ברחבי יבשת אפריקה, זוכים היזמים ואנשי העסקים הישראלים למעמד מיוחד. מי שכבר פעל באחד השווקים המקומיים לבטח זוכר את ההתפעלות מהפיכתה של ישראל למעצמה טכנולוגית-יזמית כנגד כל הסיכויים, ואת ההערצה לדפוסי החשיבה היצירתית ולנחישות הישראלית המפורסמת. אך למרות כל אלו, היחסים העסקיים בין סקטור היזמות והחדשנות הישראלי לבין יבשת אפריקה נותרו מוגבלים, עם מספר מצומצם של יזמים וחברות ישראליות הפועלים בתחום, ומספר אפילו יותר מצומצם של משקיעים הישראלים, באזור שמציג אחת מהזדמנויות ההשקעה המבטיחות ביותר בעולם כיום.
הסיבות ליחסים המוגבלים רבות ומגוונות. על אף הקרבה הגיאוגרפית, יזמים ומשקיעים ישראלים רבים חוששים מהמרחק התרבותי בינם לבין היבשת המתפתחת. אחרים נרתעים מהתשתיות המוגבלות, או חוששים מהמוניטין הרע שיצא למדינות אפריקאיות רבות לאורך השנים. כך או אחרת, השורה התחתונה זהה, והפוטנציאל האדיר הטמון בשיתוף פעולה ישראלי-אפריקאי בתחומי החדשנות וההשקעות נותר, ברובו, לא ממומש.
כעת, כל זה עשוי סוף סוף להשתנות. ממש כמו הסיבות ליחסים המוגבלים בשנים האחרונות, כך גם הסיבות לשינוי רבות. לעניין הגובר של היזמים והמשקיעים הישראלים בשוק האפריקאי אחראים, בין היתר, עליית קרנם של תחומים מועדפים על היזמים הישראלים (במיוחד תחומי האנרגיה, החקלאות, והמים) בשוק האפריקאי, עלייה חדה בהיקף כספי הסיוע המוזרמים ליבשת המתפתחת, ומספרם הגדל של חדי הקרן האפריקאיים - המכונים "קרנפים לבנים", עליהם אכתוב בהמשך.
כעת, מצטרף גורם נוסף, משמעותי במיוחד, אשר "בושל" על ידי גורמים ישראלים רבים במשך כמעט 20 שנה - כשישראל זוכה למעמד רשמי במסגרת האיחוד האפריקאי, בדרך לחיזוק משמעותי של היחסים במגוון תחומים, ובמיוחד בתחומי היזמות והחדשנות.
מאמץ בן 20
היחסים בין מדינת ישראל למדינות אפריקה החלו, למעשה, הרבה לפני הקמת המדינה. כבר בספרו המפורסם "אלטנוילנד", הזכיר חוזה המדינה, בנימין זאב הרצל, את העמים האפריקאים השונים, וקיווה כי מדינת היהודים החדשה תוכל לסייע להם במאבקם להגדרה לאומית ולהשגת שוויון. מאז, ידעו היחסים עליות ומורדות, אשר נבעו, כמעט תמיד, משיקולים פוליטיים כאלו ואחרים.
אחד היעדים שסומנו על ידי ישראל כדי לחזור ולחזק את היחסים היה השגת המעמד הרשמי במסגרת האיחוד האפריקאי. בניגוד לחיזוק היחסים עם מדינה אחרת בכל פעם, האיחוד האפריקאי מאגד תחתיו 46 מדינות שונות, ומאפשר גישה נוחה, אמינה ויציבה לממשלות, לגורמים רשמיים אמינים, לשווקי ענק, ולהזדמנויות אדירות.
מאז הקמתו בשנת 2002, מנסה ישראל לזכות במעמד רשמי כמשקיפה באיחוד, אך לאורך כמעט 20 שנה, מאמצים אלו לא נשאו פרי.
כעת, כאמור, המצב משתנה, וישראל זוכה סוף סוף למעמד רשמי במסגרת האיחוד. המשמעות הפוליטית של המהלך ברורה, אך המשמעות לתחומי היזמות והחדשנות גדולה ומשמעותית אפילו יותר. אם היזמים, המשקיעים, ואנשי העסקים הישראלים ידעו לנצל את ההזדמנות החדשה, הם יוכלו להנות מנקודת כניסה בטוחה ונוחה הרבה יותר לאחד השווקים הגדולים ובעלי הפוטנציאל הגבוה ביותר בעולם, הן לצמיחה והן להשפעה על חייהם של מאות מילונים.
הדרך לאימפקט ישראלי בהיקף חסר תקדים
המעמד הישראלי החדש במסגרת האיחוד האפריקאי יאפשר ליזמים ולמשקיעים לפעול יותר בקלות ברחבי היבשת, אך זהו לא השינוי היחיד. במציאות בה טכנולוגיות זולות מאפשרות פתרונות תשתיתיים בקנה מידה אדיר ובקצב מהיר הרבה יותר מאי פעם בעבר, השוק כולו משתנה בקצב אדיר, יוצר ביקוש חסר תקדים לחדשנות ויזמות, ומאפשר הזדמנויות בקנה מידה עצום ליזמים ולמשקיעים הישראלים.
כך, למשל, לפי קרן המטבע הבינ"ל, 90,000 בני אדם ברחבי אפריקה מתחברים לרשת האינטרנט מדי יום (!). פתרונות סולאריים מאפשרים למאות מיליונים ליהנות מחשמל בבית בפעם הראשונה, ומאפשרים גם לצפות בטלוויזיה או להטעין מכשיר סלולארי מבלי לצאת מהבית.
בכל שנה 20 מיליון עובדים פוטנציאליים מצטרפים לשוק העבודה ביבשת, מחפשים אחר הזדמנויות תעסוקתיות. המספרים הולכים ונערמים, ומציגים תמונה ברורה של מציאות משתנה, אשר יוצרת צורך אדיר בפתרונות חדשניים וטכנולוגיות פורצות דרך. פתרונות כאלו יאפשרו לא רק הזדמנויות עסקיות בקנה מידה עצום, אלא גם הזדמנויות לאימפקט חיובי על חייהם של מאות מיליוני לקוחות, באופן שקשה אפילו לדמיין בשווקים אחרים ברחבי העולם.
הזדמנויות אלו היו רלוונטיות לאורך שנים, אך, כאמור, נותרו הרחק מעיניהם של היזמים והמשקיעים הישראלים. כעת, בכל יום שעובר, יזמים נוספים מבינים עד כמה משמעותי הפוטנציאל, ומפנים את מבטם אל עבר שוק הענק המתפתח.
הפיכתה של ישראל למשקיפה רשמית במסגרת האיחוד האפריקאי תוכל להרחיב את המגמה אפילו יותר, לבסס את מעמדה ביבשת המתפתחת, ולא פחות חשוב, לספק ליזמים ולמשקיעים הישראלים סיוע, תמיכה ותחושת ביטחון, בדרך לאימפקט ישראלי בהיקף חסר תקדים.
