד האוצר והבנקים בדרך להסכם פשרה

בזמן שוועדת הכספים ממשיכה לדון בתוכנית להטלת מס רוויח יתר קבוע על הבנקים, מאחורי הקלעים מתגבשת הצעת פשרה: היטל "חד פעמי" שיניב לקופת המדינה עד 1.4 מיליארד שקל ● ברקע, המערכה באיראן צפויה להגדיל את הגירעון ובאוצר צריכים מקורות למימון המבצע

ביג פאשן גלילות / צילום: טלי בוגדנובסקי

קנס מלחמה: קונים ליד הבית ומשלמים עוד 30%. וגם: המוצר שהביקוש אליו זינק

כמו במערכה האיראנית הקודמת, גם הפעם ביג היו הראשונים להודיע על הקלות, מליסרון והכשרת היישוב הצטרפו, אך בעזריאלי טרם התקבלה החלטה ● ברשת הסטוק מדווחים על עלייה ברכישת מוצרים לבית, ובעולם הקולנוע והחשמל על ביקושים למסכי טלוויזיה קטנים

עתליה שמלצר ז''ל, נשיאת קבוצת שלמה / צילום: עזרא לוי

עתליה שמלצר, בעלת השליטה בקבוצת שלמה, הלכה לעולמה

שמלצר כיהנה כנשיאת ובעלת השליטה של קבוצת שלמה, אחת מקבוצות האחזקות הפרטיות הבולטות והמשפיעות בישראל ● לאחר פטירתו של מייסד הקבוצה, שלמה שמלצר ז"ל, הובילה את הקבוצה והיוותה דמות מפתח בה

 

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר / צילום: ap, Kin Cheung

הבריטים מחוץ למלחמה: רה"מ קיבל ייעוץ שהיא מנוגדת לחוק הבינ"ל

הלייבור "גאים לא להיות מעורבים בתקיפה לא-חוקית", דווח בבריטניה, בעוד שר ההגנה אמר בראיון כי טילים שוגרו מאיראן לעבר קפריסין, אך לא בטוח שכוונו לאי ● ביקורת ב"טלגרף" השמרני: "המשטר האכזרי ביותר בעולם נמצא לפני קריסה - ולבריטניה אין שום חלק בכך"

מערכת ynet (ארכיון) / צילום: דור מלכה

יואב זיתון הוא איש התקשורת שנעצר בחשד שביצע מעשה סדום בקטין בן 15

זיתון, הכתב הצבאי של ynet, נעצר בשבוע שעבר ● מחקירת המשטרה התברר כי הוא הכיר את הקורבן באפליקציית היכרויות, וזה סיפר לו על גילו הצעיר ● הקטין סיפר למשטרה כי זיתון הפיל אותו על הקרקע ואנס אותו באלימות קשה

ההתרעה של פיקוד העורף

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התראה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

כותרות העיתונים בעולם

הטיסה הדחופה והזעם בבית הלבן: כך קיבל טראמפ את ההחלטה לצאת למלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה גרם לטראמפ להחליט לתקוף אתמול, נסיך הכתר הסעודי היה בין הדוחפים לתקיפה, ומי עשוי להחליף את חמינאי שחוסל • כותרות העיתונים בעולם