איך יוצאים מהקורונה חזקים מתמיד?
בעלי העסקים בישראל מצויים כבר קרוב לשנתיים בטלטלה, והמגבלות החדשות שמטילה בימים אלו הממשלה הן ודאי לא בשורה משמחת. ועם זאת הנתונים מראים שחודש יוני האחרון היה חגיגה של קניות ובילויים. גידול של לא פחות מ-18% נרשם בהוצאות הישראלים בכרטיס האשראי ביחס ליוני לפני שנתיים. הישראלים, אם למישהו היה עוד ספק, אוהבים לבזבז. אך אל להם, בעלי העסקים, להתבשם מהגידול בהכנסות, שכן אירועים משני מציאות כדוגמת הקורונה מתרחשים בתדירות נמוכה, אבל שינויים קטנים הינם בעלי השפעה לא פחותה על היכולת של העסק לשרוד מצבי משבר או לנצל תקופות שגשוג. אז מה עושים? הגיע הזמן להשקיע בהבנת התהליכים בעסק ולהשתמש בכלים ניהוליים כדי למזער את הנזק בפני המכה שעוד תגיע, ובמוקדם או במאוחר היא תגיע.
כבנו של בעל עסק קטן לייצור נעליים, שחווה על בשרו את הקושי הפיננסי בתקופת משבר הקורונה, היה חשוב לי לחקור את הכלים שביכולתם לסייע לעסקים קטנים ובינוניים להיחלץ ממצבי משבר ולצאת מהם מחוזקים. במחקר שביצעתי בבית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל על עשרות עסקים קטנים ובינוניים בישראל, מצאתי כי עסקים שעושים שימוש בתמחיר, תקציב, מדדי ביצוע ותכנון אסטרטגי, באים על שכרם, באופן מובהק, בהצגת רמות גבוהות יותר של ביצוע עסקי. כמו כן מצאתי כי ישנו קשר חיובי בין רמת ותדירות השימוש בכלים אלו לשיפור בפרמטרים הפיננסים לאורך זמן ולא פחות מעניין נמצא כי עסקים שעשו שימוש בכל הכלים נתפסו על ידי הלקוחות, המשקיעים והאנליסטים כעסקים איכותיים יותר ובעלי פוטנציאל גבוה יותר.
בשנים האחרונות גוברת ההתעניינות בתועלת הפוטנציאלית משימוש בטכניקות חשבונאות ניהולית התורמות לשיפור קבלת ההחלטות והתוצאות הפיננסיות. הפיתוח הטכנולוגי מאפשר למקבלי ההחלטות גישה נרחבת וזמינה למידע משנה מציאות. ולמי זה בעיקר רלוונטי? למי שממעט להשתמש בהן, העסקים הקטנים. על מנת לשפר את יכולתם להישאר ברי קיימא, עליהם לעשות שימוש במידע פיננסי ושאינו פיננסי ולכן החשבונאות הניהולית נחשבת כבעלת ערך מוסף עבורם. עם פרוץ משבר הקורונה, עסקים אלו הם שנפגעו באופן החמור ביותר, רבים מהם התפרקו, ויותר התמודדו עם מגבלות אשראי נוקשות. מסקרים שביצעה הלמ"ס, כ-85% מהעסקים דיווחו על פגיעה בפדיון, כאשר כשליש דיווחו על פגיעה הגדולה מ-50%. המשבר הבליט את הצורך בשיפור יכולות הניהול ואופן ההתמודדות עם משברים על ידי שימוש מושכל ונכון בטכניקות ניהוליות.
העסקים שנדגמו במחקר, המתייחס לשנים 2017-2019, היו בעיקר נותני שירותים מענף הפיננסים וענף הטכנולוגיה. ממצאי המחקר הצביעו על כך שהעסקים שביצעו ניתוח לאופן ההתנהגות של עלויות העסק (משתנות וקבועות), הצליחו לייצר תוצאות פיננסיות טובות יותר כאשר משווים אותם לעסקים אחרים בעלי אותו גודל (מבחינת מחזור וכמות עובדים) וותק. תקופות הסגר אמנם הביאו לירידה משמעתית בהכנסות, אך לצד זה צומצמו גם העלויות המשתנות, בשונה מהעלויות הקבועות.
ניתוח מבנה העלויות של העסק מבעוד מועד יכול וצריך לאפשר לעסק להיערך בזמני משבר על ידי ויסות מבנה העלויות למבנה משתנה (על ידי שינוי מבנה השכר מגלובלי לשכר פר שעה, מעבר מתשלום שכירות לפי מ"ר לתשלום כאחוז מהפדיון וכו') וכמובן להפך בתקופת היציאה מהמשבר על ידי הפיכת חלק ניכר מהעלויות המשתנות לעלויות קבועות שאינן תלויות בנפח הייצור והמכירה. כמו כן בהשוואה בין עסקים בעלי סדר גודל דומה, נמצא כי עסקים שבחרו לבנות תקציבים ארוכי טווח על פי פעילויות (פעילות רכש, פעילות מו"פ, פעילות שיווק) הציגו תוצאות טובות יותר לאורך זמן על פני עסקים דומים שבחרו לבנות תקציבים קצרי טווח (עד שנה) או כלל לא לערוך תקציבים באופן מסודר.
על בעלי העסק לזכור גם כי התקציב הוא כלי חשוב עבור עסקים קטנים ובינוניים מכיוון שבניגוד למקביליהם הגדולים, הם צריכים להציג תוכניות עסקיות משכנעות בעת גיוס הון, למרות שאינם בעלי רקורד מוכח, ולכן הם נתפסים כמיזם בסיכון גבוה על ידי ספקי ההון. ללא רקורד שכזה, בעלי העסקים נדרשים להוכיח כי יש להם אסטרטגיה ברורה ותוכנית מציאותית להרוויח ומכאן שתקציב מציאותי הוא מרכיב חיוני בתוכנית העסקית של עסקים קטנים ובינוניים לגיוס הון.
ממצא נוסף של המחקר הצביע על כך שעסקים הבוחרים לבצע מדידה השוואתית של פרמטרים פיננסים (רווחיות, יעילות, נזילות) ופרמטרים לא פיננסים (שביעות רצון לקוחות, הערכת עובדים, שיתופי פעולה עם ספקים) הציגו לאורך זמן תוצאות טובות יותר, גם בזמני משבר פיננסי בו לעסקים מתחרים הייתה ירידה ברווחיות. יש לציין כי יחסים פיננסיים מושווים בדרך כלל לביצועי התקופות הקודמות, אך ההנחה הקובעת שהתקופה הקודמת היא נקודת השוואה ראויה יכולה להביא להצטברות של בעיות וחוסר יעילות באופן קבלת ההחלטות המתקבלת כתוצאה מהשוואה ומכאן שעל בעל העסק לבחון את התוצאות גם ובעיקר ביחס לענף ולמתחרים. לבסוף ממצאי המחקר הצביעו על כך שניתוחים אסטרטגים נעשים במידה פחותה בעסקים קטנים ובינוניים, אך אלה שבחרו לבצע ניתוחי מיקרו (חוזקות, חולשות, איומים והזדמנויות) וניתוחי מאקרו (ניתוח ענף ומתחרים), הצליחו לצמצם משמעותית את הירידה ברווחיות בתקופת משבר בענף ואף לזהות הזדמנויות בעת היציאה מהמשבר.
ממצאי המחקר הצביעו באופן מובהק שמי שמשקיע, לא שוקע, אלא ממריא והשקעה ביישום טכניקות ניהוליות בעסק אינה הוצאה, אלא נכס שמניב הטבות כלכליות בעתיד. שימוש תדיר ורציף בטכניקות החשבונאות הניהולית מסייע לעסקים להרכיב מפת דרכים שתסייע להם בזמני משבר ועשוי לתרום ליציבות העסק, לשיפור התוצאות הפיננסיות והתדמית שלו.
הכותב הוא מרצה, חוקר וראש תחום החשבונאות הניהולית בחוג לחשבונאות במסלול האקדמי המכללה למינהל
